גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

"כבר ביום פתיחת המלחמה הפסדתי מאות אלפי שקלים על מקררים שהיו מלאים בסחורה"

בחמש השנים האחרונות רדפו את העצמאים בישראל משבר אחר משבר: קורונה, מהפכה משפטית ואז מלחמה שלא נגמרת ● כעת, עם התקווה שלא תהיה הסלמה שוב, הם מנסים לאסוף את השברים, לא באמת בונים על הפיצויים וחוששים מהחובות שבדרך

מתחם חדרפרטי של אייל נאור / צילום: שאולי לנדנר
מתחם חדרפרטי של אייל נאור / צילום: שאולי לנדנר

ב־13 ביוני 2025, סמוך לשעה 3:00, ורגע לאחר שהחלו האזעקות שבישרו על פרוץ מבצע עם כלביא, החל לזמזם הטלפון של מעצב השיער איתי ויגמן, בעלים של מספרת פריזורה ביבנה. "כבר באזעקה הראשונה הבנתי שיום שישי אבוד ומהר מאוד הגיעו הודעות ביטול מלקוחות. באותו הרגע עדיין לא הבנתי שכל השבוע אבוד", הוא מספר.

ענף הבנייה יתקשה לשקם במהירות את אזורי ההרס מהמלחמה
עם סיוע של סין: איראן מפתחת יכולות חדשות שיכולות להפוך לנשק רב עוצמה
הטייסים שעשו היסטוריה מספרים איך זה לטוס עשרות שעות במטוס המדובר בעולם

דווקא בשבוע זה המספרה של ויגמן גם ציינה עשור של פעילות, אבל חגיגות, כצפוי, לא היו שם. "היו לי הזמנות לכל השבוע וכולן בוטלו. אחר כך הודיעו שסוגרים את המשק אז בכלל לא היה על מה לדבר", הוא מספר. "גם כשאישרו פתיחה בכפוף למגבלות, כ־50% מהתורים בוטלו. אנשים מפחדים לצאת מהבית, ומוותרים קודם כל על המותרות. אנחנו סופגים פגיעה קשה. יש לי מרחב מוגן במקום ויש לי אישור עסק חיוני, אבל לא עבדתי כמעט שבועיים. זה יוצר נזק אדיר למספרה".

מספרת פריזורה ביבנה. הבעלים איתי ויגמן: ''כמעט פשטתי רגל'' / צילום: איתי ויגמן

לצערו של ויגמן, כמו כל העסקים בארץ הוא כבר למוד מלחמות והשבתות של העסק. "עד הקורונה העסקתי עובדים, אבל אז כמעט פשטתי רגל. עד היום יש לי חובות מהתקופה הזאת. יש לי מספרה גדולה עם שש עמדות, אבל אני עובד לבד. לא ניתן לשרוד פה עם הוצאות שכר וההוצאות הגבוהות הקבועות, כשכל שני וחמישי סוגרים לך את העסק בגלל מבצע או מלחמה. העסקים לא יכולים לעמוד בכל מה שקורה במדינה הזאת.

"בתחילת חרבות ברזל לא עבדנו ארבעה שבועות והפסדתי 50-40 אלף שקל. הפיצויים שהמדינה נתנה לא עזרו בשום צורה. נתנו לי 5,000 שקל אבל השכירויות והארנונה עדיין יורדות. הפיצויים היו כמו טיפה בדלי מים. אני כל הזמן במלחמת הישרדות וחושב איך אני סוגר את החודש".

ביגמן, כמובן, רחוק מלהיות היחיד. עסקים רבים במדינת ישראל חווים בחמש השנים האחרונות טלטלה של ממש. בכל רגע שנראה שהמשבר קצת מאחוריהם, שאפשר אולי לייצר סוג של שגרה, מגיעה מכה נוספת, לא פחות חזקה מהקודמת. בשבוע האחרון שוחחנו עם כמה מהם ועם גורמים נוספים בשוק, וניסינו להבין איך ואם אפשר בכלל לשרוד כבעל עסק בישראל.

כמעט 50 אלף עסקים נסגרו

בעוד שאת הנזקים לבניינים ולרכוש ניתן לראות בעיניים, ברחבי הארץ ועל מסכי הטלוויזיה, הנזק הכלכלי לעסקים לרוב סמוי מן העין. אך הוא לא זניח כלל. בימים הראשונים של מלחמת עם כלביא רבים מענפי המסחר, שירותי האוכל והארחה, המהווים 11% מהתוצר במשק, נמצאו בהשבתה כוללת. גם ענפי שירותים נוספים, בהם הטיפוח, הקוסמטיקה ועיצוב השיער, סבלו מתפוקה נמוכה עד אפסית. במקביל התעשייה הזעירה פעלה באופן חלקי, תוך מחסור חמור בעובדים שרבים מהם חששו לצאת מהבית, מה שהוביל לירידה משמעותית בתפוקה.

"מצב זה שבו העסקים סגורים, באופן מלא או חלקי, מביא למחנק אשראי קשה ולתזרים מזומנים שלילי, בעיקר משום שההוצאות של העסקים ממשיכות לעלות ומנגד אין הכנסות בכלל", אומר יוסי אלקובי, נשיא התאחדות המלאכה והתעשייה. "זה כמעט שנתיים נתון המשק הישראלי במצב לוחמה מתמשך, שהתעצם מאוד בימים אלה. למרבה הצער כל מלחמה מלווה בפגיעה מהותית בצד הריאלי של הפעילות הכלכלית במשק - שרשרת הייצור, האספקה והצריכה הפרטית נפגעים".

יוסי אלקובי, נשיא התאחדות המלאכה והתעשייה / צילום: דני שביט

אל המצב הזה נכנסו העסקים לאחר התמודדות עם ההשלכות של סביבת אינפלציה עולה ושיעורי ריבית גבוהים יחסית, אשר הביאו לגידול חד של כ־8 מיליארד שקל בעלויות המימון של העסקים הקטנים. זאת בצד התמודדות עם תנאי שוק בעייתיים נוספים, בהם ירידה בביקוש, שחיקה במחירים, ירידה בהכנסות וברווחיות, מחסור חמור בעובדים ועוד.

מציאות זו משתקפת היטב גם בנתוני הפתיחה והסגירה של עסקים במשק הישראלי במצבי לוחמה: בזמן שגרה נפתחים במשק הישראלי 48 אלף עסקים חדשים בממוצע ונסגרים כ־42 אלף. בשנת 2024, המשקפת התמודדות עם מלחמה ואי־ודאות כלכלית מתמשכת, נסגרו כ־49 אלף עסקים ונפתחו רק 35 אלף.

טופז שלי, בעלת עסק לקוסמטיקה וטיפולי פנים בהוד השרון, מספרת: "מתחילת המלחמה הרבה ביטלו את התור שלהן. אני מבינה את כולן, וגם כתבתי להן מיוזמתי שאני מבינה אם יבטלו. היו לקוחות בודדות נחושות שהגיעו ויש לי גם לקוחות שלא עובדות בתקופות האלה, אז מן הסתם הן יותר קצרות בכסף. אתמול מישהי שהייתה אמורה לעשות טיפול רציני ויחסית יקר, אמרה לי: טופז, אין לי משכורת מהשבוע הזה. אני צריכה לבחור בין לשלם את שכר הדירה לבין לעשות את הטיפול הזה החודש או לחכות איתו עוד כמה חודשים'".

הסיטואציה הזאת, מטבע הדברים, מעכבת את ההתפתחות של העסק שלה. "פתחתי את העסק לפני שלוש שנים מהממ"ד בבית, ולפני כמה חודשים הייתי אמורה לצאת עם הקליניקה החוצה. רציתי לגדול, לפתוח מקום, להביא עוד עובדת, אבל בסיטואציה של מלחמה אחר מלחמה זה בלתי אפשרי.

"קשה מאוד להתרגל למציאות הזאת שבה כל רגע העסק יכול להיסגר. יום שאני לא עובדת בו זה יום שאני מפסידה בו כסף. ההוצאות לא מפסיקות, את התשלום על המכשור אני ממשיכה לשלם. אני באמת מאוד אוהבת את מה שאני עושה, ולכן למרות שלא שווה להיות עסק בישראל ומאוד קשה לשרוד, אני ממשיכה. אני תמיד משאירה כסף בצד כי אני יודעת איפה אני חיה, משאירה שקל לבן ליום שחור, כי אני לא יודעת מה יהיה במדינה מחר. המצב כאן מנהל את העסקים".

הפיצויים מהמדינה לא עוזרים?
"אני בכלל לא בונה על זה, אני מתייחסת לזה כאקסטרה. גם יש תחושה שזה יבוא לכולנו הפוך על הפוך, כי רק מעלים כאן את המחירים ואת המסים, וכולנו נספוג את המכה על המלחמה הזאת".

חיים מהיד לפה

"בעלי עסקים חיים מהיד לפה", אומר אילן טרויה, בעלים של אופנת טרויה, יצרן וספק בגדי נשים לחנויות. "במצבים כמו המלחמה הנוכחית, כשיש הוצאות ואין הכנסות, אז אנשים מסתבכים וניגשים לשוק האפור לחפש הלוואות. בשנה האחרונה אנשים פשטו רגל על ימין ועל שמאל. את ההשלכות הכי קשות נראה בעיקר אחרי המלחמה, כשנחזור לשגרה. עסקים עובדים על תזרים מזומנים, החודש מתוכנן לפי צפי ההכנסות, וברגע שאין לעסק הכנסות, כל הצ'קים חוזרים וכל התזרים נפגע. זו הטרגדיה של בעלי עסקים בארץ - בכל אירוע במדינה הם מתחילים לעשות גלגל של הלוואות והבור מעמיק".

טרויה מספר שענף האופנה כולו בבעיה. "אני מכיר הרבה מאוד אנשים שפשטו את הרגל, סגרו את העסקים והלכו". בינואר השנה זה קרה לרשת האופנה סטודיו פשה, שפנתה לבית המשפט המחוזי בתל אביב בבקשה להקפאת הליכים ומינוי נאמן לחברה, לאחר שצברה חובות של כ־36 מיליון שקל. לרשת היו אז 33 חנויות, חלקן בזיכיון וחלקן הופעלו בידי החברה עצמה. באפריל הודיעה קבוצת ארגניה על רכישת סטודיו פשה בהשקעה של כ־50 מיליון שקל.

ולא צריך ללכת רחוק, את ההשלכות של המצב הקשה של העסקים רואים גם ברחבי הארץ. רחובות שלמים של חנויות נטושות, סגורות, מסורגות בברזלים, שעל שמשותיהן מכוסות האבק מתנוסס שלט "להשכרה" - הפכו לנוף שכיח. "צאו לרחוב ותראו כמה חנויות להשכרה יש, ברחובות, תל אביב, חולון, בכל עיר", אומר טרויה. "איפה כל בעלי העסקים האלה? הם התאדו? כולם הלכו הביתה כי הם פשטו את הרגל, וגם אחרי המלחמה הנוכחית נראה עוד עסקים להשכרה בכל עיר. מי שהצליח לעבור אירוע אחד, אז חודשיים אחרי יש לו עוד אירוע. אני מקווה מאוד שיעזרו לבעלי העסקים הקטנים".

"אף אחד לא מפצה"

עוד אחד שהמלחמה הסבה לו נזקים רבים הוא אייל נאור, בעלים של חברה להפקת אירועים וקייטרינג (חדרפרטי) וחברת המארזים "קופסת אוכל". "טסנו לחופשה משפחתית ונתקענו כאן. כשהכול התחיל התחלנו לקבל הודעות ביטול מלקוחות על אירועים של מאות אלפי שקלים", הוא מספר. "לקוח מאוד גדול שלי ביטל אירוע שתוכנן בירושלים, ורק הוא הסב הפסד של 300 אלף שקל למחזור. יש לנו עוד אירוע גדול מאוד ביולי שאנחנו עוד לא יודעים אם הוא יהיה. הנזקים גדולים".

אייל נאור / צילום: שאולי לנדנר

נאור מספר שאל המלחמה הנוכחית הוא כבר נכנס עם ירידה בהכנסות. "הפגיעה לא התחילה במלחמה. לפני כן הייתה המהפכה המשפטית, וכבר אז ראינו ירידה של בין 20% ל־30% בהכנסות, כי לאנשים לא היה חשק לעשות אירועים בהיקפים גדולים. המלחמה הנוכחית פוגעת בנו אנושות".

אבל נאור, שכבר היה בסרט הביטולים, המציא את עצמו מחדש באופן שמסייע לו להתמודד. "היוזמות שלנו בתקופות הקשות הן שיצרו לנו מגן והכנסה ששומרים עלינו בתקופות הקשות. בקורונה הקמתי עסק של מארזים קולינריים, ובתוך זה יש מוצר שבמלחמה כולם עפו עליו, שנקרא סל לשבת. זה התחיל מרכישה למשפחות המילואימניקים, והמשיך לכל החברות ששלחו לעובדים שיושבים בבית. זו חברה נפרדת, אבל היא מסייעת לי לשמור על העסקים שהפסידו. ביום ראשון הקודם קיבלתי הרבה פניות למארזים, ואנחנו מפוצצים בהזמנות. שאר העסקים עדיין בהפסדים".

האם פיצויים מהמדינה, כמו שהיו במלחמות ובקורונה, ישפו אתכם על הההפסדים הללו?
"לא ממש. ההוצאות הקבועות שלי בחודש, בכל העסקים, זה באזור 250 אלף שקל, ואף אחד לא מפצה אותי על זה. יש לי שכירויות של שבעה מתחמים, מחסנים ותשלום לעובדים קבועים שחיוניים כדי להניע את המערכת בכל פעם מחדש. כל אחד יושב בבית בפחד, אני מבין אותם. אנשים לא ישנים בלילה, קשה להם לקום בבוקר, הם מוטרדים, הם מפחדים, הכול ברור, ואני לא רוצה לפגוע בעובדים שלי אז אני לא חותך להם בשכר. בסוף גם בעסק מצליח יש לך הוצאות קבועות גדולות וזה מייצר פגיעה מאוד מאוד גדולה. אני לא חושב שמישהו יכול לפצות אותנו על זה".

כמה הפסיד עסק עצמאי?

בניגוד למנגנון הפיצוי על נזק ישיר, אין בחוק מנגנון לפיצוי מיידי עבור נזקים כלכליים (עקיפים) והמדינה צריכה לקבוע פיצוי זמני בכל פעם מחדש נכון לאותו אירוע. השבוע דנה ועדת הכספים בנושא, ולאחר מכן הציג שר האוצר בצלאל סמוטריץ' מתווה פיצוי והקלות לעובדים היוצאים לחל"ת, הדומה במהותו לפיצוי שניתן לעסקים בראשית מלחמת חרבות ברזל. בישראל פועלים היום כ־475 אלף עסקים עצמאיים, המהווים כ־68% מכלל העס קים (השאר הם מפעלים, תעשיות וכדו'). הם מעסיקים כ־376 אלף משרות שכיר, המהווים כ־9% מכלל המועסקים בענפי כלכלה שונים.

"מרבית העצמאים אינם עוסקים בתחומים החיוניים, וחווים פגיעה כלכלית קשה עקב הפסד ההכנסות, ועם המשך תשלום ההוצאות הקיימות", אומר ד"ר רובי נתנזון, בעלי מרכז מאקרו והיועץ הכלכלי של להב. "אנו מניחים שכ־40% מהעצמאים, המהווים 190,296עסקים, אינם בעלי יכולת לעבוד מהבית.

לפי הערכת מרכז מאקרו, עלות עצירת הפעילות הכלכלית במשק ליום עסקים אחד היא כ־11.7 מיליארדי שקל; למגזר העצמאים כולו העלות היא כ־7.8 מיליארד שקל. לעסק עצמאי קטן העלות מוערכת בחודש בכ־16,774 שקל". להערכת ד"ר רובינזון, "כ־157,577 עצמאים צפויים לחוות אובדן הכנסה, בין שבאופן מלא ובין שבאופן חלקי, בעקבות מבצע עם כלביא".

אחד המגזרים הפגיעים ביותר בעת משברים הוא ענף האירוח והאוכל, אשר 83% מהפעילים בו יחוו ירידה בהכנסות. "בשנתיים האחרונות אנחנו רואים בפעם הראשונה שכמות המסעדות שנסגרות גבוהה מכמות המסעדות שנפתחות", אומר תומר מור, מנכ"ל עמותת מסעדנים חזקים יחד. "הנתונים של איגוד רישוי העסקים הארצי מטרידים. בתל אביב יש 6,000 בתי עסק של מזון ומשקאות, ואנחנו בגירעון אדיר של 250 מסעדות - משמע, מספר המסעדות שנסגרו גדול ב־250 מאלו שנפתחו. תמיד היינו בגידול".

תומר מור, מנכ''ל עמותת מסעדנים חזקים יחד / צילום: אבשלום שושני

המצב הזה, אומר מור, הוא תולדה של תהליכים שקורים בענף כמעט עשור. "משנת 2016 תעשיית המסעדות תחת התקפה מתמדת. זה התחיל בפסיקת בג"ץ שקבעה שהמסתתנים או מבקשי המקלט הם עובדים זרים לכל דבר ועניין, מה ששם חרב של מאות אלפי שקלים על כל מסעדה; המשיך דרך פסק הדין של בית הדין הארצי לעבודה בנושא מיסוי הטיפים; ואז הגיעו לפתחנו הקורונה והמלחמה".

"פיצוי? כוסות רוח למת"

"לצערי אנחנו תמיד הראשונים להיפגע והאחרונים להתאושש", אומר ברננדו בלחוביץ, בעלים של רשת "קפה גן סיפור" ומסעדת סילו. "מעבר לקורונה ולמלחמות, גם ביוקר המחיה אנחנו הראשונים שמקצצים. כשיוקר המחיה מקשה, אנשים קודם כל מורידים בילוי במסעדות". בלחוביץ חושף שביום פרוץ מלחמת "עם כלביא" הוא הפסיד מאות אלפי שקלים. "זה רק ערך הסחורות שהיו לנו בסניפים לקראת סוף השבוע. אנחנו עושים פדיון של יותר מ־2 מיליון שקל בסופ"ש, אז המקררים שלנו היו מלאים בסחורות וחומרי גלם עד אפס מקום, והכל קפא בבת אחת. שלחתי את כל הסחורות הטריות לבתי חולים ולעמותות שנדרשות לסחורות. תרמתי הכל לפני שיתקלקל".

ברננדו בלחוביץ, בעלי רשת קפה גן סיפור ומסעדת סילו. הפסיד מאות אלפי שקלים בתחילת המלחמה / צילום: חגי סויסה

ומה עם פיצויים? המדינה תעזור?
"אם יהיה פיצוי מהמדינה זה יקרה בעוד שלושה חודשים, ועד אז חלק מהקולגות שלי ידממו ולא יוכלו להמשיך. זה ענף שתמיד היה קשה לשרוד בו ועכשיו עם כל התזוזות שקורות במדינה, אז פי כמה וכמה. הפיצוי יהיה כוסות רוח למת במקרה של חלק מהמסעדות. אנחנו סוחבים שנתיים של מלחמה עקובה מדם, בלי עובדים ועם המון שינויים בענף שלנו, וזה יכול להיות המסמר האחרון בארון של הרבה מהקולגות שלי. תמיד אומרים שהטובים והחזקים ישרדו אבל המהלומה הזאת תיקח גם טובים וגם חזקים. לא רק בענף המסעדות".

המציאות הקשה הזאת מובילה את ארגוני העצמאים להלחם כדי להציל את העסקים הקטנים והבינוניים. "מדינת ישראל הפכה לארץ אוכלת עסקיה. פעם זו הקורונה, אחר כך מבצעים צבאיים, עכשיו מלחמה אחרי מלחמה - והעסקים נמחצים בזה אחר זה, בלי רשת ביטחון, בלי כתף, בלי אחריות מינימלית מצד המדינה", אומר עו"ד רועי כהן, נשיא להב, ארגון העצמאים בישראל. "מי שחושב שזה רק עסק שנסגר, שיתעורר. מאחורי כל עסק עומדות משפחות, עובדים, ספקים, ילדים. עסק שנופל - לוקח איתו מעגל חיים שלם. זו לא רק קריסה כלכלית, זו קריסה חברתית".

עו''ד רועי כהן, נשיא להב, ארגון העצמאים בישראל / צילום: אבשלום שושני

המדינה קבעה מנגנון פיצוי. זה לא מספיק?
"הגיע הזמן להקים קרן חירום לאומית לעסקים ולעצמאים - עם מנגנון פיצוי אוטומטי, כמו שנהוג כבר שנים של קרן מס רכוש מול נפגעי טרור . זו חובת המדינה לאזרחיה כי בלי העצמאים אין כלכלה ובלי כלכלה - אין עתיד".

עוד כתבות

גלולות סטייל מטריקס. רעיון שמציע שחרור / צילום: Shutterstock

איך הפכנו לחובבי קונספירציות ומה הקשר למזג האוויר

השבוע מזג האוויר קיבל תיאוריות קונספירציה משלו: האובך אינו תופעה טבעית אלא "מבצע לעמעום השמש" ● זה נשמע מופרך, אבל גם מוכר למדי. הוליווד לימדה אותנו לחשוד בגרסה הרשמית ולהאמין שלכל תופעה יש יד מכוונת

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ / צילום: Reuters, Harun Ozalp

"חרפה": וול סטריט ננעלה בירוק לאחר ביטול המכסים. ואיך הגיב טראמפ?

המדדים עלו אחרי ההחלטה הדרמטית של העליון לבטל את מכסי טראמפ - שהגיב: מתבייש בבית המשפט ובהחלטה, לא היה להם את האומץ לעשות מה שטוב למדינה ● קצב צמיחה מאכזב של 1.4% לכלכלה האמריקאית ברבעון הרביעי; הצפי המוקדם עמד על 3% ● מחירי הנפט נסחרו קרוב לשיא של שישה חודשים, בעקבות אזהרת נשיא ארה"ב דונלד טראמפ לאיראן כי "דברים רעים באמת" יקרו אם לא יושג הסכם ● נעילה חיובית בבורסות אירופה

נשימה / צילום: Shutterstock

מחקרים מגלים: איזה איבר עשוי להחליף את הריאות

למה אנחנו מקבלים "דום נשימה" בכתיבת אימייל, איך בדיקה פשוטה מנבאת מי יתעורר מתרדמת והאם אף אלקטרוני יוכל לאבחן מחלות רק מלהריח את הבל הפה שלנו? חוקרי נשימה וריח מגלים עד כמה מורכבת הפעולה הכי אגבית שאנחנו עושים ● וגם: לא תאמינו איזה איבר עשוי להחליף את הריאות כמקור לחמצן

קרקע חקלאית בגדרה. מה האינטרס הציבורי? / צילום: תמר מצפי

לפי הייעוד, בזמן החכירה או בהפקעה? הקרקע שהובילה למחלוקת של מיליוני שקלים

המדינה הפקיעה 35 דונם בגדרה מבעלי קרקע פרטיים וביקשה לשלם להם 1.6 מיליון שקל בהתאם לשווי הקרקע לפי הייעוד שבו רכשו את הקרקע ● אלא שבעלי הקרקע דרשו פיצוי של 24.5 מיליון שקל לפי הייעוד של הקרקע בזמן המכירה – תעשייה ומסחר ● מה קבע ביהמ"ש?

שלט המכריז על המבצע של גינדי. מה זה יעשה להכנסות המדינה ממסים? / צילום: פרטי

עד מתי נסכים לשלם מס רכישה ומע"מ על מחירי דירות פיקטיביים?

הלמ"ס ספגה ביקורת על הצגת תמונה ורודה מדי של מחירי הדירות, אבל קופת המדינה גורפת הון ממחירים שלא מביאים בחשבון את המבצעים ● צודקת או לא, כשהלמ"ס אומרת שהמחירים חזרו לעלות, יותר מדי אנשים משתכנעים וחוזרים לשוק - והמחירים טסים ממילא

מצב השווקים השבוע

היזם הישראלי שהפסיד יותר מ-2 מיליארד דולר על הנייר – ועוד 4 כתבות על המצב בשווקים

בזמן שהשוק בת"א ממשיך להציג ביצועים חסרי תקדים גם בפתח שנת 2026, סקטור אחד נותר מחוץ לחגיגה - ה-IT • יו"ר ענקית ההשקעות מסביר: כך תגנו על התיק שלכם ● מניות התוכנה צונחות לאחרונה בעקבות החשש מפגיעת ה־AI בעסקיהן, כשבין הנפגעות גם כמה ישראליות בולטות ● האם עידן עופר פספס את אקזיט חייו בחברת הספנות צים?

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט ננעלה בירידות; נייס זינקה ב-13%, אוויס נפלה ב-22%

נאסד"ק ירד ב-0.5% ● למרות הכנסות שיא, התואר שוולמארט איבדה לאמזון ● ענקית המיכון החקלאי דיר זויקה לאחר לאחר שהיכתה את תחזיות האנליסטים והעלתה את תחזית הרווח ●  מחירי הנפט עלו לרמתם הגבוהה ביותר זה חצי שנה ● מספר התביעות הראשוניות לדמי אבטלה צנח ב-23,000, הירידה החדה ביותר מאז נובמבר

נשיא איראן, מסעוד פזשכיאן / צילום: ap, Vahid Salemi

על רקע המו"מ - נשיא איראן במסר למעצמות: "לא נרכין את ראשנו"

דיווח: מדינות המפרץ נערכות לעימות צבאי באיראן ● עוד מדינה אירופית קוראת לאזרחיה לעזוב את איראן ● מטוסי קרב של חיל האוויר תקפו אמש מפקדות של ארגון הטרור חיזבאללה במרחב בעלבכ שבעומק לבנון - על פי דיווחים לבנוניים, בהפצצות נרשמו נפגעים רבים ● דובר צה"ל: "עוקבים אחרי ההתפתחויות וערים לשיח הציבורי על איראן" • המשחתת האמריקנית "מהן" מקבוצת התקיפה של פורד נכנסה לאזור ● עדכונים שוטפים

ספינות במהלך תרגיל ימי משותף של איראן ורוסיה בדרום איראן / צילום: ap, Masoud Nazari Mehrabi/Iranian Army

עם 33 אלף כלי שיט: אם תגיע, המערכה בין איראן וארה"ב לא תתרחש רק באוויר

צי משמרות המהפכה ערך השבוע תרגיל צבאי במצר הורמוז, וסגר חלק מהנתיב שבו עוברים כ־30% מהסחר העולמי בנפט ● למול הנוכחות האמריקאית הגוברת באזור, בטהרן פועלים לחיזוק כוחות מעל ומתחת לפני הים באמצעות משמר מתנדבים, צוללות ננסיות ואוניות סוחר לאיסוף מודיעין

נחל שרף / צילום: מולי אינהורן

קריאה אחרונה: מסלולי מים מיוחדים, רגע לפני שהם מתייבשים שוב

מהגבים הנסתרים שדורשים טיפוס אתגרי ועד הבריכות שהגישה אליהן קרובה ונוחה ● לאחר שנה גשומה במיוחד מאגרי המים במדבר חזרו להתמלא ● ארבע המלצות רותחות לטיולים רטובים

מה שהתקיים רק בראש העובד נעשה ממוסד / אילוסטרציה: Shutterstock

אנשים חוששים שה-AI תגזול את עבודתם, אבל היא כבר גוזלת את מה שיש להם בראש

השאלה אינה האם AI תחליף את העובדים - השאלה היא מי ישלוט בידע שהחברות אוספות מהם ● בעולם של בינה מלאכותית ארגונית, גם כשעובד עוזב את העבודה, הוא משאיר את הידע ואת הניסיון שלו מאחור - לבוט או למי שיחליף אותו, אם יהיה צורך במחליף בכלל

עסקאות השבוע / עיצוב: טלי בוגדנובסקי

בכמה נמכרה דירת 5 חדרים באחת השכונות המבוקשות בגבעתיים?

דירת 5 חדרים בשטח של 133 מ"ר עם מרפסת בשטח של כ־12 מ"ר, חניה ומחסן בגבעתיים נמכרה תמורת 4.9 מיליון שקל ● "שכונת בורוכוב בגבעתיים נחשבת לאחת השכונות המבוקשות והיוקרתיות ביותר בעיר" ● ועוד עסקאות נדל"ן מהשבוע האחרון

בודקים את המיתוס. עכבר וגבינה / צילום: Shutterstock

אל תציעו לחתול ולעכבר חלב ומוצריו

אחת לשבוע המדור "בודקים את המיתוס" יעסוק בעיוותים היסטוריים מפורסמים, מדוע נוצרו, וכיצד הם משפיעים עד ימינו ● והשבוע: הדימוי של התזונה המועדפת על היריבים המרים נוצר מתנאי החקלאות והאחסון של ימים עבר

פתיחת שולחן של ניני הא'צי / צילום: אפיק גבאי

המסעדה הכשרה שנותנת תמורה מעולה בפחות ממאה שקלים

ניני האצ'י לא ממוקמת באזור עסקים, וכדי להביא סועדים לצהריים הגיעו שם לפיצוח: פתיחת שולחן נדיבה, ססגונית ומוצלחת ב–39 שקל

אילוסטרציה: Shutterstock, Quality Stock Arts

סל הבריאות ל-2026: תרופות נגד השמנה בפנים, ומה בחוץ?

יותר מ־600 תרופות וטכנולוגיות התמודדו על תקציב של 650 מיליון שקל ● תרופות ההרזיה למבוגרים ותרופות חדשות לאלצהיימר נותרו מחוץ לסל ● יותר ממחצית התקציב הוקצה לטיפולי סרטן

אסף טוכמאייר וברק רוזן / צילום: אלדד רפאלי

תיאבון שלא נגמר: למה חברה עם 19 אלף דירות בצנרת צריכה עוד 10,000?

רכישת אקרו היא רק אחרונה ברצף חברות נדל"ן שרכשה ישראל קנדה בשנים האחרונות ● מי שבתחילת דרכה "עשתה בי"ס" ליזמים הוותיקים, נאלצת ליטול יותר ויותר סיכונים כדי להמשיך לגדול, מתוך תקווה שהמומנטום בשוק גם ישתפר

הצ'אטבוט של קלוד / צילום: Shutterstock

אנתרופיק עושה זאת שוב: כלי ה-AI החדש שהפיל את מניות הסייבר

ההשקה של "קלוד קוד סקיוריטי" עוררה חשש מפגיעה בענף והובילה לירידות חדות בקראודסטרייק, קלאודפלייר וזיסקלר ● גם הישראליות התרסקו, ביניהן סנטינל וואן וג׳יי פרוג ● כעת, בשוק חלוקים אם מדובר באיום ממשי או בירידה חדה מדי ביחס להיקף המהלך

ד''ר ירון דניאלי / צילום: גבריאל בהרליה

"הרוכשים איראנים לשעבר, והיה חיבור": האקזיט של חברת המכשור הרפואי מישראל

חברת האבחון הישראלית Metasight נמכרה ב59 מיליון דולר עם אופצייה ל-90 מיליון דולר נוספים ● הרוכשת  גארדנט הלת' שהוקמה ע"י יזמים איראנים, תהפוך את מרכז הפיתוח של מטאסייט ברחובות לאתר שלה בישראל

זום גלובלי / צילום: Reuters

איראן לא לבד: צפון קוריאה חושפת רשימת יעדים לתקיפה

קוריאה הצפונית פורסת משגרים חדשים ומאיימת "להכניע כל איום חיצוני" • חברת פתרונות החקירה הדיגיטליים סלברייט מסתבכת בפרשה באפריקה • ומעצר של שלושה יהודים הצית סכסוך בין בלגיה לארה"ב • זום גלובלי, מדור חדש

רשת הקשרים של ג'פרי אפשטיין במוקדי הכוח של אירופה / צילום: ap

סדקים בכתר ובקבינט: רשת הקשרים של ג'פרי אפשטיין במוקדי הכוח של אירופה

"אתה אדם טוב בצורה יוצאת דופן", כתב דיפלומט נורבגי בכיר לאפשטיין, והוא לא לבד ● ממסדרונות השלטון בפריז ועד למעצרו ההיסטורי של הנסיך הבריטי לשעבר: השערוריות המביכות בצמרת הופכות לחשד לפלילים ● המחיר הוא פגיעה אנושה באמון הציבור במוסדות היבשת