תקיפה ישראלית בדאחיה שבביירות, החודש / צילום: ap, Hassan Ammar
הכותבת היא חוקרת בכירה במכון למחקרי ביטחון לאומי, מומחית לחזית הצפון
החלטת חיזבאללה שלא להתערב צבאית לטובת איראן במלחמתה עם ישראל מהווה ביטוי ברור למיצובו - כמו גם של כל הציר השיעי המתפורר לנגד עינינו. חיזבאללה, שהיה השלוח המרכזי בציר בהובלת איראן, נגרר למלחמה עם ישראל בעיתוי שלא בחר בעקבות התקפת חמאס ב־7 באוקטובר. המלחמה טרם הסתיימה אך כבר מבשרת שינויים עמוקים במערך האזורי, ובעיקר במעמד איראן ושלוחיה.
בזירה הלבנונית ניכרת מגמת שינוי ברורה נוכח הפגיעה במעמדו וביכולותיו של חיזבאללה - שערב מתקפת החמאס עוד נתפס כאיום הקונבנציונלי החמור ביותר על ישראל. ההערכה המקובלת הייתה שהארסנל המאיים שלו נבנה ע"י איראן כדי שיתקוף את ישראל מהגבול בתרחיש של תקיפה ישראלית על אתרי הגרעין שלה.
אך אירועי המלחמה יצרו מציאות חדשה: "יום הפקודה" בו הוא נדרש לסייע לאיראן הגיע, ואין ביכולתו לעשות זאת בשל שורת המכות הקשות שספג במלחמה. הארגון איבד כמעט את כל הנהגתו המדינית ואת כל שדרת הפיקוד הצבאית, בצד פגיעה קשה ביכולותיו הצבאיות. התבוסה הובילה להסכמתו בעל כורחו להפסקת האש בתנאים קשים מבחינתו, כאשר צה"ל מחזיק עדיין בנקודות בשטח לבנון וזוכה בגיבוי אמריקאי לתקיפותיו היומיומיות על הארגון במסגרת המאמץ לסיכול ניסיונות השיקום שלו.
חיזבאללה איבד את הבית
קריסת משטר אסד, בן בריתו החשוב של חיזבאללה, השפיעה על מוטת השליטה של איראן ותרמה גם היא לחולשת הארגון, שנאלץ להתמודד עתה עם אויב ישן שהפך לשליט החדש בסוריה. בשל דחיקתו, יחד עם איראן, החוצה מסוריה, חיזבאללה מתקשה להמשיך בהברחות (נשק ללבנון וסמים מלבנון) דרכה, הנחוצות לו לטובת תהליך שיקומו.
מכה קשה נוספת הנחיתו על חיזבאללה מתנגדיו מבית בלבנון, שרואים בו משרתם של אינטרסים זרים עבור איראן. אלה ניצלו את שעת הכושר לחיזוק המערכת המדינתית ולביטול מעמדו הדומיננטי במערכת הפוליטית, ובינואר 2025 הביאו לבחירת הנהגה חדשה בלבנון: הנשיא ג'וזף עאון וראש הממשלה נוואף סלאם, שחרטו על דגלם את בנייתה מחדש של המדינה הלבנונית, כשבידיה המונופול על הנשק ובאחריותה קבלת ההחלטות בנושאי מלחמה ושלום.
סוגיית פירוק חיזבאללה מנשקו עומדת כיום בראש האג'נדה של ההנהגה החדשה ולראשונה מהווה איום על מעמדו כמיליציה עצמאית. ההנהגה אימצה שורת צעדים המקשים על מאמצי חיזבאללה להתאושש, בהם אכיפה משמעותית יותר של הפסקת האש והגברת הפיקוח במעברים הבינלאומיים למניעת הברחות נשק וכספים עבור הארגון.
בפרוץ המלחמה בין איראן לישראל הזהיר הממשל הלבנוני את חיזבאללה לבל יערב את לבנון פעם נוספת במלחמה שאין לה עניין בה. הרצון שלא להיכנס לעימות עם ההנהגה, לצד חולשת הארגון וחתירתו לשיקום והימנעות מהרס נוסף בלבנון, עומדים בבסיס החלטתו שלא להצטרף לאיראן במלחמה.
יחד עם זאת, אין לשלול את האפשרות שהארגון יצטרף למלחמה, אם זו תתארך. מצוקתה של איראן תגבר והיא תדרוש באופן נחרץ מהארגון לסייע להבטחת שרידות המשטר. שכן, חיזבאללה לא נעלם ולא שינה את עורו: הוא עדיין אוחז באידיאולוגיית ההתנגדות בהשראה איראנית ומשקיע את כל מאמציו בשיקום מעמדו ויכולותיו בסיוע של איראן, כשהוא שומר על מעטה חשאיות מחשש לתקיפות של צה"ל.
לארגון עדיין יכולות צבאיות, גם אם מוגבלות מבעבר, והוא פועל ללא לאות לשיקומן. לרשותו עומדים עשרות אלפי פעילים ואמצעי לחימה, ולמרות הכרסום במעמדו הוא עדיין נהנה מתמיכה נרחבת מצד האוכלוסייה השיעית בלבנון, כמו גם מיראתה מפניו של ההנהגה החדשה בלבנון, המגלה זהירות בצעדיה בשל חששה להידרדרות לעימות אלים מולו עד כדי התפרצות מלחמת אזרחים נוספת.
חלון הזדמנויות לישראל
למרות כל זאת, מצבו הנוכחי של חיזבאללה, בצד ההנהגה הפרו־מערבית בלבנון כמו גם הקשיים הצפויים לאיראן בעקבות המערכה, מייצרים חלון הזדמנויות לישראל: להמשך החלשת חיזבאללה ולצמצום האיום מצידו עליה, כמו גם לשינוי אפשרי במערכת היחסים עם לבנון.
בשלב הראשון נכון יהיה מבחינת ישראל להתמקד בשינוי המציאות הביטחונית לאורך הגבול, ורק לאחר מכן לנסות לשנות את מערכת היחסים הרשמית עם לבנון, שתתקשה בשלב ראשוני זה, כשהיא נאבקת להשתחרר מלפיתתו של חיזבאללה ולפתור את בעיותיה הכלכליות והחברתיות, להצטרף למחנה השלום עם ישראל.
אמנם על סדר היום של ישראל נושאים דחופים יותר - המלחמה עם איראן, סיום הלחימה בעזה והשבת החטופים - אך חשוב שלא להחמיץ גם את ההזדמנויות מול לבנון.