שדה התעופה בהרצליה / צילום: Shutterstock
שיווקן של אלפי דירות בלב אזורי הביקוש מתעכב שוב - ושוב בגלל מחלוקת בין משרדי הממשלה.
פינוי שדה התעופה בהרצליה נדון זה שנים ארוכות במוסדות התכנון ובערכאות משפטיות נוכח הצורך בבנייה במרכז הארץ, לצד השיקולים התעופתיים ששדה התעופה עונה עליהם.
● מאות דירות בתל אביב במקום מפעל ופיצוי של חצי מיליארד שקל
● ההייטקיסטים הרוויחו מיליון שקל ב"מחיר למשתכן" ביהוד
ההחלטה האחרונה קבעה שהשדה אמור היה להתפנות בחודש האחרון, אבל לכל השחקנים בשוק הנדל"ן ובענף התעופה ברור היה שהתאריך שאפתני מדי ולא ישים.
בינתיים, ברשות מקרקעי ישראל ובמשרד התחבורה הגיעו להסכמות שלפיהן השדה יפונה עד אוגוסט 2027, ועם החתימה על ההסכם יוכלו ברמ"י לפתוח את המכרזים ולהתחיל לשווק את הקרקעות המבוקשות.
ואולם באגף התקציבים במשרד האוצר מסרבים לחתום על ההסכם ומבקשים ערובות נוספות לכך שמשרד התחבורה אכן יפנה את השדה, ולפי גורמים בענף אולי מעדיפים שם שבג"ץ פשוט יחייב אותו לעשות זאת.
השדה, שהוקם במלחמת העצמאות, שימש תחילה את טייסת 101 בחיל האוויר אך העיסוק הצבאי בו הופסק בשנים שלאחר מכן ואת מקומו תפסו צרכים אזרחיים שונים כמו בתי ספר לטייס, מטוסים אזרחיים וחברות למטוסי ריסוס.
למעלה מ־20 שנה שהרשויות המקומיות הסמוכות מבקשות לפנותו בשל מפגעי רעש. ב־2009 החליטה המועצה הארצית לתכנון ובנייה שיפעל באופן זמני חמש שנים נוספות, וכבר מ־2014 נחשפו תוכניות הבנייה במקום השדה. מאז פעילותו הוארכה מפעם לפעם בשל הקושי למצוא לו חלופות. בשנת 2021 הוא אמור היה להיסגר באופן סופי, אך אז נדחתה הסגירה לחודש יוני 2025. בינתיים מתנהל גם בג"ץ בנושא, והמדינה ביקשה השבוע להשהות את תגובתה בחודש נוסף.
ויכוח של יותר מ־20 שנה
במתחם שדה התעופה של הרצליה נמצאת תמ"ל/1083, תוכנית להקמת 1,915 יחידות דיור, שאושרה עוד בשנת 2021. רשות מקרקעי ישראל פרסמה לאחרונה לשיווק ארבעה מכרזים בשטח זה, כחלק מההסכמות בינה לבין משרד התחבורה, והמכרזים ייפתחו להצעות ברגע שיוסכם על מועד פינוי השדה.
לצד תוכנית זו מקודמת בימים אלו תמל/3006, תוכנית הרובע הצפוני בהרצליה, אשר תכלול כ־15,500 יחידות דיור חדשות. תוכנית זו נמצאת בסמוך לשדה התעופה ותלויה גם היא בפינויו בגלל מגבלות הבנייה לגובה.
התקדמות התכניות תלויה במועד פינויו של שדה התעופה. הסכם של רשות מקרקעי ישראל ושל משרד התחבורה שנחשף כעת קובע את מועד הפינוי לאוגוסט 2027.
מבחינת רמ"י זה יאפשר לה לבצע קידוחים בקרקע לבדיקת זיהומים ויאפשר לה לקדם את התוכניות ולפתוח את המכרזים להצעות באופן מיידי. כך בשנת היעד תועתק הפעילות לחיפה באופן זמני ובשדה התעופה בהרצליה תפסק הפעילות לחלוטין.
אולם באגף התקציבים במשרד האוצר מסרבים לחתום על ההסכם שגם הם אמורים להיות צד לו, ומבקשים אסמכתאות ממשרד התחבורה לגבי הפינוי. באגף בעצם רוצים לקבל יותר מההתחייבות שבהסכם, ויתכן שאף היו שמחים לפסיקה של בג"ץ בנושא.
תגובות: "לא תוקעים"
טלי מורלי, מנהלת מרחב תל אביב ברשות מקרקעי ישראל, מסבירה: "הסיכום הנוכחי מדבר על פינוי מלא של השדה בתוך שנתיים עד שנתיים וחצי. אם אכן יקרה כפי שכעת מסוכם, ברמ"י מתכוונים לפתוח להצעות באופן מיידי את המכרזים שכבר פורסמו בתוכנית קריית מסלול, כדי לשווק את הקרקעות במהירות.
"למעשה, כולם כבר חתמו על ההסכם למעט משרד האוצר, שמבקש אסמכתאות ממשרד התחבורה ומרשות שדות התעופה לגבי הפינוי. באגף התקציבים באוצר רוצים לקבל יותר מההתחייבות שבהסכם החתום, כדי להבטיח שהפינוי יקרה כפי שמתחייב כעת ושלא תהיה עוד אורכה. מבחינתנו חתימה על ההסכם מספיקה, אבל לאג"ת יש שיקולים משלו".
גורמים בסביבת משרד האוצר מציינים כי "משרד התחבורה ורשות שדות התעופה ביקשו הארכה של הפינוי. על פניו הבקשה נשמעה הגיונית: רמ"י רק יצאו לשיווק, ייקח זמן עד לקבלת היתרים (ההסכם קובע שהשדה חייב להתפנות ברגע שמתקבל היתר בנייה ראשון - י"נ), אז אין בעיה שימשיכו להשתמש בשדה ולטוס ממנו, עד היום שבו הטרקטור הראשון עולה על הקרקע. אבל אנחנו רוצים להבטיח בצורה הכי ודאית שאפשר שבעוד שנתיים זה יקרה: שלא נגיע שוב לרגע האחרון ותתבקש עוד דחייה.
"חשוב להבין שהסיפור של שדה התעופה בהרצליה הוא משמעותי, כי לא מדובר רק בפינוי של הקרקע עצמה, יש מגבלות גובה שנגזרות מפעילותו כך שעצם קיומו שם משפיע על תוכניות בהיקפים של 40 אלף יחידות דיור באזור. הסיפור לקראת פתרון, אבל מאחר שהוא חיוני וחשוב כל כך למדינת ישראל, אנחנו רוצים לוודא שיקרה כפי שמתחייבים משרד התחבורה וגופי התעופה".