על רקע המלחמה המתפתחת ללא הרף, עדשת התקשורת העולמית חושפת נקודות מבט ייחודיות על מה שקורה בארץ. מניתוחים של מומחים בינלאומיים, פרשנויות מזווית אחרת וגם סיפורים קטנים מישראל שנעלמים מן העין - בכל יום נגיש לכם סקירה יומית קצרה מן הנכתב בתקשורת העולמית על ישראל במלחמה, כדי לנסות ולפענח איך דברים מפה נראים מעבר לים.
הכתבות שאנחנו מציגים במדור לקוחות מתוך עיתונים גדולים בעולם, ואינן משקפות בהכרח את תפיסת העולם של גלובס.
● "עליונות ברורה ובלתי מעורערת": כזה פרגון ישראל לא קיבלה הרבה שנים
● עם סיוע של סין: איראן מפתחת יכולות חדשות שיכולות להפוך לנשק רב עוצמה
1צוותי תקשורת מערביים מגיעים לטהרן, ולא מקבלים גישה להריסות
למרות שההתקפות הישראליות על איראן פסקו, המצב במדינה רחוק מלחזור לשגרה; כך מדווח צוות טלוויזיה של CBS שהורשה להיכנס למדינה על ידי הרשויות האיראניות, ועשה מסע של תשע שעות מהגבול עם טורקיה לטהרן.
לפי הדיווחים, תורים גדולים עדיין משתרכים בתחנות דלק לאורך היום והן מפעילות קיצוב. בתוך טהרן, הצוות דיווח על בתי קפה ומסעדות שנפתחו מחדש. האיראנים שדיברו עם כתבי הרשת אמרו כי הם שרויים באי-ודאות. הרשת דיווחה כי הרשויות האיראניות "אוסרות עליה" לצלם את אתרי ההרס ברחבי הבירה וכי העבודה העיתונאית שלה "נשלטת בקפדנות" על ידי הרשויות.
לפי דיווחים איראניים, כ-120 בתים בטהרן נהרסו לחלוטין בתקיפות הישראליות על בירת איראן ו-500 נפגעו בצורה חמורה. לפי האיראנים, 627 בני אדם מתו בתקיפות. כתבת BBC ליז דוסט דיווחה אתמול גם היא מרחובות טהרן, ללא צילומים מרחבי העיר אלא רק מול מצלמה שהועמדה ברחוב צדדי. "רבים מבתי הקפה, המסעדות וגם משרדי הממשלה עדיין סגורים", אמרה. "תושבים רבים ברחו מהעיר ברגע שהתחילו ההתקפות הישראליות, ונראה שהם מחכים לתום סוף השבוע כדי לראות אם הפסקת האש מחזיקה", אמרה.
מאת אימטיאז טיאב, מתוך CBS. לקריאת הכתבה המלאה.
מאת ליז דוסט, מתוך BBC. לצפייה בכתבה המלאה.
2אחרי שפחדו מאיראן, במפרץ חוששים כעת מה"כוח העצום" של ישראל
ישנו חשש גובר במדינות המפרץ שחתמו עם ישראל על "הסכמי אברהם" מהכוח חסר העכבות שישראל הוכיחה את נכונותה להפעיל, ומהעובדה שלראש הממשלה בנימין נתניהו "אין גבולות" בנוגע לשימוש בו; כך מדווח הטלגרף הבריטי הבוקר, על סמך שיחות עם בכירים בשלוש מדינות במפרץ.
לפי כתב הטלגרף, אחד הגורמים שחישלו את הברית אד-הוק בין ישראל לאיחוד האמירויות ולבחריין, בין היתר, היה הפחד מאיראן גרעינית. כעת, כאשר ישראל הסירה את האיום הזה מהשולחן, החשש במפרץ הוא שישראל - ולא איראן - תהפוך לגורם שיערער את הביטחון באזור. "נתניהו לא ניתן לריסון - עזה, לבנון, סוריה ועכשיו איראן. כוח בלתי מוגבל (של ישראל) הוא כבר לא נכס בעבורנו, אלא בעיה", אמר גורם אנונימי לעיתון.
מנהל מכון מחקר מדובאי אמר לעיתון: "מה ימנע מהישראלים לתקוף כעת את קטאר או אינטרסים קטאריים? לישראל יש כעת כוח בלתי מוגבל באזור - ואלו חדשות רעות לסדר העולמי". עם זאת, הכתב דיווח כי בשיחות עם בכירים במפרץ, כולל מסעודיה, רבים הביעו את הערכתם על כך ש"ישראל מנקה את האזור בשבילנו".
מאת אדריאן בלומפיד, מתוך הטלגרף. לקריאת הכתבה המלאה.
3מדוע רוסיה נשארה מחוץ לעימות בין ישראל וארה"ב לאיראן?
חולשה רוסית, חוסר יכולת להתערב בנעשה במזרח התיכון וגם אינטרסים סבוכים הם אלו הניצבים ברקע אחד המאפיינים המעניינים ביותר של המלחמה בין ישראל לאיראן - ההימנעות של רוסיה מתמיכה משמעותית בטהרן למרות ההתקרבות ביניהן; כך מנתח המגזין פורן פוליסי השבוע.
לפי הניתוח, "זמנה של רוסיה במזרח התיכון חלף", אחרי שאפשרה את קריסת משטר אסד ועל רקע ההססנות הנוכחית. בכך, מנתח המגזין, רוסיה "חזרה למדיניות העבר שלה במזרח התיכון", אחרי שנים שבהם הייתה תלויה באיראן לטובת ייצור מל"טים מתאבדים, עברה צד והביעה תמיכה בחמאס אחרי ה-7 באוקטובר ואפילו, לפי דיווחים, סייעה לחות'ים לטווח ספינות מערביות בים האדום.
לפי המגזין, ישנו "פרדוקס" של יחסי שנאה ואהבה לישראל בצמרת הרוסית. "יש ברוסיה גם פילו-ישראליות - לעתים נחבאת אך לעתים גלויה מאוד. רוסים רבים מעריצים את מדינות הכוח השרירית בנושא הגרעין ואת הנכונות להשתמש בכוח למרות גינויים בינלאומיים", נכתב. זאת, לצד העובדה כי בישראל חיים קרוב ל-2 מיליון ישראלים ממוצא רוסי. השורה התחתונה, נכתב באתר המגזין, היא ש"רוסיה תמשיך לעשות עסקים עם כל השחקנים האזוריים, כולל ישראל, והאיראנים יודעים את זה".
מאת דימיטר בצ'ב, מתוך פורן פוליס. לקריאת הכתבה המלאה.
4המלחמה החדשה בצרפת: דגלי ישראל ופלסטין על בתי העיריות
קרב מתנהל בצרפת בין ראשי עיריות התומכים בישראל לבין אלו התומכים בפלסטינים, המתבטא על ידי דגלים המוצבים על בתי העיריות; כך מדווח השבוע הלה מונד.
מדובר בקרב שהפך למשפטי בשבועות האחרונים, עם עתירות נגד ראשי העיריות ותשומת-לב ציבורית. כך, למשל, ראש העיר של ניס קבע כי דגל ישראל יתנוסס על בית העירייה "עד שכל החטופים ישוחררו מעזה". הוא סירב לבקשה רשמית מהמדינה להסיר את הדגל בנימוק שעל ראשי עיר לשמור על "נייטרליות פוליטית". לדבריו, הוא "התחייב לתושבי ניס כי הדגלים יתנוססו עד שהדבר יקרה".
לעומתו, ראש העיר של ז'נווילייר הציב דגל פלסטין וגם ראש העיר של ליון הציב דגלים גדולים עם כיתובים כמו "הכרה במדינה פלסטינית". קרבות בענייני דגלים המוצבים בחזית בתי העיריות הם נושא רגיש בצרפת. כאשר האפיפיור האחרון מת ביקשה המדינה להוריד את דגלי צרפת לחצי התורן, אך ראשי עיר רבים מהשמאל סירבו ואמרו כי הדבר מנוגד להפרדה בין דת למדינה ברפובליקה הצרפתית.
מאת בנואה פלוש, מתוך לה מונד. לקריאת הכתבה המלאה.