גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

יותר מ־60% מהאוניות שממתינות בתור בים עושות את דרכן לנמל קטן אחד בלבד

בנמלי הים של ישראל שוב משתרכים תורים, שצפויים להתגבר עם כניסת הפסקת האש לתוקף ● אבל רוב האוניות שממתינות מחוץ לששת נמלי הים התיכון, מיועדות רק למספנות ישראל ● הנמל הקטן אינו מחויב להסכמי שכר ועובד 24/7, והלקוחות מעדיפים להמתין לו

מספנות ישראל / צילום: איל יצהר
מספנות ישראל / צילום: איל יצהר

קצת קשה להאמין, אבל גם בימים של טילים מאיראן, שנוחתים בסמוך לנמלי הים בישראל, יותר מ-60% מהאוניות שממתינות בתור מחוץ לנמלים ממתינות לנמל אחד בלבד.

אלפי כלי רכב מגיעים לנמלי הצפון; המדינה באה לקראת היבואנים
בלעדי | העלייה במחירי התחבורה הציבורית נדחתה לפחות עד ינואר

מחוץ לנמלים ממתינות בסך הכול 60 אוניות עמוסות בסחורה, מרביתן נושאות עליהן מטען כללי, ובמיוחד ברזל. 38 מהן ממתינות למספנות ישראל, נמל פרטי קטן שקורץ לספקים וליבואנים יותר מנמלי הענק שסביבו, והם מצידם אינם ממהרים להתחרות בו, כך שנוצר חוסר שיווי משקל שהמדינה עדיין לא הצליחה לאסדר.

בשנות ה-2000 המדינה הוציאה לדרך את הרפורמה בנמלי הים, שבמסגרתה הוחלט על הקמת שני נמלים חדשים - נמל הדרום, שמופעל על ידי חברת TIL השוויצרית, ונמל המפרץ, שמופעל בידי חברת SIPG הסינית - שנפתחו בתחילת העשור הנוכחי. כמו כן הופרט הנמל בחיפה.

הבעלות על נמל חיפה עברה לידיה של קבוצת אדאני ההודית וגדות הישראלית לפני כשנה וחצי. בין לבין, ב-2008 הוחלט לתת זיכיון להפעלת נמל קטן לבעלי מספנות ישראל, שלומי פוגל, אסי שמלצר וסמי קצב.

הנמלים פורקים מספר סגמנטים, כשהשניים העיקריים שבהם הם מטענים שנשלחים במכולות ומטענים שנשלחים בתפזורת, וקרויים "מטען כללי" - ובהם עץ, ברזל ומכוניות. את התעריפים שהנמלים גובים על כל סוג של מטען המדינה קובעת, והנמלים יכולים להציע עליהם הנחות, כדי לנסות ולהתחרות על פריקת הסחורות. ואולם, התעריפים מחד, וההסכמים ההיסטוריים מול ועדי העובדים מאידך, יוצרים עיוותים שונים בתמרוץ לפריקת כל אחת מהסחורות הללו.

הנמל מעדיף תורים

לנמל כגוף עסקי יש אינטרס בתור שנמצא מחוץ לו, שכן התור הזה תמיד מבטיח שתהיה לו עבודה. אולם למשק עדיף שהנמלים הם אלו שיחכו לאוניות, ויפרקו, משום שסחורה על אונייה שממתינה מחוץ לנמלי הים מחויבת בתשלום שעלול להתגלגל עד לצרכן.

במדינה שבה 98% מהסחר עובר דרך הים, הדבר משמעותי, כפי שהוכיחו באגף הכלכלן הראשי באוצר סביב התורים בנמלים ברבעון הראשון ב־2021, שהגיעו לכ-80 אוניות ממתינות (מספר שהוא כבר לא דמיוני ביחס להיום).

אז, בתקופת הקורונה, ירידת התפוקה בנמלים הובילה לנזק של 16 מיליון שקל ליום ברכיב היצוא של מוצרי השקעה במונחי תוצר, ושל 10 מיליון שקל ברכיב היבוא למוצרי השקעה במונחי תוצר, ולעלייה באינפלציה.

נמלי הים החדשים, בצפון ובדרום, הצליחו להביא לתחרות דרמטית בתחום המכולות מול הוותיקים, אבל בתחום המטען הכללי, ובפרט בחומרי הגלם לבנייה ולתעשייה כמו ברזל, המגמות שבלטו נשארו. תחום המכולות, שמקבל גם קדימות בתורים התפעוליים של הנמלים על פני אוניות אחרות, רווחי גם ביחס להסכמי שכר מול העובדים, שעדיין משפיעים על נמלי אשדוד וחיפה. העובדים מוגנים בהסכמים לשנים, גם לאחר ההפרטה, ופרישתם מרצון מתקדמת לאט.

יותר מאשר מכולות, התחום הנחשק ביותר הוא תחום המכוניות, שהוא הרווחי ביותר, והשבתתו של נמל אילת הייתה מקור שופע של רווח לנמלים.

אבל נראה שעל תחום אחד שהסחורה המשתייכת אליו ממשיכה לצוף מול נמלי הים אין תחרות כלל. פריקת ברזל היא עבודה סיזיפית וקשה, שתעריפיה נמוכים. כך, ב-2024, כמעט 60% מהמתכות שהגיעו לישראל נפרקו בנמל מספנות ישראל. ההסבר לכך יכול להיות היסטורי; עם מתן הזיכיון לקבוצה להתחיל בפעילות נמלית, ניתן לה לפרוק רק מטען כללי ורק עד ל-5% מסך המטענים שנכנסים לישראל. לכן, הנמל נדרש להתמקצע בתחום שוועדי העובדים העדיפו לגעת בו כמה שפחות, אבל עם מגבלה שלא תפריע לפרמיות העבודה.

הנמל אינו מחויב להסכמי השכר, הוא עובד 24/7 ו"מתנפל" על כל עבודה שלא רוצים לבצע בנמלים אחרים. ב-2024 התפוקה הממוצעת ששונעה לכל שעת עגינה ברציף הייתה 100 טונות זו השנה השנייה, לעומת 75 באשדוד ו-54 בחיפה.

ההסדרה בנמלים, שנחתמה בחודש מרץ, אמורה הייתה לשים סוף לעיוות; נמל המפרץ ונמל הדרום קיבלו רציף נוסף למשך מספר שנים, כדי לפרוק בו מטען כללי, וזאת לנוכח האשמות בממשלה שלפיהן בנמלים הוותיקים עושים רק את המינימום הנדרש בתחום הזה. נוסף על כך הוסרה מגבלת הפריקה מעל נמל מספנות ישראל.

אבל התוצאות עדיין אינן מורגשות בשטח. "המדינה השקיעה מיליארדים ברפורמה בנמלים, והיה אומץ רב מצד השרים לחתום על ההסדרה, ועדיין אנחנו רואים עיוותים קשים בשוק", אמר לגלובס גורם בענף.

הסיבה לכך היא שהנמלים החדשים פועלים עם מנופים זמניים, משום שעם הקמתם לא הושקע הון בציוד לפריקת מטען כללי כפי שהושקע במכולות, וספק אם התחום רווחי במידה שיוכלו להתחרות בהגמוניה שנוצרה.

מחלוקת סביב ההנחות

עוד מחלוקת נוגעת להנחות, וגורמים בענף מציינים גם את המחירים האטרקטיביים שנמל מספנות מציע, ושנמלים אחרים - ובמיוחד אלו הוותיקים - יתקשו להציע, וכך הוא גם ימשיך לשמר את נאמנות לקוחותיו. לעומת זאת, אחרים טוענים שאם כל יום המתנה מחוץ לנמל עולה 1,000 דולר ליום, קשה לתת הנחות שיתחרו בהפסד הזה. לעומת זאת, שהייה של האונייה בנמל עולה הרבה יותר כסף.

המניע האמיתי לתורים הוא הידיעה שהאונייה ה-30 שממתינה לנמל המספנות תסיים את הפריקה לפני האונייה החמישית, שממתינה למתחריה, וזאת על רקע העובדה שהאינטרס העיקרי הוא סיבוב הסחר העולמי ועמידה בזמנים בו.

עיוות נוסף הוא שגם יבואנים שמביאים סחורות למפעלים במרכז ובדרום פורקים בצפון, ומובילים את הסחורה במשאיות בכבישי הארץ, במקום לפרוק אותה בדרום.

ליו"ר נמל אשדוד, שאול שניידר, יש הסבר אחר לתופעה. "לנמל מותר לפרוק מטען כללי ולאחסן אותו עבור הלקוחות לפי כתב ההסמכה של המדינה, בעוד שמספנות יכול לספק את כל השרשרת מדלת לדלת. היבואן מקבל שירותי ניהול מלאי, העברה עד לחצר הלקוח. לנו אסור לעשות את הפעילות הזו. אם היינו יכולים - היינו מגיעים למספרים אחרים לגמרי".

לדבריו, נמל אשדוד הגביר את פריקת הברזל ברבעון הראשון של השנה, והוא עסק בפעילות ביטחונית שבאה על חשבון סגמנטים אחרים. "הנמל מציג רווחי שיא בזמן שהוא רתום כולו לפעילות הביטחונית של מדינת ישראל", הוא מוסיף.

מנמל חיפה נמסר: "הנמל מספק שירות לאוניות מטען כללי במספר גבוה משאר המפעילים ובהתאם לתור התפעולי. לדוגמה, הוא קלט אונייה ועליה 2,800 טונות זכוכית גולמית לטובת שיקום נזקי המלחמה".

אם הממשלה תרצה למגר את התורים, היא תצטרך להפעיל לחץ ותמריצים, או לחיות עם השלכותיהם. בינתיים, סיום המלחמה עשוי להגביר את תנועת האוניות ואת המצוקה.

עוד כתבות

עסקאות השבוע / עיצוב: טלי בוגדנובסקי

בכמה נמכרה דירת 5 חדרים באחת השכונות המבוקשות בגבעתיים?

דירת 5 חדרים בשטח של 133 מ"ר עם מרפסת בשטח של כ־12 מ"ר, חניה ומחסן בגבעתיים נמכרה תמורת 4.9 מיליון שקל ● "שכונת בורוכוב בגבעתיים נחשבת לאחת השכונות המבוקשות והיוקרתיות ביותר בעיר" ● ועוד עסקאות נדל"ן מהשבוע האחרון

אסף טוכמאיר וברק רוזן, מבעלי ישראל קנדה / צילום: אלדד רפאלי

עשרת הימים שיכריעו: האם רוזן וטוכמאייר הימרו נכון

העסקה לרכישתה של חברת הנדל"ן אקרו בידי ישראל קנדה תייצר חברת ענק בשווי של 10 מיליארד שקל ● אם החברה הממוזגת הייתה מתחילה להיסחר היום, היא לא הייתה מצליחה להיכנס למדד הדגל של הבורסה ● הכניסה של פאלו אלטו לבורסה אף הופכת את הסיכויים לקשים יותר ● בכמה תצטרך המניה לזנק?

טראמפ חטף מכה, איך יושפעו השווקים? / צילומים: Shutterstock, AP, עיצוב: טלי בוגדנובסקי

טראמפ חטף מכה, איך יושפעו השווקים?

בית המשפט העליון בארה"ב קבע כי הנשיא טראמפ חרג מסמכותו, ועל כן מרבית המכסים הבינלאומיים שהטיל פסולים ● כעת, לא ברור מה יעלה בגורל 175 מיליארד דולר שכבר נגבו מיבואנים ● מה היו הטיעונים המרכזיים של השופטים, כיצד הגיב טראמפ ומה עלול להדאיג את השווקים?

הילה ויסברג בשיחה עם ד''ר תומר פדלון / צילום: INSS

המומחה שמבהיר: הדולר היה חוף מבטחים, זה המטבע שיחליף אותו

שיחה עם ד"ר תומר פדלון, מומחה לכלכלה פוליטית מאוניברסיטת תל אביב ● על אובדן האמון בניהול המעצמה שמרעיד את המטבע, השפעת הבית הלבן על השוק והסיבות שהביאו להתחזקות השקל הרבה מעבר למגמה בעולם

סאמר חאג' יחיא

"כשאחד המתחרים הוא המנכ"ל, זה אתגר": המתווך במכירת צים חושף את הקלף המנצח בעסקה

סאמר חאג' יחיא, שייעץ להפג־לויד בעסקה לרכישת חברת הספנות, משחזר את תחילת המהלך: "טילים נפלו כאן - אבל הם היו נחושים", הגורם שהכריע: "קרן פימי הייתה שובר שוויון" והמשבר ברגע האחרון: "יו"ר צים הודיע שלא ימליץ על העסקה" ● וגם על המנכ"ל אלי גליקמן: "הלוואי וימשיך - טאלנט כדאי לשמר", חששות העובדים: "יובטח ביטחון תעסוקתי", עמלת התיווך שייקבל והסיכויים להשלמת העסקה

מערכת הלייזר ''אור איתן'' / צילום: דובר צה''ל

המדינה שהציגה מערכת לייזר חדשה, חלשה בהרבה מזו של ישראל

אלביט מתמודדת על חוזה אסטרטגי של צבא ארה"ב לבניית מערכות ארטילריה מתקדמות, בהיקף שיכול להגיע למיליארדי דולרים ● במקביל, סין מנסה לחזק את השפעתה במפרץ עם מערכות לייזר ● ובריטניה משקיעה ברחפנים כבדים, בעוד וושינגטון מאיצה את פיתוח שוברות הקרח האמריקאיות בהתאם למדיניות טראמפ ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

חיה קינד / צילום: שירן קמר

מנכ"לית החברה שרכשה 40 דירות בבניין שנפגע מטיל: "הזדמנות שלא תחזור"

מנכ"לית קרן הריט אבו פמילי, חיה קינד, רואה במגמת הורדת הריבית סימן חיובי לסקטור השכירות לטווח ארוך, שנפגע קשות בשנים האחרונות, וקוראת למדינה לעשות יותר: "לא נעשו פעולות גדולות מספיק" ● בראיון לגלובס היא מספרת כי היא מזהה שהדור הצעיר כבר לא רואה בבעלות על דירה צעד מחייב

עמית אסרף / צילום: עומר הכהן

הילדות בטורקיה, החלום שהתנפץ ואקזיט הענק שרשם השבוע לפני גיל 30

"ישבנו בבית קפה, ועלה הרעיון ליצור תוסף זדוני. עשר דקות אחרי ההתקנה, מאות ארגונים בעולם רצו שנעזור להם. חברות ענק ביקשו את המוצר. OpenAI הפכה ללקוח הראשון" ● שיחה קצרה עם עמית אסרף, מייסד-שותף ומנכ"ל סטארט-אפ הסייבר KOI

צילום: Shutterstock, Pixels Hunter

עם שווי של פי 3 מטבע: המניה שתעשה היסטוריה מחר בבורסה בת"א

המשקיעים ימשיכו לעקוב אחר המתיחות הגוברת בין ארה"ב לאיראן ● השווקים מתמחרים הורדת ריבית של בנק ישראל בהסתברות של כ-50%, גם הכלכלנים חלוקים ● פאלו אלטו תצטרף מחר לבורסה בת"א ● וגם: אלכס זבז'ינסקי ממיטב מעריך - "שוק המניות בישראל התייקר מדי לפי כל פרמטר" ● כל מה שכדאי לדעת לקראת פתיחת שבוע המסחר

אילוסטרציה: Shutterstock, Skydive Erick

רוצים לשמור על מוח חד? אלה השרירים שאתם צריכים לפתח

מחקרים מראים כי שרירים חזקים, וספציפית שרירי הרגליים, נמצאים במתאם עם קוגניציה משופרת באמצע ובסוף החיים – גם מעבר לקשר שלהם לכושר גופני אירובי

אניית מטען של צים / צילום: Craig Cooper

בוועדת הכלכלה חוששים: האם ‘צים החדשה’ תעמוד בצורכי החירום?

בדיון בנושא בוועדת הכלכלה של הכנסת, עלו חששות רבים בנושא, ויו"ר ועד עובדי צים אורן כספי האשים: "נותנים לסעודים ולקטארים טבעת חנק על צוואר המדינה" ● ח"כ דוד ביטן, יו"ר הוועדה, מבקש לקיים דיון חסוי בנושא ● ישי דוידי, מייסד ומנכ"ל קרן פימי: "לא יהיה מצב שצים החדשה לא תעמוד בדרישות של מדינת ישראל"

נתנאל גבעתי / צילום: סימן טוב סרוסי

המגורים אצל ההורים, השיפוץ שהסתבך וההשקעה ב-13 דירות

נתנאל גבעתי רק בן 37 ומאחוריו כבר שורה ארוכה של עסקאות, בהן 13 בארצות הברית ● בראיון לגלובס הוא מספר על טעויות שעשה בדרך ואיך קנה שלוש דירות באינדיאנה בלי לבקר שם

מנכ''ל דקארט דין לייטרסדורף וסמנכ''ל המוצר משה שלו / צילום:  עמית אלקיים

מ-8200 להנהלת חד הקרן: התפקיד החדש של יוסי שריאל

יוסי שריאל צורף לחברת דקארט על ידי מייסדיה, דין לייטרסדורף ומשה שלו, שהיו גם פקודיו ביחידת 8200 ● הוא שוחרר משירות מילואים על ידי הרמטכ"ל אייל זמיר כמי שנושא באחריות פיקודית לאירועי ה-7 באוקטובר מעצם תפקידו כמפקד 8200

עופר זרף, מבעלי חברת יסודות איתנים / צילום: אולפני חובב

יזם הנדל"ן שמספר בגילוי לב: "לקוחות באים ובאים, ולא סוגרים"

עופר זרף, יו"ר דירקטוריון חברת יסודות איתנים הבונה פרויקטים רבים בצפון, מספר על המציאות הנוכחית בגבול עם לבנון: "חזרנו לבנות מיד עם הפסקת האש, אבל יש קשיים לא קטנים והכול לוקח יותר זמן" ● הוא דורש מהמדינה להתערב ומצהיר: "אין לי שום כוונה לשלם פיצוי לדיירים על איחורים"

משרדי גוגל בארה''ב / צילום: ap, Jeff Chiu

מצבא איראן לחברת ענק: פרשת ריגול חמורה נחשפת

כתב אישום הוגש בסוף השבוע נגד שלושה איראנים שחיו בעמק הסיליקון, עבדו בחברות ענק והדליפו עפ"י החשד סודות לאיראן ● התובעים טוענים כי שלושת הנאשמים ניצלו את תפקידיהם בחברות טכנולוגיה מובילות המפתחות מעבדי מחשב ניידים כדי להשיג מאות קבצים סודיים, כולל חומרים הקשורים לאבטחת מעבדים ולקריפטוגרפיה

עורכי הדין חגית בן משה ואייל נחשון / צילום: נועה שרביט, נמרוד גליקמן

עורכי הדין חגית בן משה ואייל נחשון ימונו לשותפים מנהלים במשרד ברנע

שני השותפים צפויים להחליף בסוף השנה את עו"ד מיקי ברנע, שהקים את המשרד ב-2003, ואשר יישאר בפירמה וימונה לתפקיד היו"ר או ראש המשרד ● המהלך מצטרף למגמה של חילופי דורות בהנהלות של משרדי עורכי דין מובילים בישראל

אילוסטרציה: איל יצהר

כתב תביעה נגד ויז'ן אנד ביונד: "פעלו תחת דפוס פעולה שיטתי של הטעיה מתמשכת והסתרת מידע מהותי"

החברה המשקיעה בנדל"ן בארה"ב, נתבעה על ידי 126 משקיעים על סכום של כ-29 מיליון שקל ● בכתב התביעה עולה טענה "לדפוס פעולה שיטתי של הטעיה מתמשכת, רשלנות והסתרת מידע מהותי" ● עוה"ד המייצג את החברה מסר כי:"טרם התקבל כתב התביעה וכאשר הוא יתקבל נוכל להתייחס, ככל שנדרש"

אתר בנייה במרכז הארץ. ''כשהשוק מאט, יש ליזמים תמריץ לתת הנחות והטבות'' / צילום: Shutterstock

28 דירות בחודש בפרויקט אחד ביהוד: מה גובה ההנחה שקיבלה קבוצת הרוכשים

ההאטה בביקושים וההיצע הגדול של דירות על המדף מאיצים את תופעת ה"פרי־פריסייל": יזמים מסכימים להנחות של 5%-15% בתמורה לוודאות תזרימית ומכירה מרוכזת של עשרות יחידות דיור בפרק זמן קצר ● למי זה מתאים, ומה הסיכונים?

חוות שרתים של אמזון / צילום: Reuters, Noah Berger for AWS

יזמי נדל"ן ואנרגיה רוצים נתח מהתעשייה הזו: האם יהיה מקום לכולם?

הבהלה לבינה המלאכותית הפכה את חוות השרתים לטרנד הלוהט ● עם זאת, המרוץ לבניית עשרות מתקנים חדשים מתנגש עם רשת חשמל מוגבלת ותחזיות צריכה שזינקו פי שניים ● כך, ניצבת ישראל בצומת, בין הפיכה למעצמת מחשוב לבין הסיכון שמבני הענק יפכו לפילים לבנים: "יהיה חשמל לכולם, הוא פשוט יהיה הרבה יותר יקר"

בנק לאומי / צילום: כפיר סיון

פיצוי של עד 3,000 שקל בשנה: המהלך החדש של בנק לאומי

הבנק מבטיח החזר של עד 3,000 שקל ללקוחות שתיק ההשקעות שלהם יציג תשואה שלילית ב־2026 ● ההטבה פתוחה למצטרפים חדשים וללקוחות קיימים שמרחיבים את היקף ההשקעה שלהם