חדשות לבקרים צצים דיווחים על עוד אוניברסיטה שנעלת את שעריה בפני ישראל, עוד מלומדים ישראלים שנמלטים מקמפוסים עוינים ועוד הערות אנטישמיות ש"נפלטות" למרצים בחו"ל. גל החרם האקדמי הולך ומתגבר - והוא שוטף גם את אוניברסיטאות העילית.
האקדמיה הפכה לחזית נוספת שבה ישראל צריכה להתגונן מפני כוחות עוינים. אלא שכאן לא יועילו מטוסי חיל האוויר או גדודי חי"ר בסיוע ארטילרי. מה כן יכול לעזור?
ה־BDS נכנס לפעולה
במקרה הזה, מקור חוזקה של מדינת ישראל הוא נקודת החולשה שלה. ישראל ידועה בהיותה מעצמת חדשנות טכנולוגית ומדעית, בין השאר בזכות החיזוק המתמיד של התשתית המחקרית שלה. לישראל יש מערכות מתקדמות בשלל תחומים, ביניהם בריאות, ביטחון, חינוך והייטק. חרף היותה מדינה קטנה, ישראל ממלאת תפקיד מרכזי בפיתוח פתרונות לאתגרים גלובליים, וחברות הטכנולוגיה הישראליות מציגות יכולות יוצאות דופן תוך ניצול הידע והמומחיות המצויים באקוסיסטם המקומי.
לכן, לא מפתיע שאחרי 7 באוקטובר המתנגדים לישראל שמו את המטרה הזאת בין הכוונות. הקמפוסים באוניברסיטאות ובקולג'ים ברחבי העולם הפכו להיות אחת מזירות המחאה הבולטות ביותר נגד ישראל. תנועת ה־BDS החלה לעודד ניתוק קשרים עם מוסדות אקדמיים ישראליים, מה שדחף להעמקת הביקורת נגד ישראל באקדמיה וחיזק את התדמית השלילית של ישראל בעולם.
כדור השלג הזה התגלגל במהירות. קבוצות סטודנטים החרימו כל מה שמזוהה עם ישראל ולפעמים אפילו עם יהודים: החל מסטודנטים, עבור במרצים וכלה בגופי מחקר שלמים. אחרים לא הסתפקו בחרמות, ומצאו לנכון לתבל את המחאה גם בהערות אנטישמיות - לעתים תוך גיבוי מרצים ומנהלי המוסדות.
התנהלות האוניברסיטאות הביאה את הקונגרס האמריקאי לקיים שימוע נגד מנהלות האוניברסיטאות היוקרתיות ביותר ברחבי ארה"ב: הרווארד, פנסילבניה ו־MIT, בו גם טענו להגנתן כי "המוסדות מחויבים לחופש ביטוי אפילו של דעות גזעניות ומעוררות שנאה". אבל אפילו את האוניברסיטאות עצמן ההסבר הזה לא שכנע, וחלקן הודו שהן כשלו בהגנת הסטודנטים והמרצים היהודים בתוכן מפני גילויי שנאה ואלימות.
איך נראה חרם אקדמי?
מעבר לאותן מחאות, הביטויים המעשיים של אותו חרם אקדמי על ידי הנהלת האוניברסיטאות מתפרסים לכמה תחומים. ראשית, אוניברסיטאות שונות ברחבי העולם קראו להחרמת כל האוניברסיטאות הישראליות ואיסור על שיתוף פעולה עמן.
שנית, יש גם מי שפועלות בהתנכלות למרצים ולחוקרים ישראלים, ולעתים אף מבטלות השתתפות של חוקרים במחקרים מטעמן או בשיתופן. לפעמים מדובר בחרם סמוי ולפעמים בביטול מענקים של ממש. חוקרים ישראלים גם מספרים כי כנסים שאליהם הוזמנו ביטלו הזמנותיהם, גם במקרים בהם החוקרים הישראלים הם מבכירי המומחים בתחום הכנס. לבסוף, הסכמים לחילופי סטודנטים, או לתחרויות בינלאומיות אליהן זומנו סטודנטים ישראלים - נעצרו או הושהו לפרק זמן בלתי מוגבל.
החרם הסמוי כולל גם ניתוק יזום של קשרים אישיים בין חוקרים בישראל לעמיתיהם בעולם. לפי דו"ח ועד ראשי האוניברסיטאות, חוקרים ישראלים מדווחים על סירוב לשיתוף פעולה במחקר ובכתיבה ושיבוש אירועים אקדמיים באמצעות מחאות, לעתים תוך הצהרות פוליטיות מפורשות מצד אנשי סגל וסטודנטים.
קצת מספרים. 25% משיתוף הפעולה המדעי הגלובלי מתקיים מול ארה"ב ו־38% מול אירופה (ממוצע של העשור האחרון). קרי, השתיים מהוות מוקד לעשייה משותפת עם ישראל. דא עקא, אלה גם שני האזורים בעלי היקף ההחרמה הרחב ביותר, עובדה המאתגרת את שיתופי הפעולה המדעיים ההדוקים. דוגמא לכך היא שיש אוניברסיטאות באירופה ובארה"ב שבהן ההנהלה לא רק מאיימת, אלא אף מתחילה בניתוק הקשר עם מוסדות אקדמיים במדינת ישראל.
היקף הדיווחים על חרמות אקדמיים ב־2025 הכפיל את עצמו לעומת השנה הקודמת בארה"ב, ספרד, הולנד וקנדה - ועלה ב־55% בבלגיה ובאנגליה. במקביל, שיעור הפרסומים בהשתתפות חוקרים ישראל ביחס לכלל הפרסומים האקדמיים בעולם - שנמצא בעשור האחרון במגמת עלייה - החל לקטון מאז 2023 וב־2024 הוא הגיע לרמתו הנמוכה ביותר מזה שש שנים.
הבעיה של ישראל
השלכות התופעה מתעצמות כשמבינים שכלל האוניברסיטאות בישראל מתאפיינות באחוז משמעותי של פרסומים משותפים עם חוקרים ממדינות זרות. מצב זה נובע, בין היתר, משום שרבים מחברי הסגל במוסדות להשכלה גבוהה בישראל השלימו את לימודיהם במדינות אחרות, ומשום שרבים מהם משתתפים בכנסים מקצועיים בינלאומיים על בסיס שנתי.
יש לזה הרבה יתרונות. זה תורם ליצירת רשת רחבה של עמיתים המאפשרת שיתופי פעולה מחקריים ומסייעות למדינת ישראל להתברג במפה הבינלאומית בזכות חוקריה. כמו כן, החוקרים הישראלים שיוצרים קשרי עבודה פוריים עם מקביליהם בחו"ל הם נכס הסברתי חשוב.
ואולם, באופן סימטרי, זה מה שהופך את ישראל לכל כך פגיעה בהיבט הזה. כשהתמונה מתהפכת וחוקרים מרחבי העולם מסרבים לשתף פעולה עם חוקרים ישראלים, התלות הגדולה של האקדמיה הישראלית במוסדות בעולם גורמת לכך שגם בתוך ישראל המחקר האקדמי נפגע באופן משמעותי - הן בכמות והן באיכות. המצוינות המדעית של מדינת ישראל, הזכרנו קודם, חולשת על צמתים קריטיים לתפקוד המדינה - ואדוות החרם באות לידי ביטוי בפגיעה ביציבות הכלכלה ובביטחון הלאומי.
לכן, במשרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה העלו לעדיפות עליונה את המאבק בחרם האקדמי על ישראל. זאת, מתוך שאיפה להגן על תעשיית המחקר הישראלית המפוארת ועל שיתופי הפעולה הבינלאומיים בתחומי המדע.
לפני שנה, ביוני 2024, הממשלה קיבלה החלטה בעניין "חיזוק שיתופי הפעולה הבינלאומיים בתחומי המדע ומשיכת חוקרים לאקדמיה ולתעשייה". מטרת ההחלטה היא יצירת קשרים משותפים עם חוקרים בינלאומיים באמצעות משיכת מוחות מובילים בתחומם לאקדמיה הישראלית בעזרת תמריצי תקציבי מחקר, פרסום "קול קורא" שיאפשר למוסדות האקדמיים מימון לתוכניות לביקורי משלחות חוקרים וסטודנטים בישראל, חיזוק הקשרים עם הנהלות של מוסדות מקבילים בחו"ל, קורסים משותפים ושלל פעילויות נוספות. מה קרה עם זה? עכשיו נבדוק.
שיתוף פעולה בינלאומי
ההחלטה הורתה לשרת החדשנות, המדע והטכנולוגיה להקצות 40 מיליון שקלים מתקציב משרדה לקידום מחקרים דו־לאומיים שיבוצעו בשיתוף המדינה ומדינות נוספות. מחקרים משותפים עם מוסדות אקדמיים בינלאומיים מחזקים את מעמד המדע הישראלי בקהילה העולמית, יוצרים גשרים לשיתופי פעולה מדעיים גם במדינות שבהן ישראל נתקלת בקשיים מדיניים ומבטיחים המשך נגישות של חוקרים ישראלים לתשתיות, ידע ופרסומים בינלאומיים.
האם זה יושם? מפניה למשרד החדשנות התקבל פירוט המענקים שניתנו לחוקרים ישראלים עבור מחקרים בשיתוף פעולה בינלאומי, לפי מדינת החוקר השותף או התוכנית המדעית הבינלאומית במסגרתה התבצע המחקר: ניתן לראות, כי בשנת 2024 מומנו 73 מענקים למחקרים בתקציב כולל של 34 מיליון שקלים. מתוך 34 מיליון השקלים האלה, לקרנות ומכוני מחקר בארה"ב הועברו 9 מיליון, בגרמניה 7 מיליון ובסין קצת פחות מ־4 מיליון.
ניתן להבחין באחוז ביצוע גבוה המעיד על עבודה מרובה ומאומצת של משרד החדשנות בקידום יישום ההחלטה. ואולם, היות ש־6 מיליון שקלים מתקציב המשרד טרם הוקצו, היישום מסווג כ"חלקי".
המשימה האופרטיבית השנייה היא להקצות מתקציב משרד החדשנות 10 מיליון שקלים בשנים 2024 ו־2025 לטובת חיזוק שיתופי פעולה בינלאומיים בתחום המדע מול אוניברסיטאות ברחבי העולם. תקציב זה נועד לשמש לארגון משלחות של נשיאי אוניברסיטאות, מרצים בכירים במוסדות אקדמיים מובילים בעולם וסטודנטים שיבקרו בישראל. בנוסף, הכסף יוקצה לעריכת כנסים מדעיים מובילים בישראל.
גם המשימה הזו בוצעה באופן חלקי. ב־2024 המשרד יצא בקול קורא למיזם משותף עם המוסדות האקדמיים בארץ להתמודדות עם האנטישמיות הגואה בקמפוסים בחו"ל ולחיזוק קשרי המדע של האוניברסיטאות וישראל. במסגרת הקול הקורא נחתמו התקשרויות למיזמים משותפים עם שבעה מוסדות בתקציב כולל של כ־4.5 מיליון שקלים. המיזמים כוללים פעילויות כמו סיורי חשיפה בישראל לאקדמאים וחוקרים בכירים מחו"ל, תוכניות חשיפה לסטודנטים מחו"ל בתחומי המדע, מאבק משפטי בחרם המדעי, עריכת כנסים מדעיים בינלאומיים בישראל וקידום היחסים הבינלאומיים בתחומי המדע.
בימים אלה המוסדות השותפים במיזמים מגבשים את תוכניות העבודה השנתיות, כולל המדינות שאליהן יישלחו משלחות והמדינות מהן יגיעו נציגים לארץ. המוסדות שהתגייסו במסגרת המיזם המשותף להתמודדות במאבק באנטישמיות הם האוניברסיטאות בר אילן, הפתוחה, העברית, חיפה, הטכניון, תל אביב ובן גוריון בנגב.
שוב, מדובר בעבודה חשובה של משרד החדשנות לביצוע ההחלטה ולמימושה. אך בעוד שההחלטה הייתה להקצות 10 מיליון שקלים, נחתמו התקשרויות למיזמים בתקציב של כ־4.5 מיליון שקלים בלבד עד כה. לאור החשיבות הרבה בגינה ההחלטה התקבלה בתקופה מורכבת זו ולאור העובדה שההחלטה היא המרכזית שבחר משרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה לפתח השנה - יש לפעול לניצול 5.5 מיליון השקלים הנותרים בהקדם.
קליטת חוקרים מחו"ל
ההחלטה קבעה שעל המועצה להשכלה גבוהה (מל"ג), בסיוע משרד העלייה, לבחון אפשרות לקדם תוכנית לקליטת חוקרים בכירים מחו"ל בתחילת דרכם (לאחר פוסט־דוקטורט). לשם כך, הוחלט, יוקצו ב־2025 לוועדה לתכנון ותקצוב (ות"ת) של המל"ג 32.6 מיליון שקלים ולמשרד העלייה 3.5 מיליון ששקלים. הכספים הללו הם חלק מתוכנית תלת־שנתית קיימת עבור השנים 2025־2027.
והביצוע? משרד החדשנות כבר הכין שתי תוכניות לקליטת חוקרים מובילים מחו"ל: תכנית "בראשית" לתמיכה בחוקרים צעירים מצטיינים מחו"ל לאחר פוסט־דוקטורט (15־20 חוקרים במחזור); תוכנית "אור" לתמיכה בחוקרים בכירים מצטיינים מחו"ל (8־10 חוקרים במחזור).
בהיבטי תקציב, מסגרת התקציב לארבעת המחזורים הראשונים עומדת על 320 מיליון שקלים לתוכנית "בראשית" ועל 294 מיליון שקלים לתוכנית "אור" - 614 מיליון שקלים בסך הכל. בהתאם לסיכום העקרוני עם אגף תקציבים במשרד האוצר, 15% מתוך מסגרת העלויות הללו - קרי, 92 מיליון שקלים - ימומנו מהסטה ממקורות מהתוכנית הרב־שנתית. יתרת התוכנית - כלומר, 522 מיליון השקלים שנשארו - תמומן באמצעות תוספת תקציב שתתקבל ממשרד האוצר למטרה זו.
בנוסף, ההחלטה קבעה שרשות החדשנות תבחן את האפשרויות שברשותה כדי לקדם את החלטת הממשלה בנוגע לשיתוף פעולה במדע וטכנולוגיה. ממענה של רשות החדשנות עולה שהיא כבר אישרה שישה פרויקטים של שיתופי פעולה בין חברות ישראליות לגופי מחקר בינלאומיים ב־2024. בנוסף, עוד שלושה פרויקטים נמצאים בטיפול, מתוכם שני הסכמים שעודם נמצאים בתהליך וטרם נחתמו.
טוב, אך לא מספיק
אף על פי שסעיפי ההחלטה עדיין לא יושמו במלואם ושיש עוד כברת דרך לעבור - בהחלט ניכרת התקדמות חיובית מאוד בביצוע. ואיפה בכל זאת אפשר להשתפר?
במרכז להעצמת האזרח מצביעים על כך שהפער בין הכותרת מלאת הפאתוס של ההחלטה לבין האמצעים המוגבלים יחסית שבה היא נוקטת - עשויה לצייר את ההחלטה כאקט סמלי בלבד שלא מצליח לכסות את מלוא היקף הבעיה. בנוסף, ביצוע ההחלטה סבל לעתים מהיעדר שיתוף פעולה בין כלל הגורמים הרלוונטיים - וטיפול בחסם הזה עשוי להזניק קדימה את הליך היישום.
חשוב לציין שההחלטה מאוד ממוקדת - שזה גם טוב וגם לא טוב. זה טוב כי זה מאפשר עבודה יעילה סביב בעיה ספציפית. זה לא טוב כי החלטה כל כך ממוקדת לא יכולה להתמודד עם אתגר עצום שכזה. ואכן, החרם האקדמי הולך ומתגבר בקצב מסחרר, והעבודה שנעשית במסגרת ההחלטה - הגם שהיא מרשימה למדי - משולה לטיפה בים.
כלקח להמשך, יש לתת את הדעת על ייעול ההיבט התקציבי ושיתוף הפעולה בין המשרדים השונים לממשלה, קביעת לוחות זמנים מחייבים לביצוע סעיפי ההחלטה ושקילת הרחבת ההחלטה, באופן המאפשר לקדם מדיניות משלימה שתכלול רכיבים נוספים, כמו מלגות לחוקרים נפגעי חרם ותמיכה משפטית במוסדות שנפגעו.
