במשך עשורים, השקיעה איראן בבניית מערך ארגוני טרור שנועד לאיים על ישראל ולהרתיע אותה מפני תקיפה. אך ברגע האמת, כשהמנהיג העליון עלי חמינאי היה זקוק להם, הם לא היו שם. מבצע עם כלביא משקף את קריסתו הסופית של ציר ההתנגדות. ב־7 באוקטובר ישראל נחלה אמנם כישלון חרוץ, היסטורי, אך כדור השלג שהחל להתגלגל הביא בסופו של דבר לפירוק זרועות התמנון האיראני.
מפקד כוח קודס במשמרות המהפכה קאסם סולימאני השקיע שנים בפיתוח הציר, במטרה ליצור טבעת חנק על ישראל: ארגוני הטרור בעזה ובראשם חמאס, משטר אסד בסוריה, הח'ותים בתימן, מיליצות פרו־איראניות בעיראק ומעל לכול חיזבאללה בלבנון. ביום פקודה הם היו אמורים לעוט על הגבולות, בזמן שהרפובליקה האסלאמית תממש את יכולות הטילים והכטב"מים הנרחבות שפיתחה. האיראנים, בהבנת חולשתם, רצו גם להרחיק את המערכה "מהבית". כך, הם קיוו כי לא יבלטו יכולותיהם המוגבלות, כולל חיל אוויר שהתבסס על מטוסי קרב בני 50.
משטר האייתוללות הפנה לכך משאבים אדירים. לפי אתר IranWire, משמרות המהפכה קיבלו 2.3 מיליארד דולר בשנת התקציב 2022-2021, כשליש מתקציב הביטחון ופי שלושה מהצבא. לצד זאת, בחברת המודיעין ג'יינס העריכו כי בין 2013-2023 זינקה ההקצאה למשמרות המהפכה מ־27% לכ־37.3% מכלל תקציב הביטחון.
את סולימאני חיסל נשיא ארה"ב דונלד טראמפ בבגדד ב־2020, והוא לא זכה לראות כיצד התיאוריה שלו מתרסקת סופית עם התקיפה האמריקאית במתקני הגרעין בפורדו, בנתנז ובאספהאן. נכון לכתיבת שורות אלה הפסקת אש נכנסה לתוקפה מבלי שחיזבאללה, שספג מכות קשות, הצטרף מחדש למלחמה, המורדים החות'ים לא הגבירו את קצב השיגורים, המיליציות הפרו־איראניות בעיראק לא תקפו בעצמן יעדים אמריקאיים, ומול חמאס סוגיית החטופים נותרה החשובה ביותר, אך נראה כי ברצועת עזה נותרו רק רקטות קצרות טווח שאותן הם משגרים במשורה - ואין איום על עומק ישראל.
חיזבאללה
ההרתעה של חיזבאללה ערב המלחמה נבעה ממגוון יכולות שבהן החזיק, ובראשן, לפי הערכת ה־CIA - כ־150 אלף טילים ורקטות. עם פרוץ המלחמה האיראנים, בהסכמת נסראללה, השתמשו ביהלום שבכתר, ציר ההתנגדות, כאמצעי להישרדות חמאס.
אלא שכפי שהשתקף גם באיראן, החדירה המודיעינית הישראלית הייתה עמוקה. בשעת פקודה הופעל מבצע הביפרים, הושמדו תשתיות טילים משמעותיות, וחוסל חלק הארי מההנהגה המדינית והצבאית של חיזבאללה. זה הביא את חיזבאללה לרדת על הברכיים ולהסכים על הפסקת אש, שנסראללה, בטרם חיסולו בדאחייה, סירב לה בתוקף.
בזירה הלבנונית ניכר כי אסטרטגיית היציאה, לפי שעה, צלחה, משום שלהישג הצבאי התווסף מפנה מדיני בבירות. הוואקום השלטוני נפסק, הנשיא ג'וזף עאון נבחר, ממשלה בראשות נוואף סלאם עלתה בעקבותיו, וניכר כי שניהם מעוניינים, באמת ובתמים, לשקם את המדינה.
סוריה
עוגן משמעותי נוסף שאיראן איבדה כליל במלחמה הוא סוריה. משטר האייתוללות דאג להישרדות בשאר אסד בשלטון לטובת טבעת החנק סביב ישראל ושימור ציר הברחות נוח וכמותי לחיזבאללה. אולם הפיכת הבזק של אבו מוחמד אל־ג'ולאני מיד לאחר כינון הפסקת האש של ישראל וחיזבאללה החלישה מאוד את ציר ההתנגדות, והקשתה את משלוחי האמל"ח והכספים האיראניים ללבנון.
חמאס והג'יהאד האסלאמי
ארגוני הטרור בעזה, ובמיוחד חמאס, היו מחוללי אסון 7 באוקטובר, אך היום הזה היה גם המכונן בקריסת ציר ההתנגדות. צמרת חמאס חוסלה כמעט כולה ותשתיות הארגון בעזה נחרבו. עם זאת, המערכה ברצועת עזה סבוכה במיוחד. המציאות בשטח מעידה כי בפעילות צבאית לא תוכל ישראל להחזיר את מלוא החטופים. לחמאס עדיין יש יתרון בדמות היקף נכסים של יותר מחצי מיליארד דולר שמנהל משוחרר עסקת שליט, זאהר ג'בארין.
המורדים החות'ים
משלוחי הנשק האיראניים הראשונים לחות'ים התבצעו רק ב־2009, ובין היתר אפשרו להם לכבוש שטחים נרחבים, כולל הבירה צנעא ועיר הנמל האסטרטגית חודיידה, במלחמת האזרחים שהתחוללה במדינה ב־2022-2015. בה בעת הם שיגרו טילים וכטב"מים לערב הסעודית ואיחוד האמירויות, ומיצבו עצמם כשחקן אזורי בלתי מבוטל.
על אף כל זאת בישראל די התעלמו מהאיום, והתעוררו אליו רק במלחמה הנוכחית. שיא צבירת הידע המודיעיני שלנו השתקף בניסיון חיסול של רמטכ"ל החות'ים עבד אל־כרים אל־עאמרי לפני כשבוע וחצי. לכל אורך המערכה הפעילה אותם איראן כגורם מטריד מול ישראל, בשיגורי הטילים והכטב"מים החוזרים ונשנים.
החות'ים הם יוצאי הדופן בציר. הם הצליחו, באמצעות הפגיעה בחופש השיט בים האדום ובנכסים אמריקאיים במרחב, להגיע להפסקת אש, עם נשיא ארה"ב דונלד טראמפ. נוסף על כך, כשחולשת איראן החלה להתגלות, הם ניסו למצוא גיבוי חדש. לאורך המלחמה הלכה והתהדקה מערכת היחסים שלהם עם רוסיה וסין. בינתיים הם עדיין לא נטשו את איראן, ואף הצהירו כי התקיפה האמריקאית נגד איראן, תביא לחידוש מתקפותיהם נגד נכסי ארה"ב באזור.
המיליציות בעיראק
מי שלאורך המלחמה היו הזירה המשנית מכול הן המיליציות בעיראק. פלישת ארה"ב לעיראק ב־2003 ערערה את המדינה, שכ־65% מאוכלוסייתה הם שיעים. מי שניצל את הריק הוא קאסם סולימאני, שהביא להקמת עשרות מיליציות. לפני כעשור, בגלל כיבושי דאעש במרחב, הוקם חשד א־שעבי, ארגון־הגג של המיליציות הפרו־איראניות בעיראק. בינואר 2020 סגן מפקדו , אבו מהדי אל־מוהנדס, חוסל עם סולימאני.
מאז מרץ 2023 מחזיקות המיליציות בחוקרת הישראלית אליזבט צורקוב, ובמהלך המלחמה חיפשו, בעיקר, להטריד את מערך ההגנה האווירית הישראלי באמצעות כטב"מים. לא מן הנמנע כי איראן הותירה אותם בצד - בעקבות החשש ממתקפה אמריקאית. אך גם לאחריה היא לא הפעילה את הכוחות שפרוסים במרחק אפסי מבסיסי ארה"ב בעיראק.
