שר הכלכלה ניר ברקת קבע היטל היצף זמני בשיעור של עד 146%, שאמור להיכנס במהלך השבוע הבא על אלומיניום מסין ● שר האוצר סמוטריץ' פנה לברקת בבקשה לעצור אותו, וכתב: "ההחלטה התבססה על תשתית עובדתית שקדמה למערכה הנוכחית, ואינה משקפת את נסיבות החירום שנוצרו מאז"
שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת
בשבוע הבא אמור להיכנס היטל היצף זמני על אלומיניום מסין, בשיעור של עד 146% ממחירו, שהטיל שר הכלכלה ניר ברקת. זאת במטרה להילחם ביבוא זול מדי שנתפס לא הוגן כלפי המפעילים המקומיים שמעבדים אלומיניום ליריעות. אך באוצר חוששים מעליית מחירי הדיור, בייחוד על רקע הפגיעות בבתים בזמן המלחמה. סמוטריץ', שכבר הטיל וטו על הניסיון הקודם של ברקת להחיל היטל היצף על קנאביס מקנדה, חסר סמכות חוקית לבטל היטל זמני - ולכן נאלץ לפנות לברקת בבקשה לעצור אותו. לדברי סמוטריץ', התשתית העובדתית "אינה משקפת את נסיבות החירום שנוצרו".
● רשות המסים מרחיבה את "המסלול המהיר" לתביעות פיצויים: עד 30 אלף שקלים ללא צורך בהערכת שמאי
● עלויות המלחמה: האוצר מרוקן את הרזרבה הביטחונית ומקצץ רוחבית את התקציב
ביולי 2024, משרד הכלכלה פתח בחקירה בחשד ל"יבוא בהיצף" של אלומיניום מסין, בשל תלונות של מפעלים כמו אקסטל, אלובין וקליל. גורמים בתעשייה אמרו בעבר לגלובס כי "מחיר חומר הגלם שהיצרן קונה גבוה יותר ממחיר המוצר המיובא מסין. זאת, משום שממשלת סין שמה כיעד אסטרטגי להשתלט על השוק. באיחוד האירופי, השוו את תעשיית האלומיניום הסינית לזו הטורקית, ומצאו שבסין השוק אינו תחרותי, והממשלה הסינית תומכת בו כדי להשתלט על שווקים". ואכן, בארה"ב, באיחוד האירופי ובאוסטרליה הטילו מכסים בגבהים שונים על יבוא האלומיניום ממגוון חברות בסין.
בעקבות כך, ברקת החיל היטל היצף בין 62% ל-146% על אלומיניום מסין, מה שבפועל היה חוסם את היבוא משם. התאחדות התעשיינים בירכה על כך, אך איגוד לשכות המסחר המייצגים את היבואנים טענה שזה יביא לעליית מחירים, שתתגלגל בין השאר גם למחירי הדיור. עוד לפני המלחמה, באוצר התנגדו להיטל ההיצף, והעדיפו יבוא חופשי שיוריד את יוקר המחיה, וכעת משפרצה המערכה מול איראן ועולה הצורך לבנות ולשפץ בניינים באופן מהיר - סמוטריץ' מבקש מברקת שיבלום את המהלך.
בדרך כלל, היטל היצף צריך לעבור את שר הכלכלה, ולאחר מכן לעבור את אישור שר האוצר - ואז להגיע לאישור סופי בוועדת כספים של הכנסת. אך ברקת החליט לדחות אותו מעט ולהטיל זאת כהיטל זמני לחצי שנה, מה שמאפשר לו לקבל את ההחלטה בעצמו ללא צורך להיוועץ עם סמוטריץ'. היטל ההיצף הקודם של ברקת, על יבוא קנאביס מקנדה, נחסם על ידי שר האוצר בנימוק שהטיעונים בעדו לא היו מקצועיים מספיק והתשתית העובדתית להם הייתה רעועה.
כעת, משסמוטריץ' ומשרד האוצר חסרים את הסמכות החוקית לבלום את היטל ההיצף, סמוטריץ' נאלץ לפנות לברקת בבקשה שיבחר לעשות זאת מרצונו. לדברי סמוטריץ', "ההחלטה התבססה על תשתית עובדתית שקדמה למערכה הנוכחית, ואינה משקפת את נסיבות החירום שנוצרו מאז". הוא כמובן לא מסתיר שגם לפני כן נשעמה התנגדות למהלך, ש"עוד טרם פרוץ המערכה עורר הסתייגויות כבדות מצד גורמים מקצועיים וכלכליים" זאת על רקע "היעדר אינדיקציה לפגיעה ישירה ביצרנים המקומיים, קיומו של יבוא סדיר לאורך שני עשורים, והחשש לפגיעה בתחרות ולהשלכות רוחב על מחירי הדיור ותשומות הבניה".
סמוטריץ' חושש מכך ש"כל עיכוב וכל עלות עודפת עלולים לעכב את קצב השיקום ולפגוע בחזרת האזרחים לביתם". לדבריו "יצירת מגבלות חדשות על יבוא אלומיניום [...] חורגת מכל היגיון כלכלי ומנהלי, ואינה משרתת את מטרות המלחמה שאנו מובילים - בשיקום, בעמידה האזרחית, ובעוצמת העורף". לכן המהלך "אינו רק שגוי כלכלית - הוא מסכן בפועל את יכולת הממשלה לעמוד באחריותה לשיקום אזרחי ובטחוני מיידי".
"עם או בלי מלחמה, צפוי מחסור באלומיניום בחודשיים הקרובים"
למכתב צורפה גם עמדתו של ראש אגף תקציבים, יוגב גרדוס, שהדגיש שחסימת היבוא "צפויה להעלות את שיעור מדד תשומות הבניה" שאלומיניום מהווה מעל 5% ממנו. לדברי גרדוס, עשרות אלפי התביעות על נזק ישיר למבנים שהוגשו ויוגשו במהלך המערכה יתייקרו אף הן אם מחיר האלומיניום בארץ יעלה, ואף עלולים להתעכב - מה שעלול לעכב אנשים מלחזור לבתיהם שנפגעו מטילים איראניים.
אך נשיא התאחדות התעשיינים, ד"ר רון תומר, מחה נגד המכתב של סמוטריץ' וטען ש"התעשייה המקומית מסוגלת בנקל לספק כל מה שנדרש בשוק המקומי" בנוסף ליבוא משאר המדינות. לדבריו, "זה הזמן לחזק את התעשיה הישראלית" כדי להימנע מיבוא ממדינות ש"טובת ישראל, בלשון המעטה, לא בראש מעייניהן". הוא אף מאשים את סמוטריץ' ב"בחירה להשתמש במלחמת הקיום של ישראל מול איראן כדי להתנגד להיצף ולהשמיד את התעשיה המקומית". לטענת תומר אנחנו צריכים לחקות את המדיניות הכלכלית של טראמפ שחוסם סחר כדי להגן על תעשיה מקומית, וזאת כדי למנוע מצב בו "מדינת ישראל תהיה תלויה בסין".
לעומתו, עידן בקשי, בעל יבואנית האלומינים הגדולה בישראל באלום גולד, אמר ש"מדובר בצעד חיוני ומתבקש. הערובה שהטיל משרד הכלכלה הכניסה את השוק למחסור מידי. עם או בלי מלחמה, צפוי מחסור ממשי באלומיניום במהלך החודשיים הקרובים - והמצב הביטחוני רק החמיר את הביקושים. לכן, הוא מציין, "ביטול היטל ההיצף הוא לא רק עניין כלכלי - הוא הכרח לאומי שיאפשר לתעשייה ולשוק הבנייה להמשיך לתפקד גם בשעת חירום".