חיילי צבא ארה''ב / צילום: ap, Jacquelyn Martin
במהלך יוצא דופן, ארבעה בכירים מתעשיית ההייטק האמריקאית גויסו לאחרונה לשורות המילואים של צבא ארה"ב, זאת במסגרת יוזמה חדשה בשם Executive Innovation Corps.
בין המגויסים: אנדרו "בוז" בוסוורת', סמנכ"ל הטכנולוגיות הראשי של מטא ; קווין ווייל, מנהל תחום המוצר ב-OpenAI; שיאם סנקר, סמנכ"ל הטכנולוגיה הראשי של פלנטיר ; ובוב מקגרו, יועץ בכיר בחברת Thinking Machines Lab - סטארט-אפ הבינה המלאכותית של מירה מוראטי, שכיהנה לתקופה קצרה כמנכ"לית החלופית ב-OpenAI, והוא עצמו כיהן בעברו כראש המחקר ב-OpenAI.
● לפי שווי של 32 מיליארד דולר: מטא הציעה לרכוש את המיזם של איליה סוצקבר וסורבה
● מיקרוסופט נערכת לגל פיטורים עולמי נוסף, ומחלקה אחת במוקד
הארבעה הושבעו מוקדם יותר החודש והוענקה להם דרגת סגן-אלוף, הנחשבת לבכירה יחסית למי שלא עברו שירות צבאי קודם. עוד לפי התחקיר, הם לא נדרשו לעבור טירונות מלאה. התכנון הוא שהם ישרתו במתכונת של כ-120 שעות בשנה, חלקן ניתנות לביצוע מרחוק, מה שמבדיל אותם משמעותית מחיילי מילואים רגילים. בנוסף, יינתנו להם הכשרות בסיסיות בתחומי כושר וירי, אך לא אימונים מבצעיים מלאים. עוד לפי Wired, ההצטרפות ליחידה הצבאית לא דורשת מהם לעזוב את תפקידיהם הניהוליים בחברות הטכנולוגיה בהן הם עובדים, ומטרתה היא לגייס את הידע ואת הניסיון שצברו כדי לסייע לצבא בהטמעת טכנולוגיות מתקדמות, ביניהן בינה מלאכותית, מציאות רבודה וניתוח דאטה, הן ברמה האסטרטגית והן בתמיכה טקטית ליחידות לוחמות.
הביקורת: ניגוד עניינים ופריבילגיות
המהלך, שיזמה כאמור מחלקת ההגנה של ארה"ב, עורר ביקורת ציבורית ותקשורתית, וזאת בעיקר על רקע קשרי העבודה של החברות המעורבות עם מערכת הביטחון. כך למשל, OpenAI חתמה לאחרונה על חוזה בהיקף של 200 מיליון דולר עם מחלקת ההגנה האמריקאית, לפיתוח מערכת הגנה אווירית בשיתוף עם חברת Anduril, חברת טכנולוגיה ביטחונית אמריקאית שמפתחת עבור הצבא האמריקאי מערכות אוטונומיות כמו רחפנים, חיישנים תת-ימיים ותוכנות נוספות מבוססות בינה מלאכותית.
עוד לפי Wired, גם מטא משתפת פעולה עם Anduril בפרויקטים ניסיוניים הקשורים לצרכים ביטחוניים. פלנטיר, מצידה, מחזיקה בחוזים פעילים עם הפנטגון, כולל עסקה בשווי 759 מיליון דולר לאספקת מערכות בינה מלאכותית מתקדמות לצבא האמריקאי. לגבי Thinking Machines Lab, החברה שבה מייעץ מקגרו, לא ידוע על קשרים ביטחוניים בשלב זה, אך חשוב לציין כי החברה עדיין פועלת במתכונת חשאית למחצה.
לצד זאת, נטען גם כי ההצטרפות של הבכירים לצבא לא נעשתה באמצעות מכרז פתוח או תהליך מיון מוסדר, והם לא נדרשו לעבור את מסלול ההכשרה הרגיל של חיילי מילואים. מבקרי המהלך מזהירים מפני טשטוש גבולות בין האינטרסים העסקיים של החברות לבין השירות הצבאי, במיוחד כאשר המגויסים שומרים על תפקידיהם בחברות וממשיכים להיות חשופים לעבודה עם חוזים ממשלתיים. לכן החשש המרכזי הוא שהידע שיצברו במסגרת השירות יועבר בפועל גם למעסיקים שלהם, באופן שעשוי להעניק להם יתרון מסחרי.