טראמפ נואם בבסיס פורט בראג בצפון קרוליינה, השבוע / צילום: Reuters, EyePress News
ביום החמישי למאורעות לוס אנג'לס מתרבים הסימנים שהאלימות שפרצה בסוף השבוע שעבר בעיר השנייה בגודלה בארה"ב עלולה להתפשט לערים אחרות. מתחזקת האפשרות של התנגשות חזיתית בין מפגינים לזרועות האכיפה, המקומיות והפדרליות. המקומיות סרות למרותם של פוליטיקאים מקומיים, בעיקר ראשי ערים, שרובם הגדול דמוקרטים. זרועות האכיפה הפדרליות נמצאות בשליטתו המתהדקת של הנשיא טראמפ.
מאז תחילת השבוע, הנשיא מקצין את הטונים נגד מנהיגים מקומיים בקליפורניה, בייחוד המושל הדמוקרטי גווין ניוסום וראש העיר הדמוקרטית קארן באס. טראמפ אפילו הרים כפפה, שהשליך ניוסום, ואמר ש"רעיון מצוין" הוא לעצור את המושל.
כאשר עיתונאית שאלה אותו ביום ג' על איזה פשע צריך ניוסום להיעצר, הוא השיב: "אני חושב שהפשע העיקרי שלו הוא התמודדותו על כהונת המושל". ניוסום נבחר למושל פעמיים פעמים ברוב של 60% או יותר. ניסיון להדיחו במשאל עם באמצע כהונה סוכל ברוב עצום.
ניוסום עצמו אמר ביום ג' לעיתונאים, "דונלד טראמפ הוא שקרן לתיאבון" (בתרגום חופשי לעברית). הוא הוסיף: "אני מכבד את מוסד הנשיאות, אני ניסיתי לשתף אתו פעולה, אבל אי אפשר לעבוד עם טראמפ, אפשר רק לעבוד בשבילו, ואני מסרב לעבוד בשביל טראמפ". יחסי המושל והנשיא היו עכורים כמעט מן היום הראשון, לפני שש שנים.
"ניסוי גדול"
קליפורניה היא אחד המחסומים העיקריים בהחלת מדיניות ההגירה של טראמפ. היא זרועה ב'ערי־מקלט', המושיטות סיוע למהגרים, חוקיים או לא חוקיים, ומסרבות לעזור לממשלה הפדרלית לעצור מהגרים או לגרשם.
עדיין איננו יודעים אל נכון מה הנשיא מקווה להשיג באמצעות גיוס הצבא למשימות שיטור אזרחי בלוס אנג'לס. צבא בדרך כלל אינו יודע איך להיות משטרה, כפי שישראלים מגלים בימים האלה, כאשר חיילים נשלחים לאבטח תחנות חלוקה של מזון. האפשרות שאיש מארינס יסחט את ההדק מול מפגין היא כנראה גדולה יותר מזו של שוטר, המאומן בפיזור הפגנות.
הנשיא טוען להגנתו, כי אזלת היד של השלטונות המקומיים חייבה אותו להתערב, ואלמלא עשה כןֿ "לוס אנג'לס הייתה עולה בלהבות".
ראש העיר באס אומרת, כי פריסת הצבא היא 'ניסוי גדול לראות מה יקרה כאשר הממשלה הפדרלית דורסת את המדינה, או את העיר'. לשון אחר, על המאזניים מוטלת עכשיו עצם ההגדרה של האיזון הפדרלי בארה"ב. האיזון הזה תלוי לא רק בחוק הכתוב, כי אם גם בנכונותם של כל הצדדים לכבד תקדימים ולקבל עליהם הגבלות.
"מרידה" ו"פלישה"
טראמפ שיגר ביום ו' שעבר את משטרת הגבולות וההגירה (ICE), כדי ֿלעצור מהגרים לא חוקיים בלוס אנג'לס. היקף הפעולה ויעדיה הוציאו אל הרחובות אלפי מפגינים. רובם הסתפקו בקריאת סיסמאות, בעיקר נגד ICE. על פי רוב הדיווחים, רק חלק קטן שחרו עימות, השליכו חפצים על סוכנים, והציתו כלי רכב.
במוצאי שבת טראמפ החליט לשגר 2,000 מאנשי המשמר הלאומי אל העיר. הוא עשה כן מבלי לקבל את הסכמתו של האיש, שבימים כתיקונם המשמר הלאומי של קליפורניה סר למרותו: המושל ניוסום. הוא גם לא נמלך בדעתה של ראש העיר באס, הממונה על משטרת לוס אנג'לס. ביום ב' הנשיא הודיע כי יוסיף 700 לוחמים של חיל הנחתים למצבת הכוחות בלוס אנג'לס.
וכך, אף על פי שהמהומות בעיר שככו והלכו, הממשל התקרב להכרזת משטר צבאי בעיר. הכרזות הנשיא, בכל הפורומים, היו זרועות במילים 'מרידה' (insurrection) ו'פלישה' (invasion). שימוש הלשון הזה היה יותר מאשר תכסיס רטורי. המלים האלה מופיעות בחוק בן כמעט 220 שנה, המתיר לנשיא להפעיל את הצבא בתוך ארה"ב.
צירוף נסיבות, לכאורה, מסמיך את ההתפתחויות בלוס אנג'לס לחגיגות יום השנה ה־250 לייסוד הצבא האמריקאי. טראמפ החליט לציין את יום ההולדת בשני אופנים: בנאום ביום ג' בבסיס מפורסם של הצבא, הנקרא פורט בראג (Fort Bragg, על שם גנרל דרומי, שלחם נגד ארה"ב במלחמת האזרחים); ובמצעד צבאי נדיר בחוצות וושינגטון שיערך בשבת, בהשתתפות טנקים.
ספק אם נשיא אמריקאי כלשהו נשא נאום כה פוליטי ומפלגתי בבסיס צבאי, שבו חיילים במדים הוזמנו להריע להתקפותיו החוזרות על קודמו, על מפלגת האופוזיציה ועל "השמאל הקיצוני המטורף". תרועות בקעו מן הקהל, אם כי היה קשה לדעת אם המריעים היו חיילים בבסיס או אורחים קרואים. הנשיא, המקל ראש בקווים אדומים, חצה עוד קו אחד, זה המנסה למנוע פוליטיזציה של הצבא.
למי הם נשבעים אמונים?
במהלך נשיאותו הראשונה, טראמפ ניסה לזכות בנאמנותו הפוליטית של הצבא. זה לא הסתייע, בין השאר מפני שגנרלים וטוראים כאחד נשבעים נאמנות לחוקה, לא למפקד העליון. השאלה המתעוררת עכשיו היא באיזו מידה טראמפ מנסה או מצליח להפוך את הצבא למכשיר פוליטי.
המבחן הוא מידת יכולתו להשתמש בצבא כדי לקיים את הבטחת הבחירות שלו להוציא אל הפועל את "הגירוש הגדול ביותר של מהגרים לא חוקיים בתולדותינו", בהם כאלה הנמצאים בארה"ב זה שנים רבות, עובדים ומשלמים מסים. מספרם מוערך ב־11 עד 12 מיליון.
גם אם הוא יצליח לעצור 3,000 מהגרים ביום, כפי שהבית הלבן דרש באחרונה, יידרשו שנים כדי להשלים את המלאכה. אבל אם יוכל להשתמש בצבא ובמשמר הלאומי, מלאכתו תהיה קלה יותר.
יועצו הקרוב של הנשיא לענייני הגירה, סטיבן מילר, האשים ביום ב', כי "ממשלת קליפורניה סייעה לפלישה לארה"ב, אפשרה אותה וזממה אותה". הוא ריטווט ציוץ, המראה גבר שחום־עור ומקועקע־זרוע מניף דגל מקסיקאי סמוך לרכב שרוף, שעליו מצוירת כתובת גרפיטי, המזמינה את הקורא לעשות משהו לא־נעים ל־ICE. לצד הצילום מופיעות המלים "זו אמריקה של גווין ניוסום".
פרדוקסלית, הימים האחרונים העלו את קרנו של ניוסום. מיוחסות לו שאיפות להתמודד על הנשיאות ב־2028. התנגשות חזיתית עם טראמפ תהיה נכס אלקטורלי, לפחות בבחירות המקדימות של המפלגה הדמוקרטית. טראמפ, שלא יתמודד ב־2028, חושב שיהיה קל להביס את ניוסום אם הכתובת "ידיד המהגרים הלא־חוקיים״ תיטבע על מצחו.
ביום ג' טראמפ הזהיר, כי כל מי שינסו למחות נגד המצעד הצבאי בוושינגטון "יטופלו בכוח רב". זה איום ישיר על בבת עינה של החוקה האמריקאית, 'התיקון הראשון' המבטיח חופש דיבור והתארגנות ללא סייגים. אבל טראמפ בודק עכשיו את הסייגים בתכיפות גוברת.
רשימות קודמות בבלוג וביואב קרני. ציוצים (באנגלית) בטוויטר.