בנין משרד האוצר ירושלים / צילום: רפי קוץ
בעקבות הוראות פיקוד העורף המחמירות עקב המערכה מול איראן, והחשש לירי טילים אינטנסיבי, עולה הדרישה למתווה פיצויים לעסקים. בדיון בוועדת הכספים שיתקיים היום (ב') ב-10 בבוקר, צפויים לדון לראשונה בכנסת על מתווה הפיצויים לעסקים. האוצר מעוניין להוביל מתווה רחב יחסית, בהשראת מתווה הפיצויים שנוצר בעקבות אירועי ה-7 באוקטובר, רק שהפעם הוא יחול על כל מדינת ישראל. מתווה כזה יכלול פיצוי על הוצאות קבועות, בהינתן ירידה בהכנסות. המתווה יכלול כנראה גם הוצאה של עובדים לחל"ת, אך ההסתדרות מתנגדת לכך. בנשיאות המגזר העסקי שוקלים לדרוש העלאה של רף המחזור המקסימלי של עסקים שיקבלו פיצוי, שעמד במתווה הקודם על 400 מיליון שקל בשנה.
● איזו עיר גדולה היא שיאנית האזעקות, ולמה ירושלים פחות מטווחת?
● הנתונים מגלים: כמה אנשים הרחיבו את ביטוח הרכוש של רשות המסים
מאז ה-13 ביוני, ולמעט יום אחד ב-19 ביוני, המשק נמצא בהקפאה עקב הוראות מחמירות של פיקוד העורף, האוסרות על כל פעילות במקומות העבודה. הדבר העלה דרישה למתווה פיצויים בדומה למה שהושת בתקופת הקורונה או אחרי ה-7 באוקטובר, אז עסקים בענפים או באזורים מסוימים קיבלו פיצויים בהתאם לירידה בהכנסתם בהשוואה לעבר.
גם מודל החל"ת חוזר לשיח: החל"ת בתחילת המלחמה, בין אוקטובר לדצמבר 2023, כלל למעשה פיטורים ללא צורך בהודעה מוקדמת או בניצול ימי חופשה, כאשר המדינה שילמה דמי אבטלה במשך חודשים ארוכים. בתחילת המלחמה גם קוצרה תקופת החל"ת המינימלית לקבלת דמי אבטלה מחודש לשבועיים ותקופת האכשרה הנדרשת לזכאות להם צומצמה מ־12 ל־6 חודשים בלבד.
טרם הגיעו להסכמה על מתווה סופי
כעת, רוצים להחזיר את המודל: סמוטריץ' נפגש בשבוע שעבר עם יו"ר נשיאות המגזר העסקי דובי אמיתי ועם יו"ר ההסתדרות ארנון בר דוד, אך הם טרם הגיעו להסכמה על מתווה סופי. לאוצר חשוב להגיע למתווה הזה בהסכמה עם שני הגופים הללו, שנחשבים לכאורה כמייצגי כלל העובדים והמעסיקים במשק. אך בעוד שהדבר מעכב את פרסום המתווה, נראה שלאוצר לא דחוף להגיע לכך במהירות: הוא לוחץ לפתוח את המשק במהירות האפשרית, מה שעשוי לחסוך מתווה פיצויים יקר שעל פי אומדנים במשק עשוי להגיע לבין מיליארד וחצי לשני מיליארד שקל ליום לפי סכום העולה אף על ההערכות לעלות הצבאית היומית של המערכה. בנוסף, מכיוון שכל פיצוי יינתן ממילא בדיעבד - האוצר מעדיף שלא למהר להכריז על המתווה כדי למנוע ניצול לרעה שלו שיוביל לעיכוב החזרה לעבודה ולעלויות כבדות לתקציב המדינה.
בהסתדרות ובנשיאות המגזר העסקי העלו הסתייגויות מסוימות בנוגע למתווה אפשרי. דבר ראשון, בהסתדרות מביעים חשש מהחזרת מודל החל"ת: "אנחנו עדיין בתקופה קצרה של המערכה, בזמן שחל"ת מתאים לתקופה ארוכה יותר", אומר סמנכ"ל הכלכלה של ההסתדרות אדם בלומנברג "גם אחרי ההקלות של ה-7 באוקטובר ביחס לקורונה, צריך מינימום של 14 יום כדי להיות זכאים לתשלום מהמדינה על חל"ת. אם תהיה פתיחה מלאה של המשק בשבוע הקרוב, אף אחד לא ייכנס למודל". הוא אף מעיר שהיום הבודד של פתיחת המשק ב-19 ביוני לכאורה קוטע את הרצף של 14 הימים שנדרש לחל"ת, אם כי לדבריו הנושא פתיר.
השמירה על היציבות ביחסי העבודה
אך מה שכנראה מטריד את ההסתדרות יותר מכל הוא ניתוק יחסי העבודה, גם אם באופן זמני, אותו מגדיר מודל החל"ת: "ניתוק של יחסי העובד והמעסיק אינו טוב ליציבות וליחסים ביניהם. בקורונה הייתה המון תחלופה של עובדים", אומר בלומנברג. עדיף לשמור על יציבות ביחסי העבודה. הוא היה מעדיף משהו דומה יותר למודל הגרמני, שמאפשר צמצום של ימי העבודה או שעות ההעסקה, תוך פיצוי מהמדינה על ההפרש, מה שיקל על עובדים שעתיים שעובדים במשמרות, כמו גם על הורים לילדים שנאלצים להישאר בבית בשל סגירת מערכת החינוך. עוד הוא מציע, להגדיל דרמטית את תקרת הפיצויים שמקבל המעסיק, שעמדה בתחילת המלחמה על עד 1.2 מיליון שקל בחודש מהמדינה לעסק במחזור של עד 400 מיליון שקל בשנה, בתמורה להתחייבות להמשיך ולהעסיק את העובד הספציפי, ולשלם לו שכר עבודה. באוצר חוששים מניצול-יתר של המודל, מה שיוביל הן להאטת המשק והן להוצאות כבדות שידרשו הגדלה ניכרת של הגרעון הגבוה ממילא.
נושא נוסף שעלה מצד נשיאות המגזר העסקי הוא תקרת המחזור של עסקים שיקבלו את הפיצויים. במתווה הקודם, שהוחל בין אוקטובר לדצמבר 2023, התקרה עמדה על 400 מיליון שקל. זאת מתוך הנחה שעסק מעל גודל זה הוא מספיק חזק כדי לספוג את השלכות העצירה הזמנית של המשק, ואין סכנה שיקרוס ולכן הוא אינו זקוק לסיוע מיוחד מהמדינה. זאת גם בין השאר במטרה למנוע מקרים כמו של רשת פוקס שקיבלה פיצויים נדיבים מהמדינה בתקופת הקורונה, ואז השתמשה בהם כדי לחלק דיבידינד לבעלי המניות. בעקבות הביקורת והלחץ הציבורי, פוקס נאלצו לוותר על אותם פיצויים. במהלך הדיונים, נשמעה הצעה מכיוון נשיאות המגזר העסקי המייצגת את המעסיקים הגדולים במשק להגדיל משמעותית את התקרה ל-800 מיליון שקל, אך הנושא עדיין נמצא בדיונים פנימיים שלהם.
כך או כך, האוצר כאמור היה מעדיף שסגירת המשק תהיה קצרה ככל הניתן, מה שככל הנראה אומר שלא יהיה מתווה פיצויים נרחב ויקר שיכביד על קופת המדינה. זאת במיוחד כשהיא ממילא לחוצה בשל ההוצאות הבטחוניות הנרחבות שנדרשות עקב המערכה מול איראן והמלחמה ככלל שנמשכת כבר מעל שנה וחצי.