השוק בטהרן, שנסגר במהלך המלחמה / צילום: ap, Vahid Salemi
מאז ראשית העשור הקודם, עם הפוגה אחת בין החתימה על הסכם הגרעין עד לפרישה האמריקאית ממנו, ארה"ב מטילה על איראן סנקציות שפוגעות דרמטית בגישה שלה לשווקים הבינלאומיים, ומגבילות את יכולתה למכור נפט לעולם. כדי לאמוד, ולו בקירוב, את המחיר הכלכלי של הבידוד הזה, ערך איתמר כספי, חוקר בבנק ישראל, השוואה פשוטה: הוא הציב את כלכלת ערב הסעודית כמעין "קו ייחוס" עבור איראן - מדינה דומה במשאביה ובתלותה ביצוא נפט - ובחן את הפער שנוצר ביניהן לאורך זמן.
● "עליונות ברורה ובלתי מעורערת": כזה פרגון ישראל לא קיבלה הרבה שנים
יצוא הנפט נחתך בחצי
השוואת נתוני התוצר הריאלי של שתי המדינות מראה התפתחות דומה בין השנים 1970 ל־2010, אך עם הטלת הסנקציות על איראן בימי נשיאות אובמה המגמה משתנה והגרפים מתפצלים: בעוד שערב הסעודית ממשיכה לזנק, הכלכלה האיראנית הצטמקה. יש המעריכים שחלק מהפער נובע מכך שערב הסעודית הצליחה להגדיל את חלקה בשוק הנפט, על חשבון איראן שנדחקה ממנו. בהקשר זה, בעוד שיצוא הנפט מערב הסעודית נותר יציב יחסית (סביב 6־7 מיליון חביות נפט ביום) מאז שנת 2000 עד היום, הרי שהיצוא האיראני נחתך בחצי, למיליון חביות נפט. בנוסף, איראן נאלצת להציע הנחות, בין היתר כדי לפצות על הסיכונים הכרוכים בעמידה מול הסנקציות.
את החישוב פרסם כספי ברשת X, שם הוא מסביר כי חישב את 'ההפסד' של איראן לעומת ערב הסעודית "על ידי חיבור הפערים השנתיים (בתמ"ג) בין שתי המדינות". לדבריו, התוצאה המתקבלת היא 9.4 טריליון דולר (במונחים של היום). אולם, כספי מסתייג ואומר שזהו "חישוב 'מהיר ומלוכלך', שלא נודע לספק הערכה מדויקת, אלא יותר סדר גודל". לדבריו, "המטרה היא להראות שהסנקציות על איראן עלו לה במצטבר טריליוני דולרים, שהיו יכולים להיות מושקעים בכלכלתה וברווחת תושביה".
ואכן, יש כמה הבדלים משמעותיים בין הכלכלות: בערב הסעודית ישנם 33 מיליון איש, מתוכם כ־40% אינם אזרחים אלא מהגרי עבודה. זאת לעומת 90 מיליון איראנים שרובם ככולם אזרחים. הכלכלה האיראנית, ככלל, פחות תלויה בנפט מזו הסעודית, וגם המוסדות הפוליטיים והכלכליים שונים למדי בין שתי המדינות. למרות זאת, לדברי כספי ההשוואה מצביעה רק על סדר גודל. הוא מדגיש כי לא מדובר במחקר רשמי של בנק ישראל, אלא במדידה עצמאית שלו.