אסדת קידוח הגז לווייתן / צילום: מארק ישראל סלם - הג'רוזלם פוסט
אסדות לוויתן וכריש, שכובו בתחילת המערכה מול איראן, חזרו הבוקר (ד') לפעול כרגיל, כך על פי הודעת משרד האנרגיה והחברות המפעילות. במשך כמעט שבועיים, מיום שישי ה-13.6, אסדות הגז כובו, בהוראת משרד האנרגיה ומשרד הביטחון. אסדת תמר נשארה היחידה שפעלה ועברה לספק למפעלים ולרשת החשמל, וישראל עברה לצרוך כמות גבוהה בהרבה של פחם ודלק מזהם ויקר - עד היום בבוקר.
● אלה הערים מהן פונו הכי הרבה אנשים במערכה מול איראן
● אפילו הגיבוי הרוסי והסיני לא הועיל. אלה הכוכבים הגדולים של המלחמה
● כל טיל איראני שנפל גרר בממוצע 4,000 תביעות על נזק
בשעה 6:00 בבוקר, על־פי נתוני נגה, חזרו אסדות לוויתן, הגדולה בישראל ומוכוונת היצוא, כמו גם אסדת כריש הקטנה יותר, שמספקת את כל הייצור שלה למשק המקומי. על־פי הודעת משרד האנרגיה, "בעקבות השינוי בנסיבות הביטחוניות, ולאחר שבוצעה הערכת מצב מול גופי הביטחון הרלוונטיים, הנחה שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן, על פתיחה מחודשת של אסדות הגז הטבעי כריש ולוויתן".
זה יאפשר, בין השאר, את החזרת יצוא הגז למצרים ולירדן. לדברי משרד האנרגיה, "השבת האסדות לפעילות שוטפת, תאפשר אספקת גז טבעי לכל הלקוחות על־פי ההסכמים, תאפשר החזרת יצוא הגז הטבעי למדינות השכנות - מצרים וירדן, תגדיל את הכנסות המדינה ממיסים ותאפשר למשק האנרגיה גמישות ויתירות בהפעלת משק החשמל והתעשייה".
אך למעשה, גם בתקופת המלחמה, היצוא לא הפסיק לגמרי. מאז יום חמישי ה-19 ביוני, יצוא מועט התחדש מאסדת תמר, בשל העובדה שבשעות הבוקר, לאחר זריחת השמש, היצע הסולארי כבר מתחיל לעלות - אך הביקוש לחשמל מדביק אותו רק לאחר מכן. בזמנים אלו, ההפרש בייצור הגז עבר לייצוא סמלי של פחות מ-BCM שנתי אחד. אך כעת, היצוא יחזור לסדרו במלוא הקצב.
תחנות הכוח הפחמיות עבדו בקצב מוגבר
בתקופת המלחמה, משק האנרגיה בישראל עבר למתכונת חירום: תחנות הכוח הפחמיות, שרובן בדרך להמרה לגז או לסגירה, בשל המחיר והזיהום הרב שהן גורמות, שרפו פחם במלוא הקצב, כדי לספק בסיס לצריכת החשמל הישראלית. אם במצב רגיל, התחנות הפחמיות לא עוברות לעולם את ה-600 מגהוואט, הרי שב-20 ביוני, בשעות הערב, שיא צריכת החשמל, התחנות הפחמיות עבדו בקיבולת של 3,900 מגהוואט. כלומר, יותר מפי 6. זה נעשה בעיקר בתחנות הכוח אורות רבין בחדרה ורוטנברג באשקלון.
גם שריפת הסולר, שנחשב דלק חירום, שישראל מחזיקה מלאי חירום אסטרטגי שלו (שלא נפתח במהלך המלחמה), הגיעה בשיאה ב-14 ביוני ל-5,300 מגהוואט. זאת, בהשוואה לכמות אפסית בשגרה. הסולר הוא גם דלק מזהם יחסית, ובעיקר יקר ביחס לגז הטבעי הזול שישראל נהנית ממנו בשגרה. בדיוק כדי להתכונן למצב חירום כזה, כל תחנות הכוח הגזיות בישראל הן דו־דלקיות, ומאפשרות לשרוף סולר כשהדבר נדרש.
מתיוס ריגס, מנכ"ל אנרג'יאן ובעלי אסדת כריש, אמר כי "אני רוצה להודות לאנשינו על המסירות והמקצוענות בתקופה לא פשוטה. אנחנו מצפים לחזרה מהירה ובטוחה לפעילות מלאה, בתיאום מלא עם הגופים הרלוונטיים, על מנת להמשיך ולספק ביטחון אנרגטי למשק הישראלי".