תרגיל צבאי של ארה''ב, הונגריה וספרד במסגרת נאט''ו, החודש / צילום: Reuters, Bernadett Szabo
לא במקרה הזכיר הנשיא האמריקאי דונלד טראמפ בהצהרותיו השבוע את "הנשק האמריקאי המעולה", את "המטוסים הנפלאים" שארה"ב מייצרת ואת "העוצמה הצבאית" של אמריקה. הנשיא האמריקאי ייחס הרבה מההצלחה יוצאת הדופן של חיל האוויר הישראלי בסדרת התקיפות שלו באיראן ליתרון הטכנולוגי שהנשק האמריקאי מעניק לצבא הישראלי.
● כשארה"ב פונה לסין: המעצמות והמדינות שלוחצות על איראן להימנע מהסלמה
● האם טראמפ השתמש במדינות אירופה לתרגיל ההונאה נגד איראן?
בפסגה השנתית של מנהיגי נאט"ו, שתיפתח ביום רביעי הקרוב בהאג שבהולנד, טראמפ הולך לדרוש מהאירופאים להכפיל את תקציבי הביטחון שלהם - ולקנות בעשור הקרוב הרבה מאוד מהנשק האמריקאי הזה.
התזמון לא היה יכול להיות טוב יותר מבחינת הנשיא. הפסגה בת היומיים מתכנסת בדיוק כשההתקפה האמריקאית חסרת־התקדים על תוכנית הגרעין האיראנית הסתיימה, וטראמפ ביסס את מעמדה של ארה"ב ככוח הצבאי הכמעט־יחיד שמחזיק יחד את ברית ההגנה הטרנס־אטלנטית.
"אין צבא בעולם שהיה יכול לעשות את מה שעשינו", אמר. בנוסף, ישראל "הוכיחה בקרב" את מערכות הנשק האמריקאיות, ממטוסי ה־F-35 המתקדמים ועד לחימוש ולמערכות ההגנה האווירית שרבות מהן פותחו יחד עם האמריקאים.
שימוש מבצעי ראשון בפצצות הקונבנציונליות הגדולות ביותר שנבנו אי פעם בבוקר יום ראשון נגד שלוש מטרות איראניות היה תצוגת־תכלית מרשימה למי שמנהיגה בפועל את הברית.
עוד מאות מיליארדי אירו לביטחון
לפי ההערכות האחרונות מוושינגטון, טראמפ לא יחמיץ את ההזדמנות להשתתף בפסגה. הוא צפוי להמריא מוקדם ביום שלישי (שעון ארה"ב) לאירופה, לנחות בהולנד בערב ולשאת דברים ביום שלמחרת. לטראמפ יש היסטוריה עשירה עם ועידות נאט"ו.
בפסגה הראשונה בכהונה הראשונה שלו ב־2017, הפגישה שלו עם הקנצלרית הגרמנית אנגלה מרקל, והדברים ששמעה ממנו, הובילו אותה להכריז בהפתעה לציבור האירופי כי "הגיע הזמן שניקח את גורלנו בידינו" וכי הזמנים שבהם אירופה סמכה על ארה"ב עומדים להסתיים.
למרות שעבר כמעט עשור מאז, הקריאה הזו לפעולה עדיין לא התממשה. אמנם המלחמה הרוסית באוקראינה היוותה צלצול השכמה לאירופאים, אבל התהליך של התעצמות צבאית ושינוי הלך הרוח האנטי־מלחמתי ביבשת עדיין נמצא בחיתוליו.
אירופה השקיעה בשנה החולפת כ־100 מיליארד אירו יותר על ביטחון מאשר בשנה שעברה, הרוב במערכות משוכללות ובציוד, אבל היא עדיין רחוקה מלהיות כוח צבאי להתחשב בו.
מדינות רבות עוד טרם התקדמו עם התוכניות להחזרת גיוס החובה, אחרות מתחמשות באטיות, ויש כמה חברות נאט"ו שבכלל אינן רואות את הצורך בהשקעה כה רבה בשל מיקומן הגיאוגרפי, כמו ספרד.
כל הנושאים הללו יעלו לדיון בפסגה, ששמה לה למטרה להציג חזית אחידה והתחייבות של כל 32 המדינות להעלות את ההוצאות הביטחוניות שלהן ל־5% מהתמ"ג. מדובר בשיעורים אדירים, "רוסיים", של הוצאה, אבל יש בהם קצת הטעיה חשבונאית.
3.5% מהתמ"ג יוקצו לביטחון של ממש (אבל כולל השקעות בדרכים ובגשרים שאמורים לאפשר תנועה חופשית של כוחות באירופה), ועוד 1.5% יוקצו לצרכים "רכים" יותר כמו הגנה על תשתית אזרחית, הגנה על מקורות אנרגיה, אינטרנט וחדשנות צבאית. בכל מקרה, מדובר על סכומים עצומים.
לפני המלחמה ברוסיה, עמדו רוב מדינות נאט"ו על אחוז הוצאה של 1.5%. היעד החדש, שאמור להיות מושג עד 2035, הוא יותר מכפול מכך. המשמעות: מאות מיליארדי אירו נוספים לביטחון מדי שנה.
בעוד כיום אירופה מייבאת כ־80% מהנשק שלה מחוץ ליבשת ומייצרת רק 20%, היא מעוניינת להפוך את היחסים ולייצר כ־80%. הצרפתים במיוחד דוחפים את התעשיות הביטחוניות שלהם, ומציבים דרישה של 100% הוצאה פנים אירופית.
כאמור, יש גם מדינות שמבקשות החרגות. ספרד, רחוקה מקו החזית הרוסי ומונהגת על ידי ממשלה סוציאל־דמוקרטית, מוציאה פחות מ־1.5% על ביטחון כעת, וניסתה בימים שלפני הפסגה לפטור את עצמה מההעלאות.
"הדגש בפסגה - הנשיא האמריקאי טראמפ"
הפסגה השנה תהיה הראשונה שבה מזכ"ל נאט"ו החדש, מארק רוטה, ינהל את העניינים. ראש ממשלת הולנד לשעבר הוא האיש המוביל את הארגון, שסבל בעשור האחרון - במיוחד בכהונות טראמפ - מחילוקי דעות פנימיים, מתחים עם טורקיה וויכוח על הושטת סיוע לאוקראינה.
טראמפ לא חזר בו מאיומיו להתנער מנאט"ו אם אירופה לא תשלם את החשבון עבור מטריית הביטחון האמריקאית. שיחות הסחר עם האיחוד האירופי מתנהלות במקביל, אבל הנשיא האמריקאי לא היסס בעבר לכרוך הסכמי סחר עם תמיכה ביטחונית. "הדגש בפסגה הזו הוא פחות על האיום מרוסיה, ויותר על הנשיא האמריקאי טראמפ", איבחן השבוע ה"שפיגל".
בהתאם, נאט"ו לא תשוב ותתקע אצבע בעין הרוסים עם הבטחה לחברות עתידית של אוקראינה בנאט"ו. בלחץ אמריקאי, האירופאים ניסחו מחדש את הצהרת הסיכום של הפסגה השנה, וניכשו ממנה התחייבויות כמו ""דרך בלתי הפיכה" לחברות. אפילו ההבטחות להמשך סיוע צבאי לאוקראינה דוללו. לפי הדיווחים, רוטה נמנע עד כה מלהזמין את נשיא אוקראינה וולודימיר זלנסקי לדיונים, נכון לתחילת השבוע.
ארה"ב תדרוש הגנה הדדית?
אבל יהיה גם נושא עדכני על סדר היום. אם איראן תתקוף בימים הקרובים בסיסים אמריקאים במזרח התיכון או מטרות אמריקאיות במקומות אחרים בצורה נרחבת יותר מהתקיפה היום (ב'), תעלה השאלה אם ארה"ב תדרוש מבעלות בריתה להפעיל את סעיף 5 להגנה הדדית.
התחייבות זו הופעלה רק פעם אחת בהיסטוריה של הברית, אחרי פיגועי ה־11 בספטמבר. בהאג ידונו מאחורי הקלעים בשאלה אם תגובה איראנית חריפה להפצצות על שלושת אתרי הגרעין שלה תהווה עילה לפתיחת חזית עם נאט"ו כולה, ובמקרה כזה, כיצד תגיב רוסיה.
לא חסרים תסריטים שבהם מיסקלקולציה או הסלמה במזרח התיכון יוצרים עימות נרחב יותר. כעדות לכך, אתמול רמז סגן יו"ר המועצה לביטחון לאומי דמטרי מדבדב, כי "יש מדינות שמוכנות לתת לאיראן את הנשק הגרעיני שלהן".
אך נדמה כי האי־ודאות הגדולה ביותר היא סביב הנוכחות של טראמפ. "32 מדינות יגיעו, אבל רק אדם אחד חשוב באמת", כתב הבי.בי.סי שדיווח על הפסגה הצפויה. בנושא איראן, הדעות חלוקות בין אירופה לארה"ב. מנהיגי אירופה שבו והכריזו אחרי התקיפות כי רק "פתרון דיפלומטי" יצליח.
אחת הסיבות ליציבותה היחסית של נאט"ו הייתה היכולת שלה להתרחק מהנעשה בישראל. כעת, בצל התקיפות באיראן, היכולת הזו הולכת ונשחקת. איראן וישראל יהיו גבוה בא'גנדה של הפסגה ביומיים הקרובים.