כוחות הצלה באזור פגיעת טיל איראני במרכז הארץ / צילום: ap, had Zwigenberg
עם תחילת התקיפה הישראלית באיראן הוכרז על מצב מיוחד בעורף. מצב זה צפוי לחול, נכון לעכשיו, עד מוצאי שבת ב-20:00, אך ייתכן שיוארך. במסגרת ההכרזה בוטלו אירועים ציבוריים ברחבי הארץ, מוסדות חינוך ועסקים לא נפתחו כסדרם, והוקפאו רוב הפעילויות במשק - למעט שירותים חיוניים.
● שאלות ותשובות | עם טילים ובלי לייזר: כך ישראל מתמודדת עם השיגורים של איראן
לבקשתו של שר הבטחון, ישראל כ"ץ, חתם שר העבודה, יואב בן צור, על צו להעסקת עובדים בשעת חירום. הצו חל בכל המדינה, ולפיו עובדים במפעלים שהוגדרו כחיוניים או כנדרשים לצורך מתן שירותים קיומיים מחויבים להמשיך ולעבוד, בהתאם למדיניות ההתגוננות והנחיות פיקוד העורף.
כעת, מעסיקים ועובדים מתמודדים עם חוסר ודאות ועם שורה של שאלות לגבי יחסי העבודה במצב החירום. בסיועה של עו"ד לימור ארגוב-שנהב, שותפה ומנהלת מחלקת דיני עבודה במשרד וקסלר ברגמן ושות', בדקנו מהו המצב המשפטי.
האם מעסיק חייב לשלם שכר לעובדים שלא הגיעו לעבודה בגלל המצב?
על פי הדין הקיים, היעדרות מהעבודה בשל מצב חירום אינה מזכה באופן אוטומטי בזכות לשכר, אלא אם מתקיימת הצדקה חוקית כדוגמת חופשת מחלה או חופשה שנתית. עם זאת, בעבר - כולל במבצעים צבאיים קודמים - גובשו מנגנוני פיצוי רטרואקטיביים לעובדים שנעדרו מעבודתם.
מנגנונים אלה חלו מכח הוראות פיקוד העורף, מכח תקנות מס רכוש וקרן הפיצויים, וכן באמצעות הסכמים קיבוציים שהורחבו בצו על-ידי שר העבודה. ההסדרים שנקבעו אפשרו תשלום שכר לעובדים שנעדרו לצורך השגחה על ילד עקב סגירת מוסדות חינוך, בכפוף לתנאים שהוגדרו.
נכון לעכשיו, עדיין לא נקבע מנגנון פיצוי ספציפי למצב החירום סביב התקיפה באיראן. עו"ד ארגוב-שנהב ממליצה בשלב זה למעסיקים לתעד את היעדרויות העובדים ואת נסיבותיהן, להימנע מהחלטות חד-צדדיות, ולפעול בהתאם להנחיות הצפויות להתבהר ככל שהאירועים יתפתחו.
הייתי אמור להגיע לעבודה אבל נשארתי בבית בגלל המצב הביטחוני - האם מגיע לי שכר?
דיני העבודה אינם מבטיחים זכות לשכר לעובד הנעדר מעבודה בגלל חשש אישי. זאת, להבדיל מהיעדרות הנובעת מהוראה של רשות מוסמכת או מהיעדרות שהוסדרה בהסכמים קיבוציים, בצווי הרחבה או בנוהג במקום העבודה.
ככל שלא הוכרז עוצר או סגירה רשמית של מקום העבודה, והעובד נמנע מלהתייצב בגלל תחושת סכנה, ייתכן שהמעסיק לא יחויב בתשלום שכר. עם זאת, מעסיקים רבים נוהגים בגמישות במצבים כאלה, במיוחד אם העבודה אפשרית מרחוק.
לעומת זאת, ככל שההיעדרות נבעה מהנחיית פיקוד העורף, למשל בעקבות סגירת מוסדות חינוך או הנחיה להימנע מהגעה לעבודה, מדובר בהיעדרות מוצדקת, והנטייה תהיה להכיר בה כהיעדרות שאינה מהווה הפרה של חוזה העבודה - גם אם היא איננה מזכה כשלעצמה בשכר.
ההמלצה היא לעקוב אחר הנחיות משרד העבודה. ככל שמצב החירום יתארך, משרד העבודה צפוי להסדיר מנגנוני פיצוי ייעודיים שיחולו רטרואקטיבית, כפי שנעשה בעבר.
אילו עובדים מחויבים להתייצב לעבודה גם במצב חירום?
בהתאם לצו שנחתם על-ידי שר העבודה, חלה חובה על עובדים במפעלים חיוניים או במפעלים למתן שירותים קיומיים להתייצב לעבודה - פיזית או מרחוק - כפי שיורה המעסיק. הוראות אלה חלות גם בעת הכרזה על מצב מיוחד בעורף, והן גוברות על הוראות פיקוד העורף לעניין מניעת תנועה (ובלבד שמקפידים על הנחיות ההתגוננות).
מפעלים חיוניים כוללים, בין היתר, תשתיות מים, חשמל, דלק, מוסדות בריאות, קופות חולים, תחבורה ציבורית, אספקת מזון, נמלים, מוסדות סיעודיים ורשויות מקומיות. רשימת המפעלים המעודכנת מפורסמת באתר אגף כוח אדם לשעת חירום במשרד העבודה, וניתן לבדוק בה את מעמד המעסיק לפי שם החברה או מספר ח"פ. על המעסיק חלה חובה לוודא כי ברשותו אישור בתוקף ולהודיע לעובדים אם הם נכללים בצו הקריאה.
האם מותר למעסיק לפטר עובדים בעקבות המצב?
לפי חוק הגנה על עובדים בשעת חירום, אסור לפטר עובד שנעדר מהעבודה בזמן מצב החירום אם העובד לא יכול היה להגיע לעבודה עקב ההכרזה על מצב מיוחד בעורף (כפי שהוכרז היום).
כך, אסור לפטר עובד בשל היעדרותו מהעבודה לצורך השגחה על ילדו במקרה שמוסד החינוך בו לומד הילד נסגר בעת מצב מיוחד בעורף, ומתקיים אחד מהתנאים הבאים: העובד הוא הורה עצמאי, לבן או בת הזוג של העובד אין אפשרות להשגיח על הילד, ובמקום העבודה אין סידור הולם להשגחה על הילד. הגנה זו מפני פיטורים של הורה לילד תקפה אם טרם מלאו לילד 14 שנים, או 21 שנים אם מדובר בילד עם צרכים מיוחדים.
כדאי לזכור, כי פיטורים (לרבות אי חידוש חוזה עבודה לתקופה קצובה) שנעשים בניגוד לחוק עלולים להיות בטלים ואף להיחשב עבירה פלילית. במקרה של מחלוקת, המעסיק הוא שצריך להוכיח שהפיטורים היו כדין.
מה לעשות אם המעסיק דורש שאגיע לעבודה למרות ההנחיות?
ככל שהמעסיק אינו נכלל ברשימת המפעלים החיוניים, ואין בידו אישור ממשרד העבודה, אין לו סמכות לדרוש מעובדיו להגיע בניגוד להוראות פיקוד העורף. דרישה כזו עלולה להיחשב כהפרת חובה חוקית ולעיתים גם כדרישה החושפת את העובדים לסיכון בטיחותי.
לעומת זאת, אם מדובר במפעל מאושר, ולפי צו שירות עבודה בשעת חירום העובד נכלל ברשימת העובדים החיוניים, קיימת חובה משפטית להתייצב לעבודה. במקרה של ספק, מומלץ לפנות בכתב למעסיק ולבקש את האישורים המתאימים.
אני עובד חיוני - האם אני מחויב להגיע למקום העבודה?
כן. צו שירות עבודה בשעת חירום מטיל חובה משפטית על עובד שנכלל ברשימת הקריאה להתייצב לעבודה, בין אם מדובר בהתייצבות פיזית ובין אם בעבודה מרחוק, לפי בחירת המעסיק ובהתאם לאפשרויות העומדות במקום העבודה. סירוב להתייצב לעבודה ללא הצדקה מוכרת עלול להיחשב לעבירה פלילית לפי חוק שירות עבודה בשעת חירום.
על העובד לבדוק האם הוא מופיע ברשימת העובדים החיוניים שנמסרה למשרד העבודה, או שמקום העבודה החזיק באישור מתאים. מומלץ לוודא את המעמד מול מחלקת משאבי אנוש או הנהלת הארגון. מנגד, גם על המעסיק חלה חובה לוודא תנאי בטיחות ואמצעי הגנה הולמים לעובדים במהלך הגעתם ועבודתם במסגרת תנאי החירום.