גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

ברוסיה ובאיראן: רחפנים שהוברחו לעורף האויב השיקו עידן חדש בלוחמה המודרנית

בתוך שבועיים בלבד חוללו שני מבצעי עומק - של המוסד באיראן ושל אוקראינה ברוסיה - מהפכה בלוחמה המודרנית: מאות רחפנים חדרו למדינות אויב, פגעו במערכות רגישות וחמקו ממערכות הגילוי ● אלא שהטכנולוגיה הזו זולה, זמינה - ועלולה לפעול גם בכיוון ההפוך

רחפני ''צרעה'' אוקראיניים / צילום: אתר חברת OSA
רחפני ''צרעה'' אוקראיניים / צילום: אתר חברת OSA

בתוך שבועיים מאות רחפנים וכלי טיס זעירים הוברחו לעורף האויב בשני מבצעים הרואיים נפרדים, האחד על ידי המוסד באיראן והשני על ידי האוקראינים ברוסיה. ממרחק של עשרות קילומטרים בסך הכל, שוגרו בכל אחד מהמבצעים כלי טיס זעירים לעבר מטרות מקומיות, כאשר באמצעות חומר נפץ במשקל מינימלי הם הצליחו לייצר נזק גדול במיוחד והשמידו כלי נשק כבדים מהם בהרבה. אגב כך, הושק עידן חדש בלוחמה המודרנית - עידן שבו לגבולות הארץ, למכ"מים ומערכות רדאר אין משמעות בבלימת מתקפה גדולה שיכולה להשמיד מטוסים אסטרטגיים, משגרים ואפילו בסיסים שלמים.

המהנדס שבנה אתר שעוזר לישראלים בלי ממ"ד למצוא מחסה
שאלות ותשובות | ייקח להם שנים להתאושש: המומחה שמסביר כמה נפגע הגרעין האיראני

באיראן, היתה זו ישראל שהקימה במשך שנים ארוכות מערך של צוותי קרקע, והצליחה להחדיר כלי נפץ מעופפים לפגיעה בסוגים רבים של מטרות. קבוצה אחת של לוחמי קומנדו של המוסד שיגרה מתוך שטחים פתוחים טילי נ"ט מונחי מטרה מדויקים בשטחים פתוחים הסמוכים למיקום של מערכות טילי קרקע־אוויר איראניים; קבוצה אחרת של המוסד הטמינה מערכות תקיפה מיוחדות על גבי כלי רכב ושיגרה לעבר מערכות ההגנה האווירית האיראניות; ואילו קבוצה שלישית הקימה בסיס של רחפני נפץ שהוחדרו ללב איראן זמן רב לפני המתקפה, ובמהלכה אלה הופעלו לעבר משגרי טילי הקרקע־קרקע בבסיס אספג'אבאד בסמוך לטהרן.

באוקראינה, הדרמה היתה לא קטנה מכך. פחות משבועיים קודם לכן, באחד ביוני, שוגרו 117 רחפני מרוצים פשוטים מדגם "צרעה" האוקראיני מתוך משאיות אל עבר ששה בסיסים בכל רחבי רוסיה, ממורמנסק בצפון המערב ועד מחוז אמור שבמזרח הרחוק. הם הביאו להרס של כ־10 מפציצים אסטרטגיים מסוג טופולב ופגיעה בעוד כ־60 מטוסים מסוגים שונים, בהם מטוסי מודיעין מתקדמים.

כמו המבצע של המוסד, גם זה האוקראיני, שזכה לכינוי "רשת העכביש", לא קרה ברגע אחד, אלא הוכן זמן רב מראש. על פי הוול סטריט ג'ורנל, ישראל החדירה במשך חודשים לאיראן מאות רחפנים וחומרי נפץ באמצעות משאיות, מכולות ומזוודות בדרך תמימה, ואלה שוגרו רק לאחר הרכבה בשטח על ידי חוליות המוסד. באוקראינה, הנשיא וולודימיר זלנסקי אף התגאה בכך כי הכנת המבצע ארכה "18 חודשים ותשעה ימים", של הצטיידות ברחפנים, בניית משאיות מיוחדות בעלות גג כפול לשיגור הרחפנים, אימונים והחדרת הציוד והלוחמים לשטחי רוסיה על ידי השירות החשאי SBU.

הוול סטריט ג'ורנל דיווח כי ישראל הבריחה לשטח איראן מאות רחפנים בעלי ארבעה להבים (קוואדקופטרים) בעוד שאוקראינה שחררה צילומים מהמבצע שהסגירו כי מדובר ברחפנים פשוטים מסוג "צרעה" - רחפני תקיפה (FPV) קלים מאוד מתוצרת מקומית שיכולים לשאת מטען של עד 3.3 ק"ג. הם הוברחו בחלקים בכוורות של 36 רחפנים כל אחת, שהוטמנו בגגות של מכולות עץ והורכבו בתוך שטחי רוסיה.

הניגוד בין הפשטות לנזק

ד"ר יאיר אנסבכר, יועץ במערכת הביטחון ובצה"ל ומומחה למלחמות החדשות, מזכיר כי לוחמת קומנדו בעומק כלפי מטרות אסטרטגיות איננה המצאה חדשה: באחד המבצעים המפורסמים במערכה על צפון אפריקה במלחמת העולם השנייה, פשטו הכוחות המיוחדים הבריטיים על שדות התעופה הגרמניים בצפון אפריקה, ו־18 ג'יפים חמושים בתתי מקלע ופצצות דביקות הסתערו והוציאו מכלל שימוש 37 מטוסים גרמניים. אחרי כמה מבצעים כאלה נגרעו כ־300 מטוסים מחיל האוויר של הוורמאכט.

עם זאת, טוען ד"ר אנסבכר, המבצעים באיראן וברוסיה מביאים לשיא את הניגוד בין פשטות האמצעים הקונבנציונליים והנזק הגדול שיכול להיות לפעמים בסדר גודל אסטרטגי. "מדובר ברחפנים מתאבדים בעלות נמוכה שנעה בין כמה מאות דולרים לאלפים בודדים. הם טסים בגובה נמוך, ממרחקים קצרים של כמה עשרות קילומטרים, וקשה לגלות אותם באמצעות מכ"ם שגרתי. הם מייצרים אימפקט משמעותי גם אם הם נושאים עליהם חומר נפץ במשקל נמוך ביותר של כמה מאות גרמים. אם הרחפן הזה מתביית באופן מדויק על דופן של משגר טילי קרקע־קרקע או מכל דלק של מטוס טופולב, שלהם כבר אין חלקי חילוף היום, הנזק גדול וביחס הפוך לעלות שנדרשה כדי להגיע לכך".

"את החומרים והחלקים לבניית רחפני תקיפה כל אחד יכול לקנות ולהרכיב בכל מקום בעולם, אפשר גם להדפיס אותם בבית ולהבריח במזוודה למדינה אחת מבלי להשאיר עקבות", אומר ד"ר יפתח ריכטר, מייסד חברת מערכת גילוי הרחפנים והכטב"מים הישראלית R2 וסמנכ"ל הטכנולוגיות שלה. "גם מערכות התקשורת שלהם יחסית פשוטות וקצרות טווח - לכן הן כה קשות לגילוי על ידי המערכות הצבאיות הסטנדרטיות. אלה מכוונות לגבולות המדינה ומשמשות בדרך כלל לגילוי אותות מרוחקים יותר, למשל של מטוסים או כטב"מים. לפיכך, מדובר באמצעים חדשים שיכולים בעלות נמוכה ואמצעים פשוטים כמו משאיות, מזוודות ומכוניות תמימות לכאורה לעקוף את מערכות הגילוי הגדולות שבגבולות ולהגיע אלפי קילומטרים לעורף האויב".

עיבוי ההגנה בתוך הארץ

הפשטות הזו אמנם מספקת למדינות כמו ישראל ואוקראינה להחדיר בקלות רבה כלי נשק זעירים ומעופפים לעורף האויב, אך האיום הזה יוכל גם לפעול נגדן בתוך שטחן. למעשה, טוען אנסבכר, מי שהדגים את היכולת הזו לפני האוקראינים, היו הרוסים באוקראינה בתחילת המלחמה. בישראל מתנסות כנופיות פשע בהפעלת רחפנים להברחת סמים, ואילו בין גבול מצרים לרצועת עזה כבר הוברחו מספר פעמים כלי נשק באמצעות רחפנים. איום זה, לכאורה, חושף בסיסים צבאיים, תחנות כח ונקודות אסטרטגיות נוספות למתקפות רחפנים מאולתרים המופעלים ממרחק של קילומטרים בודדים בלבד עד 30 קילומטר.

משום כך, הדרך הטובה להתגונן מפני אותם רחפני תקיפה היא לעבות את מערך ההגנה מפניהם לא רק בגבולות הארץ אלא גם בפנים הארץ - בגדרות בסיסים, במתקנים אסטרטגיים ובצמתי הדרכים.

גילוי רחפנים נעשה בדרך כלל באמצעים שונים כמו גילוי אותות רדיו, מערכות רדאר ומצלמות המתמחות באיתור עצמים מעופפים, בעוד שגילוי אותות רדיו לטווח קצר (כמו ברחפנים שאוקראינה השתמשה בהם) יכול להיעשות באמצעים זולים ופשוטים: "ברגע שיש אות שידור כלשהו - החדשות הטובות הן שאותו רחפן הוא בר גילוי", אומר ריכטר.

יחד עם זאת, המלחמה לאיתור רחפנים כיום "מתקיימת כמו משחק של חתול ועכבר", מוסיף ריכטר: אם בעבר מפעילי רחפנים לטווח קצר היו עושים שימוש ברחפני DJI הסיניים, רחפני מדף שניתן לקנות מיידית במחיר נמוך יחסית ולשגר למשימות, הרי שמערכות הגילוי שלהם, המכונות 'אירוסקופ' - גם הן מוצר מדף פשוט יחסית - הפכו זמינות כמעט בכל צבא, מה שאפשר ליירט את אותם הרחפנים. הרחפנים המשמשים את האוקראינים, למשל, מצוידים במערכות המאפשרות להם לשנות את תדר התקשורת שלהם ולהתל במערכות הלוחמה האלקטרונית של הרוסים, גם אם לטווח זמן קצר. "לפיכך, גילוי רחפנים בעומק האויב צריך להיעשות בשילוב של אמצעי ראייה, זיהוי אנומליות מבוסס בינה מלאכותית ואיתור גלי רדיו", מסכם ריכטר.

עוד כתבות

חיסכון לכל ילד / אילוסטרציה: Shutterstock

מעל 23 מיליארד שקל הופקדו בתוכנית חיסכון לכל ילד, מי קופת הגמל שבראש?

נתוני ביטוח לאומי שמתפרסמים היום מראים כי מעל 23 מיליארד שקל הופקדו בתוכנית חיסכון לכל ילד ב-3.6 מיליון חשבונות, מאז שהחלה התוכנית ב-2017 ● אלטשולר שחם מובילים עם כמעט מיליון חשבונות חיסכון

דיון בוועדת החוקה, בראשותו של ח''כ שמחה רוטמן / צילום: דני שם-טוב/דוברות הכנסת

התיקון לחוק החוזים כמודל לאיחוי לאומי

התיקון לחוק החוזים ראוי להיחשב כמודל לחקיקה ממלכתית ומאחדת, בתקופה של קיטוב הולך וגובר ● כל אחד מתתי־ההסדרים שנקבעו בחוק הוא פרי פשרה מהותית, המשלבת בין עמדות המחנה השמרני לבין עמדות המחנה הליברלי ● מהתיקון עולה הקריאה הרעננה ביותר לישראל של 2025: גם כשאנו חלוקים – אנו מסוגלים להסכים

בורסת תל אביב / צילום: Shutterstock

בורסת ת"א ננעלה בעליות קלות; ישרוטל קפצה בכ-12%, סלקום ירדה ב-3%

מדד ת"א 35 עלה ב-0.3% ● השקל התחזק בחדות מול הדולר ● בוול סטריט נתוני התעסוקה מגבירים את החשש שהורדות הריבית מתרחקות ● מנגד, בארץ, הכלכלנים מעריכים שההקלה המוניטרית מתקרבת, אולי כבר ביום שני ● וגם: המניה שזינקה ב-1000% בשנה ועדיין צופים לה אפסייד

דונלד טראמפ. מדיניות שעלולה להביא על הדולר מכת המוות / אילוסטרציה: Shutterstock

האיתותים גוברים לנטישת הדולר כמטבע הסחר הבינלאומי - והכלכלה האמריקאית תשלם את המחיר

מדינות הבריקס והכלכלה הסינית מתחזקות על חשבון הדולר, וגם ארה"ב עצמה רוצה בהיחלשותו ● הבנקים המרכזיים מגדילים אחזקותיהם בזהב על חשבון נכסים הנקובים בדולרים, ואפילו מתקדמים בפיתוח מטבעות דיגיטליים משלהם ● כל אלה יוצרים את התשתית ליצירת מטבע רב לאומי שיהיה הבסיס לסחר בין מדינתי

עופר ינאי, שחר גרשון, נדב טנא, נועם פישר / צילום: שלומי יוסף

היחסים עלו על שרטון: מאבקי כוח וכסף טלטלו את מניית נופר אנרג'י

מצד אחד עופר ינאי, מייסד ובעלים אמביציוזי ששואף גבוה ולא נרתע מלבצע שינויים ● מולו צמד המנכ"לים של נופר, שהחזיקו מניות במאות מיליוני שקלים שאותן קיבלו מידיו במתנה ● גורמים בשוק מנתחים את שרשרת האירועים, שהובילו לסיום הדרמטי של השותפות ארוכת השנים בחברת האנרגיה המתחדשת נופר

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון / צילום: עודד קרני

הלחצים על הנגיד ובית ההשקעות שמעריך: "הריבית עשויה היום"

בנק ישראל צפוי לפרסם את החלטת הריבית היום (ב'), שצפויה על פי רוב הכלכלנים להישאר על רמה של 4.5% ● עם זאת, בלידר שוקי הון מעריכים שהסיכוי שנראה כבר הפחתה היום עומדת על 65%

ישי דוידי / צילום: כדיה לוי

מעצמה ביטחונית: המניות שהציפו לפימי רווחים של כ־3 מיליארד שקל

בפחות משנה מימשה קרן ההשקעות מניות בחמש חברות תעשייה ביטחוניות שבשליטתה תמורת מיליארד שקל וברווחים עצומים ● איתות למשקיעים? הקרן נותרה עם החזקה משמעותית בחברות

דיפ פייק / צילום: Shutterstock

הרופא המוכר נרצח רגע לפני שעמד לחשוף "תרופת פלא"? פייק מוחלט

סרטון המשתמש בטכנולוגיית דיפ פייק מסתובב ברשת ובו ניתן לראות, כביכול, כיצד אלמונים יורים בפרופ' רענן ברגר מבית החולים שיבא ● מבית החולים נמסר כי: "פרופ' רענן חי בריא ושלם, ומדובר בזיוף חמור שנעשה ככל הנראה כחלק מקמפיין הונאה נרחב שבו מופץ מידע שקרי לציבור במטרה להונות ולהטעות"

אילון מאסק / צילום: ap, Kevin Lamarque

אילון מאסק הכריז על הקמת "מפלגת אמריקה"

יום לאחר ששאל את עוקביו ב-X האם יש להקים מפלגה פוליטית חדשה בארה"ב, אילון מאסק הודיע: "מפלגת אמריקה הוקמה" ● מאסק סבור שלמפלגה החדשה עשויה להיות השפעה משמעותית בבית הנבחרים ובסנאט, נוכח הרוב הדחוק של הרפובליקנים

חיים פייגלין, מנכ''ל צמח המרמן / צילום: כפיר סיון

מניות הבנייה טסו ומשקיעים בצמח המרמן דרשו שעזריאלי תשלם יותר

בחודש האחרון מדד ת"א-בנייה עלה בכ-40% ● כעת, מספר גופים מוסדיים מנסים לגבש מהלך עם דרישה להעלאת המחיר שבו תירכש חברת הבנייה הציבורית צמח המרמן על ידי קבוצת עזריאלי ● בין המוסדיים שמחזיקים בצמח המרמן, נמצאות חברות הביטוח הפניקס, הראל, כלל ביטוח, וכן קרן הגידור ברוש

זוהר לוי, מבעלי סאמיט ו'בעל הבית' החדש בפז / צילום: באדיבות סאמיט

בין פז לניו יורק: רואה החשבון שהקים אימפריית נדל"ן בחו"ל מסמן יעד רכישה חדש

אחרי שהסיט את פעילותה של סאמיט מגרמניה לארה"ב, והפך לבעל המניות הגדול בפז, לוטש זוהר לוי עיניים לנכסי חברת הנדל"ן האמריקאית דה זראסאי, שנקלעה למשבר חוב ● האם הצפת הערך הבאה של מי שיצר לעצמו הון של כ־2 מיליארד שקל בשני עשורים, תגיע משוק הנדל"ן של ניו יורק, שעד כה לא האיר לו פנים?

רשויות הצפון מתחרות על קמפוס הענק של אנבידיה / צילום: מועצה אזורית חוף הכרמל, יח''צ

לפחות חמישה אזורי תעשייה בצפון יתחרו על השקעת הענק של אנבידיה

אנבידיה הצהירה על כוונתה לשלש את היקף הנדל"ן שהיא מחזיקה בישראל בהשקעה של כ־2 מיליארד שקל, ולבנות קמפוס ענק בקרבת משרדיה ביקנעם ● רשויות מקומיות באזור הצפון כבר מציעות קרקעות בשטחן - מעפולה עד חיפה ● ההערכה: הפרויקט יכלול מעבדות שיאפשרו לפתח את שבבי התקשורת העתידיים של החברה - מנוע צמיחה מרכזי שלה

חדשות הביומד / צילום: תמי בר ישי

ההשקעה החדשה של אסף גרניט: טכנולוגיה שמפחיתה את עליית הסוכר בגוף

ההשקעה החדשה של אסף גרניט היא בחברת כאליטק שפיתחה טכנולוגיה שמאפשרת לאכול ולהפחית את עליית סוכר בגוף ● חוקרים אבחנו במחקר חדש פרקינסון בשעוות האוזן ● אסקלה מדיקל גייסה 4.5 מיליון דולר לטיפול בצניחת רצפת האגן ● הלך לעולמו אחד מממציאי טכנולוגיית ה-CAR-T ● השבוע בביומד

אילוסטרציה: shutterstock

המניות שיטפסו והסיכוי שבנק ישראל יפתיע: מה צפוי השבוע בתל אביב?

לאחר שבוע ירוק במיוחד בת"א, עסקת החטופים המסתמנת צפויה לתת רוח גבית למסחר ● עוד תרכז עניין - החלטת הריבית בישראל שתכלול את תחזיות הבנק המרכזי ● נתון המאקרו שפורסם בארה"ב ומרחיק את הפחתת הריבית של הפד ● וגם: אנבידיה לא עוצרת וכובשת שיא חדש בוול סטריט

קרנות הגידור התמודדו עם המבחן האולטימטיבי / אילוסטרציה: Shutterstock

"ביקוש כבוש וחוסר נזילות": מנהלי קרנות גידור מנתחים את הרנסנס בבורסה בת"א

בקרנות המיועדות למשקיעים המתוחכמים השיגו בדרך כלל תשואת נאות מתחילת השנה, אך התקשו להכות את ביצועי מדד הדגל המקומי ● מנהל הקרן שהניבה 31% למשקיעיה: "לאחר החודש האחרון, הדרך הפכה להיות הרבה יותר ברורה והכיוון להערכתנו הוא למעלה"

עמית סגל / צילום: אריק סולטן

אחרי שבע שנים בידיעות אחרונות: עמית סגל עובר לישראל היום

הפרשן הפוליטי של חדשות 12 צפוי להצטרף לשורת הכותבים של מוסף סוף השבוע החדש של העיתון, לאחר שבע שנים במהלכן החזיק טור במוסף לשבת של ידיעות אחרונות ● מוקדם יותר היום, פורסם כי העורך הראשי של מקור ראשון, אלעד טנא, יעבור להיות עורך העל בידיעות אחרונות

מפעל אינטל בקריית גת / צילום: אינטל

אינטל מפטרת, אנבידיה מגייסת: האם ההייטק הישראלי בדרך למהפך

נראה שאנבידיה בדרך להישג נוסף שיאפיל על זה של אינטל ● ובכל זאת: מי תורמת כלכלית יותר לישראל? נראה שדווקא אינטל שנמצאת במצוקה ● הסיבה: התרומה של מפעל ייצור למדינה היא לאין שיעור גבוהה יותר מאשר מרכז פיתוח

עומסים בנתב''ג. המסלולים והתנועה האווירית סביב השדה לא הותאמו לגידול בישראל / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

המקום בנתב"ג עומד להיגמר. מאיפה נטוס?

עד 2040 צפוי נמל התעופה בן גוריון להגיע לקיבולת המקסימלית שלו, כ–40 מיליון נוסעים בשנה ● אלא שבמשך עשרות שנים מקבלי ההחלטות מתלבטים על המיקום האולטימטיבי של שדה בינלאומי נוסף, ובינתיים הכרעה סופית לא נראית באופק ● אילו אפשרויות כבר בשלב התכנון, מה מסכל אותן וכמה נשלם על הסחבת?

שר האוצר האמריקאי, סקוט בסנט / צילום: ap, Seth Wenig

בארה"ב מאיימים: ללא הסכמים עד סוף החודש, המכסים ישובו לרמות המקוריות שהוטלו באפריל

שר האוצר האמריקאי סקוט בסנט אמר בריאיון לרשת פוקס כי אם מדינות לא יגיעו להסכם חדש עם ארצות הברית עד 1 באוגוסט, המכסים ישובו לרמות המקוריות שהטיל הנשיא דונלד טראמפ באפריל ● לדברי בסנט, "זה הולך לדחוף את העניינים קדימה בימים ובשבועות הקרובים"

קשת טעמים / צילום: באדיבות קשת טעמים

לקבל את המשכורת באמצע החודש: המהלך המפתיע של קשת טעמים

מכללת גל נבחרה להוביל את תוכנית "צומחים" לחוסן תעסוקתי, התוכנית כוללת ייעוץ אישי למעסיקים וסדנאות לעובדים ● הסטארט-אפ Payro מודיע על שיתוף פעולה עם קמעונאית המזון קשת טעמים, שתאפשר לעובדיה למשוך עד 2,000 שקל או  30% משכרם במהלך החודש