גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

ברוסיה ובאיראן: רחפנים שהוברחו לעורף האויב השיקו עידן חדש בלוחמה המודרנית

בתוך שבועיים בלבד חוללו שני מבצעי עומק - של המוסד באיראן ושל אוקראינה ברוסיה - מהפכה בלוחמה המודרנית: מאות רחפנים חדרו למדינות אויב, פגעו במערכות רגישות וחמקו ממערכות הגילוי ● אלא שהטכנולוגיה הזו זולה, זמינה - ועלולה לפעול גם בכיוון ההפוך

רחפני ''צרעה'' אוקראיניים / צילום: אתר חברת OSA
רחפני ''צרעה'' אוקראיניים / צילום: אתר חברת OSA

בתוך שבועיים מאות רחפנים וכלי טיס זעירים הוברחו לעורף האויב בשני מבצעים הרואיים נפרדים, האחד על ידי המוסד באיראן והשני על ידי האוקראינים ברוסיה. ממרחק של עשרות קילומטרים בסך הכל, שוגרו בכל אחד מהמבצעים כלי טיס זעירים לעבר מטרות מקומיות, כאשר באמצעות חומר נפץ במשקל מינימלי הם הצליחו לייצר נזק גדול במיוחד והשמידו כלי נשק כבדים מהם בהרבה. אגב כך, הושק עידן חדש בלוחמה המודרנית - עידן שבו לגבולות הארץ, למכ"מים ומערכות רדאר אין משמעות בבלימת מתקפה גדולה שיכולה להשמיד מטוסים אסטרטגיים, משגרים ואפילו בסיסים שלמים.

המהנדס שבנה אתר שעוזר לישראלים בלי ממ"ד למצוא מחסה
שאלות ותשובות | ייקח להם שנים להתאושש: המומחה שמסביר כמה נפגע הגרעין האיראני

באיראן, היתה זו ישראל שהקימה במשך שנים ארוכות מערך של צוותי קרקע, והצליחה להחדיר כלי נפץ מעופפים לפגיעה בסוגים רבים של מטרות. קבוצה אחת של לוחמי קומנדו של המוסד שיגרה מתוך שטחים פתוחים טילי נ"ט מונחי מטרה מדויקים בשטחים פתוחים הסמוכים למיקום של מערכות טילי קרקע־אוויר איראניים; קבוצה אחרת של המוסד הטמינה מערכות תקיפה מיוחדות על גבי כלי רכב ושיגרה לעבר מערכות ההגנה האווירית האיראניות; ואילו קבוצה שלישית הקימה בסיס של רחפני נפץ שהוחדרו ללב איראן זמן רב לפני המתקפה, ובמהלכה אלה הופעלו לעבר משגרי טילי הקרקע־קרקע בבסיס אספג'אבאד בסמוך לטהרן.

באוקראינה, הדרמה היתה לא קטנה מכך. פחות משבועיים קודם לכן, באחד ביוני, שוגרו 117 רחפני מרוצים פשוטים מדגם "צרעה" האוקראיני מתוך משאיות אל עבר ששה בסיסים בכל רחבי רוסיה, ממורמנסק בצפון המערב ועד מחוז אמור שבמזרח הרחוק. הם הביאו להרס של כ־10 מפציצים אסטרטגיים מסוג טופולב ופגיעה בעוד כ־60 מטוסים מסוגים שונים, בהם מטוסי מודיעין מתקדמים.

כמו המבצע של המוסד, גם זה האוקראיני, שזכה לכינוי "רשת העכביש", לא קרה ברגע אחד, אלא הוכן זמן רב מראש. על פי הוול סטריט ג'ורנל, ישראל החדירה במשך חודשים לאיראן מאות רחפנים וחומרי נפץ באמצעות משאיות, מכולות ומזוודות בדרך תמימה, ואלה שוגרו רק לאחר הרכבה בשטח על ידי חוליות המוסד. באוקראינה, הנשיא וולודימיר זלנסקי אף התגאה בכך כי הכנת המבצע ארכה "18 חודשים ותשעה ימים", של הצטיידות ברחפנים, בניית משאיות מיוחדות בעלות גג כפול לשיגור הרחפנים, אימונים והחדרת הציוד והלוחמים לשטחי רוסיה על ידי השירות החשאי SBU.

הוול סטריט ג'ורנל דיווח כי ישראל הבריחה לשטח איראן מאות רחפנים בעלי ארבעה להבים (קוואדקופטרים) בעוד שאוקראינה שחררה צילומים מהמבצע שהסגירו כי מדובר ברחפנים פשוטים מסוג "צרעה" - רחפני תקיפה (FPV) קלים מאוד מתוצרת מקומית שיכולים לשאת מטען של עד 3.3 ק"ג. הם הוברחו בחלקים בכוורות של 36 רחפנים כל אחת, שהוטמנו בגגות של מכולות עץ והורכבו בתוך שטחי רוסיה.

הניגוד בין הפשטות לנזק

ד"ר יאיר אנסבכר, יועץ במערכת הביטחון ובצה"ל ומומחה למלחמות החדשות, מזכיר כי לוחמת קומנדו בעומק כלפי מטרות אסטרטגיות איננה המצאה חדשה: באחד המבצעים המפורסמים במערכה על צפון אפריקה במלחמת העולם השנייה, פשטו הכוחות המיוחדים הבריטיים על שדות התעופה הגרמניים בצפון אפריקה, ו־18 ג'יפים חמושים בתתי מקלע ופצצות דביקות הסתערו והוציאו מכלל שימוש 37 מטוסים גרמניים. אחרי כמה מבצעים כאלה נגרעו כ־300 מטוסים מחיל האוויר של הוורמאכט.

עם זאת, טוען ד"ר אנסבכר, המבצעים באיראן וברוסיה מביאים לשיא את הניגוד בין פשטות האמצעים הקונבנציונליים והנזק הגדול שיכול להיות לפעמים בסדר גודל אסטרטגי. "מדובר ברחפנים מתאבדים בעלות נמוכה שנעה בין כמה מאות דולרים לאלפים בודדים. הם טסים בגובה נמוך, ממרחקים קצרים של כמה עשרות קילומטרים, וקשה לגלות אותם באמצעות מכ"ם שגרתי. הם מייצרים אימפקט משמעותי גם אם הם נושאים עליהם חומר נפץ במשקל נמוך ביותר של כמה מאות גרמים. אם הרחפן הזה מתביית באופן מדויק על דופן של משגר טילי קרקע־קרקע או מכל דלק של מטוס טופולב, שלהם כבר אין חלקי חילוף היום, הנזק גדול וביחס הפוך לעלות שנדרשה כדי להגיע לכך".

"את החומרים והחלקים לבניית רחפני תקיפה כל אחד יכול לקנות ולהרכיב בכל מקום בעולם, אפשר גם להדפיס אותם בבית ולהבריח במזוודה למדינה אחת מבלי להשאיר עקבות", אומר ד"ר יפתח ריכטר, מייסד חברת מערכת גילוי הרחפנים והכטב"מים הישראלית R2 וסמנכ"ל הטכנולוגיות שלה. "גם מערכות התקשורת שלהם יחסית פשוטות וקצרות טווח - לכן הן כה קשות לגילוי על ידי המערכות הצבאיות הסטנדרטיות. אלה מכוונות לגבולות המדינה ומשמשות בדרך כלל לגילוי אותות מרוחקים יותר, למשל של מטוסים או כטב"מים. לפיכך, מדובר באמצעים חדשים שיכולים בעלות נמוכה ואמצעים פשוטים כמו משאיות, מזוודות ומכוניות תמימות לכאורה לעקוף את מערכות הגילוי הגדולות שבגבולות ולהגיע אלפי קילומטרים לעורף האויב".

עיבוי ההגנה בתוך הארץ

הפשטות הזו אמנם מספקת למדינות כמו ישראל ואוקראינה להחדיר בקלות רבה כלי נשק זעירים ומעופפים לעורף האויב, אך האיום הזה יוכל גם לפעול נגדן בתוך שטחן. למעשה, טוען אנסבכר, מי שהדגים את היכולת הזו לפני האוקראינים, היו הרוסים באוקראינה בתחילת המלחמה. בישראל מתנסות כנופיות פשע בהפעלת רחפנים להברחת סמים, ואילו בין גבול מצרים לרצועת עזה כבר הוברחו מספר פעמים כלי נשק באמצעות רחפנים. איום זה, לכאורה, חושף בסיסים צבאיים, תחנות כח ונקודות אסטרטגיות נוספות למתקפות רחפנים מאולתרים המופעלים ממרחק של קילומטרים בודדים בלבד עד 30 קילומטר.

משום כך, הדרך הטובה להתגונן מפני אותם רחפני תקיפה היא לעבות את מערך ההגנה מפניהם לא רק בגבולות הארץ אלא גם בפנים הארץ - בגדרות בסיסים, במתקנים אסטרטגיים ובצמתי הדרכים.

גילוי רחפנים נעשה בדרך כלל באמצעים שונים כמו גילוי אותות רדיו, מערכות רדאר ומצלמות המתמחות באיתור עצמים מעופפים, בעוד שגילוי אותות רדיו לטווח קצר (כמו ברחפנים שאוקראינה השתמשה בהם) יכול להיעשות באמצעים זולים ופשוטים: "ברגע שיש אות שידור כלשהו - החדשות הטובות הן שאותו רחפן הוא בר גילוי", אומר ריכטר.

יחד עם זאת, המלחמה לאיתור רחפנים כיום "מתקיימת כמו משחק של חתול ועכבר", מוסיף ריכטר: אם בעבר מפעילי רחפנים לטווח קצר היו עושים שימוש ברחפני DJI הסיניים, רחפני מדף שניתן לקנות מיידית במחיר נמוך יחסית ולשגר למשימות, הרי שמערכות הגילוי שלהם, המכונות 'אירוסקופ' - גם הן מוצר מדף פשוט יחסית - הפכו זמינות כמעט בכל צבא, מה שאפשר ליירט את אותם הרחפנים. הרחפנים המשמשים את האוקראינים, למשל, מצוידים במערכות המאפשרות להם לשנות את תדר התקשורת שלהם ולהתל במערכות הלוחמה האלקטרונית של הרוסים, גם אם לטווח זמן קצר. "לפיכך, גילוי רחפנים בעומק האויב צריך להיעשות בשילוב של אמצעי ראייה, זיהוי אנומליות מבוסס בינה מלאכותית ואיתור גלי רדיו", מסכם ריכטר.

עוד כתבות

ספינות במהלך תרגיל ימי משותף של איראן ורוסיה בדרום איראן / צילום: ap, Masoud Nazari Mehrabi/Iranian Army

עם 33 אלף כלי שיט: אם תגיע, המערכה בין איראן וארה"ב לא תתרחש רק באוויר

צי משמרות המהפכה ערך השבוע תרגיל צבאי במצר הורמוז, וסגר חלק מהנתיב שבו עוברים כ־30% מהסחר העולמי בנפט ● למול הנוכחות האמריקאית הגוברת באזור, בטהרן פועלים לחיזוק כוחות מעל ומתחת לפני הים באמצעות משמר מתנדבים, צוללות ננסיות ואוניות סוחר לאיסוף מודיעין

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט ננעלה בירידות; נייס זינקה ב-13%, אוויס נפלה ב-22%

נאסד"ק ירד ב-0.5% ● למרות הכנסות שיא, התואר שוולמארט איבדה לאמזון ● ענקית המיכון החקלאי דיר זויקה לאחר לאחר שהיכתה את תחזיות האנליסטים והעלתה את תחזית הרווח ●  מחירי הנפט עלו לרמתם הגבוהה ביותר זה חצי שנה ● מספר התביעות הראשוניות לדמי אבטלה צנח ב-23,000, הירידה החדה ביותר מאז נובמבר

ליאת הר לב בקמפיין בנק הפועלים / צילום: צילום מסך יוטיוב

כזה דבר לא ראינו הרבה זמן: שישה בנקים בטבלת הזכורות והאהובות

הפרסומת הזכורה ביותר השבוע שייכת לבנק לאומי - שגם אחראי להשקעה הגדולה ביותר, לפי יפעת בקרת פרסום - כך עולה מדירוג הפרסומות הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה ● הפרסומת של בנק הפועלים היא האהובה ביותר זה השבוע הרביעי

ישראלים במקלט בזמן ירי טילים. מותר לעבור דרך חצר השכנים רק במצב חירום / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

מצב חירום? מותר לעבור בחצר השכנים רק בזמן אזעקה

המפקח על המקרקעין דחה תביעה של שכנים שביקשו להיכנס למקלט דרך החצר של שכניהם: מותר עד עשר דקות לאחר האזעקה

בודקים את המיתוס. עכבר וגבינה / צילום: Shutterstock

אל תציעו לחתול ולעכבר חלב ומוצריו

אחת לשבוע המדור "בודקים את המיתוס" יעסוק בעיוותים היסטוריים מפורסמים, מדוע נוצרו, וכיצד הם משפיעים עד ימינו ● והשבוע: הדימוי של התזונה המועדפת על היריבים המרים נוצר מתנאי החקלאות והאחסון של ימים עבר

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ / צילום: ap, Evan Vucci

בזמן שהוא מתלבט בנוגע לאיראן, טראמפ חטף מכה בגובה 175 מיליארד דולר. לפחות

175 מיליארד דולר הוא הסכום המוערך שגבה ממשל טראמפ מיבואנים בגין תוכנית המכסים שבוטלה על ידי בית המשפט ● האם הממשל יידרש להחזירם?

אילוסטרציה: Shutterstock, Skydive Erick

רוצים לשמור על מוח חד? אלה השרירים שאתם צריכים לפתח

מחקרים מראים כי שרירים חזקים, וספציפית שרירי הרגליים, נמצאים במתאם עם קוגניציה משופרת באמצע ובסוף החיים – גם מעבר לקשר שלהם לכושר גופני אירובי

עמית אסרף / צילום: עומר הכהן

הילדות בטורקיה, החלום שהתנפץ ואקזיט הענק שרשם השבוע לפני גיל 30

"ישבנו בבית קפה ועלה הרעיון ליצור תוסף זדוני. עשר דקות אחרי ההתקנה מאות ארגונים בעולם רצו שנעזור להם. חברות ענק ביקשו את המוצר. OpenAI הפכה ללקוח הראשון" ● שיחה קצרה עם עמית אסרף, מייסד-שותף ומנכ"ל סטארט-אפ הסייבר KOI

ירקות אורגניים של חברת אגרסקו / צילום: יח''צ

קריסת אגרסקו: נדחתה תביעת המיליונים נגד פירמת EY

ביהמ"ש דחה את התביעה בגובה 150 מיליון שקל, שהגישו המפרקים של החברה ליצוא חקלאי שקרסה ב-2011, נגד רואי החשבון ● השופט אלטוביה: "מקור ההפסדים בהתנהלותה העסקית של אגרסקו, לא באופן הרישום החשבונאי של פריט זה או אחר"

צפרדע חץ / צילום: Shutterstock

יותר מתוחכם ויותר אכזרי: הצפרדע שחיסלה את נבלני הייתה פעם תקוותו של עולם המדע

הכותרות דיווחו כי בגופו של מנהיג האופוזיציה הרוסי נמצאו עקבות אפיבטידין – רעלן קטלני שמקורו בצפרדעי חץ זעירות מאקוודור ● בעבר מדענים קיוו שזו תהיה תרופת הפלא של המאה ה-21, אך גילו שהמרחק בין מינון מרפא לקטלני הוא זעיר באופן מסוכן

קרקע חקלאית בגדרה. מה האינטרס הציבורי? / צילום: תמר מצפי

לפי הייעוד, בזמן החכירה או בהפקעה? הקרקע שהובילה למחלוקת של מיליוני שקלים

המדינה הפקיעה 35 דונם בגדרה מבעלי קרקע פרטיים וביקשה לשלם להם 1.6 מיליון שקל בהתאם לשווי הקרקע לפי הייעוד שבו רכשו את הקרקע ● אלא שבעלי הקרקע דרשו פיצוי של 24.5 מיליון שקל לפי הייעוד של הקרקע בזמן המכירה – תעשייה ומסחר ● מה קבע ביהמ"ש?

ד''ר ירון דניאלי / צילום: גבריאל בהרליה

"הרוכשים איראנים לשעבר, והיה חיבור": האקזיט של חברת המכשור הרפואי מישראל

חברת האבחון הישראלית Metasight נמכרה ב59 מיליון דולר עם אופצייה ל-90 מיליון דולר נוספים ● הרוכשת  גארדנט הלת' שהוקמה ע"י יזמים איראנים, תהפוך את מרכז הפיתוח של מטאסייט ברחובות לאתר שלה בישראל

אסף טוכמאייר וברק רוזן / צילום: אלדד רפאלי

תיאבון שלא נגמר: למה חברה עם 19 אלף דירות בצנרת צריכה עוד 10,000?

רכישת אקרו היא רק אחרונה ברצף חברות נדל"ן שרכשה ישראל קנדה בשנים האחרונות ● מי שבתחילת דרכה "עשתה בי"ס" ליזמים הוותיקים, נאלצת ליטול יותר ויותר סיכונים כדי להמשיך לגדול, מתוך תקווה שהמומנטום בשוק גם ישתפר

מצב השווקים השבוע

היזם הישראלי שהפסיד יותר מ-2 מיליארד דולר על הנייר – ועוד 4 כתבות על המצב בשווקים

בזמן שהשוק בת"א ממשיך להציג ביצועים חסרי תקדים גם בפתח שנת 2026, סקטור אחד נותר מחוץ לחגיגה - ה-IT • יו"ר ענקית ההשקעות מסביר: כך תגנו על התיק שלכם ● מניות התוכנה צונחות לאחרונה בעקבות החשש מפגיעת ה־AI בעסקיהן, כשבין הנפגעות גם כמה ישראליות בולטות ● האם עידן עופר פספס את אקזיט חייו בחברת הספנות צים?

קיה ספורטאז' ''לונג'' הייבריד / צילום: יח''צ

החל מ-190 אלף שקל: הרכב שלא מפסיק להשתדרג

הספורטאג' הוותיק, קיה ספורטאז' "לונג" הייבריד, מקבל חיים חדשים בזכות עיצוב עדכני ● הוא משמר את מערכת ההנעה ההיברידית החסכונית שלו ויש לו תא נוסעים שלא נופל מזה של מותגי פרימיום. לא בטוח שזה יעזור מול הסיניות בטווח הארוך

טראמפ חטף מכה, איך יושפעו השווקים? / צילומים: Shutterstock, AP, עיצוב: טלי בוגדנובסקי

טראמפ חטף מכה, איך יושפעו השווקים?

בית המשפט העליון בארה"ב קבע כי הנשיא טראמפ חרג מסמכותו, ועל כן מרבית המכסים הבינלאומיים שהטיל פסולים ● כעת, לא ברור מה יעלה בגורל 175 מיליארד דולר שכבר נגבו מיבואנים ● מה היו הטיעונים המרכזיים של השופטים, כיצד הגיב טראמפ ומה עלול להדאיג את השווקים?

אילוסטרציה: Shutterstock, Quality Stock Arts

סל הבריאות ל-2026: תרופות נגד השמנה בפנים, ומה בחוץ?

יותר מ־600 תרופות וטכנולוגיות התמודדו על תקציב של 650 מיליון שקל ● תרופות ההרזיה למבוגרים ותרופות חדשות לאלצהיימר נותרו מחוץ לסל ● יותר ממחצית התקציב הוקצה לטיפולי סרטן

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

הבורסה ננעלה בעליות; השקל התחזק, ישראל קנדה זינקה ב-7%, הבורסה לני"ע ב-6%

מדדי הביטוח והבנייה זינקו במעל 2% ● מחזור המסחר עמד על 5 מיליארד שקל ● עליות באירופה ובחוזים בניו יורק ● דריכות בוול סטריט לקראת ההכרעה על מכסי טראמפ ● השקל מתחזק הבוקר ל-3.12 שקלים לדולר ● מחירי הנפט עולים ● הקרן האקטיביסטית שמהמרת: כוכבת ה-AI הבאה היא מיפן

סאמר חאג' יחיא

"כשאחד המתחרים הוא המנכ"ל זה אתגר": המתווך במכירת צים חושף את הקלף המנצח בעסקה

סאמר חאג' יחיא, שייעץ להפג־לויד בעסקה לרכישת חברת הספנות, משחזר את תחילת המהלך: "טילים נפלו כאן - אבל הם היו נחושים", הגורם שהכריע: "קרן פימי הייתה שובר שוויון" והמשבר ברגע האחרון: "יו"ר צים הודיע שלא ימליץ על העסקה" ● וגם על המנכ"ל אלי גליקמן: "הלוואי וימשיך - טאלנט כדאי לשמר", חששות העובדים: "יובטח ביטחון תעסוקתי", עמלת התיווך שייקבל והסיכויים להשלמת העסקה

נשימה / צילום: Shutterstock

מחקרים מגלים: איזה איבר עשוי להחליף את הריאות

למה אנחנו מקבלים "דום נשימה" בכתיבת אימייל, איך בדיקה פשוטה מנבאת מי יתעורר מתרדמת והאם אף אלקטרוני יוכל לאבחן מחלות רק מלהריח את הבל הפה שלנו? חוקרי נשימה וריח מגלים עד כמה מורכבת הפעולה הכי אגבית שאנחנו עושים ● וגם: לא תאמינו איזה איבר עשוי להחליף את הריאות כמקור לחמצן