פונדקאות / צילום: Shutterstock, Andrii Yalanskyi
הכותבת היא עורכת דין, שותפה בפירון ושות', מנהלת תחום דיני משפחה
ההכרה באימהות של אישה, שלא הרתה וילדה את הילד, עברה בשני העשורים האחרונים דרך ארוכה. בשנת 2000, רותי ברנר-קדיש ילדה בת שנוצרה מתרומת זרע, וביקשה שמדינת ישראל תכיר בבת זוגה ניקול כאם נוספת, מכוח פסק דין אמריקאי שניתן בעניינן. רשם האוכלוסין דחה את הבקשה, בטענה כי המערכת מאפשרת לרשום רק אב ואם, ולא שתי אימהות, אך בנות הזוג פנו לבג"ץ, שהורה לשר הפנים לרשום את שתי האימהות על בסיס פסק החוץ ללא הפעלת שיקול־דעת.
● בן הזוג של האם ביקש זכויות הורות, המדינה התנגדה. מה קבע בית המשפט?
● האב גילה שבתו אינה שלו - ותבע פיצוי מהאם. מה קבע בית המשפט?
השלב הבא התרחש בשנת 2005. לבנות הזוג טל ואביטל ירוס־חקק נולדו שלשה ילדים מתרומות זרע, והן רצו להירשם כשתי אימהות עבור כל אחד מהילדים. הן פנו לבית המשפט לענייני משפחה, וביקשו להכיר בשתי האימהות בישראל, ללא צורך בצו מקדים מחו"ל, אולם התביעה נדחתה, וכך גם הערעור שהגישו בבית המשפט המחוזי. בית המשפט העליון, לעומת זאת, הפך את ההחלטות, וקבע שבתי המשפט לענייני משפחה צריכים לבחון כל בקשה לאימוץ לגופה, על־פי העקרונות של טובת הילד בלבד, וללא קשר לזהות המינית.
בשנים לאחר מכן, בנות זוג רבות עברו מבדקים ותסקירים של רשויות הרווחה, כדי לאשר להן לאמץ את הילדים שנולדו לבנות זוגן, עד שהוחלט שאין הצדקה לבדיקה ולתסקיר, ולמעשה, אין גם צורך באימוץ. במקרים בהם הילדים נולדו כבר למערכת יחסים זוגית קיימת, בתכנון משותף מוקדם, בת הזוג תוכר כאם נוספת עבור הילד, מכוח "צו הורות פסיקתי", כאילו הייתה האם הביולוגית לכל דבר.
המנגנון של פנייה לבית המשפט לענייני משפחה, לצורך הוצאת צו הורות פסיקתי, הוחל גם על אם גנטית, אשר נולד לה ילד מתרומת זרע, באמצעות פונדקאות. לפני שנה, גם הפרוצדורה המיותרת הזאת נמאסה על בנות הקהילה, והן פנו לבית המשפט לענייני משפחה בתביעה לפסק דין תקדימי, אשר יכיר באם הגנטית כאם, על בסיס בדיקת הדנ"א, ללא צורך בנקיטת הליך נוסף.
בית המשפט הפנה למאבק סביב תינוקת המריבה סופיה
במקרה זה, בנות הזוג הביאו לעולם ילד מתרומת זרע בהליך פונדקאות בארה"ב. כחלק מהפרוצדורה הרגילה בהליכים אלה, בית המשפט בארה"ב הנפיק צו, המנתק את הקשר בין האם הפונדקאית לילד, ומכיר בבנות הזוג כאימהותיו החוקיות, ולאחר מכן נערכה בדיקה גנטית בישראל, שאישרה שאחת מבנות הזוג היא אימו הגנטית של הילד. המדינה דרשה מבנות הזוג לפתוח בהליך משפטי נוסף, ולהגיש תביעה למתן צו הורות פסיקתי או אימוץ, לא רק עבור בת הזוג, אלא גם עבור האם הגנטית; זאת, מאחר שמבחינת המדינה, האם היולדת (הפונדקאית) היא האם הטבעית.
בית המשפט לענייני משפחה קיים דיון, במסגרתו שאל את נציג המדינה, בא כוח היועץ המשפטי לממשלה, אילו בדיקות נוספות אמור לכלול ההליך המבוקש, והתשובה הייתה שכלום, אבל מדובר בעניין עקרוני. "לא ברור מדוע יש להקשות על התובעת, לגרום לה לעלויות משפטיות נוספות ולהאריך בזמן, שעה שהיא אימו של הקטין מכוח זיקה גנטית, אימהות שהוכרה בפסיקה", כתב בית המשפט; בית המשפט הפנה למאבק המשפטי המפורסם מהעת האחרונה, סביב תינוקת המריבה סופיה, הקורבן של החלפת המבחנות בבית החולים אסותא, שם הוכר הקשר הגנטי, כקשר הורי שווה ערך לקשר ההורי של האם היולדת. לאור דברים אלה, פסק בית המשפט שהאם הגנטית היא אימו של הילד, וחייב את המדינה לשלם לה סך של 20 אלף שקל הוצאות משפט.
לאחר פסק דין זה, ניתן פסק דין נוסף, שהכיר בהורות של אם גנטית, ללא צורך בצו הורות פסיקתי, גם לגבי זוג שאינו להטב"י, על בסיס בדיקה גנטית והצהרה של האם הפונדקאית שהיא מוותרת על הילד בלבד, בזה להליך המכיר באבהות של האב הגנטי.