גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

ישראל נערכה למלחמה הזו שנים, אבל אלמלא הפצצה אחת היא לא הייתה יוצאת אל הפועל

במשך שנים של תוכניות לתקוף צברה מערכת הביטחון פיתוחים יוצאי דופן - מחימושים מדויקים ועד מטרייה אווירית חריגה ● אלה אפשרו לצה"ל להפוך את הרפובליקה האסלאמית למגרש משחקים בשבועיים האחרונים, ולהשכיח לחלוטין את יכולות ההגנה שלה ● 30 שנה של היערכות, פרויקט מיוחד

F16i ישראליים בדרך לתקיפה באיראן. משמש בעיקר למשימות תגובה טקטיות מהירות / צילום: Reuters, EYEPRESS via Reuters Connect
F16i ישראליים בדרך לתקיפה באיראן. משמש בעיקר למשימות תגובה טקטיות מהירות / צילום: Reuters, EYEPRESS via Reuters Connect

לפחות על הנייר, ההגנה האווירית האיראנית נחשבת לאחת הצפופות והמגוונות בעולם. לצד מערכות מייצור מקומי היא כוללת מערכות רוסיות מתקדמות, ואלה יחד אמורות לשמור על שמי טהרן. אך בשבועיים האחרונים אנו עדים לשינוי אסטרטגי עמוק במאזן הכוחות האזורי: ישראל מצליחה לחדור לעומק שטחה של הרפובליקה האסלאמית, לסכל אישים בכירים ולתקוף יעדי גרעין, תשתיות נשק ורכיבים לוגיסטיים רגישים. וכל זה כמעט בלי הפרעה.

אחת הסיבות המשמעותיות להצלחה הזאת היא התקיפה הישראלית שהתרחשה באיראן באוקטובר 2024: כתגובה למתקפה האיראנית ב־1 באוקטובר הפציץ חיל האוויר הישראלי מכ"מים ומערכות הגנה אוויריות, כולל ארבע מערכות S-300 מתוצרת רוסית. עם חזרת המטוסים לארץ אמר דובר צה"ל דאז, תא"ל (במיל') דניאל הגרי: "כעת יש למדינת ישראל חופש פעולה אווירי רחב יותר".

אך מלבד התקיפה ההיא, ההצלחה הישראלית במערכה הנוכחית נובעת מפיתוחים וטכנולוגיות מתקדמות, אותן צברה מערכת הביטחון לאורך השנים - מחימושים מדויקים ועד מטרייה אווירית יוצאת דופן.

"המטוס לא חזר"

אחד הדברים המהותיים שהשתנו בשנים האחרונות, והשפיעו באופן ישיר על ביטחון הטייסים, הוא הדיוק של החימושים. ד"ר יהושע קליסקי, חוקר בכיר במכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS), מסביר כי מה שפעם היה תלוי באומץ הטייס וביכולת שלו לכוון את הפצצה רגע לפני הפגיעה, עבר בשני העשורים האחרונים מהפך של ממש. "בעבר, כדי להשמיד מטרה מטוס היה צריך לצלול לעברה, להשתחרר מהחימוש ולקוות שהכיוון היה מספיק מדויק. המשמעות הייתה שהוא נחשף לאש נ"מ כבדה ולעתים רבות לא חזר. היום הכול השתנה. אנחנו מדברים על נשק מונחה מרחוק, שפועל בדיוק כמעט מוחלט".

כפי שאומר קליסקי, על הפצצות שמטיל חיל האוויר מותקנות מערכות הנחיה מדויקות. אחת מהן היא למשל ספייס של רפאל, מערכת הנחיה מבוססת GPS או אופטיקה, שמאפשרת לפצצה לזהות את המטרה על פי נתונים מוקדמים, לתמרן באוויר בהתאם לשטח ולפגוע בנקודה שנקבעה. מלבד פיחות הסכנה, מערכות ההנחיה מאפשרות גמישות מבצעית הכוללת שינוי יעד תוך כדי תנועה.

מלבד חימושים ויכולת הדיוק המתקדמת, העוצמה שמופעלת באיראן לא מתבססת על פלטפורמה בודדת או טכנולוגיה אחת, אלא על מארג מבצעי מורכב, מתואם ומרובה שכבות. בחזיתו עומדים כמובן מטוסי הקרב המתקדמים של חיל האוויר: F-35, שמביא עמו את יכולות החמקנות, האיסוף והשליטה; F-15, שמספק, בין היתר, את יכולת הנשיאה הכבדה של חימוש ארוך טווח לתקיפת מטרות אסטרטגיות בעומק רב; ו־F-16, שמשמש בעיקר למשימות תגובה טקטיות מהירות ותמיכה מבצעית.

תחת המטרייה הזאת פועלים במקביל אמצעים בלתי מאוישים: רחפנים טקטיים, כטב"מים ומל"טים, חלקם למודיעין וניווט, חלקם חמושים ובעלי יכולת תקיפה. הם נכנסים לזירה מוקדם, ממפים את המרחב, מעדכנים מטרות ותומכים בהכוונת החימוש מהאוויר. מעל כל אלה פועלים לוויינים ישראליים, אופטיים ותקשורתיים, שמעבירים מידע רציף מהעומק האיראני ותורמים ליצירת תמונת מצב מקיפה ומעודכנת.

לצורך ניהול המבצע הזה ותכלול שכבות המידע והתקיפה ישנן מערכות שו"ב (שליטה ובקרה) מתקדמות. מערכות אלה, חלקן מפיתוח אלביט, לא רק מאגדות נתונים מכמה מקורות בזמן אמת, אלא גם מנתחות אותם, מדרגות את האיומים, ממליצות על תגובה ומעבירות למקבלי ההחלטות תובנות מבצעיות במהירות ובדחיפות הנדרשת. כך נוצרת שכבת־על טכנולוגית שהופכת את המערכה כולה ליעילה יותר: היא מקצרת את זמני קבלת ההחלטות, מחברת בין כל הפלטפורמות ומאפשרת לפקד על מערכה רב־זרועית מתוחכמת.

"תפיסה מבצעית שונה"

במקביל, במשך שני העשורים האחרונים, השקיעה טהרן הון עתק בפיתוח טילים בליסטיים וכטב"מים, אלא שההשקעה בהגנה נותרה מאחור וכעת נחשפת חולשתה העמוקה. מערך הנ"מ האיראני, או לפחות מה שנשאר ממנו לאחר התקיפות הישראליות, בנוי מטלאים - שילוב בין מערכות סובייטיות ותיקות מדור קודם, כמו S-200, לצד S-300 הרוסית שהגיעה מאוחר יותר ופיתוחים מקומיים דוגמת Bavar-373.

למרות ההצהרות האיראניות על קפיצה טכנולוגית מרבית המערכות עדיין מוגבלות, בעיקר בזיהוי מטרות חמקניות, באינטגרציה מבצעית ובקישוריות לרמות הפיקוד. למעשה, אין למדינה רשת הגנה אווירית אחודה, אלא אוסף סוללות עם שליטה מבוזרת, מה שמקשה בתגובה מהירה או בסנכרון בזמן אמת.

גם חיל האוויר האיראני מתקשה להדביק את הפער - צי המטוסים מתבסס על F-4 ו־F-14 שנרכשו מארה"ב בשנות השבעים, לצד מיגים מדור קודם ומטוסים מקומיים מדגם Saeqeh, שלרבים מהם בעיות תחזוקה או שאינם כשירים. או כמו שגורם ביטחוני בכיר מסביר לנו: "האיראנים יודעים לשגר, אבל לא בהכרח לעצור. הם השקיעו המון באיומים, פחות ביכולת לבלום אותם. זה לא רק פער טכנולוגי, זו תפיסה מבצעית שונה לגמרי. אנחנו בנינו מערכת שלמה, מהחלל, דרך הסייבר ועד למטוס שבזירה. אצלם לכל מרכיב יש חיים נפרדים".

עוד כתבות

שר ההגנה הפיליפיני, ג'יבו טאודורו / צילום: ap, Anupam Nath

הלקוחה הביטחונית הבולטת במזרח הרחוק מפסיקה לרכוש מערכות מישראל

שר ההגנה הפיליפיני הודיע אתמול כי מדינתו לא מתכוונת לרכוש אמל"ח נוסף מישראל, בשל המלחמה ברצועת עזה ● הפיליפינים מהווים יעד יצוא משמעותי של התעשיות הביטחוניות הישראליות, ובין השנים 2023-2019 היוו את יעד היצוא השני בהיקפו מתוך כל העסקאות, אחרי הודו ולפני ארה"ב

טקס מתן השם לצוללת אח''י דרקון בגרמניה, נובמבר האחרון / צילום: דובר צה''ל

צוללת הדגל מתעכבת בגרמניה: אח"י דרקון לא תגיע לישראל לפני 2026

הצוללת הגדולה והיקרה ביותר שישראל רכשה הייתה אמורה להצטרף השנה לשייטת 7, אלא שהיא עדיין עוברת בדיקות וניסויי ים, ולא צפויה להימסר לצה"ל במועד ● ברקע החשש מהסחף נגד ישראל והאמברגו הגרמני, האם יש פתרון לתלות המוחלטת בתעשייה הימית של ברלין?

האם הורדת הריבית תכניס כסף חדש לוול סטריט? / צילום: Shutterstock

ההיסטוריה מלמדת: לא תמיד השווקים עולים אחרי הורדות ריבית

וול סטריט מחכה להורדות ריבית מתחילת השנה, אבל ההיסטוריה מלמדת שלא תמיד הקלה מוניטרית משמעותה עליות בבורסה, במיוחד בטווח הקצר ● בזמן שבשוק מצפים שטריליוני דולרים יזרמו מהקרנות הכספיות לשוק המניות, יש מי שמצננים את ההתלהבות: "הכסף הזה לא יזוז"

ג'רי גרינפילד (מימין) ובן כהן, מייסדי בן אנד ג'ריס / צילום: ap, Eric Kayne

מייסד בן אנד ג'ריס מתפטר: "משתיקים את משימתנו החברתית"

ג'רי גרינפילד, אחד משני המייסדים של מותג הגלידות הפופולרי בן אנד ג'ריס, עוזב את החברה בטענה כי היא איבדה את עצמאותה - ומאשים את חברת האם יוניליוור ב"השתקת משימתה החברתית" ● חלק מהמחלוקות קשורות גם לביקורת על המדיניות נשיא ארה"ב דונלד טראמפ ויחסו למלחמה בעזה

שלומי ויוסי אמיר, בעלי השליטה ברשת שופרסל / צילום: יונתן בלום

פעם שנייה תוך שנה: שופרסל תיקנס ב-2 מיליון שקל. האם זה מספיק?

הרשות להגנת הצרכן מטילה את הקנס על שופרסל בגין אי-הצגת מחיר והטעיה במחיר המוצר בקופה ● קנסות דומים הוטלו על יוחננוף, קרפור ורמי לוי, אך לא בטוח שהם מצליחים לייצר הרתעה ● קובי זריהן, הממונה על הרשות להגנת הצרכן: "כול שיקול כלכלי. אם היו מקבלים קנס של 100 מיליון שקל, היו מעסיקים מאה אנשים שיסמנו מחירים ומשלמים בהתאם"

מפרץ חיפה / צילום: שלומי יוסף

היסטוריה: החל פינוי התעשייה המזהמת במפרץ חיפה

חברת תשתיות אנרגיה הממשלתית תפנה 9 מיכלי נפט שנמצאים היום ב"חוות דלק" הממוקמת ברצועה מדרום לשדרות דגניה בקריית חיים - כצעד ראשון ● הפינוי המלא ייקח כשנה וחצי, ובסופו תיפתח רצועה חדשה המובילה לחוף

בורסת תל אביב / צילום: טלי בוגדנובסקי

נעילה אדומה בבורסת ת"א; מדד הביטוח איבד 4%, הבנקים 3%

מדד ת"א 35 ירד ב-2% ● איי.בי.איי: "הירידות נובעות יותר מההבנה שהצעדים מהעולם, הם אולי לא ברמה של סנקציות, אבל כן מוציאים לנו כרטיס צהוב" ● נקודות אור היום הן מניות נייס וארית שעולות בכ-2% ● פסגות מעלים את מחיר היעד של שופרסל ב-40% ● הערב תתקיים בארה"ב החלטת הריבית שהשוק מחכה לה

ח''כ אריאל קלנר, הליכוד יומן הלילה, גלי ישראל, 27.08.25 / צילום: נועם מושקוביץ', דוברות הכנסת

תזכורת תקופתית: בנט ולפיד לא הגדילו את הכסף הקטארי

תחת נתניהו החל להיכנס כסף מקטאר לממשלת חמאס ברצועה, ונקבע כי הסכום יעמוד על 360 מיליון דולר ● למרות הטענות בקואליציה, תחת בנט ולפיד זה לא השתנה ● המשרוקית של גלובס

מייסדי נבן אריאל כהן ואילן טוויג / צילום: טריפאקשנס

עוד הנפקה ישראלית: נבן צפויה להגיש תשקיף למסחר בניו יורק

כבר שנים שנבן נחשבת למועמדת ליציאה להנפקה, אך כעת זה קורה: חברת התיירות העסקית האמריקאית, שנוסדה בידי ישראלים, צפויה להגיש בקרוב תשקיף גלוי למסחר בבורסה בניו יורק ● עפ"י ההערכות, החברה תנסה לגייס לפי שווי של 7-8 מיליארד דולר ● ברקע, זו החברה הרביעית שיוצאת להנפקה, במה שנראה כמו הגל הישראלי הגדול ביותר מאז 2021

מיכה קאופמן, מייסד ומנכ''ל פייבר / צילום: יואב הורנונג

ביד אחת מפטרת וביד השנייה שוכרת משרדים חדשים: לאן הולכת פייבר?

השבוע הודיעה חברת המסחר המקוון על פיטורי 250 עובדים והצטרפה למגמה בהייטק של החלפת עובדים ב־AI ● המנכ"ל רוצה לחזור ל"מצב סטארט־אפ", אז למה שכר לאחרונה משרדים בגלילות?

משרדי חברת השבבים TSMC, בטייוואן / צילום: ap, Chiang Ying-ying

בזמן שבאירופה מדברים על אמברגו, בתעשיות הביטחוניות חוששים מתרחיש חמור יותר

כבר שנתיים שבענף התעשיות הביטחוניות מתמודדים עם חוסרים שונים ומשונים, במיוחד בתעשיות הגדולות שמהוות את "אבני הבניין" העיקריות ● אבל חשש מהותי שלהן אינו דווקא מהאמברגו, אלא מתעשיית השבבים

שרת התחבורה מירי רגב / צילום: עמית שאבי - ידיעות אחרונות

ההבטחה גדולה, הסיכוי נמוך: מאחורי היוזמה להכנסת אובר לישראל

מירי רגב מקדמת צוות לבחינת כניסת שירותי הנסיעות השיתופיות לישראל, בעוד נהגי המוניות, שטרפדו את היוזמה ב־2016, מאיימים בתגובה ● ההערכה: המהלך לא יגיע לקו הסיום עד הבחירות

ראש הממשלה בנימין נתניהו בכנס השנתי של אגף החשב הכללי באוצר / צילום: תדמית הפקות

המהלך המדאיג שנרקם באירופה ועומד מאחורי נאום ספרטה של ראש הממשלה

זמן קצר לפני שנתניהו הצהיר כי ישראל בדרך ל"משק סגור", התקבל בממשלה מסמך חדש שמבשר על העמקת הבידוד הכלכלי ● הנציבות האירופית הודיעה כי תקדם את השעיית הסכם הסחר החופשי מול ישראל באופן רשמי ● בינתיים, גורמים בכירים מספרים כי נציגי מודי'ס ביקרו בארץ בשבוע שעבר והביעו חששות מהמגמה השלילית

מימין: נשיאת הנציבות האירופית אורסולה פון דר ליין ושרת מדיניות החוץ של האיחוד האירופי קאיה קאלאס, בריסל / צילום: ap, Geert Vanden Wijngaert

הסנקציות של האיחוד האירופי: השפל ביחסים ומי עדיין תומך בישראל?

הנציבות האירופית הכריזה על תוכנית חסרת תקדים לסנקציות חריפות על ישראל, וחלק מהצעדים כבר יצאו לדרך ● מה יהיו השלבים הבאים, כמה כסף נפסיד ואילו מדינות מובילות את המהלך? ● שאלות ותשובות

הכנסת / צילום: Shutterstock, Roman Yanushevsky

אושרה פריצת תקציב המדינה ל-2025 בוועדת הכספים

כעת, יועבר התקציב המתוקן לאישור סופי, בקריאה שנייה ושלישית במליאת הכנסת ● יתכן שזו לא תהיה פריצת התקציב האחרונה ל-2025, שכן עלות המבצע לכיבוש העיר עזה לא נכללת בה

מימין: יוסי בכר ז''ל יו''ר הוועדה, דוד קליין ז''ל נגיד בנק ישראל דאז, ובנימין נתניהו שר האוצר דאז. / צילום: אריאל ירוזולימסקי

20 שנה לרפורמה שטלטלה את שוק ההון: מה קרה לכוחם של הבנקים?

כשחברי ועדת בכר בישרו על הפרדת הבנקים מקופות הגמל וקרנות הנאמנות, בכירי המערכת הבנקאית הזהירו מפני משבר ● שני עשורים לאחר מכן כבר ברור שהבנקים לא רק שלא נפגעו מהרפורמה ההיא, אלא רק התחזקו מאז ● מודל העמלות, השליטה בשוק ההלוואות וחדרי המסחר שלהם שמרו על ההגמוניה לאורך השנים ● 20 שנה לוועדת בכר, פרויקט מיוחד

פרופסור אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. צילום: איל יצהר / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

המאבקים בבנק ישראל מחריפים: הנגיד תקף פומבית את הוועד, שלא נותר חייב

לאחר הפרסום בגלובס על המאבק הפנימי בבנק ישראל, העימות עלה מדרגה והפך לפומבי, כאשר הנגיד אמיר ירון התעמת חזיתית עם ועד העובדים החדש ● על רקע המשבר העמוק הכולל עזיבות בכירים ומשבר אמון חסר תקדים, היחסים המתוחים במוסד הגיעו לסף פיצוץ

ראש הממשלה בנימין נתניהו / צילום: תמר מצפי

התוצר לנפש ושיעור החוב: מה למדנו מנאום ההבהרה של נתניהו?

אחרי הנאום שחולל סערה, ראש הממשלה בנימין נתניהו ביקש להרגיע את הציבור והשווקים ● הוא רצה לגבות את דבריו בנתונים וגרפים, לא תמיד זה עזר ● האיחוד האירופי לא עד כדי כך חסר משמעות, וכשמסתכלים על התוצר צריך להתחשב בעוד גורמים ● אבל יש גם נתון שהוא אכן חיובי, אם כי גם אותו יש לשים בהקשר הנכון ● המשרוקית של גלובס

רפורמת בכר - הרפורמה שנועדה לפרק את ריכוזיות הבנקים מציינת שני עשורים. איך הכול התחיל

רפורמת בכר, שאושרה בכנסת ב־2005, נחשבת עד היום לנקודת מפנה בשוק ההון הישראלי - והדרך אליה הייתה רצופה במאבקים ● מדוע היה בה צורך, ומה היו המלצותיה? ● 20 שנה לוועדת בכר, פרויקט מיוחד

מערכת הלייזר ''מגן אור'' שתיקרא מעתה ''אור איתן'', על שמו של סרן איתן אוסטר ז''ל שנפל בלבנון / צילום: דובר צה''ל

כל יירוט יעלה דולרים בודדים: הושלמו הניסויים בקרן הלייזר

המערכת השלימה את סדרת הניסויים בטרם העברת המערכת לצה"ל, ונמסר כי היא הוכיחה את יעילותה מול טילים, רקטות ופגזי מרגמה ● המערכת תיקרא "אור איתן", על שמו של סרן איתן אוסטר ז"ל שנפל בלבנון