גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

לישראל היו 35 שנים למגן את העורף. מה קרה בזמן הזה?

המערכה מול איראן גובה מישראל מחיר כבד בעורף ● בעבר כבר נחשפו נקודות החולשה של המיגון בארץ, אבל לא הרבה השתנה ● מדור "המוניטור" של גלובס והמרכז להעצמת האזרח עוקב אחרי המיגון האזרחי במבצע "עם כלביא"

הפגיעה בבת ים ממתקפת הטילים האיראנית / צילום: ap, Ariel Schalit
הפגיעה בבת ים ממתקפת הטילים האיראנית / צילום: ap, Ariel Schalit

29 הרוגים. 3,345 פצועים. אלה התוצאות של למעלה מ־500 טילים ואלף כטב"מים ששוגרו מאיראן מאז פתיחת מבצע "עם כלביא" בלילה שבין 12 ל־13 ביוני.

אף שבישראל מכירים היטב את יכולות האויב לפגוע באוכלוסייה האזרחית, רוב הדירות בישראל עדיין לא ממוגנות. ערב פרוץ המערכה מול איראן, כ־62% מהדירות בישראל - למעלה ממיליון דירות - לא כוללות ממ"ד, ו־50% מהמקלטים הציבוריים לא שמישים. המשמעות היא שלכ־2.6 מיליון תושבים, 28% מאוכלוסייה, אין מיגון תקני קרוב.

איך הגענו לזה, ואיך מטפלים במצב? על כך בדוח המיוחד שהוכן במרכז להעצמת האזרח בעקבות המלחמה.

לקריאת הדוח המלא לחצו כאן

בין עיראק לעזה

מלחמת המפרץ הראשונה היא נקודת פתיחה משמעותית לעיסוק במיגון אזרחי. בין ינואר לפברואר 1991, שוגרו כ־40 טילי סקאד מעיראק לעבר ישראל וגבו, במישרין או בעקיפין, את חייהם של עשרות אנשים.

בעקבות מתקפת הטילים, עודכנו תקנות ההתגוננות האזרחית וקבעו כי לכל בית או דירה חדשה שנבנית יש להצמיד ממ"ד (מרחב מוגן דירתי) או ממ"ק (מרחב מוגן קומתי). הדבר יצר מצב שבו בניינים שנבנו בין 1980 ל־1992 לא כוללים ממ"ד - אבל גם לא זכאים להתחדשות עירונית בתמיכת המדינה (תמ"א 38). לכן, מי שרוצה מיגון צריך לבנות ממ"ד באופן פרטי, אחרי השגת הסכמה מהשכנים ועמידה במבחן בירוקרטי סבוך. כיום מדובר על בין 100 ל־200 אלף דירות שסובלות מהמצב הזה.

בנוסף, התקנות שהותקנו אז הסמיכו את פיקוד העורף להורות לרשות מקומית להתקין מקלטים ציבוריים במקרה שהיא לא עומדת בתקנות. אלא שעל פי דו"ח מבקר המדינה מ־2020, גם למעלה מ־30 שנה לאחר קביעת התקנות הללו, מקלטים רבים לא כשירים לשמש כמרחבים מוגנים - ובוודאי שלא ערוכים לשהייה ממושכת.

התחנה הבאה בסיפור המיגון הישראלי היא מלחמת לבנון השנייה ב־2006. זו הציפה שני כשלים עיקריים: האחד - שתחום מיגון העורף מבוזר ביו משרדים שונים, וקיימת חוסר תפיסת תפקיד ברורה במיגון האזרחים ובעבודת העורף במצבי חירום; השני - שרוב בתי החולים הממשלתיים לא ממוגנים כנדרש מפני טילים ורקטות (נושא שעסקנו בו בעבר בהרחבה).

הכשלים, לפחות בחלקם, לא נפתרו. לאחר שבמבצע צוק איתן ב־2014 נורו אלפי טילים ורקטות לאזורים מיושבים, מבקר המדינה מצא ששוב יש בעיה קשה של חוסר הסדרת הסמכויות בין משרדי הממשלה השונים, בייחוד בין משרד הביטחון, המל"ל והמשרד לביטחון פנים. המבקר גם הצביע על היעדרם של תוכניות עבודה להכנת העורף האזרחי לחירום ושל דיונים בממשלה ובקבינט באשר לסדרי עדיפויות לשיפור מוכנות העורף לחירום. בנוסף, המבקר גם התריע על מיגון לקוי של חלק ממוסדות הלימוד בעוטף עזה.

מחדלי 7 באוקטובר

ואז הגיע 7 באוקטובר 2023 - וחשף את הבעיות שבישראל הזניחו לאורך שנים. נסתכל על שתיים מהמערכות החיוניות שהזכרנו: הבריאות והחינוך. בראשונה התגלו פערים חמורים במיגון מוסדות בריאות כמו בתי חולים, מרפאות, תחנות מד"א ובתי מרקחת - שחלקם נפגעו מירי רקטות. לפי מבקר המדינה, גם כאן לא הייתה היערכות מספקת מראש ולא גובשה תכנית לתפקוד חלופי בעת פגיעה. האירועים הדגישו את הצורך הדחוף בשיפור מיגון והיערכות חירום במערכת הבריאות.

במערכת החינוך, ההנחיות שיצאו ממשרד החינוך יצרו בלבול בשטח, והרשויות המקומיות נאלצו לשאת באחריות ולהחליט על דעת עצמן אם להפעיל את מוסדות החינוך ברשות, תוך התמודדות עם קשיים בטיחותיים שנבעו, בין היתר, מהיעדר מרחבים מוגנים שיספיקו לכל התלמידים. על כן, גם כשמערכת החינוך חזרה לפעולה הלמידה ברבים מהמוסדות התבצעה במתכונת חלקית, בין השאר בשל מחסור במרחבים מוגנים.

אף על פי שבכל המדינה יש פערי מיגון משמעותיים, מתברר שיש פגיעים - ופגיעים יותר. למשל, החברה הערבית: מתוך 71 רשויות ערביות שבדק מבקר המדינה, רק ב־11 מהן (15%) קיימים מקלטים ציבוריים. תמונה דומה ניתן לראות בדרום ובקרב היישובים הבדואים הבלתי מוכרים בנגב בפרט, שם חיים מאות אלפי בני אדם חסרי מיגון בסיסי.

מבצע חדש, בעיות ישנות

אם חלק מהבעיות שהזכרנו קודם נשמעו לכם מוכרות מדי - זה לא במקרה. נקודות החולשה של מדיניות המיגון הישראלית התגלו ביתר שאת כאשר האיום האיראני החל להתממש. נתחיל מהמקלטים הציבוריים. אף על פי שהנושא עלה על סדר היום כבר במלחמת המפרץ, בשנת 2025 כמעט חצי מהם לא כשירים לשימוש בחירום. מתוך כ־12,600 מקלטים, כ־2,500 מקלטים (20%) לא ראויים לשימוש כלל, ואילו כ־3,100 נוספים (25%) נמצאים במצב תחזוקתי ירוד שאינו מאפשר הגנה מספקת.

כפי שאנו רואים כעת, רבים מהמקלטים הציבוריים מוזנחים, נעולים, עברו השתלטות של גורמים פרטיים או שאינם כשירים לשימוש. החוק, נציין, מטיל את האחריות לתחזוקת המקלטים מוטלת על הדיירים, אך הרשויות המקומיות אמורות לפקח על תחזוקת המקלטים - ותקנות פיקוד העורף קובעות שניתן להטיל קנסות ואף לתת עונש מאסר בגין אכיפת מקלטים. ואולם, האכיפה בקושי מתבצעת. רק כמחצית מהרשויות המקומיות אימצו את התקנות שנותנות להן כלי אכיפה - וגם בתוכן יש לא מעט שלא משתמשות בהם בפועל.

גם פערי המיגון בחברה הערבית באים שוב לידי ביטוי. המקרה הידוע של הפגיעה בטמרה הפנה את תשומת הלב לכך שבעיר המונה כ־37 אלף תושבים אין ולו מקלט אחד. זה לא עניין נקודתי: משאילתה שהגישה ח"כ נעמה לזימי עולה כי מתחילת המלחמה הוגשו יותר מ־5,500 בקשות לקבלת פטור מהיתר לבניית מיגוניות על יד רשויות ערביות באזור הצפון, כאשר אושרו עד כה רק 53 בקשות.

המצב לא שונה בהרבה בחברה הבדואית. ההערכה היא שבין 120 ל־150 אלף תושבים - בעיקר בכפרים הלא מוכרים, אך גם ביישובים מוכרים - חיים ללא כל פתרונות מיגון, אין מרחבים מוגנים, ממ"דים או מקלטים ציבוריים, וגם לא פתרונות חלופיים כמו מיגוניות ניידות ומבנים יבילים. תושבי הפזורה נותרים ללא מענה, חשופים ופגיעים במיוחד לאיומים ביטחוניים.

חוץ מזה, חזרה גם הבעיה הכרונית של מיגון מוסדות הבריאות - כפי שנוכחנו לדעת עם הפגיעה בבית החולים סורוקה בבאר שבע. כבר בנובמבר 2023, מבקר המדינה התריע בפני ראש הממשלה על פערי המיגון החמורים בבתי החולים ברחבי הארץ. בעקבות זאת, משרד הבריאות גיבש תוכנית מקיפה למיגון מתקני בריאות בהיקף של למעלה מ־4 מיליארד שקלים.

עם זאת, בפועל תוקצב רק כ־10% מהסכום שנקבע, דבר המעיד על פער משמעותי בין ההכרה בצורך הבטיחותי לבין המחויבות התקציבית שניתנת לו. מצב זה משאיר את צוותי הרפואה והמטופלים חשופים לסכנה בעת חירום - כפי שקרה כבר בימים הראשונים למבצע "עם כלביא".

חוסר המיגון במוסדות הבריאות ניכר כמעט בכל הארץ כאשר במהלך המלחמה, בתי החולים איכילוב, שיבא, וולפסון ושמיר במרכז הארץ פעלו במתכונת חירום תוך שימוש בחניונים תת־קרקעיים כמחלקות חלופיות ממוגנות. זה בהחלט לא יכול לשמש פתרון קבוע, אך אין כרגע תשתית מיגונית קבועה למרבית המחלקות במרכז הארץ (במרכז הרפואי לגליל כן יש תשתית כזאת).

האוכלוסיות המוחלשות

בעיה נוספת שגם היא הייתה ידועה מראש היא הנגישות הפיזית למרחבים מוגנים של אנשים עם מוגבלות, כמו נכים, קשישים וחולים סיעודיים. או במילים אחרות: איך הם אמורים להגיע למקלט, בהינתן שההנחיות אוסרות שימוש במעלית? האם הם אמורים להסתכן ולרדת במעלית בכל זאת? ומה בנוגע למי שצריך להגיע למקלט ציבורי? אין תשובה ברורה - ואיגוד העובדים הסוציאליים מעיד שברשויות רבות יש אנשים שאין להם יכולת להגיע למקלט או למרחב מוגן.

זה מתקשר גם לסוגיית המגורים בדיור הציבורי, המונה כ־65 אלף יחידות דיור. מרביתן נבנו לפני תקנות המיגון בשנות ה־90 - ולכן הן לא כוללות ממ"דים. למרות הצורך, אין כיום תוכנית חירום מוסדרת למיגון דיירי הדיור הציבורי, והיערכות מתבצעת בעיקר תוך כדי אירועים. גם כשיש הנחיות לפינוי או מענה חירום, הן לא כוללות הסדרה מספקת עבור דיירי הדיור הציבורי, והיעדר תיאום בין משרדי הממשלה מחריף את המצב.

איפה המשילות?

אחרי תקופה ארוכה שבה רבים מנבחרי הציבור התלוננו שנמנע מהם "למשול" בגלל גורמים כאלה ואחרים, כדאי לציין שחלק מהכשלים נובעים דווקא מהתפקוד של השרים וחברי הכנסת.

הדבר מתחיל בקביעת המדיניות: אחד הגורמים המרכזיים להזנחת תחום המיגון בישראל הוא חוסר עקביות מדינית והיעדר מחויבות מצד נבחרי הציבור להפוך את המיגון לסדר עדיפות לאומי. יש בקרב מקבלי ההחלטות מי שדוגלים בגישה שהמיגון הוא עניין משנה או אפילו בלתי רצוי - ואולי גם תבוסתני במידה מסוימת (ראו למשל את אמירתו של שר האוצר ש"צבא שדורש מיגון לא מאמין בניצחון").

זה ממשיך באיוש גופים שאמורים לדאוג למוכנות הזירה האזרחית למצבי חירום. בפברואר הוקמה מחדש ועדת שרים בדיוק לעניין זה. בראש הוועדה עומד שר הביטחון ועבודתה מרוכזת בידי המל"ל. נשמע טוב? אולי, רק שהוועדה הזאת התכנסה בדיוק פעם אחת. מתי? באוגוסט 2023. במה היא עסקה? בהיערכות לרעידת אדמה. מלחמה בעזה, מלחמה בלבנון, חות'ים, כטב"מים, טילים בליסטיים - כל זה לא גרם לוועדה לעניין מוכנות הזירה האזרחית למצבי חירום לשוב להתכנס.

גם בכנסת לא ששים להפעיל את הוועדות הרלוונטיות. תחת ועדת חוץ וביטחון פועלת ועדת משנה לענייני עורף, בראשה עומד ח"כ מישל בוסקילה. אלא שאין מידע על הכינוס שלה במשך השנתיים וחצי האחרונות, והאזכור היחיד באתר הכנסת לכינוסה הוא מלפני ארבעה חודשים, אז הדיון עסק בבחינת האפשרות להאריך את זמן ההתרעה באיומי טילים.

אז מי כן עוסק במרוכז בנושא הזה? לא ברור. למעשה, אין גוף מתכלל אחד שמפעיל את כלל המערכות. בכלל, מתברר שלממשלה אין מספיק כלים כדי להעריך נאמנה את גודל הבעיה. מאז 7 באוקטובר, הממשלה אפילו לא ערכה מיפוי או אספה נתונים שיבהירו אילו אזרחים מצויי ם ללא מרחב מוגן ולפיכך בסכנת חיים. אין גם מידע מרוכז ועדכני על מספר האזרחים הנפגעים ועל הצרכים שלהם (מיגון, סיוע נפשי, רפואי וחברתי).

בהינתן שזה המצב בשלטון המרכזי, אולי כדאי לבזר את הסמכויות לרשויות המקומיות? גם זה לא מצליח במאת האחוזים. המדיניות המוצהרת של משרד הפנים כלפי הרשויות המקומיות היא "עשו עכשיו - נתחשב אחר כך". דהיינו, הבטחה מהמדינה לתמיכה מלאה לרשויות המקומיות, כולל מתן פתרונות מימוניים. כן צריך לומר שיש כיסוי להכרזות האלה - ומשרד הפנים מסייע בדרכים שונות בהיבטים של מוכנות מיגונית ברשויות.

ואכן, נראה שהרשויות עצמן באו מוכנות יותר לעימות עם איראן. בחולון, לדוגמה, לאחר הפגיעה החמורה במספר בניינים בעיר, נפתח באופן כמעט מיידי מרכז לקליטת משפחות שביתן נפגע, אליו הגיעו גם גורמי הסיוע השונים וניתנו מענים מיידיים לצורכי המגורים.

אבל לא בטוח שזה מספיק, כי לא לכל הרשויות יש המשאבים הנדרשים מהן להפעלת אופרציה מורכבת כזאת. מרכז השלטון המקומי התריע כי הרשויות זקוקות לתקציב יומי של כ־6 מיליון שקלים לצורך הפעלת כוח אדם, תחזוקה ומיגון. לטענת המרכז, חלק מהמענקים שהובטחו לא הועברו עד היום.

אז מה עושים? להלן המלצות המרכז להעצמת האזרח:

חלוקת סמכויות: עיגון בחקיקה את הסדרת חלוקת הסמכויות והאחריות בין גופי הביטחון והממשל השונים, בהתאם להמלצות מבקר המדינה.

איסוף נתונים: יציאה מיידית להליך מסודר ומובנה של איסוף נתונים באופן מיידי, תוך מיפוי מיפוי צורכי המיגון האזרחיים בכלל הרשויות בארץ.

תמרוץ רשויות: יצירת מערך תמריצים לרשויות שיעמדו ביעדי המיפוי וצמצום פערי המיגון בשטחן, בדגש על הרשויות בהן נמצאים הפערים המשמעותיים ביותר (כמו החברה הערבית והפזורה הבדואית).

קיצור הליכי תכנון ובנייה: קידום הוראות שעה לארבע השנים הבאות (לפחות) של הוספת ממ"ד עם פטור מהיתר בהליך מקוצר.

האצת התחדשות עירונית: קידום הוראת שעה שתצמצם את הנטל הבירוקרטי במיזמי "פינוי בינוי" ותאפשר בניית בניינים חדשים במקום בניינים ישנים וחסרי מיגון.

פינוי ושיפוץ מקלטים: נקיטת פעולות יזומות להשמשת כלל מקלטי הבניינים והמקלטים הציבוריים שנמצא כי אינם ראויים לשהייה ארוכת טווח.

פיקוח פרלמנטרי: כינוס קבוע של ועדת המשנה לענייני עורף בכנסת ופיקוח על המיגון האזרחי בפרט ומוכנות העורף, עם דגש על הפערים במערכה הנוכחית.

גיבוש מדיניות: קביעת מדיניות לאומית אחידה ומתוקצבת המחייבת מיגון כלל מוסדות הבריאות והחינוך, המרכזים לאזרחים ותיקים ושאר המוסדות הפגיעים.

עוד כתבות

בלון של היצרנית האוקראינית Aerobavovna / צילום: Reuters, Justin Yau

זולים וכמעט בלתי ניתנים ליירוט: הבלונים חוזרים לשדה הקרב

הבלונים, שמרחפים מעל זירות הלחימה כבר מימי המהפכה הצרפתית, שבים כעת לשטח כשהם מצוידים בבינה מלאכותית, חיישנים ויכולות אוטונומיות ● מאוקראינה ועד ארה"ב, הם משמשים לסיור, תקיפה ותקשורת - ומציבים חלופה זולה שמאתגרת גם מערכות הגנה מתקדמות

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ והמנהיג העליון של איראן עלי חמינאי / צילום: ap, Alex Brandon, khamenei.ir

ההערכה בישראל: תקיפה אמריקנית באיראן - בלתי נמנעת

הבית הלבן: "דיפלומטיה היא תמיד האפשרות הראשונה, אבל טראמפ מוכן גם להשתמש בכוח קטלני", שר ההגנה האיראני: לא מחפשים מלחמה ● דיווח: ארה"ב תוכל לתקוף באיראן רק 5-4 ימים ברצף; טהראן מאיימת: "תיזהרו מטעות בחישוב". דיווח: ישראל איימה על לבנון - "נתקוף בעוצמה אם חיזבאללה יתערב", שר החוץ הלבנוני התריע: "חוששים מתקיפות ישראליות, שואפים לפעול דיפלומטית"● דיווחים שוטפים

רעיה שטראוס בן דרור / צילום: תומס סולינסקי

שתי ההשקעות שסידרו לרעיה שטראוס 350 מיליון שקל

עסקת הרכישה של קבוצת אקרו והנפקתה הצפויה של ב.ס.ר הנדסה, מניבות ערך נאה עבור המשקיעה הוותיקה בחברות הנדל"ן, שמימשה את מניותיה בקבוצת שטראוס לפני כשני עשורים ● אותן מניות שמכרה שטראוס בן דרור בקבוצת המזון, שוות כיום קרוב ל–2 מיליארד שקל

השופט דוד מינץ / צילום: שלומי יוסף

בג"ץ נגד המוסכים: "מרוויחים על חשבון המבוטחים"

בג"ץ דחה את עתירת המוסכים לחייב את חברות הביטוח לשלם על חלקי החילוף לפי מחירון של חברות יבוא חלקי החילוף לרכב (חלפים) - שגבוה במאות אחוזים ולפעמים יותר מ"מחיר השוק" ● השופטים תקפו את משרד התחבורה: "כשל שוק. מצב מעוות"

רה''מ נתניהו פוגש את ראש ממשלת הודו, מודי, 2017 / צילום: קובי גדעון-לע''מ

ראש ממשלת הודו מודי מגיע לישראל. על הפרק: פרויקט משותף בתחום הלייזר

ביקורו של נרנדרה מודי בארץ, לראשונה מאז 2017, יכלול שורת היבטים, בהם ביטחוניים, סחר והעברת טכנולוגיות להודו ● לצד הרחבת הסחר ושיתופי פעולה טכנולוגיים, אחד הנושאים המרכזיים שהצדדים ידונו עליו הוא פיתוח בתחום ההגנה מטילים בליסטיים

איפה יש הזדמנויות? / צילום: Shutterstock

הלהיט החדש בוול סטריט, והאם הוא באמת יחליף את מניות ה-AI?

ההימור הנוכחי של וול סטריט הוא על חברות שנתפסות כחסינות מפני איומי הבינה המלאכותית ● אלו מגיעות מסקטורים מפתיעים וכוללות למשל את מקדונלד'ס ויצרנית הטרקטורים ג'ון דיר

ליסה סו, מנכ''לית AMD / צילום: Shutterstock

עסקת הענק עם מטא שהקפיצה את מניית השבבים בוול סטריט

מטא תרכוש שבבי AI ועוצמת מחשוב מ-AMD בהיקף של עד 100 מיליארד דולר ותקבל אופציה להחזיק עד 10% מהחברה ● המהלך נתפס בין היתר כהבעת אמון ביכולת של AMD להתחרות באנבידיה

מטוס של אל על / צילום: עידו וכטל

חסימת האנגרים וביטול הטבות לבכירים: המאבק היצרי מאחורי הקנס שהוטל על אל על

לגלובס נודע כי מאחורי הקנס של 110 מיליון שקל שקיבלה אל על מרשות התחרות בגין חסימת האנגרים, התנהל קרב שכלל האשמות של ארקיע למשרד ראש הממשלה על אפליה באבטחת טיסות וביטול טיסות בביזנס לבכירים בשתי החברות ● מקורות בענף: אל על פעלה לסכל את התחרות, וחלק מהאשמות לא נכללו בהחלטת רשות החברות ● החברה: "דוחים מכל וכל את הטענה"

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: מירי שמעונוביץ

סמוטריץ' חתם על צו חדש: פטור ממע"מ עד 130 דולר ביבוא אישי

סמוטריץ' חתם על הצו לאחר פקיעתו של הצו הקודם שכלל פטור לחבילות עד 150 דולר בעקבות פסילתו ע"י הצבעה בכנסת אמש ● הכניסה לתוקף: מהלילה בחצות ● סמוטריץ': "לא אתן לקומץ קומוניסטים בליכוד ולאופוזיציה חסרת אחריות שנלחמת באזרחי ישראל - לנצח"

אסדת כריש / צילום: איל יצהר

מכרז נוסף לחיפוש גז יוצא לדרך: זו עשויה להיות המרוויחה הגדולה

במשרד האנרגיה מעריכים כי במים הכלכליים של ישראל, עשויים להימצא עוד מאות BCM של גז טבעי שטרם התגלו ● יחד עם זאת, עם זאת, הזכיות בהליך התחרותי הקודם שתוצאותיו התפרסמו בספטמבר 2023 טרם תורגמו לחיפושים פעילים

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: דוברות שר האוצר

מכה לסמוטריץ': הכנסת ביטלה את הצו להרחבת הפטור ממע"מ

רק 25 ח"כים הצביעו בעד הצו של שר האוצר סמוטריץ' הפוטר צרכנים ממע"מ ביבוא אישי עד לסכום של 150 דולר ● 59 ח"כים התנגדו, לאחר שראש הממשלה נתניהו החליט על חופש הצבעה לקואליציה

אילוסטרציה: shutterstock

החודש הכי חזק של מיטב אי פעם ושיא של 3 שנים נשבר בתעשיית הגמל

בינואר 2026 העביר בית ההשקעות מיטב מהמתחרים כמעט 2.4 מיליארד שקל, שיא כל הזמנים מבחינת החברה בגיוסים לחודש אחד ● מיטב מנהל כיום 136 מיליארד שקל, אחריו נמצא אלטשולר שחם עם כמעט 125 מיליארד שקל, אחר כך מור עם 108 מיליארד שקל והפניקס עם 102 ● ומי נמצא בתחתית הטבלה?

טראמפ בנאומו הלילה / צילום: Reuters, via REUTERS

טראמפ: "לא אאפשר למקור מספר 1 של טרור בעולם להשיג נשק גרעיני"

נשיא ארה"ב דונלד טראמפ נשא הלילה דברים מול הקונגרס בנאום "מצב האומה" ● יועצו של יו"ר הפרלמנט האיראני: "חישובי איראן, לא משנה כמה לחץ יופעל, לא ישתנו תחת לחץ" ● בכירים בישראל משוכנעים - איראן וארה"ב לא יגיעו לפריצת דרך ● עדכונים שוטפים

אפי מלכין, הממונה על השכר באוצר / צילום: דוברות משרד האוצר

הבשורה שיקבלו בקרוב 700 אלף עובדים

לראשונה מאז הקורונה: משרד האוצר מסדיר את העבודה מהבית במגזר הציבורי ● לגלובס נודע כי הפיילוט הופך לקבוע ומתרחב ● המתווה ליום עבודה אחד בשבוע מהבית, שמגבש הממונה על השכר, יחול על המגזר הציבורי הרחב שכולל כ-700 אלף עובדים

בבנק ההשקעות גולדמן זאקס מהמרים נגד השקל / צילום: Shutterstock

מה יקרה לשקל עד סוף השנה? בשוק לא קונים את התחזיות הקשות

לנוכח הסיכונים הגיאופוליטיים והלחץ על מניות הטכנולוגיה, בבנק ההשקעות מעריכים שהשקל בתמחור יתר של 13% וממליצים על פוזיציית שורט ● מנגד, כלכלנים מקומיים מעריכים שהירידה ברמת הסיכון והגאות בהייטק ובתעשיות הביטחוניות יתמכו בהמשך התחזקות המטבע

מלון דן באילת / צילום: באדיבות מלונות דן

האפקט האיראני: הישראלים מזמינים יותר חופשות בארץ, ופחות בחו"ל

גלובס מציג מדד הבוחן את היקף הקניות בכרטיסי אשראי ● נתוני הפניקס גמא מצביעים על עלייה של 25% בהזמנת חופשות מקומיות - אך ירידה כוללת בענף התיירות

גיא ברנשטיין, מנכ''ל מג'יק ופורמולה; ומוטי גוטמן, מנכ''ל מטריקס / צילום: יח''צ, עידן גרוסמן

המניה שנמחקת מהבורסה בתל אביב אחרי 25 שנים

מיזוג מטריקס ומג'יק נסגר השבוע, ומניית מג'יק, חלוצת הרישום הכפול בת"א, תהפוך לחברה בת בבעלות מלאה של מטריקס ותימחק מהמסחר ● במקביל היא תימחק גם מהנאסד"ק אחרי 35 שנים

זהבית כהן, מנכ''לית אייפקס / צילום: יונתן בלום

"זבל ואידיוט": התביעה שמסעירה את שוק ההון והשאלות הפתוחות

תביעה שהגיש ארז נחום נגד קרן אייפקס והעומדת בראשה, זהבית כהן, מתארת יחס פוגעני לעובדים ופגיעה בשקיפות ובניהול חברת הפורטפוליו הציבורית, מקס סטוק ● מומחי משפט מצביעים על השאלות העקרוניות שאיתן תתמודד התביעה

איור:  Shutterstock/ א.ס.א.פ קריאייטיב

התרגיל שנכשל: עקף את המתווך דרך אשתו - וישלם דמי תיווך כפולים

המחוזי בת"א מציב תמרור אזהרה לרוכשי הדירות: חתמתם על סעיף "פיצוי מוסכם"? בית המשפט עשוי לחייב אתכם לשלם אותו, גם אם טענתם שהמתווך לא היה "הגורם היעיל" בעסקה ● השופטת אביגיל כהן: "במקרה זה המערער ניסה בחוסר תום־לב למנוע מהמשיב להשתלב בקידום העסקה ולהפוך ל'גורם יעיל'"

קלוד / צילום: Shutterstock

אנתרופיק מאשימה: חברות סיניות כרו מידע מקלוד לפיתוח מודלים

בפוסט חריג בחריפותו שפורסם מטעם החברה אתמול, אנתרופיק טוענת כי שלוש חברות סיניות, פעלו באופן שיטתי כדי לשאוב מידע ממודל השפה שלה קלוד ● לפי אנתרופיק, החברות הקימו יותר מ־24 אלף חשבונות מזויפים וביצעו למעלה מ־16 מיליון פניות למערכת, בהיקף שהיא מגדירה כתעשייתי