עם הארכת מצב החירום בעורף עד סוף החודש לפחות, חוסר הוודאות בשוק העבודה הולך ומעמיק. מדינת ישראל מתנהלת תחת ההגבלות המחמירות ביותר, המשק סגור למעט עסקים שהוגדרו חיוניים ועובדים רבים נעדרים ממקומות עבודתם, אך בשונה מההיערכות המוקפדת בתחומים אחרים לקראת התקיפה באיראן - כמו למשל פינוי המטוסים מנתב"ג - שוק העבודה הישראלי נשאר ללא מתווה והעובדים והמעסיקים משוועים לרשת ביטחון כלכלית מהמדינה.
● שר האוצר: המדינה תעניק 500 שקל לכל אדם שמפונה מביתו
● מתכננים לחזור לישראל ביאכטה? המחיר הבלתי נתפס שתשלמו לכרטיס
ביום ראשון, הסתדרות העובדים שלחה מכתב לשר האוצר בצלאל סמוטריץ', ובו דרשה הקמה מיידית של מנגנון קבוע אשר "יבטיח פיצוי הולם לעובדים שאינם יכולים להגיע לעבודתם עקב מצב חירום".
למחרת כבר נפגש סמוטריץ' עם יו"ר ההסתדרות, ארנון בר-דוד, ועם יו"ר נשיאות המגזר העסקי דובי אמיתי, והשלושה דנו ב"צעדים שינקטו על מנת לתמוך במשק ובעובדים ועל מנת למקסם את הרציפות התפקודית בזמן המלחמה". ואולם, מהפגישה לא יצא בשלב זה צעד מדיניות קונקרטי, אלא רק הסכמה על קיום פגישה נוספת.
במקביל, בדיונים שמתקיימים בממשלה עלה לשולחן מודל החופשה ללא תשלום, אשר יושם לראשונה עם החלת הסגרים בתקופת הקורונה, ובמסגרתו עובדים קיבלו דמי אבטלה מהמדינה תוך שמירה על קשר עם המעסיק. גם בתחילת המלחמה, בין אוקטובר לדצמבר 2023, הופעל מודל דומה. הוא כלל למעשה פיטורים ללא צורך בהודעה מוקדמת או בניצול ימי חופשה, כאשר המדינה שילמה דמי אבטלה במשך חודשים ארוכים. בתחילת המלחמה גם קוצרה תקופת החל"ת המינימלית לקבלת דמי אבטלה מחודש לשבועיים ותקופת האכשרה הנדרשת לזכאות להם צומצמה מ־12 ל־6 חודשים בלבד.
"לספוג את המכה"
אחד התומכים הנלהבים של מודל החל"ת הוא יו"ר המועצה הלאומית לכלכלה, פרופ' אבי שמחון, שמאמין כי "מה שעשינו בזמן הקורונה עבד מצוין. גם גופים בינ"ל שבחנו את זה בדיעבד הגדירו את זה כהצלחה ובאו ללמוד מאיתנו".
לדבריו, "ברגע שהקורונה נגמרה, אנשים חזרו לעבודה כרגיל. שמרו על כוח החיות של העסקים כך שברגע שהמשק נפתח עובדים ומעסיקים חזרו אלה לאלה".
היתרון הגדול של המודל הוא שנחסכות טלטלות גדולות בשוק העבודה, בדמות קריסת עסקים והחלפתם בעסקים חדשים, או פיטורים וכניסה של עובדים חדשים.
גורם בממשלה אומר לגלובס שמודל החל"ת לא ייושם בשלב זה, כי "צריך לראות כמה זמן יארכו המגבלות של פיקוד העורף (כזכור בכל מקרה מדובר על התחשבנות דו-חודשית)".
שמחון מדגיש כי התפקיד של המדינה הוא "לספוג את המכה" במקום העסקים, אך מצד שני, הוא מסכים עם עמדת האוצר בדיון ולפיה עוד מוקדם מכדי לגבש מודל מסודר: "הכלים רבים, ואפשר להפעיל אותם במהירות רבה, אבל אין צורך", אומר שמחון. "עסקים לא נהנים להיות סגורים כמה ימים או שבוע, אבל זה לא מה שיפיל אותם".
מה האלטרנטיבה?
מן העבר השני, יש למודל החל"ת גם חסרונות רבים. אותו גורם בממשלה מציין כי הוא יוצר חזרה איטית לעבודה, ולכן יש לו "שובל שלילי".
קובי בר־נתן, לשעבר הממונה על השכר באוצר שליווה למעשה את מודל החל"ת בקורונה, חושף ביקורת על המודל, ומציע אלטרנטיבות. בעיניו, מצד אחד "בזכות החל"ת, היו פחות פיטורים. וזה גם היה מאוד מהיר: לא היו מגבלות או צורך במיצוי ימי חופשה. גם בשעת אירוע קיצוני, אין ברירה אלא לתת פתרונות קיצוניים. עדיף לעשות מאשר לא לעשות".
אך לדבריו "כן יש היפרדות משוק העבודה. אנשים נשארו בבית חודשים וקצת 'נעלמו' לא חזרו. נוצר תמריץ שלילי לעבוד, ומאז ועד היום אנחנו סובלים ממחסור אדיר בעובדים". הוא גם מציין שבניגוד למשבר הקורונה, "היום אין אבטלה בכלל. 'אבטלה חיכוכית' נחשבת בסביבות 4%, וכשאנחנו על 3.1%, זה כמעט כמו אבטלה שלילית", ולכן הוא חושש במיוחד מתמריץ שלילי לחזור לשוק העבודה. בנוסף לכך, לדבריו "עוד חיסרון הוא העלות הנרחבת למדינה".
אז מה האלטרנטיבה? קודם כל, בר־נתן חוזר על ביקורת שנשמעה כבר בזמן אמת: "'המודל הגרמני' אפשר הוצאה חלקית לחל"ת, כך שעובדים ימשיכו לעבוד במשרה חלקית בהתאם למצב, יקבלו שכר בהתאם והמדינה תשלים חלק מהשאר. זה מאפשר לשמור על קשר עם המעסיק וכשירות בעבודה, בלי להתנוון בבית. דבר נוסף ששווה לשקול הוא סיוע דיפרנציאלי לפי ענפים: למשל לחקלאות, לתיירות או לבנייה. אפשר גם לעודד מעסיקים להשאיר עובדים לעבוד מרחוק, בעיקר במגזר הציבורי". הוא גם מציע משהו שלדבריו יש לו סיכוי נמוך יחסית להתבצע, אך יהיו לו יתרונות רבים: ניצול של הזמן כדי לבצע הכשרות מקצועיות כדי לשפר את פריון העבודה במשק באופן כללי.
בר־נתן גם חושש מההשתקפות של המצב כלפי חוץ: "הקורונה הייתה אירוע עולמי, בזמן שהמלחמה היא אירוע מאוד מקומי. לכן דברים שהיה אפשר לעשות אז - היום קשה יותר לעשות, כי השווקים מבחוץ מסתכלים עלינו. חברות דירוג האשראי בכל מקרה בהסתכלות שלילית עלינו, במיוחד כי יש כספים קואליציוניים שמדכאים צמיחה וממשלה עם מעל 30 משרדים. ואם לא למדנו מזה, זו בעיה. כל פעולה שנעשה עכשיו תהיה רגישה הרבה יותר מבעבר". לכן, לשיטתו בעייתי לאשר מדיניות כמו חל"ת שתעכב חזרה לעבודה.
פרשנות אחרת ל"חיוניות"
הצעה יצירתית יותר מגיעה מכיוון מנכ"ל משרד העבודה, ישראל אוזן. הוא רוצה להגדיר את כל המשק הישראלי כ"משק חיוני". לדבריו, "יש היום הגדרה מאוד מצומצמת של מה נחשב 'מפעל חיוני', שזה כולל ספקים חיצוניים למשרדי ממשלה ומשרד הביטחון בפרט. רשות החירום הלאומית ופיקוד העורף הגדירו את כל ישראל כ'אדומה' וסגרו את מערכת החינוך, התחבורה הציבורית ושוק העבודה למעט המשק החיוני. אבל זו תפיסה מאוד מצמצמת שנועדה רק לרציפות תפקודית".
לכן, הוא שואף שההגדרה ל"למשק חיוני" תהיה "כלל גורמי הייצור, המשאבים, שירותים, מוצרים, חומרים, אספקה ופעולות החיוניים לקיום האוכלוסייה, למאמץ המלחמתי ולכלכלת המדינה", ואלו יוכלו להתחיל לעבוד מבלי לקבל אישור מאף גורם.
פרקטית, זה אומר שכל אחד יוכל להגדיר לעצמו שהוא חלק מהמשק החיוני, וכך לפתוח את ישראל לחלוטין גם בזמן המלחמה. אך פיקוד העורף מתנגדים לכך, כנראה משום שמדובר למעשה בעקיפה מלאה של ההוראות שלהם לשוק העבודה. לדבריו, תתקיים פגישה עם משרד הכלכלה, משרד רה"מ ופיקוד העורף במטרה לדון במתן פרשנות מרחיבה הרבה יותר של המשק החיוני.
נראה שלפחות בינתיים, אין עדיין הסכמה על המודל הרצוי לשוק העבודה בזמן המלחמה. גם חוסר הוודאות לגבי משך המלחמה העצימה מול איראן מוסיף לקושי, משום שאין דין מודל שאמור להימשך כמה ימים עד שבועות ספורים כדין מודל לטווח ארוך יותר. הדיונים צפויים להימשך, ועד שהממשלה תקבל החלטה - העובדים והמעסיקים יישארו לעת עתה בחוסר ודאות.
