מתוך השבעת הכנסת ה-25 / צילום: דוברות הכנסת
בשעות הקרובות תידרש הכנסת להצביע בקריאה טרומית על התפזרותה. אבל מה הפרוצדורה המלאה, כמה פעמים זה קרה בעבר, ומה יקרה עם הממשלה עד הבחירות (אם יהיו)? המשרוקית של גלובס עושה סדר.
איך מפזרים את הכנסת?
התפזרות הכנסת נעשית באמצעות חקיקה רגילה. פירוש הדבר הוא שמעבר לקריאה הטרומית שעליה לעבור היום, היא תצטרך גם לעבור בשלוש קריאות נוספות, מה שעשוי לקחת זמן. בנוסף, אם ההצעה תיפול, לא יהיה ניתן להגיש הצעה דומה במשך חצי שנה (אם כי תמיד אפשרי למשוך את ההצעה ברגע האחרון כדי להימנע מכך). הבדל משמעותי בין חקיקה פשוטה לחוק התפזרות הכנסת הוא - כפי שקובע סעיף 34 לחוק יסוד: הכנסת - שכדי לפזר את הכנסת נדרשים לפחות 61 מחבריה שיתמכו בכך.
ראוי לזכור שכמו הצעות חוק רבות, דברים לא סגורים עד שהם סגורים. דוגמה בולטת היא הכוונה לפזר את הכנסת ה-18 במאי 2012 ביוזמת הממשלה (דבר שקורה לא פעם), ואחרי הקריאה הראשונה ראש הממשלה נתניהו סגר עסקה עם ראש האופוזיציה דאז שאול מופז, שצירף את קדימה לממשלה, וההצעה נמשכה. רק באוקטובר אותה שנה הכנסת פוזרה.
תיקון שהוספנו ב-12.6.25: לפי ד"ר אסף שפירא מהמכון הישראלי לדמוקרטיה, תקנון הכנסת מאפשר להעלות את החוק שוב להצבעה טרם עברה חצי שנה אם יו"ר הכנסת סבור שחל שינוי בנסיבות. החוק היבש משאיר את שיקול הדעת ליו"ר, אך בג"ץ אדלשטיין מ-2020 יכול להיות תקדים לכך שאם תהיה תמיכה ברורה של 61 חברים בפיזור הכנסת יהיה ניתן לכפות על היו"ר להעלות את ההצעה להצבעה.
אם החוק יעבור בקריאה שלישית, מתי יהיו בחירות?
אם ההצעה תעבור, סעיף 35 לחוק היסוד קובע שהבחירות חייבות להתקיים לא יותר מחמישה חודשים לאחר קבלת החוק.
כמה פעמים עבר חוק פיזור הכנסת בעבר?
כמעט כל הכנסות מתפזרות לפני המועד המתוכנן, ולכן עצם ההליכה המוקדמת לבחירות היא לא יוצאת דופן. למעשה, הבחירות האחרונות שהתקיימו במועדן נערכו ב-1988. מאז, כמעט כל הכנסות פוזרו באמצעות חוק לפיזור הכנסת. עם זאת, יש יוצאת דופן: בדצמבר 2020 הכנסת ה-23 פוזרה מוקדם ללא חוק להתפזרות הכנסת, לאחר שלא עבר תקציב, כפי שדורש סעיף 36א לחוק יסוד: הכנסת.
הכנסת שלפניה, טכנית, גם הייתה אמורה להתפזר ללא חוק, שכן מוצו כל ההליכים להרכבת ממשלה מבלי שהושבעה אחת, מה שלפי סעיף 11 לחוק יסוד: הממשלה אמור להביא לבחירות מוקדמות בתוך 90 יום. בפועל, כדי לאפשר את קיום הבחירות תוך 82 יום בלבד, עבר חוק לפיזור הכנסת.
האם יהיו מגבלות על הממשלה אם החוק יעבור בקריאה טרומית?
ככל הנראה לא. ואולם חשוב לציין כי ייתכן שהממשלה תהיה מוגבלת בפעילותה עוד לפני שהחוק לפיזור הכנסת יעבור בקריאה שלישית. זה, למשל, מה שקרה בכנסת הקודמת: החוק לפיזור הכנסת עלה לקריאה טרומית ב-22 ביוני 2022 - וכבר באותו יום הודיעה היועמ"שית כי מינויי הממשלה (אז דובר על מינוי רמטכ"ל) כבר כפופים "לכללים הנוגעים לקבלת החלטות בידי הממשלה בתקופת בחירות". ואולם הדבר התבסס על הודעה על הקדמת הבחירות שמסרו יומיים לפני כן ראש הממשלה נפתלי בנט וראש הממשלה החליפי יאיר לפיד - מה שנכון לעכשיו טרם קרה בממשלה הנוכחית.
ואם נגיע לתקופת בחירות, מה אז יהיו המגבלות על הממשלה?
כפי שמציינים ד"ר עמיר פוקס ופרופ' עופר קניג מהמכון הישראלי לדמוקרטיה, חוק יסוד: הממשלה לא קובע שום מגבלות על סמכויותיה של ממשלת המעבר, ואף לא מתייחס למושג של "ממשלת מעבר". חוק היסוד מדגיש את הצורך שלא יווצר "ואקום משילותי", וכך בכל רגע, עד להשבעת הממשלה החדשה, תהיה ממשלה שיכולה לפעול באופן רציף ולמלא את כל תפקידי הממשלה.
ואכן, בהתאם לרוח חוק היסוד, גישת בית המשפט היא, באופן כללי, שיש מעט מאד הגבלות על ממשלת המעבר. יחד עם זאת, בג"ץ קבע בעבר כי כאשר בית המשפט שוקל, במסגרת ביקורת מנהלית, את "סבירות" פעולות הממשלה, "מתחם הסבירות" של ממשלת מעבר הוא מתחם צר יותר מזה של ממשלה רגילה ומוטלת עליה "חובת איפוק" - אלא אם קיים "צורך ציבורי חיוני בעשייה".
הדבר נכון ביתר שאת ביחס לשתי סוגיות: מינויים ו"כלכלת בחירות". באשר למינויים, פוקס וקניג מציינים שבשורה של פסקי דין, שעסקו במינוי רבנים ראשיים, מינוי חברים למועצות דתיות וכן במינוי שופטים, הוטלה חובה על הממשלה לנהוג באיפוק שכן לא מדובר בצורך חיוני בעשייה. הדבר בא לידי ביטוי גם בהנחיות היועמ"ש.
ובנוגע לכלכלת בחירות, בג"ץ רמז בעבר שיש סיכוי שיופעל לחץ טרם הבחירות על החלטות ממשלה כמעין "שוחד בחירות". גם כאן הדבר מגולם בהנחיות יועמ"ש, כאשר הנחיה 1.0004 קובעת איסור על "הבטחות בחירות": "ככלל, יש להימנע ממתן הבטחות מינהליות. הוראה זו חלה ביתר שאת בתקופת בחירות שבה באופן עקרוני, יש להימנע מהבטחות או התחייבויות לחלוקת הטבות או להקצאת תקציבים ספציפיים במהלך סיורי בחירות או בזיקה אליהם" - לשון ההנחיה.
גילוי מלא: לאחר פרסום הכתבה הוסבה תשומת לבנו לטעות שנפלה בו לגבי העלאת חוק דומה להצבעה במקרה בו החוק המקורי נופל, שכן כתבנו שלא ניתן לעשות זאת במשך חצי שנה בעוד ישנן נסיבות שיאפשרו זאת, ולכן הטעות תוקנה.