גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

30 שנה של הכנות ו-12 ימים של הפצצות: כמה עלתה ההיערכות למלחמה באיראן?

התשלום הכבד על המלחמה מול איראן - כמיליארד שקל בממוצע ליום - הוא רק המערכה האחרונה בהשתלשלות ארוכת שנים ועתירת הוצאות ● יצאנו לבדוק כמה כסף הוקצה לפרויקט בעשורים האחרונים, ומצאנו: מדובר במשאבי עתק, שאולי סוף סוף אפשר יהיה להפנות לחינוך, בריאות ורווחה ● 30 שנה של היערכות, פרויקט מיוחד

נתניהו חושף את ארכיון הגרעין האיראני. רוב הפעילות הייתה סודית / צילום: ap, Sebastian Scheiner
נתניהו חושף את ארכיון הגרעין האיראני. רוב הפעילות הייתה סודית / צילום: ap, Sebastian Scheiner

לאחר שכוחות צה"ל והמוסד השלימו את מלאכתם באיראן צפויה מערכת הביטחון להוציא חשבונית ארוכה למשרד האוצר, לצורך כיסוי הוצאות המבצע, שחורגות מהתקציב. באוצר יידרשו להעביר בכנסת תקציב מלחמה מעודכן, כפי שכבר עשו כמה פעמים מאז 7 באוקטובר.

במערכת הביטחון ובאוצר עדיין לא מפרסמים את עלויות המבצע, אבל אלה מוערכות בידי גורמים שונים בכמיליארד שקל בממוצע ליום. תמהיל ההוצאות שונה למדי מכפי שהורגלה המערכת בזירות בעזה ובלבנון. במקום חטיבות על קרקע האויב וגיחות מהירות של חיל האוויר - הפעם הן כוללות תפעול מורכב של מאות מטוסים מעל שמי איראן הרחוקה, חימושים יוצאי דופן ופעילויות חשאיות של המוסד. באשר לעלויות הגבוהות של גיוס מילואים, מערך המשרתים הוכנס לדריכות שיא עוד לפני פתיחת המבצע הנוכחי, עם אישור לגיוס 450 אלף איש.

באוצר כבר החלו בהליך המתבקש של ניצול רזרבה של כ־3 מיליארד שקל, שנשמרה במסגרת התקציב לתרחישים ביטחוניים. אך ברור לכל המעורבים שסכום זה לא יספיק לממן את הלחימה באיראן. המגעים בין האוצר למערכת הביטחון על התוספות שיידרשו כבר נפתחו, עם דעות חלוקות באשר לחלק מהרכיבים שצה"ל מבקש. לטענת האוצר, חלקם כבר תוקצבו מראש במסגרות אחרות.

התוספת לתקציב הביטחון מוערכת בעשרות מיליארדי שקלים, לרבות מימון המשך הלחימה בעזה. כך למשל, לפי הערכות שפורסמו בעבר בגלובס, עלות יירוט נעה בין 700 אלף דולר במקרה של מערכת קלע דויד ל-2 מיליון דולר ו־3 מיליון לחץ 2 ו־3, בהתאמה. עלות שעת טיסה מוערכת בעשרות אלפי דולרים, למשל, עלות שעת טיסה של מטוסי F-35 עומדת על כ־67.5 אלף דולר. אותה יש להכפיל במספר המטוסים והשעות לאיראן וחזרה, וזה לפני שהבאנו בחשבון את הפצצות.

ואולם, כבדה ככל שתהיה התוספת - התשלום עבור מבצע עם כלביא מכסה רק את המערכה האחרונה בהשתלשלות ארוכת שנים ועתירת הוצאות.

אין סעיף בספרי התקציב

לא תמצאו מספר להוצאה של ישראל נגד תוכנית הגרעין מאז תחילת שנות האלפיים. אין סעיף כזה בספרי תקציבי המדינה הגלויים. מלבד האתגר הרגיל של התחקות אחר עלויות של פרויקט ממשלתי כלשהו לאורך עשורים, במקרה של ניסיונות סיכול פרויקט הגרעין האיראני, רוב הפעילות הייתה כמובן סודית. לרוב ישראל לא לקחה אחריות רשמית גם על מהלכים שיוחסו לה לפי פרסומים זרים, כמו חיסולים של דמויות מפתח בפרויקט הגרעין באיראן ותקלות מסתוריות שנרשמו בו.

אם לא די בכך, יש להניח שחלק מהפעילות נתמכה בכספי הסיוע מארה"ב לאורך השנים ובפרט בלחימה הנוכחית - מה שמקשה עוד יותר את חישוב העלויות. עולה גם השאלה מהם גבולות הגזרה להערכת תג המחיר של העימות ההיסטורי מול איראן. האם לכלול באומדן גם את מלחמות הפרוקסי מול חיזבאללה והחות'ים? האם לספור השפעות עקיפות כמו זו על המשק והתוצר או פרמיית הסיכון להשקעות בישראל? וכיצד להתייחס לעלות האלטרנטיבית, כלומר איך הייתה נראית ישראל אם כל הכסף שהוקצה בעשורים האחרונים לכוננות מול איראן היה הולך לחינוך, בריאות, רווחה וכדומה?

ההצצה הכי טובה שקיבלנו לתהליך קבלת ההחלטות בזווית הכלכלית הייתה בתחילת העשור הקודם. ב־2012-2010 הגיעה ישראל למתח גבוה סביב האיום הגרעיני. ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר הביטחון דאז אהוד ברק האמינו שחלון ההזדמנויות לעצירתו הולך ונסגר, ודחפו בחוזקה לאופציה צבאית - שלא יצאה לפועל בסוף.

בראיון לערוץ 2 ב־2013 ראש הממשלה לשעבר אהוד אולמרט אמר: "בשנתיים האחרונות הוצאנו יותר מ־11 מיליארד שקל על הזיות הרפתקניות שלא בוצעו ולא יבוצעו". אולמרט הסביר אז שהכספים הוצאו על הכנות צבאיות שלא מומשו, וכי מדובר בסכומים "מעל ומעבר לתקציבים הרב־שנתיים". נתניהו, מצדו, הגיב על דברי אולמרט בביטול: "זו אמירה פרועה וחסרת אחריות. אין פה בזבוז של שקל".

"זה היה כל הזמן ברקע"

מדוע בעצם מבצע שלא יוצא לפועל הוא עתיר עלויות? ירום אריאב, מנכ"ל משרד האוצר לשעבר, אומר: "ישנם כמה סוגי עלויות במערכה שכזאת. הראשון הוא עלויות של היערכות להצטיידות לקראת מלחמה, כלומר בניין כוח. אני לא חושב שאפשר לכמת את זה במספרים, אבל עלויות בניין הכוח הן בוודאי מאוד מאוד משמעותיות".

אריאב ניהל את האוצר מתחילת 2007 ועד סוף 2009. באותה התקופה נבחר לבית הלבן הנשיא ברק אובמה, שגילה עמדה פשרנית יותר מול איראן וחתם איתה בהמשך על הסכם הגרעין. במענה לשאלה האם הוא זוכר באותן שנים התעסקות תקציבית ערה סביב הנושא האיראני, אומר אריאב: "זה היה כל הזמן ברקע, אבל כמובן אי אפשר לפרט".

ירום אריאב, מנכ''ל משרד האוצר לשעבר. הנושא ריחף מעל התקציב / צילום: ארז חרודי - עושים צילום

רכיב עלויות נוסף שמציין אריאב הוא "עלויות שוטפות להיערכות ולניסיונות לעכב (את התקדמות פרויקט הגרעין - א"ד). כאן בוודאי אי אפשר להגיד כמה ומתי, אבל אי אפשר גם להתעלם מכך שהיו עלויות בניסיונות האלה, על פי פרסומים זרים".

כמו חלק מהמבצעים של המוסד באיראן, ייתכן שגם העלות המצטברת לאורך השנים של סיכול כוונות המשטר להשמיד את ישראל תישאר עלומה. אבל מובן מאליו שמדובר במשאבי עתק, גם תקציבית וגם ברמת כוח האדם וסדר העדיפויות הלאומי. ואם באמת הצליחה ישראל, בשילוב כוחות ארה"ב, לחסל סופית את תוכנית הגרעין - ביום שאחרי ניתן יהיה להקצות את המשאבים הציבוריים הללו אחרת לגמרי.

עוד כתבות

חיים כצמן, מייסד ומנכ''ל ג'י סיטי / צילום: אריק סולטן

בשוק מנסים להבין: למה מניית ג'י סיטי יורדת?

מניית חברת הנדל"ן המניב של חיים כצמן משלימה נפילה של 20% מתחילת החודש ● בשוק חוששים מפני אזהרת רווח שתגיע, אך מנגד יש מי שחושבים שכצמן רוצה לנצל את נפילת המניה כדי לקנות מניות נוספות בחברה ● בחברה לא נותרו אדישים והגיבו: "אין ברשות החברה כל מידע מהותי ביחס למצב החברה שטרם דווח לציבור"

דני מירן, תושב יסוד המעלה ואביו של שורד השבי עמרי מירן, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: שלומי יוסף

דני מירן: "מה שהמדינה נותנת לשורדי השבי לא מספיק"

"לא רק לשבים יש בעיות כלכליות, גם למשפחות החטופים, ולא רק במעגל הראשון אלא גם במעגל השני והשלישי" - כך סיפר דני מירן, אביו של שורד השבי עמרי מירן, בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס ● עוד הוא ציין כי מי שחזר לקריית שמונה זו אוכלוסייה שצריכה חיזוק, עידוד ותמיכה

תנובה / צילום: שלומי יוסף

המחוזי: תנובה עשתה דין לעצמה והחזיקה בשטח שאינו בבעלותה

ביהמ"ש קבע כי תנובה אינה בעלת זכויות בשטח בבאר שבע שהחזיקה במשך עשרות שנים ● בנוסף נמתחה ביקורת על התנהלות החברה: איך תאגיד עתיר-משאבים, המלווה ביועצים משפטיים צמודים, שוכח לחתום על הסכם לקבלת מקרקעין?

ריצ'רד פרנסיס, מנכ''ל טבע / צילום: אלעד מלכה

אחרי זינוק של 80% במניית טבע: המנכ"ל פרנסיס מוכר מניות בכ-50 מיליון שקל

נשיא ומנכ"ל טבע ריצ'רד פרנסיס צפוי למכור מניות שקיבל כחלק מתוכנית התגמול שלו, תוך שהוא נהנה מהזינוק במחיר המניה בשנה החולפת ● לאחרונה קיבל מניות נוספות בשווי של 50 מיליון דולר ● בכך, חגיגת המימושים בבורסה נמשכת: 20 מיליארד שקל זרמו לכיסי בעלי עניין בת"א בשנת השיא

יערה זיו גביש, מיכל פינק, שריף ניגם ומירב בן שימול, בפאנל משותף / צילום: כדיה לוי

מתוך 87 סטארט-אפים לפוד טק באצבע הגליל נותרו רק 3 פעילים

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס נראה כי מצב העסקים בצפון משתפר, אבל בשטח עדיין לא ניכרת התאוששות ● אלפי עסקים נסגרו, התיירות קרסה, וברשויות מזהירים שהסיוע "בפרוסות" ללא גורם מתכלל לא יחזיר אנשים ועבודה לאזור

משה דוידוביץ', ראש מועצה אזורית מטה אשר / צילום: שלומי יוסף

משה דוידוביץ: "צריך להפסיק לדבר על שיקום ולדבר על צמיחה"

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס, דיברו ראש עיריית קריית שמונה אביחי שטרן וראש מועצה אזורית מטה אשר משה דוידוביץ’ על הצורך להפסיק להסתפק בשיקום בלבד ולפעול למימוש הצמיחה בצפון ● השניים הצביעו על הצורך בתמריצים למפעלים, השקעה בתשתיות והקמת עוגני צמיחה כמו מקומות תעסוקה, אוניברסיטאות ובתי חולים

יהודה מורגנשטרן, מנכ''ל משרד הבינוי והשיכון, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

מנכ"ל משרד הבינוי והשיכון על מחירי הדיור: "כופר בזה שיש עליות"

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס אמר יהודה מורגנשטרן כי ההסכם המתגבש עם קריית שמונה הוא חלק מתוכנית השקעות של עשרות מיליארדי שקלים בצפון • עם זאת הוא התריע ש"אנחנו מאבדים את הצפון", וקרא להציב יעד ממשלתי ברור לאזור

עפרי אליהו-רימוני, ממייסדי ארגון ''הביתה חוזרים לגליל'', בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: שלומי יוסף

עפרי-רימוני: "אי-אפשר להגיד שאין פה ממשלה. הם התחילו בצעדים קטנים, וצריך להגדיל"

לירן לנגליב, מנכ"ל Conexa, ועפרי אליהו-רימוני, ממייסדי ארגון "הביתה חוזרים לגליל", דיברו בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס על דור העתיד של הגליל, וסיפרו מדוע העתיקו לאחרונה את מקום מגוריהם לצפון ● אליהו-רימוני: "אם המדינה תשים לעצמה יעד להפוך את עמק החולה לעמק הסיליקון, זה יקרה"

צוללת של טיסנקרופ / צילום: Associated Press, TARA TODRAS-WHITEHILL

לראשונה: רכיבים לצוללות של גרמניה ייוצרו בישראל

אלביט וחברת טיסנקרופ מערכות ימיות הגרמנית חנכו קו ייצור חדש בישראל לייצור רכיבי מבנה תת־ימיים לצוללות ● כחלק משיתוף־הפעולה אלביט תקים מתקן ייצור חדש לרכיבי GRP תת־ימיים ● בתוך כך הודיעה אלביט על מספר חוזים נוספים בהיקף של מאות מיליוני דולרים

נתב''ג / צילום: Shutterstock

לקראת סגירת השמיים? הוכרז סכסוך עבודה בענף התעופה

הסכסוך יחול על למעלה מ-11 אלף עובדים בחברות התעופה אל על, ארקיע, ישראייר ואייר חיפה וכן על רשות שדות התעופה ● הרקע לסכסוך הוא הכוונה להקים בסיס פעילות של וויזאייר בישראל ללא היוועצות עם נציגות הכובדים בענף התעופה

עלי איוב, סגן נשיא להנדסת תוכנה, NVIDIA, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

הבכיר הישראלי באנבידיה: "לא רק שיש בצפון טאלנט, יש פה טאלנט לא מנוצל"

עלי איוב, סגן נשיא להנדסת תוכנה באנבידיה, התייחס בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס להתרחבות של אנבידיה בצפון, איך מגייסים עובדים באזור, וגם להשפעה של AI על שוק ההייטק ● "הצפון בעיני אנבידיה זה מקום עם הון אנושי מעולה ומקום לצמיחה, וזה לא במקרה הבחירה בקריית טבעון"

דונלד טראמפ, בנימין נתניהו, עלי חמינאי / עיבוד: ap, Mark Schiefelbein

הערכות: טראמפ קרוב לתת פקודה ליציאה למלחמה במזרח התיכון

דריכות גבוהה בישראל לקראת אפשרות לתקיפה אמריקאית באיראן על רקע תקיעות השיחות בז'נווה ● אסון בצנחנים: עפרי זוהה בטעות כאיום - ונפגע מאש חברו. הכוח פעל בח'אן יונס לחשיפת רשת מנהרות שבה הוחזקו גם חטופים ● באיראן הודיעו: נקיים מחר תרגיל ימי עם רוסיה בים עומאן ובצפון האוקיינוס ההודי ● הערכה בישראל: בעוד כשבוע תושלם צבירת הכוח הצבאי של ארה"ב במזרח התיכון ● עדכונים שוטפים

אייזק דבח, מנכ''ל דלתא ובעל השליטה / צילום: רמי שלוש

אייזיק דבח: "הדבר היחיד שמכעיס אותי זה שהבורסה כאן מזנקת ומניית דלתא לא"

יום לאחר צניחה של 16% במניית החברה הבת, בעלי דלתא גליל מתקשה להבין את תגובת השוק: "אנשים קנו קצת פחות פיג'מות, אבל זו חברה נהדרת" ● למרות עלייה במכירות, הרווח הנקי של דלתא נשחק, בשל הפרשה לרפורמת המכסים של טראמפ: "מעבירים הרבה ייצור למצרים"

הקונסול הכללי בניו יורק, אופיר אקוניס בנימיני וגואטה, כאן ב', 11.02.26 / צילום: דוברות הכנסת

האם לאיראן יש טילים שמאיימים על ארה"ב?

הטווח המקסימלי של הטילים שבידי איראן רחוק מלהגיע לארה"ב, והוא יכול להגיע רק עד מזרח ודרום אירופה ● המשרוקית של גלובס

פרידריך מרץ, קנצלר גרמניה / צילום: Reuters, Nicolas Economou

אובדן של 120 אלף משרות בשנה: התעשייה הגרמנית במשבר עמוק

לפי דוח של EY, התעשייה הגרמנית השילה 124 אלף משרות בשנה שעברה, בקצב מהיר פי שניים מזה שנרשם בשנה שלפניה ● מחירי האנרגיה בגרמניה זינקו פי שלושה לפחות עבור לקוחות עסקיים, בשל הפסקת הזרמת הגז הרוסי בצינור "נורד–סטרים", והעתיד אינו ידוע, למרות ניסיונות של הממשלה להבטיח סובסידיות בתחום

קופסאות מזון התינוקות נוטרילון של טבע / צילום: טלי בוגדנובסקי

צעד אחד צעד: כך פוספס רעלן הצרוליד בנוטרילון

ועדת הכנסת חשפה את השתלשלות האירועים - ממועד זיהוי הרעלן בעולם ועד הריקול בישראל ● המסקנה: משרד הבריאות פעל מהר, אך מדינת ישראל לא הייתה בעדיפות על שולחן הרגולטורים האירופאים, ומערכת המעקב מצריכה חיזוק

רעננה / צילום: Shutterstock, defotoberg

פסק הדין שמחייב את הרשויות המקומיות בתשלום מס חדש

עיריית רעננה תחויב במס רכישה בגובה 34 אלף שקל על שטחים ציבוריים שקיבלה במסגרת תוכנית יזמית, לאחר שוועדת ערר דחתה את טענתה להפקעה ● ההכרעה עשויה להשפיע על מחלוקות דומות המתנהלות מול רשויות נוספות בפרויקטים ברחבי הארץ, וברשות המסים מעריכים כי הסוגיה תתגלגל לבסוף לפתחו של העליון

יו''ר המועצה הלאומית לכלכלה, אבי שמחון / צילום: שלומי יוסף

ויכוח בין האוצר ליועץ הכלכלי של רה"מ: האם תוקם חוות שרתים בפריפריה?

פרופ' אבי שמחון דוחף להגדרת חוות שרתים כ"תשתית לאומית" - ולאפשר הקמת תחנות כוח צמודות במסלול עוקף רשויות מקומיות ● באוצר מתנגדים מחשש לעומס על רשת החשמל ועלויות כבדות ● הביקורת: "ההטבות מוגבלות לצפון הקרוב ולדרום המרכז, הגליל והנגב - בחוץ"

אוניית צים LNG / צילום: Mr YC Chou

זכרונות מעסקת טאואר: הסיבה שמניית צים זינקה לפחות מהשווי במכירה

השווי של צים זינק אל פחות משווי העסקה בגלל החשש שזו לא תצא לפועל ● השגת האישורים הנדרשים לעסקה צפויה להימשך עוד חודשים ארוכים, והחששות כבר צפים על פני השטח

אלונה בר און, מו''ל גלובס, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

אלונה בר און, מו"ל גלובס: "עיתונות כלכלית מביאה נתונים ולא דעות פוליטיות"

"אנחנו מנסים לעשות עיתונות אחרת", כך אמרה הבוקר אלונה בר און, מו"ל גלובס, בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס ● עוד הוסיפה בר און, כי "המטרה שלנו היא לספק לאזרחים מידע מהימן ומדויק לו הם זקוקים לצורך תפקודם בחברה החופשית"