ישראל דוד, ממלא־מקום יו''ר איגוד המהנדסים לבנייה ותשתיות / צילום: יח''צ איגוד המהנדסים
"אם הייתי צריך לבחור להיות בממ"ד, בחדר מדרגות או במרתף - הייתי נשאר בממ"ד. אבל אחרי 33 שנים מן הראוי לעשות חשיבה מחודשת בנושא המיגון", אומר ממלא־מקום יו"ר איגוד המהנדסים, ישראל דוד, ממהנדסי הקונטרוקציה הבולטים בישראל.
● כמה יעלה לתקן בניין שנפגע מטיל איראני - ואיך זה יתבצע
● הביקושים יעלו ומחירי הדירות ירדו? בענף הנדל"ן מתווכחים מה יקרה אחרי המלחמה
● הדיירים בחולון היו אמורים להתפנות בקרוב, הטיל הקדים אותם
בימים אלה הוא מבלה במה שאמור היה להיות חופשה בחבל פרובנס, שכרגע לא ברור מתי תסתיים עקב השבתת הטיסות לישראל, וחלק גדול מזמנו הוא מקדיש לטיפול וסיוע בבדיקות של המבנים שנפגעו במהלך המלחמה, וזאת, בין היתר, באמצעות צילומים ודוחות שהוא מקבל מאתרי הפגיעות.
לדוד יש ביקורת רבת שנים על תפיסת המיגון הישראלית. "הנושא של מיגון המבנים בישראל קיים מאז מלחמת העצמאות, ובכל פעם מטפלים במיגון לפי מה שקורה, ולא מסתכלים על מה שעלול לקרות", הוא אומר.
"במלחמת העצמאות, המטוסים המצריים הפציצו את תל אביב מהשמיים, ממזרח הירדנים הפגיזו בארטילריה מאזור קלקיליה והגיעו כמעט עד תל אביב. הלקח שהופק אז היה שצריך להקים מערך מיגוני שישמש את התושבים לזמן ארוך, ובעקבותיו בנו המון מקלטים - גם בבניינים וגם מקלטים ציבוריים. החשיבה הייתה שבעת מלחמה ארוכה ניתן יהיה להוריד לשם מיטות ולבלות במקלטים.
"ואז הגיעה מלחמת המפרץ, שדרשה לרדת למקלט תוך 60-80 שניות בגלל הטילים מעירק. אז הבינו שהמקלט לא מתאים לא בגלל בעיות מיגון, אלא בגלל נגישות. אי אפשר לרדת למקלט בבניין של 8-12 קומות בתוך 60 שניות, לא כל שכן במצב שבו יש אנשים עם מוגבלויות. אז המציאו את הממ"ד ב-1992".
מה העקרונות שהינחו את מפתחי הממ"דים, ומה לא מתאים להיום?
"התרחיש היה שהממ"ד לא צריך לעמוד בפגיעה ישירה אלא רק בהדף מטיל, שיפגע במרחק של 15 מטרים מהממ"ד, אבל מאז יש איומים אחרים לגמרי".
מדוע? הסקאדים העירקים היו טילים, והטילים האיראניים הם טילים. מה שונה?
"הם שונים לגמרי. רמת הדיוק של הסקאדים הייתה נמוכה ביותר. הם ירו 35 טילים ופגעו בבניין אחד; תראה מה קרה השבוע. יש כאן אירוע שונה לחלוטין.
"נוסף לכך, לאיראנים יש אלפי טילים, עם מטענים שיכולים להגיע לשני טון, מה שלא היה קיים בכלל בטילים של 1992. צריך לחשוב על שינויים בניהול סיכונים וגם מבחינה טכנולוגית".
למה הכוונה בשינויים לגבי ניהול סיכונים?
"הנחת היסוד של הממ"דים, שנוצרה בעקבות ניהול הסיכונים וחישובי ההסתברויות בעקבות מלחמת איראן־עיראק, הייתה שלא יהיו פגיעות ישירות בממ"דים. אבל השבוע ראינו שניים או שלושה מקרים שבהם ממ"דים כן חטפו פגיעה ישירה. אז האם צריך להשאר עם הנחת ההיסוד ההיא?"
בכירים בפיקוד בעורף אמרו השבוע שכדי להגן מפני פגיעה ישירה, צריך בטון בעובי 3 מטרים.
"הם מודים לראשונה שממ"דים לא יכולים לעמוד בפגיעה ישירה. אישית הייתי נשאר בממ"ד, בגלל שסך הפגיעות הישירות מכלל כל הטילים ששוגרו לישראל היו ספורות.
"אבל עדיין אני טוען שאחרי 33 שנים ראוי לעשות חשיבה מחודשת. לפחות תעשו סיעור מוחות, כדי לוודא שאנחנו עושים היום את הטוב ביותר, או אולי ניתן לעשות אחרת. דבר אחד בטוח וחשוב להפנים: לעולם לא נוכל לעשות דבר אבסולוטי".
"נזקים סביבתיים ברדיוס של מאות מטרים"
נחזור למבנים שנפגעו מטילים. בדקת צילומים ודוחות על הפגיעות. מה התובנות שלך?
"אם טיל כמו זה שפגע בבניין בפתח תקווה, וכזה שפגע במגדל בתל אביב היה פוגע במבנים בחו"ל - הם היו קורסים. לעומת זאת, הבניין בבת ים ומבנים אחרים הם ישנים ונבנו לפי סטנדרטים ירודים, ולכן התוצאות של פגיעת הטילים היו שונות".
"המגדל התל אביבי זה בניין עם מזל. הוא בניין מיוחד. יש בו הרבה ממ"דים בקומה כי יש בו הרבה דירות בקומה; האדריכל תכנן אותו עם רשת צפופה של עמודים וקורות אופקיות, ולא קירות מסך זכוכית, עם עמודים במרחקים של 8-9 מטרים אחד מהשני.
"וכך, שלמרות שפגע בו טיל שלדעתי הוא מהכבדים שישנם, לתוך קומת אמצע של הבניין - הבניין שרד. הנזק שם מטורף, והטיל פגע בעמוד שמחזיק 42 קומות ונחתך כמו חבל במספריים - ועדיין הבניין שרד.
"גם הבניין מפתח תקווה גילה שרידות לנוכח הטיל שפגע בו בפינה בשני ממ"דים, ושם מדובר בבניין שאינו יוקרתי, והוא בן כתשע שנים.
"השרידות של המבנים החדשים נובעת מכמה סיבות: הראשונה - עמידות בתקנות של רעידות אדמה; השנייה - מיגון חדרי מדרגות שמייצר חיזוק גדול למבנים, שיחד עם 4 או 6 ממ"דים לקומה, מייצר קשיחות למבנה. כלומר, הגורמים לעמידות של בניין הם לא רק הממ"דים, אלא אוסף של קריטריונים הנדסיים".
"נוסף לכך אנחנו רואים נזקים סביבתיים מהטילים, שמגיעים למרחקים של מאות מטרים. אנחנו מטפלים גם בבניינים שלא נפגעו ישירות ומרוחקים כמעט קילומטר מהפגיעה. אמנם הם לא ניזוקו קונסטרוקטיבית, אבל כן ניזוקו קירות המסך והגמר בפנים".
"הקוד ההנדסי כבר לא רלוונטי"
מה לגבי תקינה הנדסית חדשה?
"אין יום שאני לא מטפל בפגם המהותי הזה. לדוגמה, ועדת זיילר (שהוקמה בעקבות אסון ורסאי ב-2001, א"מ) אמרה שצריך קוד בנייה חדש. כבר 15 שנים שיש במשרד הפנים קוד בנייה חדש שנערך בשיתוף משרד הבינוי והשיכון.
"בינתיים התחלפו 8-9 בעלי תפקידים; הקוד עבר שלוש פעמים את המועצה הארצית לתכנון ולבנייה, והיום יש טיוטה מ-2019 שהשר צריך לחתום עליה. אריה דרעי, איילת שקד ומשה ארבל לא חתמו. הקוד הקיים לא רלוונטי כי התקנות מפנות לתקנים שתוקנו לפני 50 שנים.
"ניסיון לחדש את התקנים במכון התקנים לא צלח, כי מכון התקנים כבר לא עובד על תקינה. הצעתי למינהל התכנון לקבוע כי במקרה שלא קיים תקן ישראלי, ניתן להשתמש בתקן אירופאי או אמריקאי.
"זו הסיבה לכך שאנחנו תקועים בשנות ה־50, והבנייה בישראל יקרה יותר, עתירת כוח אדם יותר ויעילה פחות. לאחרונה יש תזוזה בעניין במינהל התכנון, ואני מקווה שאחרי השנים הרעות האלה יגיעו לנו כמו בתנ"ך גם שנים טובות".