מנכ''ל אנבידיה ג'נסן הואנג וראש ממשלת בריטניה קיר סטארמר, השבוע / צילום: ap, null
כחודש אחרי שכבש את סעודיה בסערה וחתם על עסקת ענק עם שליט המדינה מוחמד בן סלמן למכירת 200 אלף שבבים במיליארדים, הגיע השבוע מנכ"ל אנבידיה ג'נסן הואנג למפגן כוח באירופה. באמתחתו הבטחה להקמת מרכזי נתונים גדולים ומכירה של עשרות אלפי מעבדים גרפים שישדרגו את המעמד של היבשת בעולמות הבינה המלאכותית. מאחורי זה עומדת השקעת עתק משותפת לאנבידיה ולממשלות האירופיות, ובפרט צרפת וגרמניה שצפויות להשקיע לפחות 23 מיליארד דולר בהקמת תשתיות בינה מלאכותית לטובת המחקר האקדמי, פיתוח הסטארט־אפים והתשתיות הלאומיות.
● ההימור של מטא על AI והחברה שצפויה לזכות בהשקעה של 10 מיליארד דולר
● אפל חשפה באירוע המפתחים: מערכת הפעלה חדשה והעמקת השת"פ עם OpenAI
הואנג לא הגיע סתם כך ליבשת שבנתה לעצמה תדמית מנומנמת. מדינות האיחוד האירופי מנהלות כעת קרב מאסף על מנת לסגור את הפערים הטכנולוגיים בינן לבין לסין וארה"ב, וגם הן מבינות כי עתידן הכלכלי טמון בעצמאות בעיבוד בינה מלאכותית וכי עליהן להפחית את התלות בארה"ב באמצעות רכישת מעבדים גרפיים והתקשרות עם מודלי AI מקומיים. את התוכנית שעלותה 20 מיליארד אירו (22.9 מיליארד דולר) הציג לראשונה האיחוד האירופי בחודש שעבר, זמן קצר לאחר שסעודיה הודיעה כי תשקיע 100 מיליארד דולר בתשתיות AI יחד עם אנבידיה וחברות השבבים AMD וסריבראס.
ביום ד' אחר הצהריים הודיע הואנג בפריז על שורת עסקאות ענק שמעמידות את אירופה בשורה אחת עם מעצמות הבינה המלאכותית ארה"ב וסין: אנבידיה תמכור 18 אלף מעבדי בלאקוול (GB200) למיסטראל, ענקית ה־AI הצרפתית, המקבילה המקומית ל־ChatGPT, ויחד עמה תבנה חוות שרתים להפעלת המודל האירופי במספר אתרים באירופה. אלה יאכלסו עיבוד שאילתות צ'אט בוט, אימון מודלים והפעלה של סוכני AI בסכום המוערך בכ־700 מיליון דולר לפחות. עם תוספת של מעבדי התקשורת של אנבידיה המבוססים על מלאנוקס הישראלית - המחיר עשוי להגיע אף למיליארד דולר, ובמקרה שהאירופאים יקבלו שדרוג לגרסה המתקדמת של מעבדי בלאקוול (GB300), המחיר יכול להאמיר עד ל־1.2 מיליארד דולר.
עבור בריטניה, הודיע הואנג על עסקת ענק שבמסגרתה תספק אנבידיה 14 אלף מעבדי בלאקוול לחברות הענן אנסקייל ונביוס - האחרונה היא חברה ישראלית-הולנדית בבעלותו של ארקדי וולוז', מייסד מנוע החיפוש הרוסי יאנדקס המתגורר בישראל. עסקה זו, המוערכת בכחצי מיליארד דולר בגרסת המעבדים הפשוטה יותר, צפויה לספק יכולות בינה מלאכותית מתקדמות למעבדות אקדמיות ועסקים בבריטניה, ולהאיץ פיתוח תשתיות בינה מלאכותית באי.
20 חוות שרתים חדשות
גם גרמניה לא קופחה בביקורו של הואנג - אנבידיה ושותפותיה המקומיות יקימו יחד את מה שהיא מכנה כ"ענן הבינה המלאכותית התעשייתי הראשון בעולם", שיתמקד ככל הנראה במודלי בינה מלאכותית להפעלת רובוטי ייצור ובסימולציות המסייעות לאימון מודלים. המרכז יאוכלס ב־10 אלף מעבדי בלאקוול, בעלות משוערת של כ־400 מיליון דולר.
סך הכל מעורבת אנבידיה בבנייה של 15 חוות שרתים גדולות לעיבוד בינה מלאכותית ביבשת, אותן היא מכנה כ"מפעלי AI", ועוד 5 חוות גדולות במיוחד המכונות "גיגה מפעלים", המספקים עיבוד בהספק החשמלי הגבוה ביותר, מעל 1 גיגהוואט. בעוד מפעל AI סטנדרטי מכיל עד 25 אלף מעבדים גרפיים ועולה עד 700 מיליון דולר, "גיגה מפעלים" יכולים להכיל אפילו יותר מ־100 אלף מעבדים גרפיים ועלות הקמתם עשויה לנוע בין 3.5 ל־5.5 מיליארד דולר.
אלה ייבנו בכל רחבי האיחוד האירופי, במדינות כמו פינלנד, שבדיה, איטליה, גרמניה, בריטניה, צרפת וספרד. בסך הכל מעורבת אנבידיה בכ־40 מתקני AI באירופה, מהם 15 מרכזי שירות ענן בינה מלאכותית; חמישה מרכזי AI בחברות תקשורת; 14 מחשבי על אקדמאיים ותעשייתיים; ועוד שבעה מרכזי מכירות שירותי AI לסטארט־אפים, מחקר ותעשייה. בשנתיים הקרובות, הבטיח הואנג בפריז, יגדל כוח המחשוב האירופי פי עשר, ובסיכומו צפוי סך כח המחשוב של היבשת לעמוד על פי 1,700 מזה של מחשב העל החזק ביותר בעולם כיום.
מחסור בחשמל ובמים
ההשקה באירופה מסיימת מסע בן ארבע תחנות שהחל בסעודיה, כאמור, עם עסקת מכירת שבבים בהיקף 10 מיליארד דולר, עבר דרך איחוד האמירויות עם הבטחה ל־500 אלף שבבים ולהקמת גיגה מפעלים בהיקף כולל של 5 גיגוואט, המשיך בהשקת מחשב על בן 10 אלף שבבים בטייוואן, ומסתיים, כעת, באירופה עם לפחות 42 אלף שבבים נוספים באופן מוצהר.
באופן שכזה אנבידיה ממצבת את עצמה לא רק כחברה אמריקאית שמייצרת שבבים, אלא כשחקנית גלובלית שמשתפת פעולה עם ממשלות, חברות ומעבדות אקדמיות. "הקמה של מפעלי AI היא חשובה בדיוק כפי שסדנאות ייצור הפכו למפעלים גדולים בראשית המאה העשרים", אומר שחר בלקין, סמנכ"ל בחברת זוטאקור הישראלית שמספקת טכנולוגיות צינון ל"מפעלי AI" בעולם.
"התעשייה החדשה עוסקת בייצור מודלי שפה והסקה - וזה המטבע של העתיד, ומי שלא נמצא שם יפספס את הרכבת. הסיבה שבאירופה המהפכה הזו חשובה אפילו יותר היא העובדה שהיא מרובה בשפות. כל שפה וכל ניב דורשים מודל משלהם - רק בבריטניה קיימות כ־20 שפות שונות, כך שיש עוד עבודה רבה באימון מודלי שפה על כל אחת מהן". במסגרת האירוע בפריז הוצג מודל שפה עברי חדש בהתבסס על עבודה משותפת של אנבידיה עם עמותת דיקטה הישראלית, שתנגיש אותו דרך פלטפורמת פרפלקסיטי.
אלא שלטעמו של בלקין, "האירופאים נכנסים קצת מאוחר ועם מעט מדי משאבים - טוב שמשקיעים בחוות שרתים, אבל אירופה נמצאת במצוקת חשמל ומים - שני משאבים חיוניים להפעלת מפעלי AI - לכן טוב שההסכמים נעשו בחסות ממשלות, כיוון שהדבר ייאלץ אותן להגדיל את התשתיות שלהן. רק לאחרונה הושבתה חוות שרתים בגרמניה לאחר שתושבי העיירה שבה הוקמה סבלו מלחץ מים נמוך במקלחת, כיוון שעד כמה שזה נשמע מוזר - גם אם ישנם אזורים שופעי מים, צריך לדעת להוביל אותם אל המקומות שבהם יש תשתית חשמל ראויה. היבשת כולה סובלת ממחסור בחשמל לאחר שחלק מהמדינות השביתו כורים גרעיניים, ובצרפת שהחזירה לחיים כמה מהם צריכים לגייס עוד 10 אלפים עובדים כדי להפעיל מחדש את הכורים שהושבתו".
מה עם ישראל?
רצף ההכרזות חוצה היבשות של אנבידיה מעמיד את ישראל בפינה חיוורת, עם מחשב על בהשקעה של חצי מיליארד שקל, מהם 160 מיליון שקל מתקציב ממשלתי, שהזוכה במכרז להקמתו נבחר בחודש שעבר. מדובר במחשב על קטן יחסית, עם 4,000 מעבדים גרפיים בלבד, בתצורה חלשה יותר מזו שמגיעה לסעודיה או לאירופה - וזאת מאחר וישראל רוכשת את ארונות השרתים ללא מעבדי הליבה של אנבידיה (CPU). ארונות השרתים המהירים והעוצמתיים ביותר של אנבידיה (NVLink 72) המבוססים על מעבדי בלאקוול החדשים (GB300) שיגיעו לסעודיה ולאמירויות - לא יגיעו לישראל, למרות העובדה שישראלים נוטלים חלק משמעותי בפיתוחם. "מחשב העל הישראלי מסמן התחלה טובה, אבל ללא התמיכה הממשלתית בבניית תשתיות חשמל בישראל לא נוכל להקים מפעלי AI. בעוד שבישראל מתגאים בצמיחה מדורגת של אחוזים בודדים באספקת החשמל מדי שנה, אירלנד הקפיצה ב־23% את אספקת החשמל שלה כדי למשוך מפעלי AI", אומר בלקין.
"חוות שרתים הן לא רק תשתית - הן 'חוות של אינטליגנציה', כפי שכינה אותן ג’נסן הואנג. אלו המפעלים שמייצרים ידע, רווח וביטחון תחרותי למדינות. מדינות העולם כבר מבינות את המשמעות האסטרטגית של AI Factories, ומדינת ישראל - עם האקוסיסטם הטכנולוגי יוצא הדופן שלה - חייבת להיכנס לתחום הזה בכל הכוח. רשות החדשנות ירתה את יריית הפתיחה כשהקימה מרכז ייעודי, אך עדיין מדובר בהיקפים לא מספקים ביחס לגודל השוק ולצרכים העצומים של המדינה, של האקדמיה ושל השוק הפרטי. השינוי חייב להתחיל בהבנת החשיבות הקריטית של ידע ותשתית, עם שורשים עמוקים באקדמיה והמשך בביצוע ממשלתי ועסקי אמיץ ומדויק", אומרת יונית גולדברג, יו"ר איגוד חוות השרתים הישראלי ושותפה מייסדת בחברת הייעוץ 11Stream.