גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

סודות מבפנים: הבכירים שמספרים למה בעצם לא תקפנו באיראן עד עכשיו

זה 20 שנה מדינת ישראל עוסקת בתוכניות אופרטיביות נגד פרויקט הגרעין האיראני, ואף פועלת מתחת לרדאר - אך התקיפות סוכלו פעם אחר פעם ● שוחחנו עם האנשים שנכחו סביב שולחן מקבלי ההחלטות כדי להבין למה, ומה השתנה כעת ● 30 שנה של היערכות, פרויקט מיוחד

רה''מ נתניהו, שר הביטחון דאז ברק והרמטכ''ל גבי אשכנזי.  בבסיס חצרים, אוגוסט 2009 / צילום: Reuters, POOL New
רה''מ נתניהו, שר הביטחון דאז ברק והרמטכ''ל גבי אשכנזי. בבסיס חצרים, אוגוסט 2009 / צילום: Reuters, POOL New

במשך חודשים ארוכים התנהלו במערכת הביטחון הכנות שקטות. בישראל האמינו כי איראן מתקרבת לנקודת האל־חזור, מפקדים הונחו להציב כוחות ברמת כוננות גבוהה, ולעתים היה נראה שזה עניין של שבועות, אולי ימים, עד שהפצצות יתחילו לנחות שם.

תיאור המצב הזה אולי נשמע כאילו לקוח מהמציאות הנוכחית, אבל האמת שהיא שהוא לגמרי נחלת העבר, אי שם בשנים 2011-2010. מאחורי אותה דחיפה לתקיפה עמדו אז ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר הביטחון אהוד ברק, שניהם סברו כי חלון ההזדמנויות לפעול בצורה חד־צדדית הולך ונסגר. מבחינתם, בדומה לתחושה שחלקו רבים בתקופה הנוכחית, היה זה רגע של "עכשיו או לעולם לא".

אך בניגוד למציאות הנוכחית היו גם לא מעט מתנגדים. חלק מהם היו שלושה מהאנשים החזקים בישראל באותן שנים: הרמטכ"ל גבי אשכנזי, ראש המוסד מאיר דגן וראש השב"כ יובל דיסקין. הם טענו שאין מוכנות צבאית, שהתקיפה עלולה להוביל למלחמה אזורית כוללת, שהיא לא תצליח לעצור את הגרעין לאורך זמן, ותבוצע ללא גיבוי אמריקאי - דבר שעלול לבודד את ישראל ולפגוע בביטחונה בטווח הארוך.

גם בוושינגטון עקבו בדאגה. ממשל אובמה הפעיל לחץ כבד על ירושלים שלא לצאת למהלך חד־צדדי, האיומים על סנקציות בינלאומיות החלו לפעול בעוצמה גוברת, ובישראל גבר הקול שדרש לתת לדיפלומטיה עוד צ'אנס. בסופו של דבר התקיפה לא יצאה אל הפועל. ייתכן שהלחץ הבינלאומי הכריע, ייתכן שעמדת צה"ל והמוסד בלמה את ההרפתקה, וייתכן שהערכות מודיעין חדשות שכנעו את הממשלה להמתין. כך או כך, ישראל חזרה צעד לאחור והעולם המשיך אל הסכם הגרעין של 2015.

דן מרידור לצד ברק אובמה בפסגה לביטחון גרעיני ב-2010. ''ההבדל כיום שהוא שנתניהו קיבל את אישור טראמפ'' / צילום: ap, Susan Walsh

הדוגמה הזאת רחוקה מלהיות יחידה. כבר 20 שנה שבישראל קיימות תוכניות ממשיות לתקיפת הגרעין האיראני. חלקן אכן בוצעו מתחת לרדאר, וחלקן כמעט ויצאו לפועל - אך נדחו ברגע האחרון. למה זה קרה, מה הייתה עמדת האמריקאים לאורך השנים והאם בדיעבד זו הייתה טעות?

מבצעי מודיעין נועזים

ניסיונות התקיפה באיראן קודמות גם לשלטון נתניהו. למעשה, ראש הממשלה הראשון שניהל פעילות התקפית ממשית כלפי איראן היה אריאל שרון, שבשנת 2005 אישר לראש המוסד דאז מאיר דגן לפעול באמצעים מתוחכמים על אדמת טהרן.

אילן כפיר, שחקר את ניסיונות התקיפה האלה והציג אותם בספרו "סופה בדרך לאיראן", מספר כי התקיפות בראשיתן התאפיינו במבצעי מודיעין נועזים שנוהלו מרחוק. הן כללו למשל את תולעת הסטקסנט, שהשביתה ב־2010, באמצעות סייבר, את פעילות הצנטריפוגות במתקן ההעשרה בנתנז, ועיכבה את פעילותו למשך שלוש שנים. לאחר מכן הגיעה סדרת פעולות התנקשות במדעני הגרעין בירי מטווח קצר או בהצמדת פצצות למכוניותיהם.

עם זאת, כל אלה נעשו בפעולות מודיעיניות כירורגיות ולא כחלק ממתקפה צבאית. מי שנתן לתוכניות התקיפה נופך צבאי היו ראש הממשלה לשעבר אהוד אולמרט ושר הביטחון שלו אהוד ברק, ששאבו עידוד מהצלחת תקיפת הכור הסורי בדיר א־זור ב־2007. באותה התקופה הוקם בפורדו מתקן העשרה מבלי שבישראל הבחינו כך. אך ההחלטה של איראן לוותר על כורים גרעיניים מעל האדמה ולבזר את פרויקט הגרעין בין כמה מתקנים תת־קרקעיים בלתי נגישים הטרידה מאוד את מנוחתם של הקברניטים.

ברק זימן את ראשי מערכת הביטחון וביקש מהם להכין תוכנית מגירה לתקיפת הגרעין האיראני בעוד שנה או שנתיים, אם וכאשר יגיע מידע מודיעני שלפיו הוא נכנס לשלב מתקדם. מאז ועד 2012 הכתיבה תפיסת הביטחון תסריט של התקפה שצפויה לדחות את פרויקט הגרעין רק בכמה שנים, ולא למנוע אותו כליל, מתוך הבנה שהרכבת כבר יצאה לדרך. יציאתו המוקדמת של אולמרט לנבצרות ועלייתו של נתניהו לכהונה שנייה הכניסו את התוכניות לשלב נוסף.

הדרג הצבאי בלם

באופן מפתיע, בשנת 2009 החליט נתניהו למנות את ברק לשר הביטחון שלו. במשך שלוש השנים שבהן הוא היה בן בריתו הפוליטי יזמו השניים שלוש תוכניות תקיפה נפרדות, שלא הגיעו לכדי מימוש ולמעשה כלל לא הגיעו לאישור הקבינט. למעשה, בשנים 2012-2010 ישראל הייתה קרובה מאי פעם למתקפה צבאית מלאה נגד איראן. נתניהו, ברק ואביגדור ליברמן תמכו, אך כאמור, משהתברר להם מהרמטכ"ל גבי אשכנזי כי אין לצבא יכולת מבצעית לנהל את התקיפה, התוכנית לא קודמה.

"גם אם קיימת תמיכה מקיר לקיר בתוכנית - מה שלא היה - ברגע שהרמטכ"ל, שהוא האחראי המבצעי על הוצאת התוכנית לפועל, אומר שאין מוכנות מבצעית, אין שום דבר שאתה יכול לעשות בנידון", אומר לגלובס גורם שנכח בחדר. "אלא אם כן אתה מחליף אותו, אבל את זה מובן שלא ניתן היה לעשות. חוקית נתניהו וברק היו יכולים להורות לו לבצע את המשימה, אבל היו לוקחים על עצמם סיכון אישי אם זו הייתה נכשלת".

מי שעוד היה שם באותה התקופה הוא יעקב עמידרור. כראש המטה לביטחון לאומי באותן שנים, וכאחד מהאנשים הקרובים ביותר לנתניהו בתהליך קבלת ההחלטות, הוא מנסה להסביר איך הכול התחיל. "כבר ב־1994 חטיבת המחקר באמ"ן איתרה מידע על תוכנית הגרעין האיראני. האמריקאים לא קנו את ההערכה שלנו", מספר עמידרור, שמשמש כיום כחוקר במכון ירושלים לאסטרטגיה ובטחון (JISS).

אלוף (מיל') יעקב עמידרור / צילום: באדיבות מכון ירושלים לאסטרטגיה ולביטחון

"בשנת 2010 נתניהו החליט שצריך לפעול בצורה הרבה יותר אקטיבית והחל לקדם תוכנית תקיפה. אלא שכל ראשי מערכת הביטחון, בגיבוי של הנשיא דאז שמעון פרס, התנגדו למהלך ופעלו להכשיל אותה. הם ניסו להשפיע על דעת הקהל הישראלי, שיתנגד לפעולה כזו, ועבדו גם עם האמריקאים, תחת נשיאותו של ברק אובמה שממילא היה נגד התקיפה".

היית שם בחדרים הסגורים. מה בעצם היו הטענות שלהם?
"היו להם הרבה טענות - שזה לא יצליח, שהסכנה גדולה מדי, שהפגיעה בעורף תהיה קשה מדי ועוד ועוד".

מה הייתה עמדתך כראש המל"ל?
"אני תמכתי מאוד בתקיפה ואמרתי את זה לכולם שם. לא שכנענו את אנשי מערכת הביטחון, חשבתי שהם טועים לחלוטין. זכורות לי שיחות עם דגן ואשכנזי - אמרתי להם שהם טועים אבל זה לא עזר. רעיון התקיפה ירד מהשולחן".

האמריקאים התנגדו

שנה לאחר מכן ניסו נתניהו וברק להתניע את המהלך שנית, הפעם עם הרכב שונה בצמרת גופי הביטחון. את אשכנזי החליף בני גנץ כרמטכ"ל ואת דגן החליף בראשות המוסד תמיר פרדו. בניגוד לקודמו, גנץ הצהיר שהצבא יהיה מוכן לבצע את המשימה ולא עורר התנגדות. עם זאת, הפעם ההתנגדות הגיעה מהדרג הפוליטי.

פורום השביעייה, הפורום המצומצם שפעל לצדו של הקבינט, התכנס באותם ימים והסתכם בתיקו: נתניהו, ברק וליברמן תמכו בתקיפה, בוגי יעלון נותר ניטרלי, ואילו דן מרידור ובני בגין התנגדו בשל ההתנגדות האמריקאית הנחרצת למהלך, וגם השר מש"ס אלי ישי לא היה בעד, זאת לאחר שהרב עובדיה יוסף השתכנע כי עשרות אלפי ישראלים יהרגו במבצע. כדי לשבור את ההתנגדות הביא נתניהו את שר האוצר ואיש אמונו יובל שטייניץ - אולם לתדהמתו של ראש הממשלה השר התנגד בהשפעת כמה בכירים, בהם ראש האגף המדיני ביטחוני במשרד הביטחון דאז עמוס גלעד. ברק וליברמן התקשו אז להבין מדוע בכירים שהיו אז קרובים לנתניהו - כמו יעלון ושטייניץ - התנגדו למהלך. כך נטרפו הקלפים והתוכנית המתינה שנה נוספת.

ב־2012 שוב זיהו נתניהו וברק הזדמנות לתקוף, וביקשו מארה"ב - מבלי להסביר - לדחות תרגיל צבאי גדול ומשותף שהיה אמור להיערך באותה התקופה. האמריקאים הסכימו, התרגיל נדחה לאוקטובר אותה השנה, אבל מסיבה כלשהי התעוררה כוננות בצד האיראני - דבר שסיכן את התקיפה. עד שהיא הוסרה, נכנסה ישראל שוב לחלון זמנים בעייתי מבחינת התרגיל הצבאי שנדחה. מיד לאחריו התקיימו הבחירות לנשיאות בארה"ב. על פי אילן כפיר, נתניהו ורון דרמר, ששימש אז כיועץ מדיני בכיר לראש הממשלה, קידמו תקיפה באיראן דווקא בתקופת הבחירות כדי לחשק את אובמה ולהביא אותו להצטרף אליה בסופו של דבר, אך ברק התנגד למהלך.

דן מרידור, שהיה חבר בפורום השביעייה כסגן ראש הממשלה והשר לענייני מודיעין, מסביר: "למרות הצגת הדברים כאילו קונסטלציות פוליטיות הן שאפשרו תקיפה עכשיו ולא אפשרו אותה קודם, מה שמנע מאיתנו לאשר תקיפה היה בעיקר העובדה שארה"ב התנגדה למהלך".

"לכל משך הניסיונות של נתניהו ליזום תקיפה באיראן באותן שנים עמד הסירוב של נשיא ארה"ב ברק אובמה למהלך", אומר כפיר. "הוא היה מתנגד חריף וטען שבאמצעות פתרון דיפלומטי ניתן יהיה לוודא ש־30 שנה לא תהיה לאיראן האפשרות לייצר נשק גרעיני. נתניהו ביקש שוב ושוב אמצעים מיוחדים ופצצות, ואובמה סירב בעקשנות, ומערכת היחסים בין השניים התפוצצה. ברק היה אהוד יותר על הנשיא, אבל גם לו אמר אובמה יום אחד: אם בריון מכה ילד מסכן בבית הספר, הוא יכול לסמוך על אחיו הגדול שיגיע לעזור לו אחרי שעות הלימודים. הילד המסכן הוא ישראל, והאח הגדול שיושיע אותו במקרה הזה היא ארה"ב".

בשיחה עם גלובס מספר ברק: "אמרתי באותה השיחה לאובמה - 'לא ניתן להמתין לאחר הצהריים. כאשר יגיע רגע ההחלטה דבר לא ישחרר אותך מאחריות לעשות את מה שטוב לארה"ב ולאינטרסים שלה. לכן בשעה הקריטית לא נוכל לסמוך עליכם או על שום מדינה אחרת בעולם'. הוא קיבל את מה שאמרתי, למרות שאמר שזו תהיה טעות קשה מבחינתנו".

אחת מנקודות המחלוקת עם ארה"ב, מסביר ברק, נגעה להתרעה המוקדמת שביקשה ארה"ב לקבל על תקיפה. שר ההגנה דאז ליאון פאנטה דרש הודעה של עד שבועיים מראש. "אמרתי לו: לא תקבל אפילו 24 שעות מראש. אבל פאנטה הסביר שכדי להגן על הנכסים האמריקאיים באזור ולהזיז סוללות פטריוט מאירופה למזרח התיכון ייקח זמן. הוא לא אמר לנו 'אל תעזו לתקוף', רק הסביר את המחירים".

"כעת זה נראה שנתניהו השיג את אישורו של הנשיא טראמפ", מסכם מרידור, "וזה בעצם ההבדל המרכזי בין אז להיום. זאת מלבד, כמובן, היכולות המודיעיניות, הטכנולוגיות והמבצעיות שהשתכללו ושלוחי איראן באזור שנחלשו מאוד".

"ביטול ההסכם היה טעות"

לאחר הניסיונות ב־2012 לא הוכנו תוכניות תקיפה משמעותיות. למורת רוחו של נתניהו, אובמה חתם ב־2015 על הסכם הגרעין, שבו הסכימה איראן שלא להעשיר אורניום ברמה הגבוהה מ־3.75%. זאת עד שארה"ב בראשות טראמפ פרשה ממנו ב־2018. האם היה זה מהלך נכון? "אין ויכוח על כך שביטול ההסכם היה טעות כי במבחן הזמן האיראנים האיצו מאוד את העשרת האורניום ל־60%, סף שמאפשר פריצה מהירה לפצצת גרעין בתוך מספר שבועות", אומר כפיר.

כך או כך, כידוע, בסופו של דבר יצאה ישראל לפני כשבועיים למבצע עם כלביא. "עד 7 באוקטובר איש בישראל לא רצה לתקוף בשום מקום, אבל משהו השתנה אצל כולנו באותו היום", מצביע עמידרור על נקודת המפנה. "תראה, כל מי שאומר שאין לישראל אסטרטגיה במלחמה פשוט לא מבין על מה הוא מדבר - כבר ב־10 באוקטובר 2023 נתניהו קיבל החלטה ששינתה את כל המערכה. הוא החליט לא לנצל הזדמנות לתקיפה משמעותית בלבנון ובמקום זאת לרכז מאמצים ולעבוד בשיטת קילוף הבצל - התחלנו עם חמאס, ריסקנו אותם, אחר כך עברנו לחיזבאללה, עד שהגענו לאיראן במצב הרבה יותר נוח".

"מדובר בהישג מודיעיני, פרי של תכנון מרחיק ראות וביצוע נחרץ", אומר ברק. "הוא מחזק את ההרתעה, את מעמדה של ישראל בעולם ואת הביטחון העצמי של האזרחים. הצירוף של כלי הנשק האוויריים שמאפשרים פגיעה מרחוק, היצירה של העליונות האווירית, וכמות המודיעין הגדולה מספקים לנו יתרון שלא היה לנו אז".

"כעת צריך לוודא שאיום תוכנית הגרעין והטילים הבליסטיים מוסרים עד תומם", מסכם עמידרור. "אם יש לקח כמעט מוחלט מהמלחמה של אברהם אבינו בחמשת המלכים ומקרבות חניבעל ברומא זה הלקח של ניצול הצלחה. קרי, אל תרפה מהאויב עד הכנעתו, כי אם לא כן הוא ישוב ויגבה ממך מחיר כפול".

עוד כתבות

מטוס של אל על / צילום: עידו וכטל

התלונה לשב"כ וביטול טיסות הביזנס: הסכסוך שמאחורי קנס הענק של אל על

לגלובס נודע כי מאחורי הקנס בסך 110 מיליון שקל שקיבלה אל על מרשות התחרות בגין חסימת האנגרים, התנהל קרב שכלל האשמות של ארקיע למשרד רה"מ על אפליה באבטחת טיסות וביטול טיסות בביזנס לבכירים בשתי החברות ● מקורות בענף: אל על פעלה לסכל את התחרות, וחלק מההאשמות לא נכללו בהחלטת הרשות ● אל על: "דוחים מכל וכל את הטענה"

שחר תורג'מן, נשיא איגוד לשכות המסחר, ובצלאל סמוטריץ', שר האוצר / צילום: עופר חג'יוב, שלומי יוסף

סערת הפטור ממע"מ: איגוד לשכות המסחר עתר נגד הצו החדש של סמוטריץ'

שר האוצר סמוטריץ' הכריז אמש על צו חדש שמרחיב את הפטור ממע"מ ביבוא אישי ל-130 דולר, לאחר שהצו הקודם בגובה 150 דולר בוטל ע"י הכנסת ● איגוד לשכות המסחר, שעתר נגד הצו הקודם ונדחה, פנה הבוקר שוב לבג"ץ בבקשה לצו מניעה: "זה לא ויכוח על 20 דולר לכאן או לכאן - זו שאלה עקרונית של כיבוד הכרעת הכנסת"

קלוד / צילום: Shutterstock

אנתרופיק מאשימה: חברות סיניות כרו מידע מקלוד לפיתוח מודלים

בפוסט חריג בחריפותו שפורסם מטעם החברה אתמול, אנתרופיק טוענת כי שלוש חברות סיניות, פעלו באופן שיטתי כדי לשאוב מידע ממודל השפה שלה קלוד ● לפי אנתרופיק, החברות הקימו יותר מ־24 אלף חשבונות מזויפים וביצעו למעלה מ־16 מיליון פניות למערכת, בהיקף שהיא מגדירה כתעשייתי

ארז דגן, נשיא wayve / צילום: יח''צ wayve

עם נשיא ישראלי ומרכז בהרצליה: חברת הנהיגה האוטונומית שגייסה 1.2 מיליארד דולר

Wayve הבריטית השלימה גיוס לפי שווי של 8.6 מיליארד דולר לקראת השקת רובוטקסי בלונדון ● בסבב השתתפו יצרניות הרכב מרצדס בנץ, סטלנטיס וניסן, לצד ענקיות הטכנולוגיה אנבידיה, מיקרוסופט ואובר ● ל־Wayve יש נוכחות ישירה בישראל באמצעות משרד בהרצליה, ונשיא החברה הוא ארז דגן הישראלי

אילון מאסק / צילום: ap, Jae C. Hong

הביקור הגדול הבא בישראל: מה מחפש האיש העשיר בעולם בארץ?

אילון מאסק צפוי להשתתף בחודש הבא בכנס "תחבורה חכמה" של משרד התחבורה ואף לנאום בו ● לא הרבה ידוע על תוכן ביקורו של מאסק, אך סביר להניח שהביקור ינוצל לפגישות מדיניות, כלכליות ופוליטיות עם מגוון גורמים

פרופ' שי שלו־שוורץ ואמנון שעשוע / צילום: יח''צ, איל יצהר

חברת האלגוטריידינג הסודית של אמנון שעשוע נחשפת

עדכון ברשם החברות חשף לאחרונה כי אמנון שעשוע ושי שלו־שוורץ ממובילאיי מחזיקים בנתח גדול ממניות איירון אלגו, העוסקת במסחר בתדירות גבוהה בהשראת פטנטים של תחבורה אוטונומית

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט ננעלה בעליות; הביטקוין טיפס ב-7%, מניות הקריפטו זינקו

נאסד"ק עלה ב-1.3% ● בעקבות הדוחות - אודיטי טק (איל מקיאג') הישראלית צנחה בעשרות אחוזים לשפל של כל הזמנים ● אלוט נפלה במעל 20% בעקבות הדוח הכספי ● ענקית השבבים אנבידיה תדווח לאחר נעילת המסחר את תוצאותיה הכספיות ● הביטקוין עלה ל-68 אלף דולר למטבע

בעל השליטה באל על קני רוזנברג / צילום: גיא כושי ויריב פיין

אל על מציגה: רווח שנתי גבוה למרות איראן, הדולר והתחרות שמתגברת

חברת התעופה אל על דיווחה על רווח של כ-403 מיליון דולר בשנת 2025, המשקף ירידה של 26% ביחס ל-2024 ● החזרה ההדרגתית של חברות התעופה הזרות לישראל הגבירה את התחרות בשמיים והקטינה את נתח השוק של אל על

צוללת BlueWhale בניסוי שהתקיים בקיץ בגרמניה / צילום: commons.wikimedia.org

היוצרות התהפכו: התעשייה האווירית מסרה צוללת לחיל הים הגרמני

הצוללת הבלתי-מאוישת Bluewhale, של התעשייה האווירית משמשת בעיקר לצרכי איסוף מודיעין באמצעים אלקטרוניים ובחשאיות ● העסקה מוערכת בשווי של עשרות מיליוני אירו ועשויה לפתוח פתח להצטיידות נוספת בעתיד

בית חולים שיבא, תל השומר / צילום: תמר מצפי

מקום 7 בעולם: בית החולים הישראלי שמככב ברשימה היוקרתית

המרכז הרפואי שיבא עלה שלב נוסף בדירוג הבינלאומי של Newsweek, ומתמקם לצד מוסדות מובילים בעולם ● לרשימה נכנסו חמישה בתי חולים ישראליים, ביניהם גם איכילוב והדסה עין כרם שעלו בדירוג מאז השנה שעברה, בעוד בילינסון ירד למקום נמוך יותר

מטוס של KLM / צילום: Shutterstock

חברת התעופה שמבטלת טיסות לישראל עד להודעה חדשה

חברת התעופה ההולנדית KLM הודיעה הערב כי היא מבטלת את טיסותיה מנתב"ג החל משבוע הבא

מכונת בדיקת שבבים של קווליטא / צילום: אתר החברה

לאחר זינוק של 4,000% בחמש שנים: הגיוס הענק של מניית השבבים בת"א

קווליטאו גייסה כ–225 מיליון שקל על רקע הביקוש גובר למערכות שאותן היא מייצרת, המשמשות לבדיקת השבבים של חלק מענקיות התחום ● וגם: טדי שגיא נכנס לבורסה עם אולטרייד מחזור

זהבית כהן, מנכ''לית אייפקס / צילום: יונתן בלום

"זבל ואידיוט": התביעה שמסעירה את שוק ההון והשאלות הפתוחות

תביעה שהגיש ארז נחום נגד קרן אייפקס והעומדת בראשה, זהבית כהן, מתארת יחס פוגעני לעובדים ופגיעה בשקיפות ובניהול חברת הפורטפוליו הציבורית, מקס סטוק ● מומחי משפט מצביעים על השאלות העקרוניות שאיתן תתמודד התביעה

מכשיר הגלקסטי החדש / צילום: סמסונג

סמסונג משיקה את מכשירי הדגל החדשים שלה. כמה יעלו בישראל?

יצרנית הסמארטפונים הקוריאנית השיקה סדרת מכשירים חדשה, Galaxy S26, שכוללת יכולות בינה מלאכותית ● בין החידושים: "תצוגת פרטיות", פיצ'ר שיאפשר לסרוק מסמכים, וגם כזה שיוכל לחפש עבורכם תמונות בגלריה ● כמה זה יעלה ואיפה תוכלו למצוא הנחות?

ראש הממשלה בנימין נתניהו / צילום: ap, Alex Kolomoisky

היועמ"שית אישרה: נתניהו יעיד בפרשת הפגישה הלילית

ראש הממשלה צפוי למסור עדות פתוחה בפרשה בה נחשד ראש הסגל שלו, צחי ברוורמן, בשיבוש החקירה הנוגעת להדלפת מסמכים מסווגים לעיתון ה"בילד" הגרמני ● דובר רה"מ לשעבר העיד כי ברוורמן אמר לו שיוכל "לכבות" את החקירה

עמית גל, הממונה על רשות שוק ההון / צילום: מארק ניימן, לע''מ

סלייס: בית המשפט אישר לשלול רישיונות מסוכני פינברט

המחוזי אישר את החלטת הממונה על שוק ההון עמית גל לשלול את רישיונם של שבעה סוכני ביטוח שהיו מעורבים בניוד כספי חוסכים בסלייס לקרנות השקעה "אדומות" ● השופט קובי ורדי: "סוכן ביטוח אינו איש מכירות או איש שיווק בלבד"

מנכ''ל אנבידיה, ג'נסן הואנג / צילום: באדיבות אנבידיה

עושה את זה שוב: אנבידיה מכה את תחזיות השוק

החברה עקפה את הצפי הן בשורת ההכנסות והן ברווח, בנוסף הציגה גם תחזיות חזקות להמשך ● הכנסות ממרכז הנתונים צמחו ב-75% ● הרווח גולמי היה 75%, ועמד ביעד הרווחיות הגבוה שהציבה החברה ● המניה עולה בכ-3.5% במסחר המאוחר

נטל המס על הציבור הגיע ב-2025 לרמתו הגבוהה ביותר מאז 2022

דוח הכלכלן הראשי: "נטל המס עלה שוב בצורה משמעותית ב-2025"

נתוני האוצר מצביעים על קפיצה של כמעט 2% תוצר בנטל המס על הציבור, לרמתו הגבוהה ביותר מאז 2022 - זאת בעיקר בשל העלאות המסים שנועדו לממן את המלחמה ● באוצר מזהירים מפני שחרור הרסן התקציבי: "גידול מהיר בגביית המס עשוי להיות זמני"

וולט מרקט, תל אביב / צילום: Shutterstock

בלי שירות המשלוחים ועם שורה של מגבלות: מי ירכוש את המרקט של וולט?

הודעת רשות התחרות כי לא תחדש את הפטור מהסדר כובל לוולט מרקט, מחייבת את ענקית המשלוחים למכור את זרוע הקמעונאות שלה, אך היקף הפעילות הרחב - כ-30 סניפים והכנסות של עד מיליארד שקל - עלול להקשות עליה ● במקביל, וולט מעלה הילוך בתחרות מול סיבוס

משרדי פלאפון / צילום: Shutterstock, Roman Yanushevsky

חברת פלאפון הודיעה: 10% מעובדי החברה יפרשו. כמה הם יקבלו?

חברת התקשורת פלאפון מדווחת הערב לבורסה על פרישה של 150 עובדים במסגרת תוכנית התייעלות ● לגלובס נודע כי על פי ההסכם שעתיד להיחתם עם ועד העובדים כל עובד שירצה יוכל להגיש בקשה לפרוש ולקבל 280%