גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

"ההרס עצום": יו"ר איגוד מהנדסי הערים על קשיי השיקום ביום שאחרי

יו"ר איגוד מהנדסי ואדריכלי הערים, האדריכל גיא דוננפלד, מתריע על המגבלות במענה למתקפות הטילים מאיראן: "ברמת המדינה יש הרבה בלבול וחוסר תקשורת" ● כמהנדס עיריית בית שמש לא חווה מקרה של פגיעת טיל ישירה, אך הוא מודע היטב לקושי שאיתו מתמודדים הקולגות: "בזירות הקשות צפויה עבודה של ימים ואפילו שבועות"

גיא דוננפלד, יו''ר איגוד מהנדסי ואדריכלי ערים / צילום: אלעד מלכה
גיא דוננפלד, יו''ר איגוד מהנדסי ואדריכלי ערים / צילום: אלעד מלכה

"התרחישים שדיברו עליהם בפיקוד העורף במקרה של מתקפת טילים, לא הכינו אותנו לממדי הרס כמו שאנחנו רואים עכשיו. בפועל, הנזק בשטח גדול הרבה יותר ממה שהוצג לנו. זה אירוע שלא נערכנו למשהו כמותו.

"אנחנו עדיין באמצע הניהול של האירוע, ובמקביל אנחנו מנסים לעדכן 'בשידור חי' במה שאפשר, באמצעות מי שכבר חווה את זה לצערנו והתנסה בטיפול באירוע כזה - במסקנות, בסוגיות שעולות, בדרכי ההתמודדות.

הסיפורים והסכסוכים שחושפים את החורים במתווה לפיצוי המפונים מביתם
המיקום האופטימלי של הממ"ד: חיצוני, בניגוד לכיוון הטילים

"יש פה ממד זמן קריטי: לא לחכות לאחרי המלחמה כדי לשתף, אלא לעשות את זה בזמן אמת, עד כמה שאפשר, כדי ליישם את התובנות במקרים הבאים, חלילה, שעלולים לקרות כבר היום או מחר. כל דחייה בשיתוף המידע הזה יכולה להיות משמעותית מאוד", אומר אדריכל גיא דוננפלד, יו"ר איגוד מהנדסי ואדריכלי הערים ומהנדס העיר בית שמש.

דוננפלד נמצא בימים אלו בתהליך של למידה: פגיעות ישירות של טילים בליסטיים, בעלי ראשי קרב גדולים, שיוצרים זירות הרס עצומות. בעיר שהוא משמש כמהנדס שלה, למרבה המזל, לא נרשם עדיין אירוע כזה, אך מקביליו בערים רבות, בעיקר במרכז, מתמודדים בימים אלו עם אתגרים לא פשוטים.

איך מסייעים לקולגות בימים כאלו?
"יש לנו הרבה חברים שנמצאים במצוקה אמיתית. אין תקדים מעשי לכזה דבר, בטח שלא בישראל, ואנחנו נעזרים בכלים העומדים לרשותנו ובעזרתם בעצם בונים פרקטיקות ומנסים ליצור שיתוף ידע בין החברים. אנחנו עדיין בתוך האירוע ולומדים תוך כדי תנועה. כשהוא יסתיים, נוכל לעבור ללמידה ולהפקת לקחים, להעמקה באירועים וליצירת תובנות".

כל אירוע שבו נופל טיל במרכז עיר - זאת התמודדות רצינית.
"היקף העבודה מאוד מאסיבי, בעיקר במקומות שבהם מדובר בזירה רצינית, רחבת היקף. מהנדס העיר צריך לצאת עם צוותים לכל מבנה ומבנה שנפגע, למיין אותו, לקבוע יחסית במהירות אם הוא כשיר או לא, אם הדיירים יכולים לחזור אליו או לא, אם נדרשות עבודות שיקום כאלו ואחרות. זו עבודה שתימשך כמה ימים, ואפילו שבועות, כדי להשלים את הטיפול".

פגיעת טיל בבני ברק / צילום: ap, Leo Correa

"אין לנו מנגנונים מספיק משומנים"

ההערכות עד כה מדברות על כ־9,000 נפגעים במתקפות הטילים מאיראן. עשרות בניינים נפגעו, כולל כאלו במעגל השני והשלישי למוקד הפגיעה. כדי להמחיש את ממדי ההרס נציין כי רק בזירת הנפילה בבת ים, שם נהרגו למרבה הצער תשעה בני אדם, יותר מ־70 בניינים נפגעו ו־20 הוכרזו כמיועדים להריסה.

לא מזמן הגדרת את האתרים הללו כ"זירות הרס", כמו ברעידות אדמה.
"לפני כשנתיים השתתפתי בדיונים של צוות בין־משרדי מטעם משרד ראש הממשלה, שדן בשיקום ארוך טווח לאחר רעידות אדמה. כולנו דיברנו על ההתמודדות עם רעידת אדמה חזקה, על שיקום ארוך טווח - ויש דמיון בין זה לבין האירועים שאנחנו חווים כעת. הדוח של הצוות כבר הופץ (באפריל 2024 - י.נ), אבל אני לא יודע אם נעשה איתו משהו מעבר לכך. היו בו המלצות שצריך לקבל אותן, ויפה שעה אחת קודם.

"התרחיש של רעידת אדמה לא מתחשב בזה שיש מלחמה, וזה בטח לא משהו שכדאי לדחות אותו למועד יותר מאוחר. זה קריטי מאוד. אחת ל־100 שנה יש רעידת אדמה חזקה באזור, ואנחנו נמצאים במאני טיים של אירוע כזה".

המדינה לא מעניקה מענה מספק כרגע?
"ברמת המדינה אני מרגיש שלא כל המערכות מחוברות לאירוע. יש הרבה בלבול, הרבה חוסר תקשורת. כשיש כבר תקשורת, מדברים בשפות שונות בין משרדים ובין גופים שונים. אין שפה אחידה, וזה משהו שחשוב לשפר אותו. אנחנו נמצאים ב'מגה אירוע', ובהיעדר גוף אחד שהוא בעל סמכויות, שמתכלל את הדבר הזה מטעם המדינה ומטעם מי שמוביל אותה, נהיה במצב של כאוס.

"באירועים של נפילת טילים יש הרבה מאוד גופים בשטח - משטרה, כיבוי אש, פיקוד העורף, רשויות מקומיות, מס רכוש. זה אירוע חירום לאומי, שאמורים להיות לו אבא ואימא, מישהו שיכיל אותו. פה אנחנו פחות רואים את זה.

"הרשויות הן אלו שנכנסות מתחת לאלונקה ונותנות את הפתרונות ואת המענים לתושבים שלהם. המדינה לאט־לאט מתארגנת להיכנס לאירוע.

"למשל, אחרי שפיקוד העורף מעביר אחריות לרשות המקומית, הסיטואציה לא ממש מנוהלת: סנכרון בין הרשות לבין רשות המסים, המשטרה, גורמי האכיפה, היחידה העירונית ועוד - זה אירוע מתמשך שאין לו מענה מסודר. גם עצם הניהול של רישום המבנים שנפגעו - אין פורמט סדור שמספק כלים לארגון מסודר של המידע, ומדובר בכמות אדירה של מבנים ודירות שנפגעו.

"גם נושא הביזה מחייב היערכות של הרשות המקומית, כדי לגדר מיד את המבנה ולאבטח אותו. אלו דברים שנופלים כרגע בעיקר על הרשות המקומית".

אולי הלקחים של היום יאפשרו לנו להתכונן טוב יותר לרעידת אדמה בעתיד?
"אני תמיד מנסה לחשוב איך למצוא את הדברים האופטימיים יותר בכל מצב, והאירוע שאנחנו נמצאים בו כיום צריך לשמש כמעורר או כאירוע פותח עיניים. להבין שיכולה להיות לנו קטסטרופה בסדר גודל כזה, לא רק מאיראן. העובדה שאין לנו היום מנגנונים מספיק משומנים לטפל באירוע הזה, היא משהו שצריך לתת לו מענה".

"המחסור ידוע. מדברים עליו לא מהיום"

לצד הביקורת כלפי התנהלות המדינה בעת הנוכחית, אדריכל דוננפלד מתריע גם מפני בעיה אחרת, עתידית: המחסור בכוח אדם בענף הבנייה, שעשוי לפגוע או לעכב את מאמצי השיקום של המבנים והאזורים שנפגעו. "כולנו יודעים ששוק הבנייה נמצא במשבר כבר די הרבה זמן, יש מחסור בפועלים מאז 7 באוקטובר, ולמרות שהביאו כבר עשרות אלפי עובדים זרים אני לא חושב שהדבר הזה נפתר, להפך. הוא רחוק מלהיפתר.

"הימים האחרונים מוסיפים עוד נדבך של מורכבות לאירוע, כי בשוך הקרבות ולאחר שקיעת האבק, יישארו לנו לצערנו לא מעט ערים ואזורים שלמים פגועים. לא מדובר רק על קבלני ביצוע שנצטרך - שכבר היום יש מחסור בהם בשוק - אלא גם בקבלני שיפוצים, בזגגים, בקבלני גבס ועוד. להחזיר בית לכשירות, גם אם היה רק במעגל ההרס השני או השלישי, זה אירוע כולל. אנחנו לא במצב טוב מהבחינה הזאת, וזה סיפור שאני צופה שילווה אותנו תקופה ארוכה".

ואם כבר כוח אדם, אי־אפשר שלא להתעכב על המחסור ברשויות המקומיות עצמן - מחסור שמדובר כבר שנים רבות, אך טרם נמצא לו פתרון אמיתי. מצב החירום שבו נמצא המשק, והעיסוק המתמשך בכל זירת נפילה, מעמיסים עוד יותר על עובדי הרשויות המקומיות, שידיהם עמוסות גם בימי שגרה.

איך מצליחים להתמודד עם העומס?
"זה מצב די שוחק. אני רואה את האנשים שעובדים פה, מנסים להתמודד במקביל עם הטיפול בילדים בבית, עם ניהול המשפחה, עם הדרישות בעבודה, עם האזעקות. זו התמודדות שמכבידה מאוד, ושוחקת את האנשים. נדרשת לא מעט אקרובטיקה כדי לתמרן בין העבודה השוטפת של יחידת ההנדסה והוועדה המקומית, לבין ההתמודדות עם היבטי החירום של האירוע המתנהל עכשיו. אנשי ההנדסה מבלים בחמ"ל, במשמרות, מנהלים שעון לחימה. נמצאים בהערכות מצב בבוקר ובערב, ובין לבין עושים את כל השאר".

יש לזה פתרון?
"המחסור הקיים ידוע ואנחנו מדברים עליו לא מהיום. השכר לעובדים ברשויות המקומיות, בעיקר ב'רצפת הייצור', קרי בודקי היתרים ובודקי תוכניות, הוא שכר מאוד נמוך. בסופו של דבר מצלחים למצוא את האנשים, אבל החוכמה היא להחזיק אותם, לשמר אותם. זה אירוע שהיה קיים עוד לפני המלחמה. האם יש פתרונות? כל הזמן אומרים לי ש'עובדים על זה'".

בעוד שנה מהיום נהיה במקום טוב יותר?
"שנה היא תקופה יחסית קצרה, אבל אני כן מאמין שבעוד שנה אנחנו יכולים להיות עם מנגנונים שעובדים, לראות את תחילתה של צמיחה במקומות שבהם היה שבר, ולצאת מהאירוע הזה הרבה יותר מחוזקים. אני מאמין שזה אפשרי. קורה מסביבנו משהו גדול, המזרח התיכון משתנה לנגד עינינו, ואני חושב שכדאי מאוד שנהיה חלק ממנו - שלא נפספס את הרכבת, הרכבת לשלום, שבסופו של דבר יכולה לפתוח פתח לשגשוג אזורי מאוד גדול".

עוד כתבות

ג'ק דורסי, מייסד טוויטר וסקוור / צילום: Shutterstock, Frederic Legrand - COMEO

היזם שמפטר 4,000 עובדים ביום אחד. מה הוא יודע שאנחנו לא

גל פיטורים נוסף; ג'ק דורסי, ממייסדי טוויטר ומנכ"ל חברת התשלומים האמריקאית בלוק, הודיע בדואר אלקטרוני לבעלי המניות שלו כי החברה תקצץ קרוב למחצית מעובדיה ● בלוק, שנסחרת בבורסת ניו יורק לפי שווי שוק של 33 מיליארד דולר, ייצרה רווח נקי של כחצי מיליארד דולר ברבעון השלישי של השנה שעברה ● המנייה זינקה במסחר המאוחר בכ- 24%

צחי נחמיאס / צילום: ורד פיצ'רסקי

צחי נחמיאס מכה בברזל החם: הנפקת ענק לאחר דוח חזק

מגה אור מגייסת 615 מיליון שקל בהנפקה פרטית למנורה ומגדל ● ההנפקה מתבצעת בפרמיה של 5% על מחיר הנעילה בבורסה

פאנלים סולאריים על גג בית מגורים / צילום: Shutterstock

בשורה ליזמים הסולאריים: רשות החשמל יוצאת למבצע פינוי מקום ברשת

רשות החשמל מנסה "לנקות" את הרשת מפרויקטים שלא יוצאים לפועל, ומציעה ליזמים החזר של עד 50 מיליון שקל ● בכך, היא מנסה לפתור את העומס על רשת החשמל ולתת מקום לפרויקטים חדשים ● ואיך ימנעו בעיות כאלה בעתיד?

שלמה איזנברג / צילום: תמר מצפי

אחרי הקריסה במניה: שלמה אייזנברג פרסם הצעת רכש למזג את מלם תים לחברה האם

בעל השליטה מקפל שכבה, לתוך החברה האם, באמצעות החלפת מניות אחרי שקיבל את אישור רשות המסים שהאירוע לא ייחשב כאירוע מס ● בחודש האחרון מניות חברות ה- IT קרסו בבורסה בעקבות החשש שה- AI עלול להחליף את חברות התוכנה ● מלם תים צללה ביותר מ-30%

יעקב אטרקצ'י, בעל השליטה באאורה / צילום: ראובן קפלינסקי

בהיקף 650 מיליון שקל: שיתוף הפעולה החדש של כלל ביטוח ואאורה

חברת הביטוח תשקיע 450 מיליון שקל בפרויקטים אותם מקדמת חברת הבת של חברת הנדל"ן, "אאורה מחדשים את ישראל" ● בתמורה, היא תחזיק ב-30-35% מהזכויות בפרויקטים, ותקבל זכות ראשונים להשקיע בפרויקטים עתידיים בהיקף של עד 200 מיליון שקל

וינרוט, האחים גרטנר והשופט איתן אורנשטיין / צילום: יונתן בלום, איל יצהר

ביהמ"ש קבע: העיזבון של וינרוט ישלם מאות מיליונים. ומה יעלה בגורל היורשים?

לאחר שנים ארוכות של התדיינות, בית המשפט המחוזי בירושלים אישר את פסק הבוררות וחייב את יורשי עו"ד ד"ר יעקב וינרוט לשלם מעזבונם לאחים משה ומנדי גרטנר ● עם זאת, האחים גרטנר דרשו סכום גבוה מהעיזבון, והנושא יעבור, שוב, להכרעת הבורר

אמיר אליחי, מייסד משותף ומנכ''ל Carbyne / צילום: Carbyne

"צופים התרחבות משמעותית": מנכ"ל קרביין בראיון אחרי האקזיט הענק

רכישת קרביין על ידי אקסון האמריקאית ב–625 מיליון דולר הושלמה רשמית, והחברה הישראלית הופכת לזרוע הטכנולוגית של ענקית הציוד המשטרתי במוקדי ה–911 ● בראיון ל"גלובס" מספר המייסד אמיר אליחי על הדרך מהשוד בחוף הים ועד לאימפריית ניהול אירועי החירום

מייקל ברי

מייקל ברי מזהיר: זוהי "מלכודת המיליארדים" של אנבידיה

למרות תחזית חזקה להמשך, מניית אנבידיה נופלת במסחר בוול סטריט ● מייקל ברי: הסיכון שלה גדל, אנבידיה עלולה להיתקע עם התחייבויות ענק ל-TSMC ועם מלאי שאין לו קונה - מצב שעלול לרסק את שולי הרווח שלה

רה''מ בנימין נתניהו ורה''מ הודו נרנדרה מודי בתערוכת חדשנות / צילום: מעיין טואף -לע''מ

מקורות רשמיים: ישראל מקדמת יבוא כלי רכב מהודו

ישראל מכוונת לתעשיית הרכב ההודית: בממשלה מקדמים יבוא רכב ואף פתיחת הדלת לתקינה הודית, סוגיה שנדונה גם בביקורו של ראש הממשלה נרנדרה מודי ● במקביל צ'רי מתרחבת באירופה באמצעות יבואן ישראלי ● וגם: מגמת הורדת מחירי המחירון של דגמים חדשים לא עוצרת ● השבוע בענף הרכב

פיטר פלצ'יק / צילום: פאקו לוזאנו

"התמסחרתי? אין לי בעיה עם זה": פיטר פלצ'יק לא מתנצל על זה שהוא עושה כסף

לצד קריירת הספורט המרשימה, פיטר פלצ'יק דאג לפתח קריירה מסחרית, לשמש כפרזנטור של מותגים חזקים ואפילו להשתתף ברוקדים עם כוכבים ● בראיון לפודקאסט "מגרש עסקי" הוא מספר איך נראים החיים הכלכליים של ספורטאי אולימפי בישראל, ומשחזר את הרגע המיוחד עם המאמן שלו אורן סמדג'ה ● והיעד הבא? "אני בשלבים של הבאת מותג בלוקצ'יין לארץ. בעוד עשור אהיה עמוק בעולם העסקי"

כותרות העיתונים בעולם

בלי לירות ירייה אחת: האסטרטגיה הסינית במלחמה המסתמנת באיראן

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: איך מסקרים בעולם את ביקור ראש ממשלת הודו בישראל, מה סין יכולה להפסיד אם איראן תיפול, וטראמפ עלול לחזור על הטעות של בוש במלחמת עיראק • כותרות העיתונים בעולם

מטוס הקרב הטורקי KAAN / צילום: Reuters, Anadolu

מטוס העתיד של ארדואן, הרוכשת המפתיעה וההתנגדות האמריקאית

על רקע האמברגו וההרחקות מתערוכות באירופה, התעשיות הביטחוניות הישראליות מגבירות מאמצים באמריקה הלטינית - ופרגוואי מסתמנת כלקוחה חדשה למערכות של התעשייה האווירית ואלתא ● במקביל, רפאל מקימה מפעל מנועים רקטיים בארה"ב, מפרולייט משיקה סמן לייזר חדש, וטראמפ מפעיל לחץ נגד עסקת מטוסים טורקית לסעודיה ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

הבורסה ננעלה במגמה מעורבת; המניה שזינקה ב-88% מתחילת השנה

ת"א 35 ננעל בעלייה של 0.6%, ת"א 90 ירד ב-0.6% ומדד הבנקים עלה ב-1.4% ● הדולר מתחזק על רקע המתיחות בגזרת איראן ● מניית מגה אור בלטה בעליות והשלימה זינוק של 88% מתחילת השנה ● ואיך סיכמו המדדים את חודש פברואר?

זום גלובלי/ צילומים: רויטרס

חזית חדשה מול אוקראינה? הונגריה שולחת חיילים לגבול

שעות לפני המו"מ בז'נבה: איראן בדרך לחתום על עסקת נשק ימי עם סין וארה"ב הטילה סנקציות על טהרן • הונגריה מאשימה את אוקראינה ושולחת חיילים לגבול • ובמקסיקו חוששים: חיסול מנהיג קרטל הסמים עשוי לפגוע באירועי המונדיאל במדינה • זום גלובלי, מדור חדש

מוסך / אילוסטרציה: Shutterstock

פגוש קדמי בחצי מחיר: פסק הדין ששם סוף לחגיגה של מחירי החלפים

בג"ץ קבע השבוע כי אין לחייב את חברות הביטוח לשלם מחירי המחירון הגבוהים על חלפים בתאונות רכב ● זאת בניגוד לדרישת איגוד המוסכים, שהגיש את העתירה ● בשוק מקווים כי הפסיקה, שמוזילה את עלויות תיקוני הרכב, תתגלגל לפרמיות הביטוח לטווח הארוך

חוקרים במעבדה של פרופ' אריאל קושמרו, אוניברסיטת בן גוריון / צילום: דני מכליס

באיזה אזור בארץ סובלים הכי הרבה מסטרס? התשובה אצל חיידקי הביוב

במעבדה של פרופ' אריאל קושמרו, מהפקולטה להנדסת ביוטכנולוגיה באוניברסיטת בן גוריון, חוקרים איך אפשר לנצל חיידקים כדי למנוע מפגעים בריאותיים וסביבתיים ● מניבוי אזורי מצוקה בעיר ועד מניעת חורים בשיניים ואפשרות לפתח אנטיביוטיקה מהים

משה סעדה, הליכוד. פרסום ברשתות החברתיות, 24.02.26 / צילום:  דני שם טוב, דוברות הכנסת

מי יחקור את השוטרים? כך הגיעה מח"ש לפרקליטות, וזאת משמעות ההוצאה ממנה

המאבק על הכפיפות של המחלקה לחקירות שוטרים עולה מדרגה - והמשפטנים מזהירים מפני הפיכת המחלקה ל"כלי בידי השלטון" ● אבל למה מלכתחילה מח"ש הגיעה דווקא לפרקליטות המדינה, והאם זה הסדר שיש כמותו בעולם?

אילוסטרציה: Shutterstock

הותר לפרסום: חברה ביטחונית ישראלית עומדת בלב פרשת עבירות מס ועבירות כלכליות

החקירה, שנפתחה בשנת 2021, התנהלה ע"י רשות המסים ומשטרת ישראל תחת צו איסור פרסום גורף ● אתמול התיר ביהמ"ש לפרסם את עצם קיום החקירה, ואולם פרטי הפרשה המלאים, החשדות, שם החברה ושמות החשודים עדיין אסורים בפרסום

איזו בשורה יקבלו בקרוב 700 אלף עובדי המגזר הציבורי?

מה הם היעדים המבוקשים לרילוקיישן מצד ישראלים עשירים, ומדוע הנגיד הותיר את הריבית על כנה? ● חושבים שאתם בקיאים בכל מה שקרה השבוע בכלכלה בארץ ובעולם? בואו לבחון את הידע שלכם ● החידון הכלכלי של גלובס

דירה להשכרה / צילום: איל יצהר

קפיצה של 40%: למה יותר מ-1,500 משקיעים קנו דירה בדצמבר?

מחירי הדירות תקועים, ושוק השכירות רותח ומזניק את האינפלציה - כמו שקרה גם בעשור שהחל ב-1998 ● אבל בזמן שהשוכרים יושבים על הגדר וסופגים עליות במחירי החוזים, המשקיעים שמזהים את הפרצה וחוזרים לשוק עם מבצעי מימון אגרסיביים וקוצרים תשואות גבוהות יותר