רגש הנקמה קפץ ודעך מיד. שלט בטהרן עם תמונות הבכירים שחוסלו בתקיפה הישראלית / צילום: ap, Vahid Salemi
בימים האחרונים עוקב ד"ר ניל צור, מנהל מחקר ו־AI ב־AskIt וחוקר דינמיקה של מערכות אנושיות באוניברסיטה העברית, אחרי החיפושים של האיראנים בגוגל , כדי לנסות להבין את השינויים בהלכי הרוח שם. לדברי צור, החוקר מתי קבוצת אנשים הופכת להיות מסונכרנת, באופן שעשוי להוביל למחאה לדוגמה, קשה להבין את השינויים הללו מהתקשורת הממוסדת, מהרשתות החברתיות ואפילו משיחות ישירות עם איראנים. הכלים שהוא משתמש בהם הם מאגרי מידע גלויים, ובמקרה הזה בגוגל טרנדס.
● אין לכם אינטרנט בממ"ד או במקלט? הפתרונות של הספקיות
● אתמול בנקים, היום מיליונים בקריפטו: קבוצת האקרים מכה באיראן
"אני בוחן את החיפושים, משום שהם מצליחים להגיע לשכבה בתוך ההוויה של הציבור, שהיא מעט עמוקה יותר מהשיחות הגלויות", הוא אומר לגלובס. "ביטוי ברשתות החברתיות הוא לא של כלל הציבור, אלא של ציבור ספציפי שהוא משפיען. הדברים שנאמרים נשארים בגבולות מה שמותר ונכון חברתית לומר. במדינה כמו איראן, גם החיפושים מושפעים מהמחשבה על עין צופה, ובכל זאת, מה שאנשים מחפשים חושף לפעמים מה שעדיין אסור להגיד, מה שברגע מסוים, בהינתן רמת סנכרון מסוימת, הופך להיות מה שכולם אומרים פתאום, לכאורה משום מקום".
רגש הנקמה קפץ ודעך מיד
לפי נתונים שהפיק צור מדוחות גוגל טרנדס, מספר האיראנים שחיפשו בגוגל את הצירוף "מוות לישראל" מיד אחרי המתקפה של ה-13 ביוני קפץ דרמטית, וזאת אחרי שהיה זניח זמן רב לפני כן. בינתיים הוא התמתן, אך לא ירד לרמת הבסיס. הוא עדיין משמעותי יותר מאשר "מוות לארה"ב", וגם מ"מוות לחמינאי".
"אנחנו רואים שרגש הנקמה קופץ באיראן בשעות שאחרי התקופה הישראלית, אבל דועך מהר מאוד, אחרי יומיים. רמת הנקמה אמנם לא ירדה לבסיס, אך היא רחוקה ממקומה מיד אחרי המתקפה. מעניין להשוות זאת למה שקרה בישראל אחרי 7 באוקטובר. הדעיכה של הנקמה לקחה כמה שבועות טובים. מעניין גם שרמות השמחה גבוהות עוד יותר מרמות הנקמנות. אנחנו רואים שיא של שמחה ביום המתקפה, אולי מתוך מחשבה כי האירועים יביאו לשינוי משטר או אולי מתוך המחשבה שסוף סוף מגיעה מתקפה על ישראל, שנותרה ללא ארה"ב".
מחפשים "מהפכה"
"חיפוש אחר הוא סביב 'מהפכה'. אנחנו רואים שמיד אחרי ההתקפה, המילים 'מהפכה' ו'חמינאי' מתנהגות בצורה דומה, כלומר נראה שמחפשים את שני השמות האלה יחד. כלומר, יש רצון לברר מה שלומו של חמינאי ואם מצבו מרמז על מהפכה קרובה. אחרי הימים הראשונים, החיפוש הזה הופך פחות קורלטיבי, ועדיין המילה מהפכה מחופשת ביתר לעומת התקופה שלפני המלחמה, אבל פחות מאשר ביום המתקפה הראשון".
צור חיפש גם את המילים "השפלה" ו"תקווה". "אנחנו לא רואים חיפושים שקשורים לנושאים האלה, על פי האלגוריתם של גוגל. אבל אלה שתי מילים שאני ממשיך לעקוב אחריהן".
לדברי צור, הנתונים מראים על התכנסות סביב הדגל מצד אחד והתנגדות למשטר מצד אחר. "העובדה שהצירוף 'מוות לחמינאי' פחות פופולרי לא אומר בהכרח שהם פחות מתעניינים בכך, אלא שזהו גם חיפוש שמאוד מסוכן לעשות. ועדיין, יש מי שעושה אותו דווקא עכשיו".
צור מציין שלפי הממצאים, האוכלוסייה האיראנית, כמו הישראלית, לא פועלת כרגע כמקשה אחת אף שהיא מותקפת מבחוץ - אירוע שבדרך כלל מוביל לאחידות רבה יותר. "קבוצות חברתיות וזהויות קבוצתיות משפיעות על האופן שבו אנחנו מרגישים, מגיבים וחושבים, אבל הזהויות הן דינמיות, והן לא רק מארגנות פרטים, אלא גם מאורגנות על ידם. כלומר, לכולנו יש זהויות שונות שאנחנו מציפים לעצמנו תחת תנאים מסוימים. למשל, אדם יכול להיות איראני פטריוט, אבל גם מתנגד משטר, ובאיראן כמובן יש כאלה שהם או זה או זה או גם וגם.
"זהות קבוצתית מגבילה את החופש שלנו כשהיא מאוד יציבה, אבל בתנאים מסוימים יכולות להיות מופעלות זהויות אחרות שיגרמו לשינויים בהתנהגות הקולקטיבית שלנו בצורה מאוד מהירה. כאשר זהות מסוימת עולה אצל רבים בבת אחת, אז מתרחש הסנכרון ויכולה להתרחש פעולה מתוזמרת של אנשים רבים, שנראית מפתיעה".
"החיפוש בגוגל לא מושלם", אומר צור. "הוא מושפע מהשאלה מי מהאוכלוסייה מחפש בגוגל, וגם מה אנשים מחפשים אקטיבית לעומת מה שהם מצפים לקבל בדחיפה מערוצי החדשות או מהרשתות החברתיות, ומה הם אפילו לא מעיזים לחפש. בכל זאת, היתרון של הכלי הזה הוא העדכניות והרזולוציה הגבוהה שלו, שמאפשרת לראות שינויים ממש בזמן אמת".