נושאת המסוקים קארל וינסון, המשייטת בים הערבי / צילום: ap, Petty Officer 1st Class Arthurgwain Marquez
נשיא ארה"ב טראמפ משחק מאז פרוץ מבצע "עם כלביא" על כל המגרש: מחד, הוא מדבר על פתרון של פשרה, קורא לישראל ואיראן לחתום על הסכם שלום וחותם על קריאה פשרנית של מעצמות ה־G7. מאידך, הוא קורא לאזרחי איראן להתפנות וטוען כי הוא לא עזב את פסגת המעצמות בקנדה רק כדי "לחתור להפסקת אש".
● "אני פחות בעניין של משא ומתן": האם ארה"ב תצטרף ללחימה?
● כותרות העיתונים | ב-CNN טוענים: יש רק דבר אחד שישראל צריכה מטראמפ לגבי איראן
כך או כך, ברור כי ארה"ב מעבה את כוחותיה במזרח התיכון בצורה כזו שתאפשר לה יכולת לתמרן במהירות רבה יותר אם מפקד הצבא העליון טראמפ יחליט להצטרף למערכה.
נושאת המטוסים בדרך
המהלך המשמעותי ביותר הוא שינוי המסלול של נושאת המטוסים הוותיקה נימיץ ממשימה בסמוך לווייטנאם בים סין הדרומי אל המזרח התיכון החל מיום שני השבוע, מהלך שצפוי להכניס לראשונה מאז פרוץ מלחמת חרבות ברזל שתי נושאות מטוסים אמריקאיות לאזורה של ישראל.
הצבתן של נושאות המטוסים "נימיץ" ו"קארל וינסון" נועדה ככל הנראה במטרה למנוע הסלמה ולהגן על נכסיה של בנות בריתה באזור ־ סעודיה, איחוד האמירויות וקטאר, או לחלופין לאפשר לארה"ב גמישות מספקת להצטרף ללחימה לצד ישראל.
קארל וינסון משייטת במימי הים הערבי מאז האביב האחרון - היא שיתפה פעולה עם נושאת המטוסים "הארי טרומן" וקבוצת התקיפה שלה כדי לפגוע במטרות החות'ים ולהגן על אוניות מסחר בים האדום. הלוחמה האמריקאית נגד החות'ים אמנם הפסיקה, אך וינסון נותרה באזור.
תצטרף אליה הנימיץ שעושה, כאמור, את דרכה מדרום מזרח אסיה למפרץ הפרסי דרך מצר סינגפור.
מדובר בהפלגה היסטורית עבור נושאת המטוסים הוותיקה, שעל סיפונה 5,000 אנשי צוות וכ־90 מטוסי קרב, שהחלה את פעילותה המבצעית לפני חמישים שנה, ב־1975, ומתוכננת לחזור בפעם האחרונה לנמל הבית שלה בוירג'יניה בשנה הבאה.
המשימה במערכה מול איראן אמורה להיות האחרונה שלה, אם לא תתקיים דחייה נוספת במועד הוצאתה משירות, כפי שקרה כבר כמה פעמים בעבר. על פי אתר "דה היל", אל נושאות המטוסים וקבוצות התקיפה שלהן יצטרפו גם שתי משחתות נוספות.
50 אלף חיילים במזה"ת
ארה"ב מחזיקה באי דייגו גרסיה באוקיאנוס ההודי נוכחות מכובדת של מפציצים אסטרטגיים - מטוסים רחבי כנפים ועמידים במיוחד לנשיאת פצצות כבדות משקל המאיימות בהפצצות כבדות על מתקנים אסטרטגיים ובונקרים. אלה יוכלו, למשל, לסייע בהפצצת מתקן ההעשרה הגרעיני פורדו, אם יבקש טראמפ להצטרף למערכה ולהיענות לבקשת ישראל.
נכון לסוף מאי, מוצבים באי ארבעה מטוסי B-52, ששה מטוסי B-2, שניים עד שלושה מטוסי F-15 ועוד שבעה מטוסי תובלה ותדלוק, כך על פי ניתוחי תצלומי אוויר שפורסמו ברשת איקס.
במקביל, מעבירה ארה"ב מטוסי תדלוק לכיוון אירופה והמזרח התיכון. עד כה מופו לפחות 40 מטוסי תדלוק סך הכול מאז סוף השבוע שעושים את דרכם מזרחה, חלקם כבר ממוקמים בשדות תעופה שונים באירופה.
אלה מצטרפים לנכסים האמריקאים הפרוסים ברחבי המזרח התיכון עוד בטרם תחילת מבצע עם כלביא. ארה"ב פרסה במזרח התיכון מספר סוללות הגנה מפני טילים מסוג ת'אאד, בהם שתיים שהובאו במיוחד ממזרח אסיה.
פיט הגסת', מזכיר ההגנה של ארה"ב כתב ברשת X על פריסת הכוחות כי "ההגנה על כוחות ארה"ב במזרח התיכון היא בראש סדר העדיפויות שלנו והפריסות הללו נועדו לשפר את העמדה ההגנתית שלנו שם".
במקביל, ארה"ב פורסת בין 40 ל־50 אלף חיילים במזרח התיכון, נוכחות שהחלה עם 15 אלף נחתים בלבנון בשנות ה־80 ומאז תפחה והתמקמה בבסיסים במפרץ בעיקר.
הבסיס הצבאי האמריקאי הגדול ביותר באזור הוא "אל־עודייד" בקטאר, המשמש כמפקדת "פיקוד מרכז" האמריקאית (סנטקום) ומשמש לניהול מבצעיה בעיראק, סוריה ואפגניסטן. סנטקום היתה משמעותית גם לתיאום משימות הדיפת מתקפות הטילים האיראניות על ישראל בחודשים אפריל ואוקטובר בשנה שעברה. באל עודייד נוכחים דרך קבע 100 מטוסים ומל"טים והוא מאוכלס בכ־10,000 חיילים.
ארה"ב מחזיקה גם בבסיס ימי בבחריין המאכלס כ־9,000 אנשי הצי החמישי האמריקאי, ומספק שירותים לוגיסטיים ואבטחה לאוניות אמריקאיות באזור המפרץ הפרסי וכן למטוסים ויחידות מוטסות נוספות; בסיס לוגיסטיקה הממוקם בכווית ("אריפג'אן") המספק שירותים לוגיסטיים ואספקה לכלל יחידות ארה"ב במזרח התיכון; בסיס חיל אוויר באיחוד האמירויות (אל ד'אפרה) הממוקד בסיור אווירי, איסוף מודיעין ותמיכה אווירית. הוא כולל חמקני "רפטור" F־22, מטוסי תצפית ומודיעין ומל"טים; ובסיס חיל אוויר נוסף באירביל שבצפון עיראק - המשמש את כוחות ארה"ב לפעולה במרחבי צפון עיראק וסוריה, שם מייעץ הצבא האמריקאי לכוחות הכורדים.