גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

סודות מבפנים: הבכירים שמספרים למה בעצם לא תקפנו באיראן עד עכשיו

זה 20 שנה מדינת ישראל עוסקת בתוכניות אופרטיביות נגד פרויקט הגרעין האיראני, ואף פועלת מתחת לרדאר - אך התקיפות סוכלו פעם אחר פעם ● שוחחנו עם האנשים שנכחו סביב שולחן מקבלי ההחלטות כדי להבין למה, ומה השתנה כעת ● 30 שנה של היערכות, פרויקט מיוחד

רה''מ נתניהו, שר הביטחון דאז ברק והרמטכ''ל גבי אשכנזי.  בבסיס חצרים, אוגוסט 2009 / צילום: Reuters, POOL New
רה''מ נתניהו, שר הביטחון דאז ברק והרמטכ''ל גבי אשכנזי. בבסיס חצרים, אוגוסט 2009 / צילום: Reuters, POOL New

במשך חודשים ארוכים התנהלו במערכת הביטחון הכנות שקטות. בישראל האמינו כי איראן מתקרבת לנקודת האל־חזור, מפקדים הונחו להציב כוחות ברמת כוננות גבוהה, ולעתים היה נראה שזה עניין של שבועות, אולי ימים, עד שהפצצות יתחילו לנחות שם.

תיאור המצב הזה אולי נשמע כאילו לקוח מהמציאות הנוכחית, אבל האמת שהיא שהוא לגמרי נחלת העבר, אי שם בשנים 2011-2010. מאחורי אותה דחיפה לתקיפה עמדו אז ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר הביטחון אהוד ברק, שניהם סברו כי חלון ההזדמנויות לפעול בצורה חד־צדדית הולך ונסגר. מבחינתם, בדומה לתחושה שחלקו רבים בתקופה הנוכחית, היה זה רגע של "עכשיו או לעולם לא".

אך בניגוד למציאות הנוכחית היו גם לא מעט מתנגדים. חלק מהם היו שלושה מהאנשים החזקים בישראל באותן שנים: הרמטכ"ל גבי אשכנזי, ראש המוסד מאיר דגן וראש השב"כ יובל דיסקין. הם טענו שאין מוכנות צבאית, שהתקיפה עלולה להוביל למלחמה אזורית כוללת, שהיא לא תצליח לעצור את הגרעין לאורך זמן, ותבוצע ללא גיבוי אמריקאי - דבר שעלול לבודד את ישראל ולפגוע בביטחונה בטווח הארוך.

גם בוושינגטון עקבו בדאגה. ממשל אובמה הפעיל לחץ כבד על ירושלים שלא לצאת למהלך חד־צדדי, האיומים על סנקציות בינלאומיות החלו לפעול בעוצמה גוברת, ובישראל גבר הקול שדרש לתת לדיפלומטיה עוד צ'אנס. בסופו של דבר התקיפה לא יצאה אל הפועל. ייתכן שהלחץ הבינלאומי הכריע, ייתכן שעמדת צה"ל והמוסד בלמה את ההרפתקה, וייתכן שהערכות מודיעין חדשות שכנעו את הממשלה להמתין. כך או כך, ישראל חזרה צעד לאחור והעולם המשיך אל הסכם הגרעין של 2015.

דן מרידור לצד ברק אובמה בפסגה לביטחון גרעיני ב-2010. ''ההבדל כיום שהוא שנתניהו קיבל את אישור טראמפ'' / צילום: ap, Susan Walsh

הדוגמה הזאת רחוקה מלהיות יחידה. כבר 20 שנה שבישראל קיימות תוכניות ממשיות לתקיפת הגרעין האיראני. חלקן אכן בוצעו מתחת לרדאר, וחלקן כמעט ויצאו לפועל - אך נדחו ברגע האחרון. למה זה קרה, מה הייתה עמדת האמריקאים לאורך השנים והאם בדיעבד זו הייתה טעות?

מבצעי מודיעין נועזים

ניסיונות התקיפה באיראן קודמות גם לשלטון נתניהו. למעשה, ראש הממשלה הראשון שניהל פעילות התקפית ממשית כלפי איראן היה אריאל שרון, שבשנת 2005 אישר לראש המוסד דאז מאיר דגן לפעול באמצעים מתוחכמים על אדמת טהרן.

אילן כפיר, שחקר את ניסיונות התקיפה האלה והציג אותם בספרו "סופה בדרך לאיראן", מספר כי התקיפות בראשיתן התאפיינו במבצעי מודיעין נועזים שנוהלו מרחוק. הן כללו למשל את תולעת הסטקסנט, שהשביתה ב־2010, באמצעות סייבר, את פעילות הצנטריפוגות במתקן ההעשרה בנתנז, ועיכבה את פעילותו למשך שלוש שנים. לאחר מכן הגיעה סדרת פעולות התנקשות במדעני הגרעין בירי מטווח קצר או בהצמדת פצצות למכוניותיהם.

עם זאת, כל אלה נעשו בפעולות מודיעיניות כירורגיות ולא כחלק ממתקפה צבאית. מי שנתן לתוכניות התקיפה נופך צבאי היו ראש הממשלה לשעבר אהוד אולמרט ושר הביטחון שלו אהוד ברק, ששאבו עידוד מהצלחת תקיפת הכור הסורי בדיר א־זור ב־2007. באותה התקופה הוקם בפורדו מתקן העשרה מבלי שבישראל הבחינו כך. אך ההחלטה של איראן לוותר על כורים גרעיניים מעל האדמה ולבזר את פרויקט הגרעין בין כמה מתקנים תת־קרקעיים בלתי נגישים הטרידה מאוד את מנוחתם של הקברניטים.

ברק זימן את ראשי מערכת הביטחון וביקש מהם להכין תוכנית מגירה לתקיפת הגרעין האיראני בעוד שנה או שנתיים, אם וכאשר יגיע מידע מודיעני שלפיו הוא נכנס לשלב מתקדם. מאז ועד 2012 הכתיבה תפיסת הביטחון תסריט של התקפה שצפויה לדחות את פרויקט הגרעין רק בכמה שנים, ולא למנוע אותו כליל, מתוך הבנה שהרכבת כבר יצאה לדרך. יציאתו המוקדמת של אולמרט לנבצרות ועלייתו של נתניהו לכהונה שנייה הכניסו את התוכניות לשלב נוסף.

הדרג הצבאי בלם

באופן מפתיע, בשנת 2009 החליט נתניהו למנות את ברק לשר הביטחון שלו. במשך שלוש השנים שבהן הוא היה בן בריתו הפוליטי יזמו השניים שלוש תוכניות תקיפה נפרדות, שלא הגיעו לכדי מימוש ולמעשה כלל לא הגיעו לאישור הקבינט. למעשה, בשנים 2012-2010 ישראל הייתה קרובה מאי פעם למתקפה צבאית מלאה נגד איראן. נתניהו, ברק ואביגדור ליברמן תמכו, אך כאמור, משהתברר להם מהרמטכ"ל גבי אשכנזי כי אין לצבא יכולת מבצעית לנהל את התקיפה, התוכנית לא קודמה.

"גם אם קיימת תמיכה מקיר לקיר בתוכנית - מה שלא היה - ברגע שהרמטכ"ל, שהוא האחראי המבצעי על הוצאת התוכנית לפועל, אומר שאין מוכנות מבצעית, אין שום דבר שאתה יכול לעשות בנידון", אומר לגלובס גורם שנכח בחדר. "אלא אם כן אתה מחליף אותו, אבל את זה מובן שלא ניתן היה לעשות. חוקית נתניהו וברק היו יכולים להורות לו לבצע את המשימה, אבל היו לוקחים על עצמם סיכון אישי אם זו הייתה נכשלת".

מי שעוד היה שם באותה התקופה הוא יעקב עמידרור. כראש המטה לביטחון לאומי באותן שנים, וכאחד מהאנשים הקרובים ביותר לנתניהו בתהליך קבלת ההחלטות, הוא מנסה להסביר איך הכול התחיל. "כבר ב־1994 חטיבת המחקר באמ"ן איתרה מידע על תוכנית הגרעין האיראני. האמריקאים לא קנו את ההערכה שלנו", מספר עמידרור, שמשמש כיום כחוקר במכון ירושלים לאסטרטגיה ובטחון (JISS).

אלוף (מיל') יעקב עמידרור / צילום: באדיבות מכון ירושלים לאסטרטגיה ולביטחון

"בשנת 2010 נתניהו החליט שצריך לפעול בצורה הרבה יותר אקטיבית והחל לקדם תוכנית תקיפה. אלא שכל ראשי מערכת הביטחון, בגיבוי של הנשיא דאז שמעון פרס, התנגדו למהלך ופעלו להכשיל אותה. הם ניסו להשפיע על דעת הקהל הישראלי, שיתנגד לפעולה כזו, ועבדו גם עם האמריקאים, תחת נשיאותו של ברק אובמה שממילא היה נגד התקיפה".

היית שם בחדרים הסגורים. מה בעצם היו הטענות שלהם?
"היו להם הרבה טענות - שזה לא יצליח, שהסכנה גדולה מדי, שהפגיעה בעורף תהיה קשה מדי ועוד ועוד".

מה הייתה עמדתך כראש המל"ל?
"אני תמכתי מאוד בתקיפה ואמרתי את זה לכולם שם. לא שכנענו את אנשי מערכת הביטחון, חשבתי שהם טועים לחלוטין. זכורות לי שיחות עם דגן ואשכנזי - אמרתי להם שהם טועים אבל זה לא עזר. רעיון התקיפה ירד מהשולחן".

האמריקאים התנגדו

שנה לאחר מכן ניסו נתניהו וברק להתניע את המהלך שנית, הפעם עם הרכב שונה בצמרת גופי הביטחון. את אשכנזי החליף בני גנץ כרמטכ"ל ואת דגן החליף בראשות המוסד תמיר פרדו. בניגוד לקודמו, גנץ הצהיר שהצבא יהיה מוכן לבצע את המשימה ולא עורר התנגדות. עם זאת, הפעם ההתנגדות הגיעה מהדרג הפוליטי.

פורום השביעייה, הפורום המצומצם שפעל לצדו של הקבינט, התכנס באותם ימים והסתכם בתיקו: נתניהו, ברק וליברמן תמכו בתקיפה, בוגי יעלון נותר ניטרלי, ואילו דן מרידור ובני בגין התנגדו בשל ההתנגדות האמריקאית הנחרצת למהלך, וגם השר מש"ס אלי ישי לא היה בעד, זאת לאחר שהרב עובדיה יוסף השתכנע כי עשרות אלפי ישראלים יהרגו במבצע. כדי לשבור את ההתנגדות הביא נתניהו את שר האוצר ואיש אמונו יובל שטייניץ - אולם לתדהמתו של ראש הממשלה השר התנגד בהשפעת כמה בכירים, בהם ראש האגף המדיני ביטחוני במשרד הביטחון דאז עמוס גלעד. ברק וליברמן התקשו אז להבין מדוע בכירים שהיו אז קרובים לנתניהו - כמו יעלון ושטייניץ - התנגדו למהלך. כך נטרפו הקלפים והתוכנית המתינה שנה נוספת.

ב־2012 שוב זיהו נתניהו וברק הזדמנות לתקוף, וביקשו מארה"ב - מבלי להסביר - לדחות תרגיל צבאי גדול ומשותף שהיה אמור להיערך באותה התקופה. האמריקאים הסכימו, התרגיל נדחה לאוקטובר אותה השנה, אבל מסיבה כלשהי התעוררה כוננות בצד האיראני - דבר שסיכן את התקיפה. עד שהיא הוסרה, נכנסה ישראל שוב לחלון זמנים בעייתי מבחינת התרגיל הצבאי שנדחה. מיד לאחריו התקיימו הבחירות לנשיאות בארה"ב. על פי אילן כפיר, נתניהו ורון דרמר, ששימש אז כיועץ מדיני בכיר לראש הממשלה, קידמו תקיפה באיראן דווקא בתקופת הבחירות כדי לחשק את אובמה ולהביא אותו להצטרף אליה בסופו של דבר, אך ברק התנגד למהלך.

דן מרידור, שהיה חבר בפורום השביעייה כסגן ראש הממשלה והשר לענייני מודיעין, מסביר: "למרות הצגת הדברים כאילו קונסטלציות פוליטיות הן שאפשרו תקיפה עכשיו ולא אפשרו אותה קודם, מה שמנע מאיתנו לאשר תקיפה היה בעיקר העובדה שארה"ב התנגדה למהלך".

"לכל משך הניסיונות של נתניהו ליזום תקיפה באיראן באותן שנים עמד הסירוב של נשיא ארה"ב ברק אובמה למהלך", אומר כפיר. "הוא היה מתנגד חריף וטען שבאמצעות פתרון דיפלומטי ניתן יהיה לוודא ש־30 שנה לא תהיה לאיראן האפשרות לייצר נשק גרעיני. נתניהו ביקש שוב ושוב אמצעים מיוחדים ופצצות, ואובמה סירב בעקשנות, ומערכת היחסים בין השניים התפוצצה. ברק היה אהוד יותר על הנשיא, אבל גם לו אמר אובמה יום אחד: אם בריון מכה ילד מסכן בבית הספר, הוא יכול לסמוך על אחיו הגדול שיגיע לעזור לו אחרי שעות הלימודים. הילד המסכן הוא ישראל, והאח הגדול שיושיע אותו במקרה הזה היא ארה"ב".

בשיחה עם גלובס מספר ברק: "אמרתי באותה השיחה לאובמה - 'לא ניתן להמתין לאחר הצהריים. כאשר יגיע רגע ההחלטה דבר לא ישחרר אותך מאחריות לעשות את מה שטוב לארה"ב ולאינטרסים שלה. לכן בשעה הקריטית לא נוכל לסמוך עליכם או על שום מדינה אחרת בעולם'. הוא קיבל את מה שאמרתי, למרות שאמר שזו תהיה טעות קשה מבחינתנו".

אחת מנקודות המחלוקת עם ארה"ב, מסביר ברק, נגעה להתרעה המוקדמת שביקשה ארה"ב לקבל על תקיפה. שר ההגנה דאז ליאון פאנטה דרש הודעה של עד שבועיים מראש. "אמרתי לו: לא תקבל אפילו 24 שעות מראש. אבל פאנטה הסביר שכדי להגן על הנכסים האמריקאיים באזור ולהזיז סוללות פטריוט מאירופה למזרח התיכון ייקח זמן. הוא לא אמר לנו 'אל תעזו לתקוף', רק הסביר את המחירים".

"כעת זה נראה שנתניהו השיג את אישורו של הנשיא טראמפ", מסכם מרידור, "וזה בעצם ההבדל המרכזי בין אז להיום. זאת מלבד, כמובן, היכולות המודיעיניות, הטכנולוגיות והמבצעיות שהשתכללו ושלוחי איראן באזור שנחלשו מאוד".

"ביטול ההסכם היה טעות"

לאחר הניסיונות ב־2012 לא הוכנו תוכניות תקיפה משמעותיות. למורת רוחו של נתניהו, אובמה חתם ב־2015 על הסכם הגרעין, שבו הסכימה איראן שלא להעשיר אורניום ברמה הגבוהה מ־3.75%. זאת עד שארה"ב בראשות טראמפ פרשה ממנו ב־2018. האם היה זה מהלך נכון? "אין ויכוח על כך שביטול ההסכם היה טעות כי במבחן הזמן האיראנים האיצו מאוד את העשרת האורניום ל־60%, סף שמאפשר פריצה מהירה לפצצת גרעין בתוך מספר שבועות", אומר כפיר.

כך או כך, כידוע, בסופו של דבר יצאה ישראל לפני כשבועיים למבצע עם כלביא. "עד 7 באוקטובר איש בישראל לא רצה לתקוף בשום מקום, אבל משהו השתנה אצל כולנו באותו היום", מצביע עמידרור על נקודת המפנה. "תראה, כל מי שאומר שאין לישראל אסטרטגיה במלחמה פשוט לא מבין על מה הוא מדבר - כבר ב־10 באוקטובר 2023 נתניהו קיבל החלטה ששינתה את כל המערכה. הוא החליט לא לנצל הזדמנות לתקיפה משמעותית בלבנון ובמקום זאת לרכז מאמצים ולעבוד בשיטת קילוף הבצל - התחלנו עם חמאס, ריסקנו אותם, אחר כך עברנו לחיזבאללה, עד שהגענו לאיראן במצב הרבה יותר נוח".

"מדובר בהישג מודיעיני, פרי של תכנון מרחיק ראות וביצוע נחרץ", אומר ברק. "הוא מחזק את ההרתעה, את מעמדה של ישראל בעולם ואת הביטחון העצמי של האזרחים. הצירוף של כלי הנשק האוויריים שמאפשרים פגיעה מרחוק, היצירה של העליונות האווירית, וכמות המודיעין הגדולה מספקים לנו יתרון שלא היה לנו אז".

"כעת צריך לוודא שאיום תוכנית הגרעין והטילים הבליסטיים מוסרים עד תומם", מסכם עמידרור. "אם יש לקח כמעט מוחלט מהמלחמה של אברהם אבינו בחמשת המלכים ומקרבות חניבעל ברומא זה הלקח של ניצול הצלחה. קרי, אל תרפה מהאויב עד הכנעתו, כי אם לא כן הוא ישוב ויגבה ממך מחיר כפול".

עוד כתבות

מייסדי רובינהוד. מימין: ולדימיר טנב, ובאיג'ו באט / צילום: ap, Mark Lennihan

וול סטריט סוף סוף מתגמלת את החברה של שני האאוטסיידרים שהפכו למיליארדרים

אפליקציית המסחר האמריקאית רובינהוד הגיעה לוול סטריט בסערה לפני כארבע שנים וספגה כישלון חרוץ ● סאגת מניות ה"מם" סיבכה את החברה עם הרגולטורים, היא נזקקה למיליארדי דולרים לערבויות ואף הגיעה לסף פשיטת רגל ● אבל מאז השפל ההוא, המניה זינקה ביותר מ־1,300%, הרווחים רק גדלים, והמוניטין השתקם

מחנה אוהלים בח'אן יונס / צילום: ap, Abdel Kareem Hana

דיווח: התנאים החדשים של חמאס, ואיך יתנהל המו"מ בדוחא

טיסת רה"מ לארצות הברית נדחתה לשעה 17:00, לפני העלייה למטוס נתניהו צפוי לשאת דברים ● שעות לפני יציאת המשלחת: השרים הצביעו בעד חלוקת סיוע הומניטרי לעזה ● דיווח: איראן הצליחה לפגוע ב-5 בסיסים של צה"ל ● צה"ל יירט טיל בליסטי ששוגר מתימן ● "האויב ממתין לשאננות": חמאס מזהיר את המחבלים לקראת הפסקת האש ● 50 חטופים - 639 ימים בשבי • עדכונים שוטפים 

בודקים את המיתוס / צילום: דפנה גזית, רשות העתיקות

מי היה הראשון שהשתמש באריה כסמל שלטוני? לא ממלכת יהודה

מדור המשרוקית של גלובס מתחדש ומציג פינה חדשה: בודקים את המיתוס ● אחת לשבוע המדור יעסוק בעיוותים היסטוריים מפורסמים, מדוע נוצרו, וכיצד הם משפיעים עד ימינו ● והפעם: שר המורשת סיפר שהאריה היהודאי השפיע על העמים מסביב, אבל זה כנראה עבד הפוך

בניין אנבידיה בישראל / צילום: אנבידיה

אנבידיה יוצאת להשקעת ענק בישראל. כל הפרטים

אנבידיה מתכננת להקים קמפוס חדש בצפון הארץ שיעסיק אלפי עובדים חדשים ● לפי ההערכה החברה תוציא עד 500 מיליון שקל על רכישת הקרקע ועוד כ-1.5 מיליארד שקל על בניית הקמפוס החדש ● מדובר באחת מעסקאות הנדל"ן הגדולות ביותר בישראל שנוהלה אי פעם על ידי חברת טכנולוגיה זרה

ניב כרמי, מייסד פולוס-טק / איור: גיל ג'יבלי

לתפוס מחבלים מהאוויר: המיזם החדש של ההייטקיסט שהקים חברה שנויה במחלוקת ועזב לשוויץ

חברת פולוס־טק שהקים אחד ממייסדי NSO, ניב כרמי, מפתחת חיישן שמותקן על מל"טים ומזהה מחבלים על פי אותות רדיו מהטלפון - בלי לפרוץ למכשיר ● לגלובס נודע: מתקיימים מגעים עם מערכת הביטחון לשילוב הטכנולוגיה, שהחלה את דרכה בתחום החילוץ וההצלה

עופר ינאי, שחר גרשון, נדב טנא, נועם פישר / צילום: שלומי יוסף

היחסים עלו על שרטון: מאבקי כוח וכסף טלטלו את מניית נופר אנרג'י

מצד אחד עופר ינאי, מייסד ובעלים אמביציוזי ששואף גבוה ולא נרתע מלבצע שינויים ● מולו צמד המנכ"לים של נופר, שהחזיקו מניות במאות מיליוני שקלים שאותן קיבלו מידיו במתנה ● גורמים בשוק מנתחים את שרשרת האירועים, שהובילו לסיום הדרמטי של השותפות ארוכת השנים בחברת האנרגיה המתחדשת נופר

רשות המסים / צילום: איל יצהר

רשות המסים החמירה את הכללים ועוררה סערה: "עלולה לגרום לתאונות מס רבות"

תזכיר חוק חדש של רשות המסים קובע שמי ששהה בארץ למשך 75 יום בשנה - ייחשב לתושב לצרכי מס וכלל הכנסותיו בישראל ובחו"ל ימוסו ● המהלך צפוי להשפיע לרעה על ישראלים ברילוקיישן ותושבי חוץ שמרבים לבקר בארץ ● מהם עיקרי השינוי ואילו השלכות יהיו לו על תכנון מס עתידי? ● גלובס עושה סדר

דיפ פייק / צילום: Shutterstock

הדיפ פייק מגיע לבית החולים: "זיוף חמור כחלק מקמפיין הונאה"

סרטון המשתמש בטכנולוגיית דיפ פייק מסתובב ברשת ובו ניתן לראות, כביכול, כיצד אלמונים יורים בפרופ' רענן ברגר מבית החולים שיבא ● מבית החולים נמסר כי: "פרופ' רענן חי בריא ושלם, ומדובר בזיוף חמור שנעשה ככל הנראה כחלק מקמפיין הונאה נרחב שבו מופץ מידע שקרי לציבור במטרה להונות ולהטעות"

3 פסקי דין בשבוע / צילום: אנימציה: טלי בוגדנובסקי

כך ניצחה ממשלת בריטניה את המשפחה של סבתא כוכבה בקרב על דירה בירושה

ביהמ"ש קבע שתלוש שכר בו הופיע מרכיב "בונוס" אותו המעסיק לא ידע להסביר, הינו תלוש שכר פיקטיבי ● ביהמ"ש השלום בירושלים דחה תביעת בני משפחה שטענו לזכויות דיירים מוגנים וזכות בעלות בדירת מגורים ● בעל עירב את אישתו בעסקי החברה, האם היא זכאית לחלק ממנה בגירושים?

שליח מזון רובוטי בארה''ב / צילום: ap, Carlos Osorio

רחובות אמריקה מתמלאים בשליחים רובוטיים - והאנשים מתעלמים ממצוקתם

השליחים האוטומטיים, שאפשר לראות בחלקים נרחבים של ארה"ב, נתקעים לעיתים בשלג או מתהפכים על גבם ● הציבור לפעמים מוצא אותם חביבים, אבל כשהם תקולים, התמונה ברורה: זה כל רובוט לעצמו

הטריוויה השבועית / צילום: Shutterstock

ארבעה סוגי ירקות מכילים ניקוטין. באיזה מהם הכמות הגדולה ביותר?

מה מקור המילה ונדליזם, איך נקרא המטבע בגמביה ובאיזו קבוצת NBA ישחקו הישראלים בן שרף ודני וולף? ● הטריוויה השבועית

זוהר לוי, מבעלי סאמיט ו'בעל הבית' החדש בפז / צילום: באדיבות סאמיט

בין פז לניו יורק: רואה החשבון שהקים אימפריית נדל"ן בחו"ל מסמן יעד רכישה חדש

אחרי שהסיט את פעילותה של סאמיט מגרמניה לארה"ב, והפך לבעל המניות הגדול בפז, לוטש זוהר לוי עיניים לנכסי חברת הנדל"ן האמריקאית דה זראסאי, שנקלעה למשבר חוב ● האם הצפת הערך הבאה של מי שיצר לעצמו הון של כ־2 מיליארד שקל בשני עשורים, תגיע משוק הנדל"ן של ניו יורק, שעד כה לא האיר לו פנים?

סא''ל איתי זמיר / צילום: פיקוד העורף

הקצין ששלח לנו התרעות של פיקוד העורף: "יש הבדל בין רקטה מעזה לבין מה שמגיע מאיראן"

עשרות אלפי התרעות שוגרו לציבור במהלך 12 ימי הלחימה מול איראן, בעוד מוקד פיקוד העורף טיפל בכמיליון פניות אזרחים ● ההתמודדות, אומר סא"ל איתי זמיר, שאמון על מערך ההתרעה, הייתה מוצלחת - אך "אי אפשר לנוח על זרי הדפנה" ● לאן נעלמה ההנחיה המקדימה, אילו לקחים הופקו מהמערכה - ומה מתוכנן לעשור הבא

קרנות הגידור התמודדו עם המבחן האולטימטיבי / אילוסטרציה: Shutterstock

"ביקוש כבוש וחוסר נזילות": מנהלי קרנות גידור מנתחים את הרנסנס בבורסה בת"א

בקרנות המיועדות למשקיעים המתוחכמים השיגו בדרך כלל תשואת נאות מתחילת השנה, אך התקשו להכות את ביצועי מדד הדגל המקומי ● מנהל הקרן שהניבה 31% למשקיעיה: "לאחר החודש האחרון, הדרך הפכה להיות הרבה יותר ברורה והכיוון להערכתנו הוא למעלה"

אילוסטרציה: shutterstock

המניות שיטפסו והסיכוי שבנק ישראל יפתיע: מה צפוי השבוע בתל אביב?

לאחר שבוע ירוק במיוחד בת"א, עסקת החטופים המסתמנת צפויה לתת רוח גבית למסחר ● עוד תרכז עניין - החלטת הריבית בישראל שתכלול את תחזיות הבנק המרכזי ● נתון המאקרו שפורסם בארה"ב ומרחיק את הפחתת הריבית של הפד ● וגם: אנבידיה לא עוצרת וכובשת שיא חדש בוול סטריט

בורסת תל אביב / צילום: Shutterstock

בורסת ת"א ננעלה בעליות קלות; ישרוטל קפצה בכ-12%, סלקום ירדה ב-3%

מדד ת"א 35 עלה ב-0.3% ● השקל התחזק בחדות מול הדולר ● בוול סטריט נתוני התעסוקה מגבירים את החשש שהורדות הריבית מתרחקות ● מנגד, בארץ, הכלכלנים מעריכים שההקלה המוניטרית מתקרבת, אולי כבר ביום שני ● וגם: המניה שזינקה ב-1000% בשנה ועדיין צופים לה אפסייד

בניין בשכונת סיגליות בבאר שבע / צילום: יובל ניסני

עליית שווי של 60%: בכמה נמכרה דירת 4 חדרים בבאר שבע?

ביום האחרון של מבצע "עם כלביא" נרכשה דירת 4 חדרים, בשכונת הסיגליות בבאר שבע ● מדובר בדירת "מחיר למשתכן" שהזוכים מכרו עתה ● לדברי השמאי, "השוני במחירים בשכונה נעוץ בעיקר ברמת ההשקעה של הרוכשים המקוריים, שיכולה להעלות או להוריד את המחיר ב־50־80 אלף שקל"

יונדאי טוסון הייבריד 4X4 / צילום: יח''צ

מלחמת הסחר שולחת אלינו רכב חדש מאמריקה. האם הוא גם משתלם?

הגרסה האמריקאית של הטוסון, שהגיעה לישראל באדיבות מכסי טראמפ, מציעה תוספת מקום ומערכת הנעה היברידית חסכונית ● המחיר מציב לה אתגר שיווקי ● מבחן דרכים

בניין בנק ישראל / צילום: Shutterstock, Alon Adika

ראשי המגזר הקמעונאי קוראים לנגיד להפחית ריבית: "המשק על סף קריסה"

שורה של בכירים במגזר הקמעונאי, בראשם בעלי פוקס הראל ויזל, יחד עם נשיא לשכת רו"ח חן שרייבר, שיגרו לאמיר ירון מכתב בו קראו לו להפחית את הריבית מחר, באופן מיידי ומשמעותי ● "עסקים קורסים בזה אחר זה. הצמיחה נעצרת, האמון נשחק והנזקים הולכים ומעמיקים", כתבו ראשי המשק

מגדל המילניום בסן פרנסיסקו / צילום: ap, Eric Risberg

הבניין בסן פרנסיסקו התנדנד ועבר שיפוץ. מה קרה למחירים?

מגדל המילניום בסן פרנסיסקו עבר שיפוץ יסודי בשווי 100 מיליון דולר, לאחר שהחל לשקוע זמן קצר לאחר שהושק • אלא שלמרות הצלחת השיפוץ, מחיר הדירות בו ירדו ביותר מ־20%