כבר נראה שהתרגלנו למציאות, ואז גם לפרוטוקול ההתמודדות שמגיע יחד איתה. זה היה בקורונה, הגיע גם בפרוץ מלחמת חרבות ברזל, ונשאר לעוד הארכה, הרחבה ושינוי, והנה גם כעת במהלך המבצע מול איראן - בנק ישראל מיהר להוציא "מתווה סיוע" לדחיית תשלומי המשכנתא ותשלומי ההלוואות.
● המחשבון | מבחן התשואה והסיכון: בדקו איזו קרן פנסיה מתאימה לכם
● המחשבון | רוצים לרכוש דירה להשקעה? 5 דברים שכדאי לדעת לפני
● המחשבון | קביעת גובה החזר המשכנתא: 3 נקודות שכדאי לבדוק לפני
וקודם כל צריך להגיד, טוב שכך. במדינה שבה העורף הוא לא רק חזית, אלא לצערנו הפך ממש לשדה הקרב, מתווה כזה כנראה בלתי נמנע ומהווה פלסטר מינימלי עבור מי שנפגע, התפנה ולא יכול לשלם עכשיו.
המתווה הפעם מכוון למשפחות ואנשים שהבית שלהם נפגע או כאלו שהיו צריכים להתפנות. הוא מכוון גם לבעלי עסקים שהעסק נפגע פיזית או תזרימית (לפי תנאים מסוימים) וגם עבור אנשים שנפצעו במתקפות הטילים.
המתווה מדבר על הלוואות ומסגרות אשראי אבל החלק המהותי הוא כמובן דחייית תשלומי המשכנתא. מאחורי הכותרות של "דחיית המשכנתא לשלושה חודשים ללא ריבית ועמלות" - ברוב הבנקים, מסתתרת מציאות קצת בעייתית.
לפי המתווה של בנק ישראל - הבנקים יכולים לבחור בין שלוש דרכים ליישם את הדחייה: להאריך את תקופת המשכנתא בתקופת הדחייה (כלומר - דחינו ל־3 חודשים? אז גם תקופת המשכנתא תתארך ב־3 חודשים). האפשרות השנייה היא לפרוס את הסכום שלא שולם על יתרת תקופת המשכנתא שנותרה. והאפשרות האחרונה היא להפוך את הסכום להלוואה נפרדת ללא ריבית, שתיפרע תוך 4 שנים, החל מהשנה הבאה.
הניסוח אולי מאפשר בחירה, אבל בפועל - כל הבנקים הגדולים מבלבד מזרחי טפחות, בחרו באופציה הגרועה ביותר למשפחות מבחינה תזרימית - האופציה השלישית.
הדחייה הופכת להלוואה
מה האופציה השלישית אומרת בפועל? נניח שההחזר החודשי שלכם הוא 6,000 שקל. אם דחיתם שלושה חודשים בעצם הצטבר סכום של 18,000 שקל שלא שולם כסדרו. לפי האופציה שבחרו, כאמור, מרבית הבנקים, כעת ה־18,000 שקל האלו יהפכו להלוואה אותה נתחיל לשלם בעוד שנה, ואז במשך 4 שנים נוספות נחזיר את כל הסכום.
במקרה שלנו - 18,000 על פני 48 חודשים - ההחזר החודשי יגדל בעוד שנה בכ־375 שקל לחודש, ל־4 שנים. אם דחיתם במקרה לשישה חודשים, כי ניסיון העבר מראה שזה עלול לקרות, מדובר על תוספת של 750 שקל לחודש.
במונחי המשכנתא מקורית - ההחזר החודשי עלה בכ־12.5%. וכאן בדיוק הבעיה: משקי בית שדחו תשלומים - לא עשו זאת סתם כי בא להם - אלא כי פינו אותם, כי הבית נפגע, וכי המציאות בשנתיים האחרונות מורכבת.
ועכשיו, מרבית הבנקים נותנים להם אופציה בעייתית - קחו את ההקלה עכשיו אבל בעתיד הקרוב תפגשו עם החזר חודשי גבוה יותר, וזה קורה בתקופה שגם ככה יקרה ושברירית יותר. אז נכון, הדחייה היא בלי ריביות ובלי הצמדות, אבל בהחלט עם משמעות תזרימית שעלולה להיות בעייתית.
למה לא באמת להקל?
דווקא האפשרות השנייה, שאותה בחר מזרחי טפחות - לפרוס את הסכום שלא שולם על פני יתרת תקופת ההלוואה - היא משמעותית נוחה יותר, ומייצרת השפעה חודשית זניחה בהרבה.
ניקח את הדוגמה שלנו, 6,000 שקל החזר, נניח שתקופת המשכנתא שנשארה היא 20 שנה והנה קיבלנו מנגנון שמייצר תוספת של כ־75 שקל לחודש, במקום 375. בדחייה של חצי שנה אנחנו מדברים על 150 שקל לחודש במקום 750. במילים אחרות הנה מתווה שלא נותן סוכריה בעייתית, אלא פתרון אמיתי. אבל מרבית הבנקים, למרבה הצער, בחרו אחרת (ולמה בעצם אף בנק לא הציע גם את האופציה השלישית?).
שנתיים של רווחיות שיא
הבנקים בישראל רשמו בשנים האחרונות רווחי עתק. בשנת 2023 לבדה, הרווח הנקי של חמשת הבנקים הגדולים עמד על כ־25 מיליארד שקל. התשואה להון של המערכת הבנקאית עמדה על כ־15%, מהגבוהות בעשורים האחרונים. ב־2024 עוד שנה של רווחי שיא - כמעט 30 מיליארד שקל.
כשהמציאות הבעייתית פוגשת שנתיים של רווחיות שיא, היה אפשר לצפות לפתרונות אחרים. היה אפשר לצפות שפעולות כל כך טבעיות יגבו את הפרסומות בפריים טיים. לא רק לבחור במה שנוח להם, אלא במה שנכון לציבור. והאמת - אפשר עדיין לתקן. לתת ללקוחות לבחור בין החלופות. ההשפעה על שורת הרווח של הבנקים תהיה שולית.
השורה התחתונה
הציבור שחייב את ההקלה המיידית יכול לפנות כמובן למתווה המוצע, אבל באותה נשימה עליו להבין ולהפנים שלא מדובר במתנה ולא בהטבה. כאמור, בעוד שנה ההחזר החודשי יעלה, לפעמים במאות שקלים, ולכן נדרשת היערכות כדי למנוע הפתעות (הפתעות שקרו ב"חרבות ברזל" עבור אנשים שאימצו את הפתרון המדובר). אפשר גם לקוות שבנק ישראל והבנקים יתעוררו במהרה ויציעו לאותם נפגעים ואוכלוסיות זכאיות גם חלופות אחרות.
ומילה אחת רחבה יותר שמתחדדת יותר מתמיד. רק ב־5 שנים האחרונות עברנו אירועים מטלטלים שבעקבותם הוצעו שלוש תוכניות לדחיית תשלומי המשכנתא: הקורונה, האירוע הטרגי של ה־7 לאוקטובר וכעת המערכה מול איראן. במקום שבו אי הודאות זה הנורמלי, אין לנו את הפריווילגיה לא להחזיק כרית ביטחון נזילה בצד.
זה לא עוד טיפ להתנהלות כלכלית, אלא ממש יכול להוות בלון חמצן חשוב במדינה שבה לפעמים אין אוויר משום כיוון. הכוונה בכרית ביטחון היא לכסף נזיל בסכום של לפחות 3־4 פעמים ההוצאות הקבועות שלנו, ונועד בדיוק למקרים כאלו, לתת אורך נשימה ולא להיות תלוי בהטבות או בהקלות שיחליטו להעניק בצורה כזו או אחרת.