ישראלים בלרנקה בדרך לארץ / צילום: דוברות ארקיע
אחרי שעשרות אלפי ישראלים נתקעו בחו"ל בעקבות סגירת נתב"ג להמראות ולנחיתות מאז המלחמה, הטיסות שמפעילות חלק מחברות התעופה כדי להשיבם לישראל יוצאות לדרך. עם זאת, המענה בתחום הוא בשלב זה מוגבל - ורבים צפויים להישאר לתקופה נוספת מחוץ לישראל.
● נתב״ג חוזר: טיסה ראשונה מלרנקה נחתה בישראל - כך עובד מבצע החילוץ
● מתכננים לחזור לישראל ביאכטה? המחיר הבלתי נתפס שתשלמו לכרטיס
חוסר היכולת לחזור לישראל מעלה שאלות מורכבות בתחום העבודה. חלק מהישראלים השוהים בעל כורחם מעבר לים אמנם מנסים לאלתר פתרונות זמניים, ולעבוד מרחוק באמצעות מחשב נייד, אך עבור רבים הפתרונות הללו אינם זמינים והם מוצאים עצמם בהיעדרות כפויה ממקום העבודה. בכך הם מצטרפים לישראלים רבים אחרים, אשר מצב החירום במשק הוביל להשבתת הפעילות במקום עבודתם.
מהי הזכאות לשכר במצב בו העובד תקוע בחו"ל ללא יכולת לטוס בחזרה לישראל, האם נמשכת הצבירה של ותק לצורך זכויות סוציאליות והגנה מפני פיטורים, והאם החובה להפריש לחסכון פנסיוני ממשיכה בתקופת ההיעדרות מהעבודה? באמצעות עו"ד דפנה שמואלביץ, שותפה מייסדת במשרד דפנה שמואלביץ ושות' ומומחית לדיני עבודה, גלובס עושה סדר.
נתקעתי בחו"ל בגלל המלחמה. האם אני זכאי לשכר עבור התקופה שבה איעדר מהעבודה?
סגירת נתב"ג נחשבת כ"כח עליון", המסכל את חוזה העבודה. החוזה לא מסתיים, אבל החובות על פיו מושהות בגלל נסיבות שאין שליטה עליהן. כאשר החוזה מסוכל, הצדדים לו פטורים זמנית מהחובות שחלות עליהם מכח החוזה, כלומר העובד לא חייב לעבוד והמעסיק לא חייב לשלם לו שכר.
מומלץ להגיע להסכמה עם המעסיק לגבי ניצול ימי ההיעדרות על חשבון מכסת החופשה הצבורה או לגבי ביצוע עבודה חלקית מרחוק, ככל שקיים צורך בכך. אם אין מכסת חופשה מספקת, ניתן להסכים עם המעסיק על אפשרות לניצול יתרת חופשה שלילית, אשר תתאפס כאשר שתתחדש העבודה ואצבור מכסת חופשה חדשה, או על שהיה זמנית בחל"ת. ללא הסכמה, ניתן לנכות את ימי ההיעדרות מהשכר.
האם יש הבדל בזכויות שלי אם טסתי לחופשה פרטית או שנשלחתי מטעם העבודה?
בשני המצבים, חוזה העבודה נחשב מסוכל. עם זאת, במצב בו העובד נשלח לחו"ל על ידי המעסיק, חלה על המעסיק אחריות מוגברת להקטנת נזקי ההיעדרות של העובד. במקרה כזה, המעסיק נדרש לספק לעובד עבודה חלופית ככל שהדבר אפשרי, כדי ששכרו לא ייפגע, או לתת לו חופשה על חשבון המעסיק. אם לא ניתן לספק לעובד עבודה חלופית (לדוגמא, אם העסק לא פועל בשל המצב הבטחוני), אין הבדל בין עובד כזה לבין שאר העובדים שנמצאים בארץ אך מנועים מלבצע את עבודתם.
חשוב להדגיש, כי הן על העובד והן על המעסיק חלה חובת תום לב בהתאמת חובות העבודה לאילוצים שנוצרו. אם המעסיק מציע לעובד שנאלץ לשהות בחו"ל עבודה דומה במהותה, שניתן לבצעה מרחוק, והעובד מסרב לה - הוא לא יהיה זכאי לתשלום שכר בשל סירובו לפעול להקטנת הנזק.
האם ימי ההיעדרות מהעבודה נחשבים לצבירת ותק עבור חופשה או מחלה?
תלוי. חלק מחוקי המגן המתייחסים לזכויות הסוציאליות (למשל, חוק חופשה שנתית וחוק פיצויי פיטורים) כוללים הוראות מפורשות לפיהן היעדרות מהעבודה לא קוטעת את רציפות ההעסקה, ולכן נמנית לצרכי ותק. לעומת זאת, אין זכאות לדמי הבראה עבור תקופת היעדרות ללא תשלום.
בחלק ממקומות העבודה עשויות לחול הטבות מעבר לאמור בחוק, ככל שהן מעוגנות בהסכמים קיבוציים או בחוזים אישיים. הסדרים אלה עשויים לקבוע כי היעדרות מטעמים כפויים תחשב כתקופת עבודה לצרכי ותק גם לצורך תשלומים נלווים כגון מענקים שנתיים והפרשות לפנסיה ולקרן השתלמות.
מהן ההשלכות של צבירת הוותק על ההגנה לעובדת בהריון מפני פיטורים ועל קליטת עובדי קבלן?
לפי חוק עבודת נשים, ניתן לפטר עובדת בהריון ללא היתר ממשרד העבודה, אם הוותק שלה בעבודה נמוך מ-6 חודשים. אם ההיעדרות הכפויה לא נכללת בוותק של העובדת, היא מצמצמת את ההגנה על העובדת.
חוק העסקת עובדים ע"י קבלני כח אדם קובע כי עובד קבלן יהפוך אוטומטית לעובד מן המניין אחרי 9 חודשים בשירות המעסיק. אם ההיעדרות הכפויה לא נמנית בוותק הזה, ניתן להודיע לעובד הקבלן על סיום ההתקשרות איתו גם אם השלים 9 חודשים אך נעדר מהעבודה למשך תקופה בשל המצב הבטחוני.
האם חייבים להמשיך ולהפריש לפנסיה במהלך ההיעדרות מהעבודה?
החובה להמשיך ולהפריש לקרן פנסיה או לביטוח מנהלים במצב של היעדרות כפויה ללא קבלת שכר מהעבודה מוסדרת בהסדרי הפנסיה והביטוח השוים, בהסכמים קיבוצים ובחוזים אישיים. ולכן, כדאי למעסיק ולעובד לברר מראש את תוכן ההסדר החל עליהם, ובכל מקרה להגיע להסכמה על רציפות ההפרשות הפנסיוניות בגין תקופת ההיעדרות - גם אם לא קיימת לעובד זכות כזו. ניתן גם להסכים על קיזוז התשלומים העודפים משכר העובד עם שובו לעבודה.
האם אמשיך לקבל החזר הוצאות כגון נסיעות או ארוחות במהלך היעדרות כפויה מהעבודה?
לפי החוק, עובד זכאי להחזר הוצאות כנגד תשלומים שהוציא בפועל. כך, בנושא נסיעות, עובד חודשי זכאי להחזר באמצעות כרטיס חודשי, ועובד יומי יקבל החזר בהתאם למספר הימים שבהם נסע בפועל לעבודה. לגבי ארוחות, לרוב החזר ההוצאות בתחום מותנה בהתייצבות לעבודה או בביצוע העבודה מרחוק. ולכן, עובד לא יהיה זכאי להחזרי הוצאות שלא הוציא בפועל בתקופה שבה לא עבד.
עם זאת, עשויים לחול במקום העבודה הסדרים המעניקים הטבות החורגות מכך. לדוגמא, מומלץ לבדוק האם קיים הסדר לפיו עובד עם רכב צמוד, ואשר רשאי לעשות בו שימוש פרטי, יהיה זכאי להחזר הוצאות מלא גם אם נעדר מהעבודה.
האם כדאי להגיע כבר עכשיו להסכמות עם המעסיק או להמתין שהמדינה תקבע מתווה פיצוי לעסקים?
הניסיון מהקורונה וממלחמת חרבות ברזל מלמד שעדיף להגיע להסכמות כבר בשלב זה. מתווי הפיצוי שפרסמה המדינה בעבר לא נתנו מענה לנושאים רבים שהתעוררו במהלך היעדרות כפויה מהעבודה, והוחלו רק על חלק מהמעסיקים או מהעובדים במשק. לעומת זאת, במקומות עבודה שבהם הגיעו להסכמות כבר בתחילת המשבר, תוך שמירת הזכות לשנות את ההסכמות האלה במידה והמדינה תסדיר פיצויים למעסיקים ותשלומים לעובדים, נשמרה טוב יותר תחושת הביטחון והיציבות ביחסי העבודה.