גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

סעודיה, טייוואן ועכשיו אירופה: אנבידיה בדרך לשליטה עולמית בתחום ה־AI

חודש אחרי שכבש את סעודיה, מנכ"ל אנבידיה, ג'נסן הואנג, המשיך לאירופה ● שם הוא הכריז שם על שורת עסקאות למכירת שבבים והקמת חוות שרתים, שיסייעו ליבשת לצמצם פערים מול ארה"ב וסין ● ישראל בינתיים נשארת מאחור

מנכ''ל אנבידיה ג'נסן הואנג וראש ממשלת בריטניה קיר סטארמר, השבוע / צילום: ap, null
מנכ''ל אנבידיה ג'נסן הואנג וראש ממשלת בריטניה קיר סטארמר, השבוע / צילום: ap, null

כחודש אחרי שכבש את סעודיה בסערה וחתם על עסקת ענק עם שליט המדינה מוחמד בן סלמן למכירת 200 אלף שבבים במיליארדים, הגיע השבוע מנכ"ל אנבידיה ג'נסן הואנג למפגן כוח באירופה. באמתחתו הבטחה להקמת מרכזי נתונים גדולים ומכירה של עשרות אלפי מעבדים גרפים שישדרגו את המעמד של היבשת בעולמות הבינה המלאכותית. מאחורי זה עומדת השקעת עתק משותפת לאנבידיה ולממשלות האירופיות, ובפרט צרפת וגרמניה שצפויות להשקיע לפחות 23 מיליארד דולר בהקמת תשתיות בינה מלאכותית לטובת המחקר האקדמי, פיתוח הסטארט־אפים והתשתיות הלאומיות.

ההימור של מטא על AI והחברה שצפויה לזכות בהשקעה של 10 מיליארד דולר
אפל חשפה באירוע המפתחים: מערכת הפעלה חדשה והעמקת השת"פ עם OpenAI

הואנג לא הגיע סתם כך ליבשת שבנתה לעצמה תדמית מנומנמת. מדינות האיחוד האירופי מנהלות כעת קרב מאסף על מנת לסגור את הפערים הטכנולוגיים בינן לבין לסין וארה"ב, וגם הן מבינות כי עתידן הכלכלי טמון בעצמאות בעיבוד בינה מלאכותית וכי עליהן להפחית את התלות בארה"ב באמצעות רכישת מעבדים גרפיים והתקשרות עם מודלי AI מקומיים. את התוכנית שעלותה 20 מיליארד אירו (22.9 מיליארד דולר) הציג לראשונה האיחוד האירופי בחודש שעבר, זמן קצר לאחר שסעודיה הודיעה כי תשקיע 100 מיליארד דולר בתשתיות AI יחד עם אנבידיה וחברות השבבים AMD וסריבראס.

ביום ד' אחר הצהריים הודיע הואנג בפריז על שורת עסקאות ענק שמעמידות את אירופה בשורה אחת עם מעצמות הבינה המלאכותית ארה"ב וסין: אנבידיה תמכור 18 אלף מעבדי בלאקוול (GB200) למיסטראל, ענקית ה־AI הצרפתית, המקבילה המקומית ל־ChatGPT, ויחד עמה תבנה חוות שרתים להפעלת המודל האירופי במספר אתרים באירופה. אלה יאכלסו עיבוד שאילתות צ'אט בוט, אימון מודלים והפעלה של סוכני AI בסכום המוערך בכ־700 מיליון דולר לפחות. עם תוספת של מעבדי התקשורת של אנבידיה המבוססים על מלאנוקס הישראלית - המחיר עשוי להגיע אף למיליארד דולר, ובמקרה שהאירופאים יקבלו שדרוג לגרסה המתקדמת של מעבדי בלאקוול (GB300), המחיר יכול להאמיר עד ל־1.2 מיליארד דולר.

עבור בריטניה, הודיע הואנג על עסקת ענק שבמסגרתה תספק אנבידיה 14 אלף מעבדי בלאקוול לחברות הענן אנסקייל ונביוס - האחרונה היא חברה ישראלית-הולנדית בבעלותו של ארקדי וולוז', מייסד מנוע החיפוש הרוסי יאנדקס המתגורר בישראל. עסקה זו, המוערכת בכחצי מיליארד דולר בגרסת המעבדים הפשוטה יותר, צפויה לספק יכולות בינה מלאכותית מתקדמות למעבדות אקדמיות ועסקים בבריטניה, ולהאיץ פיתוח תשתיות בינה מלאכותית באי.

20 חוות שרתים חדשות

גם גרמניה לא קופחה בביקורו של הואנג - אנבידיה ושותפותיה המקומיות יקימו יחד את מה שהיא מכנה כ"ענן הבינה המלאכותית התעשייתי הראשון בעולם", שיתמקד ככל הנראה במודלי בינה מלאכותית להפעלת רובוטי ייצור ובסימולציות המסייעות לאימון מודלים. המרכז יאוכלס ב־10 אלף מעבדי בלאקוול, בעלות משוערת של כ־400 מיליון דולר.

סך הכל מעורבת אנבידיה בבנייה של 15 חוות שרתים גדולות לעיבוד בינה מלאכותית ביבשת, אותן היא מכנה כ"מפעלי AI", ועוד 5 חוות גדולות במיוחד המכונות "גיגה מפעלים", המספקים עיבוד בהספק החשמלי הגבוה ביותר, מעל 1 גיגהוואט. בעוד מפעל AI סטנדרטי מכיל עד 25 אלף מעבדים גרפיים ועולה עד 700 מיליון דולר, "גיגה מפעלים" יכולים להכיל אפילו יותר מ־100 אלף מעבדים גרפיים ועלות הקמתם עשויה לנוע בין 3.5 ל־5.5 מיליארד דולר.

אלה ייבנו בכל רחבי האיחוד האירופי, במדינות כמו פינלנד, שבדיה, איטליה, גרמניה, בריטניה, צרפת וספרד. בסך הכל מעורבת אנבידיה בכ־40 מתקני AI באירופה, מהם 15 מרכזי שירות ענן בינה מלאכותית; חמישה מרכזי AI בחברות תקשורת; 14 מחשבי על אקדמאיים ותעשייתיים; ועוד שבעה מרכזי מכירות שירותי AI לסטארט־אפים, מחקר ותעשייה. בשנתיים הקרובות, הבטיח הואנג בפריז, יגדל כוח המחשוב האירופי פי עשר, ובסיכומו צפוי סך כח המחשוב של היבשת לעמוד על פי 1,700 מזה של מחשב העל החזק ביותר בעולם כיום.

מחסור בחשמל ובמים

ההשקה באירופה מסיימת מסע בן ארבע תחנות שהחל בסעודיה, כאמור, עם עסקת מכירת שבבים בהיקף 10 מיליארד דולר, עבר דרך איחוד האמירויות עם הבטחה ל־500 אלף שבבים ולהקמת גיגה מפעלים בהיקף כולל של 5 גיגוואט, המשיך בהשקת מחשב על בן 10 אלף שבבים בטייוואן, ומסתיים, כעת, באירופה עם לפחות 42 אלף שבבים נוספים באופן מוצהר.

באופן שכזה אנבידיה ממצבת את עצמה לא רק כחברה אמריקאית שמייצרת שבבים, אלא כשחקנית גלובלית שמשתפת פעולה עם ממשלות, חברות ומעבדות אקדמיות. "הקמה של מפעלי AI היא חשובה בדיוק כפי שסדנאות ייצור הפכו למפעלים גדולים בראשית המאה העשרים", אומר שחר בלקין, סמנכ"ל בחברת זוטאקור הישראלית שמספקת טכנולוגיות צינון ל"מפעלי AI" בעולם.

"התעשייה החדשה עוסקת בייצור מודלי שפה והסקה - וזה המטבע של העתיד, ומי שלא נמצא שם יפספס את הרכבת. הסיבה שבאירופה המהפכה הזו חשובה אפילו יותר היא העובדה שהיא מרובה בשפות. כל שפה וכל ניב דורשים מודל משלהם - רק בבריטניה קיימות כ־20 שפות שונות, כך שיש עוד עבודה רבה באימון מודלי שפה על כל אחת מהן". במסגרת האירוע בפריז הוצג מודל שפה עברי חדש בהתבסס על עבודה משותפת של אנבידיה עם עמותת דיקטה הישראלית, שתנגיש אותו דרך פלטפורמת פרפלקסיטי.

אלא שלטעמו של בלקין, "האירופאים נכנסים קצת מאוחר ועם מעט מדי משאבים - טוב שמשקיעים בחוות שרתים, אבל אירופה נמצאת במצוקת חשמל ומים - שני משאבים חיוניים להפעלת מפעלי AI - לכן טוב שההסכמים נעשו בחסות ממשלות, כיוון שהדבר ייאלץ אותן להגדיל את התשתיות שלהן. רק לאחרונה הושבתה חוות שרתים בגרמניה לאחר שתושבי העיירה שבה הוקמה סבלו מלחץ מים נמוך במקלחת, כיוון שעד כמה שזה נשמע מוזר - גם אם ישנם אזורים שופעי מים, צריך לדעת להוביל אותם אל המקומות שבהם יש תשתית חשמל ראויה. היבשת כולה סובלת ממחסור בחשמל לאחר שחלק מהמדינות השביתו כורים גרעיניים, ובצרפת שהחזירה לחיים כמה מהם צריכים לגייס עוד 10 אלפים עובדים כדי להפעיל מחדש את הכורים שהושבתו".

מה עם ישראל?

רצף ההכרזות חוצה היבשות של אנבידיה מעמיד את ישראל בפינה חיוורת, עם מחשב על בהשקעה של חצי מיליארד שקל, מהם 160 מיליון שקל מתקציב ממשלתי, שהזוכה במכרז להקמתו נבחר בחודש שעבר. מדובר במחשב על קטן יחסית, עם 4,000 מעבדים גרפיים בלבד, בתצורה חלשה יותר מזו שמגיעה לסעודיה או לאירופה - וזאת מאחר וישראל רוכשת את ארונות השרתים ללא מעבדי הליבה של אנבידיה (CPU). ארונות השרתים המהירים והעוצמתיים ביותר של אנבידיה (NVLink 72) המבוססים על מעבדי בלאקוול החדשים (GB300) שיגיעו לסעודיה ולאמירויות - לא יגיעו לישראל, למרות העובדה שישראלים נוטלים חלק משמעותי בפיתוחם. "מחשב העל הישראלי מסמן התחלה טובה, אבל ללא התמיכה הממשלתית בבניית תשתיות חשמל בישראל לא נוכל להקים מפעלי AI. בעוד שבישראל מתגאים בצמיחה מדורגת של אחוזים בודדים באספקת החשמל מדי שנה, אירלנד הקפיצה ב־23% את אספקת החשמל שלה כדי למשוך מפעלי AI", אומר בלקין.

"חוות שרתים הן לא רק תשתית - הן 'חוות של אינטליגנציה', כפי שכינה אותן ג’נסן הואנג. אלו המפעלים שמייצרים ידע, רווח וביטחון תחרותי למדינות. מדינות העולם כבר מבינות את המשמעות האסטרטגית של AI Factories, ומדינת ישראל - עם האקוסיסטם הטכנולוגי יוצא הדופן שלה - חייבת להיכנס לתחום הזה בכל הכוח. רשות החדשנות ירתה את יריית הפתיחה כשהקימה מרכז ייעודי, אך עדיין מדובר בהיקפים לא מספקים ביחס לגודל השוק ולצרכים העצומים של המדינה, של האקדמיה ושל השוק הפרטי. השינוי חייב להתחיל בהבנת החשיבות הקריטית של ידע ותשתית, עם שורשים עמוקים באקדמיה והמשך בביצוע ממשלתי ועסקי אמיץ ומדויק", אומרת יונית גולדברג, יו"ר איגוד חוות השרתים הישראלי ושותפה מייסדת בחברת הייעוץ 11Stream.

עוד כתבות

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ / צילום: ap, Evan Vucci

בזמן שהוא מתלבט בנוגע לאיראן, טראמפ חטף מכה בגובה 175 מיליארד דולר. לפחות

175 מיליארד דולר הוא הסכום המוערך שגבה ממשל טראמפ מיבואנים בגין תוכנית המכסים שבוטלה על ידי בית המשפט ● האם הממשל יידרש להחזירם?

מסמכי אפשטיין

גלובס צולל למסמכי אפשטיין ומציג את ההסתבכות של האנשים העשירים והמקושרים בעולם

פרסום מיליוני מסמכים חושף את עומק הקשרים של העולם העסקי עם ג'פרי אפשטיין ● כשגם מייל בודד עלול להוות כאב ראש יחצ"ני, חברות מעדיפות להיפרד ממנהלים בכירים ● היועצת שקיבלה מתנות יוקרתיות, המיליארדר שאפשטיין היה לו "פותר בעיות חשאי" וטייקון הנמלים מדובאי שהחליף עמו אלפי מיילים מטרידים: גלובס נכנס למאורת הארנב כדי ללמוד עד כמה משפיעה הפרשה על הכלכלה העולמית ועל דמויות מפתח בה

ישראלים במקלט בזמן ירי טילים. מותר לעבור דרך חצר השכנים רק במצב חירום / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

מצב חירום? מותר לעבור בחצר השכנים רק בזמן אזעקה

המפקח על המקרקעין דחה תביעה של שכנים שביקשו להיכנס למקלט דרך החצר של שכניהם: מותר עד עשר דקות לאחר האזעקה

רעיה שטראוס / צילום: תומס סולינסקי

200 מיליון שקל לרעיה שטראוס: המרוויחים המפתיעים בעסקת הנדל"ן של השנה

ישראל קנדה תהפוך לאחת מיזמיות הנדל"ן הגדולות בישראל, עם רכישת קבוצת אקרו תמורת 3.1 מיליארד שקל ומיזוג פעילותה היזמית, בעסקה שתשולם ברובה במניות ● התמורה ליו"ר אקרו צחי ארבוב תעמוד על כמעט 800 מיליון שקל, ולרעיה שטראוס על יותר מ־200 מיליון

קרקע חקלאית בגדרה. מה האינטרס הציבורי? / צילום: תמר מצפי

לפי הייעוד, בזמן החכירה או בהפקעה? הקרקע שהובילה למחלוקת של מיליוני שקלים

המדינה הפקיעה 35 דונם בגדרה מבעלי קרקע פרטיים וביקשה לשלם להם 1.6 מיליון שקל בהתאם לשווי הקרקע לפי הייעוד שבו רכשו את הקרקע ● אלא שבעלי הקרקע דרשו פיצוי של 24.5 מיליון שקל לפי הייעוד של הקרקע בזמן המכירה – תעשייה ומסחר ● מה קבע ביהמ"ש?

סאמר חאג' יחיא

"כשאחד המתחרים הוא המנכ"ל זה אתגר": המתווך במכירת צים חושף את הקלף המנצח בעסקה

סאמר חאג' יחיא, שייעץ להפג־לויד בעסקה לרכישת חברת הספנות, משחזר את תחילת המהלך: "טילים נפלו כאן - אבל הם היו נחושים", הגורם שהכריע: "קרן פימי הייתה שובר שוויון" והמשבר ברגע האחרון: "יו"ר צים הודיע שלא ימליץ על העסקה" ● וגם על המנכ"ל אלי גליקמן: "הלוואי וימשיך - טאלנט כדאי לשמר", חששות העובדים: "יובטח ביטחון תעסוקתי", עמלת התיווך שייקבל והסיכויים להשלמת העסקה

נחל שרף / צילום: מולי אינהורן

קריאה אחרונה: מסלולי מים מיוחדים, רגע לפני שהם מתייבשים שוב

מהגבים הנסתרים שדורשים טיפוס אתגרי ועד הבריכות שהגישה אליהן קרובה ונוחה ● לאחר שנה גשומה במיוחד מאגרי המים במדבר חזרו להתמלא ● ארבע המלצות רותחות לטיולים רטובים

עסקאות השבוע / עיצוב: טלי בוגדנובסקי

בכמה נמכרה דירת 5 חדרים באחת השכונות המבוקשות בגבעתיים?

דירת 5 חדרים בשטח של 133 מ"ר עם מרפסת בשטח של כ־12 מ"ר, חניה ומחסן בגבעתיים נמכרה תמורת 4.9 מיליון שקל ● "שכונת בורוכוב בגבעתיים נחשבת לאחת השכונות המבוקשות והיוקרתיות ביותר בעיר" ● ועוד עסקאות נדל"ן מהשבוע האחרון

פרויקט ''תלפיות החדשה'' בירושלים / צילום: יח''צ

תושב חוץ רכש 7 דירות בירושלים תמורת 27 מיליון שקל

הדירות נקנו בפרויקט "תלפיות החדשה" וכולן בנות 4 חדרים ● המחיר הממוצע של דירה בעסקה הגיע ל־3.86 מיליון והמחיר למ"ר הגיע לכ־38.5 אלף שקל ● הפרויקט מוקם על סמך תוכנית מ־2014, שכוללת פארק פנימי גדול, שדרה מסחרית ושטחים משותפים

טראמפ חטף מכה, איך יושפעו השווקים? / צילומים: Shutterstock, AP, עיצוב: טלי בוגדנובסקי

טראמפ חטף מכה, איך יושפעו השווקים?

בית המשפט העליון בארה"ב קבע כי הנשיא טראמפ חרג מסמכותו, ועל כן מרבית המכסים הבינלאומיים שהטיל פסולים ● כעת, לא ברור מה יעלה בגורל 175 מיליארד דולר שכבר נגבו מיבואנים ● מה היו הטיעונים המרכזיים של השופטים, כיצד הגיב טראמפ ומה עלול להדאיג את השווקים?

אייפון 17 פרו מקס / צילום: יחצ

כך תאריכו את חיי הסוללה באייפון שלכם

עדכוני גרסה באייפונים מובילים לעתים לכך שהסוללה דווקא מתרוקנת מהר יותר, ובעוד באפל מבהירים שמדובר במצב זמני - יש כמה שיטות להתגבר על כך ● מבהירות המסך דרך שימוש ב–wifi ועד הטענה של פחות מ–80%

ד''ר ירון דניאלי / צילום: גבריאל בהרליה

"הרוכשים איראנים לשעבר, והיה חיבור": האקזיט של חברת המכשור הרפואי מישראל

חברת האבחון הישראלית Metasight נמכרה ב59 מיליון דולר עם אופצייה ל-90 מיליון דולר נוספים ● הרוכשת  גארדנט הלת' שהוקמה ע"י יזמים איראנים, תהפוך את מרכז הפיתוח של מטאסייט ברחובות לאתר שלה בישראל

מה שהתקיים רק בראש העובד נעשה ממוסד / אילוסטרציה: Shutterstock

אנשים חוששים שה-AI תגזול את עבודתם, אבל היא כבר גוזלת את מה שיש להם בראש

השאלה אינה האם AI תחליף את העובדים - השאלה היא מי ישלוט בידע שהחברות אוספות מהם ● בעולם של בינה מלאכותית ארגונית, גם כשעובד עוזב את העבודה, הוא משאיר את הידע ואת הניסיון שלו מאחור - לבוט או למי שיחליף אותו, אם יהיה צורך במחליף בכלל

חוות שרתים של אמזון / צילום: Reuters, Noah Berger for AWS

יזמי נדל"ן ואנרגיה רוצים נתח מהתעשייה הזו: האם יהיה מקום לכולם?

הבהלה לבינה המלאכותית הפכה את חוות השרתים לטרנד הלוהט ● עם זאת, המרוץ לבניית עשרות מתקנים חדשים מתנגש עם רשת חשמל מוגבלת ותחזיות צריכה שזינקו פי שניים ● כך, ניצבת ישראל בצומת, בין הפיכה למעצמת מחשוב לבין הסיכון שמבני הענק יפכו לפילים לבנים: "יהיה חשמל לכולם, הוא פשוט יהיה הרבה יותר יקר"

עמית אסרף / צילום: עומר הכהן

הילדות בטורקיה, החלום שהתנפץ ואקזיט הענק שרשם השבוע לפני גיל 30

"ישבנו בבית קפה ועלה הרעיון ליצור תוסף זדוני. עשר דקות אחרי ההתקנה מאות ארגונים בעולם רצו שנעזור להם. חברות ענק ביקשו את המוצר. OpenAI הפכה ללקוח הראשון" ● שיחה קצרה עם עמית אסרף, מייסד-שותף ומנכ"ל סטארט-אפ הסייבר KOI

הצ'אטבוט של קלוד / צילום: Shutterstock

אנתרופיק עושה זאת שוב: כלי ה-AI החדש שהפיל את מניות הסייבר

ההשקה של "קלוד קוד סקיוריטי" עוררה חשש מפגיעה בענף והובילה לירידות חדות בקראודסטרייק, קלאודפלייר וזיסקלר ● גם הישראליות התרסקו, ביניהן סנטינל וואן וג׳יי פרוג ● כעת, בשוק חלוקים אם מדובר באיום ממשי או בירידה חדה מדי ביחס להיקף המהלך

נשיא סין שי ג'ינפינג / צילום: Reuters

חיזור שקט בארץ, מתקפה פומבית בבייג'ינג: המשחק הכפול של סין מול ישראל

בעוד שבזירה הבינלאומית סין משמרת קו ביקורתי נגד ישראל כדי להתבדל מוושינגטון, בשטח היא מנמיכה להבות ● המטרה, לפי המומחית קאריס וויטי: ליהנות מהיכולות הישראליות בלי לשלם את המחיר הפוליטי הכרוך ביחסים גלויים ● במקביל, היא ממשיכה לחבק את טהרן

הילה ויסברג בשיחה עם ד''ר תומר פדלון / צילום: INSS

המומחה שמבהיר: הדולר היה חוף מבטחים, זה המטבע שיחליף אותו

שיחה עם ד"ר תומר פדלון, מומחה לכלכלה פוליטית מאוניברסיטת תל אביב ● על אובדן האמון בניהול המעצמה שמרעיד את המטבע, השפעת הבית הלבן על השוק והסיבות שהביאו להתחזקות השקל הרבה מעבר למגמה בעולם

הגפנים. המשפחה היא הציר של הסיפור / צילום: ענת אגמון

אורנה לב נותנת שיעור בהתמדה, דיוק ותשוקה לעשייה

הקצינה ב–8200 שיצאה לגמלאות ממש לא פנטזה על ייננות, ורק לפני כעשור נטעה משפחת לב את הגפנים ברמת צבאים ● מדי שנה מייצרת לב ביקב אדם 4,000 בקבוקים בסך הכול, שבהם טמונים הקשר שלה לאדמה, ההיכרות עם הכרם ועבודת הכפיים

פטריק דרהי / אילוסטרציה: נוצר באמצעות AI

עם חובות של עשרות מיליארדים פטריק דרהי מנסה להחזיק את הראש מעל למים

דיווחים בתקשורת הזרה ושיחות עם שורה של גורמים משרטטים את דמותו של המיליארדר ואיל התקשורת פטריק דרהי, שבנה אימפריה על הלוואות בעידן של כסף זול, מתמודד מול חובות של עשרות מיליארדים וכעת רוצה גם לרכוש את רשת 13