"אני לא מכיר בהיסטוריה של התעופה המודרנית ומאז מלחמת העולם השנייה אירוע כזה במורכבות שלו, ובסיכונים שלו. כשאני חתמתי על החוזה שלי לא היה בתיאור התפקיד 'אלוהים' וגם לא יהיה. אין לי כוונה להחליט מי יחיה ומי לא. ובאירוע הזה בראש ובראשונה צריך לדאוג שאנשים יגיעו לארץ בחיים, גם אם מדובר בעוד קצת זמן המתנה. עדיף לי ששלושה ילדים יחכו בארץ בלי אמא מאשר שיהיו לי שלושה יתומים. זה אירוע מטורף וקשה", אומר בראיון לגלובס שרון קדמי, מנכ"ל רשות שדות התעופה.
● כשהמטוסים מושבתים, הספינות שטות: כך משונעות סחורות לישראל וממנה
● שאלות ותשובות | נתב״ג חוזר: טיסה ראשונה מלרנקה נחתה בישראל - כך עובד מבצע החילוץ
בצהרי יום רביעי ולאחר פתיחת המבצע להחזרת הישראלים שנמצאים בחו"ל קדמי מתיישב לראיון לאחר הערכת מצב שבוצעה בראשותו יחד עם בכירי רש"ת ונתב"ג, כוחות וגופי הביטחון. מתוך המשרד שלו שממוקם בבניין ישן, אפילו מתפורר, בתחומי נתב"ג הוא מוביל את המבצע החריג להחזרת ישראלים לארץ בעוד השמיים סגורים לחלוטין. מאחורי הכסא שלו ממוקם מה שקרוי הטלפון האדום, למרות שצבעו שחור והוא מיועד לשיח עם כוחות הביטחון למקרה של איום על מטוס ישראלי באוויר או כזה שאמור לנחות כאן, לצידו טלפון לווייני למקרה שלא ניתן יהיה לתקשר אחרת.
מטוס נכנס ויוצא
קדמי נכנס לתפקידו בשיאו של משבר התעופה בישראל לאחר שחברות זרות נטשו את הקווים לכאן בעקבות המלחמה והיה בין האחראים לחזרתן, לאחר שטיל חות'י נפל בנתב"ג. ועדיין, אין הדבר דומה למבצע הנוכחי שעליו הוא אחראי. "עכשיו השעה 11 וחצי וטיסה ראשונה נחתה מעט לאחר השעה 6 בבוקר, הצלחנו לעשות את זה, אבל המנגנון הוא כל כך נזיל שבשניות הוא יכול פשוט לחדול והאירוע יחכה. אנחנו מקבלים ביקורת וזה לגיטימי, אבל אני לא משנה את ההחלטה. אנחנו לא לבד כאן ואני נותן קרדיט גדול גם לשרה, למנכ"ל המשרד ולמנהל רת"א. כולנו צוות אחד ואני לא אומר את זה לפרוטוקול, אלא כי כל האירוע הזה בנוי על ניהול סיכון. מה שמוליך אותנו היא תמונת מודיעין שאליה אנחנו מתאימים את המבצע"
לדברי קדמי, האיום הגדול ביותר כרגע הוא המודיעין שאוספים האיראנים "הם יודעים לטרגט אותנו ואין הישג תודעתי גדול יותר מבחינתם ממטוס כחול לבן בוער. אלו החלומות שלהם משנות ה־70 ואנחנו עסוקים בלהוריד את הסיכון למינימום האפשרי. לכן אנחנו מתחילים במשורה אחרי שתוך 12 שעות הוצאנו מפה 70 מטוסים. צוותים טסו עם המשפחות והיום טייסת חזרה עם הבן שלה בקוקפיט. אנחנו מעריכים שיש כעת בחו"ל 150-200 אלף ישראלים וחשבנו איך אנחנו בונים את התוכנית על סמך ההכנות שלנו מראש. אנחנו עובדים כמו צבא ומנהלים חיתוכי מצב כל הזמן".
התוכנית מבוססת על הטסת מטוס אחד בכל שעה משעות האור לישראל מיעדים שונים, את הטיסות מפעילות חברות התעופה הישראליות שגם מתעדפות את חזרת הישראלים קודם כל לפי לקוחותיהן ורק לאחר מכן יוחזרו נוסעים שטסו באמצעות חברות תעופה זרות. כרגע, מטוס נוחת בישראל, נוסעים יורדים ממנו והוא טס מיד חזרה - כשאין אפשרות לחברות התעופה למכור כרטיסים ליציאה מהארץ ובעצם זו כמעט בלתי אפשרית באמצעות המרחב האווירי.
על ההחלטה הזו נמתחה ביקורת, וקדמי עונה עליה: "אני רוצה מטוס על הקרקע כמה שפחות זמן, נוסעים בטרמינל כמה שפחות זמן. לכן מטוס שנוחת מתחבר לשרוול, פורק אנשים, מזוודות, נוסעים יוצאים עוברים ביקורת גבולות, מכס, ומיד הם על האוטובוסים החוצה. קבענו זמן מסוים שבו אנחנו יכולים לעמוד. בעת שגרה, תהליך של נוסע יוצא הוא בהגדרה יותר ארוך כי יש לך תהליך צ'ק אין, ביטחון, המתנה. לכן, בשלב הראשון אמרנו בואו נראה איך תהליך נכנס, עובד ומתייצב. וזה בא אחד על חשבון השני.
"היום יש 12 טיסות נכנסות אם הייתי עושה גם טיסות יציאה מהארץ בהגדרה הייתי מצליח להכניס פחות טיסות נכנסות כי הייתי צריך זמן נוסף לכל מטוס. נתחקר את הביצועים ונראה מתי נוכל להוסיף גם נוסעים יוצאים. מה שחשוב להבין שאמנם הכנו תוכנית והיא רצה והכל טוב ויפה, אבל יכול להיות מצב שהוא לא היפותטי - שמטוס ממריא מחו"ל אחרי שהנוסע עשה צ'ק אאוט עם המשפחה, עלה על טיסה, ו־20 דקות לפני הנחיתה אני חודל אותו והוא חוזר חזרה. זה סיכון שצריך לקחת בחשבון, אבל הוא עדיף מאשר שמטוס יגיע לפה ויחטוף טיל. תמונת המודיעין משתנה כל דקה".
הכוח אצל החברות?
מה עושים אנשים שצריכים לטוס לטיפולים רפואיים בחו"ל?
"יש טיסות חריגות בעיקר לטיפולים רפואיים וניתוחים. אנחנו מאשרים טיסות פרטיות במשורה. בד"כ הביטוח משלם עליהן ואנחנו מוצאים דרכים להטיס את אותם אנשים. טס מכאן לא מזמן ילד בן 6 שממש גוסס לניתוח מציל חיים".
כמה זמן להערכתך ייקח המבצע הזה?
"אנחנו מקווים שהמלחמה תסתיים בהקדם, אבל כל עוד היא נמשכת - אז שבועות. אם יש לנו בחו"ל לפחות 150 אלף נוסעים ואנחנו מביאים 4,000 נוסעים ביום זה קשוח. אבל אין ברירה אחרת כי לא משנה כמה לחצים וביקורת אחטוף אני לא מהמר על חיי אדם. אנחנו בוחנים את הגדלת המטוסים שנכנסים לישראל. יתכן שכן נצליח להפעיל מטוסים רחבי־גוף ושכבר השבוע נפעיל טיסות חילוץ גם מיעדים כמו ניו יורק ובנגקוק. הנושא נבחן אבל עוד אין החלטה. אנחנו בוחנים את זה כל העת אל מול הסיכונים והמודיעין. והכול בהתאם להערכות מצב".
איך אתה מסכם את הטיסות הראשונות?
"מצוין. אנחנו מבצעים יותר טוב את הפינוי ובפחות זמן מזה שתכננו בזכות השותפים שלנו במכס, במשטרה, ברשות האוכלוסין וזה עובד כמו סכין בחמאה. זה יכול בתוך שניה להשתנות - אם מתעכב לנו מטוס למשל, אבל נכון לעכשיו זה זורם טוב. היו נוסעים שהגיעו ונישקו את הקרקע, שמחה אמיתית. אנשים נלחמים לחזור לכאן".
חברות התעופה מנהלות את התורים בחזרה לארץ, אין להן כוח גדול מדי?
"קודם כל הן על פי חוק מחויבות לנוסעים שקנו כרטיסים ובתוך המנעד הזה הן צריכות להחליט. עכשיו, אני יודע שבחברות עצמן הקימו מנגנונים מטורפים. באחת החברות למשל יש צוות רפואי שבודק מה חומרת המחלה? האם היא אמיתית? וכך מתעדפים. אני סומך על חברות עסקיות מסחריות שיידעו לעשות זאת טוב מאתנו".
הן יכולות גם לתעדף מי שקנה כרטיסים במחלקות הפרימיום.
"החברות מחוייבות לכל מי שקנה אצלן כרטיס על פי החוק והן עושות את הסדר שלהן. זה יוצר מצב נוראי ואני לא מקנא במנכ"לים שצריכים להחליט מי עולה קודם. מי שקנה כרטיס בחברה זרה הוא באמת בסוף הרשימה לא כי יש מגבלת מטוסים, אלא כי יש מגבלה בשימוש במרחב האווירי של ישראל".
"כשל שוק - צריך לבדוק"
אתה חושב שנדרשת רגולציה על מחירי הטיסות חזרה?
"אני לא רגולטור אבל תפיסתי הכלכלית היא שצריך לעשות מינימום רגולציה - והמדינה לא צריכה להתערב איפה שאין כשלי שוק".
אבל בוודאי שיש כאן כשל שוק אם רק אל על יכולה להחזיר ישראלים מארה"ב למשל.
"אז צריכים לשבת על המדוכה ולראות איך פותרים אותה. יש דרכים לפתוח כשל שוק. זה לא אפס או אחד. אתה שואל אותי אם לדעתי צריך לבחון את זה? כן, אתה שואל מה הפתרון? אי אפשר לשלוף מהכיס".
יכול להיות מצב שבו החברות מצד אחד יפקיעו מחירים ומצד שני יקבלו שיפוי בסוף מהמדינה, ראינו את זה קורה בעבר. זה לא גורם לך לשנות את עמדתך?
"אם אני מסתכל אחורה ובודק בעובדות אתה צודק. זה מה שהיה. כן".
יש חברות זרות שמעוניינות להצטרף למבצע?
"בהחלט. גם תוך כדי המלחמה היו חברות זרות שהמשיכו לטוס לפה בלי הפסקה. פליי דובאי טסו לפה שמונה טיסות ביום. בשלב הראשון נשתמש רק בחברות ישראליות משיקולים מבצעיים, אבל כשנוכל לשלב חברות זרות זה בהחלט יתרום לירידת מחירים".
חברות מציעות מסלולי טיסה לירדן או מצרים והגעה יבשתית משם למרות שיש אזהרת מסע לישראלים מלהגיע אליהן
"כל אדם יעשה את השיקול האישי שלו, אני לא יכול לתת המלצה אבל אנחנו ערוכים בתור מי שאחראים על מעברי הגבול. המעבר בטאבה פתוח 24\7 ומעבר רבין עד 23:00 ואם צריך נרחיב אותו. אנחנו מספקים הסעות לאילת ולבאר שבע יחד עם משרד התחבורה ויש אוטובוסים של דיפלומטים שיוצאים מכאן ככה. יחד עם זאת, בהחלט קיימת אזהרת מסע של המל"ל, אבל אנחנו ערוכים לכל החלטה של הנוסע. ובכלל, יש רמה מאוד גבוה של שיתוף פעולה, השרה עובדת מול סגן הרמטכ"ל בתוך שניות, הכול בקווים קצרים, ללא בירוקרטיה מיותרת, דברים זזים מהר מאד".
נשמע כמו פער גדול מההיערכות בשבעה באוקטובר.
"בכל הדיונים שלנו אנחנו כל הזמן מסתכלים אחד על השני. אנחנו לא רוצים עוד אירוע. לא לוקחים שום דבר כמובן מאליו. כלום. אין סמוך, אין יהיה בסדר, הכול ממוסמך, הכול כתוב. וזה לקח שנלמד במחיר בלתי נתפס לצערי. אני רואה את זה אצל כל גופי הביטחון ומשרדי הממשלה שעובדים מולנו. אבל אסור להיות באופוריה כי אם אתה לשנייה מוריד מתח - טעות אחת בשיקול דעת משפיעה על שלוש מאות נוסעים בכל רגע.
"אני חושב שהמלחמה שחקה לנו את הפרופורציות. עפו לכאן עשרות טילי קרקע־קרקע מדויקים וזה ברור שחוזרים לטוס. יש איזו מלחמה קטנה באוקראינה שלוש וחצי שנים והדבר היחיד שטס שם זה טילים. אנחנו שנה ותשע חודשים ניהלנו פה תעופה אזרחית תחת טילים ואין לזה אח ורע בהיסטוריה. אין דין טיל חות'י כדין טיל איראני לא ביכולות לא בהיקף ולא בעוצמות - והם פוגעים. המבצע הזה של פתיחת הטייס בתוך מציאות כזו היא תקדימית - והיא מעידה על החוסן הלאומי שלנו. בתוך ביקורת והלקאה עצמית לפעמים אנחנו בסדר, ואפילו בסדר פלוס".
