נשיא טורקיה רג'פ טאייפ ארדואן / צילום: ap, Achmad Ibrahim
במשך שנים רבות יוון נתפסה כאיום המרכזי על טורקיה, דבר שנבע ממתיחויות אתניות והיסטוריות לצד מתיחויות אזוריות. עם זאת, השבוע התקבלה המחשה עד כמה תפיסת האיומים הטורקית השתנתה, כשהנשיא רג'פ טאייפ ארדואן הכריז על תוכנית התחמשות בטילים לטווחים בינוניים וארוכים.
עבור יוון, די בטילים קצרי טווח שנמצאים בידי טורקיה כבר שנים. לשאלה מדוע אנקרה בוחרת להתחמש בטילים ארוכי־טווח יש רק הסבר סביר אחד: מדינת ישראל. "בטווח הקצר, יהיו לנו יכולות הגנה שאף אחד לא יעז לאתגר", אמר ארדואן. "כל צעד שמתבצע באזורנו מבלי להתחשב במציאות, מביא לאסונות נוספים. אסונות אלה, לרוב, גורמים לנפילת עריצים".
נשיא טורקיה דיבר על עריצים אבל כוונתו לישראל, ולא לאיראן - על אף שגם מולה יש לטורקיה מתיחויות היסטוריות לא פחות. באנקרה מביטים למבצע "עם כלביא" ורואים כיצד ישראל הכריעה מערך הגנה אווירית של מדינה גדולה ממנה במהירות בזק, במרחקים גדולים מאלו שבין ישראל לבין טורקיה, וחוששת מגורל דומה. כיום, דעה רווחת בטורקיה ולא רק בחוג שקרוב לארדואן, היא שישראל מסכנת את טורקיה בעוצמתה.
ד"ר חי איתן כהן ינרוג'ק, מומחה לטורקיה במרכז משה דיין באוניברסיטת תל אביב ובמכון ירושלים לאסטרטגיה ולביטחון, אומר שאף שטורקיה נהנית מתוצאות המלחמה מעצם החלשת איראן, היא חוששת - כפי שבחודשים ינואר ואפריל הכריזה כי מדינת ישראל היא "האיום הגדול ביותר באזור". לדבריו, "ברגע שהאיום שמהווה ישראל מוריד את האויב המר הגדול ביותר שלה, איראן, לברכיים, הטורקים חושבים שכעת הם וישראל נמצאים בצמרת המזרח התיכון לבדם".
יריבות גם בתחום העסקי
עוד בטרם המערכה עם איראן, ישראל וטורקיה הפכו ליריבות ישירות גם בתחום היצוא הביטחוני. בעת שישראל הגיעה לשיא יצוא ביטחוני של 14.8 מיליארד דולר ב־2024, עלייה של כ־11.7% ביחס לשנה הקודמת, טורקיה הגיעה לשיא משלה בתחום: 7.1 מיליארד דולר, זינוק של 29% בתוך שנה. היתרון של שתי המדינות הוא תווי "קומבט פרובן", ואלו משתקפים מתחומי היצוא הביטחוני. כמעט חצי מהיצוא הביטחוני הישראלי היה הגנה אווירית, ורבע מהיצוא הביטחוני הטורקי הגיע מתאגיד "בייקאר" - המספק את מל"ט בייראקטר TB2 לצבא אוקראינה.
"בעיני טורקיה, הפתרון לנושא האיראני הוא הסכם, ולא פעולה צבאית", מסבירה ד"ר גליה לינדנשטראוס, חוקרת בכירה במכון למחקרי ביטחון לאומי. "מנגד, יש חשש שישראל תבצע פעולה דומה מול טורקיה. טורקיה פועלת להתעצמות הצבא והתעשיות הביטחוניות, ופרשנים מדברים על כיוון של גרעין צבאי שהיא עלולה לצעוד אליו. זאת, כדי לאפשר יכולות עצמאיות ולהגביר את השפעת אנקרה כספקית נשק משמעותי, בעולם שמתאפיין בחוסר יציבות".
באיראן, חוסר היציבות משתקף בהפניית תקציבים למשמרות המהפכה במקום לתשתיות - כולל בתחום האנרגיה. אלו גרמו, בין השאר, להפסקות אספקה לטורקיה שפנתה לכיוונים אחרים. אנקרה, שהייתה לקוחה קריטית של גז טבעי איראני לאורך כל שנות ה־2000, מאסה בהפסקות האספקה האיראניות שחזרו על עצמן בשנים האחרונות, וייבאה יותר מ־5 BCM (מיליארד מטרים מעוקבים) גז טבעי מונזל מארה"ב ברבעון הראשון של השנה. זה שווה כמעט ליבוא לאורך כל השנה שעברה, ובכך ארה"ב עקפה את איראן במקום השני בטבלת הספקיות של אנקרה.
בצל זאת, בטהרן מודאגים מסיום החוזה בן 25 השנים לאספקה לטורקיה שעומד להסתיים ב־2026, ולא בטוח שטורקיה תרצה להאריכו.
גל פליטים מאיראן בדרך
המערכה של ישראל ואיראן מעלה בטורקיה גם חששות בנושאי הכלכלה והפנים. ההפיכה בסוריה הביאה מאז דצמבר ועד אפריל לחזרת יותר מ־175 אלף פליטים סורים בחזרה לארצם, דבר שהקל את המעמסה על הכלכלה הטורקית. ואילו כעת, איראנים רבים פונים למעבר הגבול המרכזי עם טורקיה, באזרגן, במטרה לצאת מהמדינה. בעקבות החשש מגל פליטים, טורקיה תגברה משמעותית את היקף הכוחות הצבאיים בגבול עם איראן, כך לפי רויטרס.
"טורקיה כבר חוותה זאת בהפיכה באפגניסטן, ובמיוחד בסוריה", אומרת ד"ר לינדנשטראוס, ומוסיפה כי "לצד זאת, עומד הנושא הכורדי. למרות שהמחתרת הכורדית הכריזה על התפרקות, הסניף האיראני PJAK לא הולך לאותו כיוון. הטורקים חוששים כי כתוצאה מההתפתחויות, תחושות בדלניות כורדיות יצברו תאוצה - וישפיעו על הליך ההידברות מול הכורדים".
בסיכומו של דבר, ד"ר כהן ינרוג'ק מציין כי ההתפתחויות בטורקיה מדגישות את הרצון של ארדואן להרתיע, מעבר ליכולותיו בים עם הצי החזק ביותר באזור, צבא יבשה גדול במיוחד, וחיל אוויר עם F-16. "הטורקים רואים ביכולות הטילים כמעין תעודת ביטוח. למרות העובדה שישראל מגשימה הצלחות רבות, הטילים האיראניים עדיין יכולים לגרום נזקים לעורף הישראלי. באמצעות הטילים, גם החות'ים חסרי הקרבה לישראל יכולים לתקוף אותה. כלומר, טילים מאפשרים לכל מדינה לפעול בזרוע ארוכה".