גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

אמריקה לא מכירה מלחמה שמגיעה לעורף - וככה גם נראים הסרטים שלה

מ"במערב אין כל חדש" ועד "להציל את טוראי ראיין" המלחמה היא אחד הנושאים הכי בוערים על מסך הקולנוע ההוליוודי, אך כמעט תמיד היא מתווכת דרך עיניהם של חיילים בשדה הקרב ● מי שנשארים מאחור הם האזרחים הקטנים שלא מביאים את הסחורה של קליימקס אמיתי ● כך חוויות של גידול ילדים תחת הפגזות וחרדה קיומית לא זוכות לייצוג

הקסדה ששימשה את טום הנקס בסרט ''להציל את טוראי ריאן'', חתומה על ידיו. איפה האזרחים? / צילום: Reuters, PA Images via Connect
הקסדה ששימשה את טום הנקס בסרט ''להציל את טוראי ריאן'', חתומה על ידיו. איפה האזרחים? / צילום: Reuters, PA Images via Connect

1

מלחמה היא אחד הנושאים הכי מגוונים ונפוצים בקולנוע. מ"לידתה של אומה" (1915) בימי הקולנוע האילם, דרך השוחות של "במערב אין כל חדש" (1930), החופים של "היום הארוך ביותר" (1962), הריאליזם הברוטלי של "להציל את טוראי ראיין" (1998) או השוטים הארוכים של "1917" (2019), מלחמה קיבלה בהוליווד שלל ביטויים מגוונים. גם כאפוס וגם כקינה, גם הירואית וגם עלובה. אבל למעט כמה יוצאי דופן, המצלמה ההוליוודית עוקבת בדרך כלל אחרי החיילים. האנשים שנותרו מאחור, אזרחים המנסים לחיות בצל המלחמה המתרחשת קרוב או רחוק מהם, נותרים לרוב בצד.

הוליווד לימדה אותנו לפחד מ-AI, ענקיות הטק רוצות לעשות לנו חינוך מחדש
אם הוליווד רוצה בלוקבסטר, היא צריכה לעבור קודם בקאן

ביחס לריבוי סרטי המלחמה שנוצרו, אפשר לקבוע שהקולנוע די מתעלם ממה זה אומר לגדל ילד תחת הפגזות, להתנהל כשטילים נופלים מסביב, או לנסות ללמד חשבון כשאין חשמל. הסיפורים האלה עדיין לא מסופרים, אף שהרלוונטיות שלהם הולכת וגדלה.

2

במלחמה יש את כל מה שהוליווד אוהבת: אקשן ללא הפסקה, מעשיות מוסר, חיילים הם פרוטגוניסטים אידיאליים שהנרטיב שלהם נבנה באמצעות סכנה, הקרבה, אחווה.

אזרחים, לעומתם, אפורים הרבה יותר. הם מחכים, מסתגלים, סופגים בשקט. הם לא "מנצחים" או "מפסידים" במונחים קולנועיים. הסיפור שלהם לרוב נטול קליימקס, רק מתח מתמשך ללא התרה. ללא סוג הדרמות והקונפליקטים שסרט טוב צריך. והוליווד לנצח תעדיף פיצוצים על פני חרדה קיומית. היא רוצה מלחמה כספקטקל, ואזרחים הם ספקטקל די מפוקפק. המלחמה מנקודת המבט האזרחית המותקפת היא לרוב המתנה שקטה, דיווחי חדשות יבשים, לילות קטועי שינה, שאלות של ילדים שקשה לענות עליהן.

אבל בעולם שבו פצצות נופלות בערים, ומקלטים מחליפים גני שעשועים, שדה הקרב כבר מזמן התרחב. הבעיה היא שהקולנוע לא התרחב יחד איתו. סרטי שואה ("הפסנתרן", "החיים יפים") אמנם עוסקים באזרחים, אבל הפוקוס שלהם הוא לרוב סיפורי הישרדות כנגד כל הסיכויים, או דה-הומניזציה. הם מבקשים לתאר את "הבלתי נתפס", "הגרוע מכל" ולא את השגרה השוחקת של חיים אזרחיים תחת מלחמה.

3

יש פה ושם יוצאים מהכלל, והם מגיעים הרבה פעמים מהקולנוע הלא הוליוודי: "תקווה ותהילה" (ג'ון בורמן, 1987), הפקה בריטית-אמריקאית, הוא כזה: סיפור התבגרות חצי-אוטוביוגרפי של נער בלונדון בזמן הבליץ. בית הספר נשרף והוא מריע, הוא יוצא לצלילי אזעקה מהקרנת יומן חדשות בקולנוע כדי לחוות את "הדבר האמיתי" והמלחמה בסרט הופכת ל"רעש הרקע" סביב סיפור ההתבגרות. "גברת מיניבר" (וויליאם ויילר, 1942), שיצא באמצע מלחמת העולם השנייה ואף זכה באוסקר הסרט הטוב ביותר, היה אחד מהסרטים האמריקאים הראשונים והיחידים שעסק בעמידות האזרחית. הוא עקב אחרי משפחה בריטית המנסה להסתגל להפצצות, למחסור ולאובדן בצורה מאופקת ואיתנה.

פה ושם יש גם דיסטופיות כמו "הילדים של מחר" (אלפונסו קוארון, 2006), שאומנם לא נוגעת במלחמה במובנה המסורתי, אלא במשטר צבאי אחרי התמוטטות חברתית, אבל ניתן לומר שהיא עוסקת בהתמודדות האזרחית מול סיטואציה "כמו-מלחמתית". גם "מלחמת האזרחים" (אלכס גארלנד, 2024) הוא תרחיש דיסטופי בו עיקר ההתרחשות בתוך המלחמה היא אזרחית.

4

כשסרטים כן מנסים לגעת בהתמודדות האזרחית, בעיקר דרך עיני ילדים, הם נוטים לעבור לשפה של סמל או דמיון. הרבה מאד סרטים שמנסים לתקשר את המרחב הרגשי הזה בוחרים במטאפורה, בפנטזיה או בריאליזם קסום. ב"המבוך של פאן" (גיירמו דל טורו, 2006), ילדה בספרד הפאשיסטית בונה עולם דמיוני כדי להגן על עצמה מהצער והאימה. "ג'וג'ו ראביט" (טייקה ואיטיטי, 2019) משתמש בסאטירה כדי להראות איך אינדוקטרינציה, אובדן ופחד מעובדים על ידי ילד שהופך את היטלר לחבר דמיוני. "סוד הגן הנעלם", אף שאינו סרט מלחמתי לגמרי, מהדהד את התבנית הזו, כשילדים שהתייתמו בעקבות מלחמה מוצאים מרפא בשחזור גן נסתר. גם "המיטה המעופפת" (1971), מיוזיקל של דיסני, עוסק ביתומי מלחמה תחת האיום הנאצי שמוצאים נחמה בלחשים קסומים. הסרטים האלה לא נמנעים מעיסוק במלחמה, אך הפנטזיה הופכת לשפה שבה אזרחים (בעיקר ילדים) משתמשים כדי לפרש את הכאוס מסביבם. וזה אומר משהו אם הקולנוע מבקש לתאר חיים תחת מצור מלחמתי ולא מצליח, אלא נדרש לסימבוליות של עולמות הדמיון והיעדר הרציונל.

"כשהרוח נושבת" (1986) הבריטי משתמש באנימציה כדי לעקוב אחרי זוג קשישים באנגליה הכפרית המתכונן למלחמה גרעינית. הם קוראים עיתון, מכינים תה, מדביקים את החלונות, מאמינים באמונה שלמה שהסדר המדינתי יגן עליהם ((על רקע פסקול איכותי שאחראי לו, בין היתר, דיוויד בואי). לאט לאט האופטימיות מתאדה, הופכת לבלבול ולמוות שקט, ללא ספקטקל, רק שחיקה רגשית נמתחת. זו דוגמה בולטת לייצוג של אזרחים המנסים להשתמש בלוגיקה של שגרה בעולם מטורף. בניגוד ליצירות אמריקאיות, "כשהרוח נושבת" לא מציע אסקפיזם או ניצחון, רק את האשליה שבעולם כזה אפשר להמשיך כרגיל עד הסוף.

5

סיבה עיקרית לכך שהחוויה האזרחית בצל מלחמה נעדרת מהוליווד (בניגוד לקולנוע האירופי והיפני, שמציעים פה ושם דוגמאות כאלה) טמונה בעובדה הפשוטה: אזרחים אמריקאיים מעולם לא חוו מלחמה שכזו על אדמתם. ערים אמריקניות לא ידעו אש צבאית או הפצצות מאז מלחמת האזרחים.

הבחירה של הקולנוע להתעלם מחיים אזרחיים תחת איום צבאי, ולצמצם את המלחמה לכדי מדים וקרבות, מדלגת על שאלות מעניינות: איך חברה מתמודדת עם הפצצות כשגרה? איך האבל והצער מחלחלים אליה? איך ילדים מתבגרים כשמלחמה היא המצב הרגיל של הקיום? ההתעלמות הזו יוצאת מנקודת הנחה שאם אינך נלחם, אינך חשוב, אבל במאה ה-21, העורף הוא החזית החדשה, ואלה האזרחים שמשלמים את המחיר. סרטים כמו "תקווה ותהילה" לא נוצרו לנחמה, הם פשוט לא מפחדים לעמת את השגרה עם ההרס. הם מזכירים לנו שמלחמה היא לא רק נרטיב, אלא לפעמים אמא שמכינה קפה בזמן תקיפה אווירית, ילד שמצייר פצצות בעפרונות צבעוניים. ככה נראית מלחמה היום, ואולי כדאי שהקולנוע הפופולרי יעיף לכיוונה מבט.

עוד כתבות

פיטבול / צילום: Shutterstock

לכלבים המסוכנים יצא שם רע, אבל הסטטיסטיקה מספרת סיפור מורכב

חכמים, אתלטיים, חזקים: האירוע הטרגי של התינוקת שננשכה השבוע העלה שוב את הפיטבולים לכותרות ● האם אסור לאמץ את הגזעים הללו, והאם הם אכן אחראיים למרבית מקרי התקיפות? בסוף הבעיה היא לא בכלב, אלא בחינוך שלו

משטרת ישראל / אילוסטרציה: Shutterstock

המחוזי ביטל את קידום רפ"ק סויסה, הנאשם בהשלכת רימוני הלם על מפגינים

אחרי שהיועצת המשפטית לממשלה קבעה כי החלטת בן גביר למנות את רפ"ק מאיר סויסה למפקד תחנה ולהעלותו בדרגה בוצעה בניגוד להנחיות, ביהמ"ש ביטל את ההחלטה

הפגנת תומכי ח'ותים בצנעא. כרזה עם בכירים איראנים שנהרגו בתקיפות ישראליות / צילום: ap, Osamah Abdulrahman

איראן התכוננה לרגע הזה במשך שנים, כך קרס ציר ההתנגדות שטיפחה

הקלף האיראני שנועד למנוע מתקפה על תוכנית הגרעין היה טבעת של ארגוני טרור שהקיפו את ישראל ● אלא שמאז 7 באוקטובר ספג ציר ההתנגדות מכה קשה, והרפובליקה האסלאמית נותרה כמעט לבדה ● צללנו אל תהליך הקריסה שלו, שלב אחר שלב ● 30 שנה של היערכות, פרויקט מיוחד

שדה נפט בערב הסעודית / צילום: Shutterstock

התרחיש של 100 דולר לחבית התחלף בחששות למחיר נפט נמוך מדי

מחירי הנפט אמנם זינקו בעקבות העימות עם איראן, אך מהר מאוד שבו למגמת הירידה של השנה האחרונה ● מומחים מעריכים כי החרפת ההאטה הכלכלית העולמית על רקע מלחמות הסחר עשויה להפיל את מחירי הנפט לשפל ● וגם: איך הוויכוחים בתוך אופ"ק משפיעים? ● היום שאחרי המלחמה, פרויקט מיוחד 

מערכת הלייזר מגן אור / צילום: דובר צה''ל

גם הידידה הטובה של ישראל רוצה מערכת לייזר ליירוט טילים

הודו מאיצה את ההשקעה במערכת הגנה אווירית באמצעות לייזר ● איראן מתקשה להתמודד עם הדיוק של הפצצות הישראליות ● החברה האירופית ששואבת השראה מהמל"טים האיראניים ● אירופה מתכננת להכפיל בשלושה את קצב ייצור מטוסי הקרב ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

הטעויות הגדולות של באפט / צילום: ap

המניות שלא קנה ואלו שסירב למכור: הטעויות הגדולות של וורן באפט

המניה הכי טיפשית שקנה אי פעם, חברת התעופה שהסבה לו הפסדים של מיליארדים והפספוס עם אמזון וגוגל ● למרות שהוא נחשב לאחד המשקיעים המוצלחים בכל הזמנים, וורן באפט סוחב איתו לא מעט כישלונות ● על כולם הוא לוקח אחריות ● פרויקט מיוחד 

מצב השווקים השבוע / צילום: Chip East

התחזית המדהימה של אחד המומחים הגדולים בעולם לשוק המניות - ועוד 4 כתבות על המצב בשווקים

"הקוסם מוורטון" מאמין כי המלחמה באיראן עשתה טוב לשווקים ולמשקיעים ● מנכ"ל בית ההשקעות שממליץ על השוק הישראלי למרות העליות החדות בתקופה האחרונה ● וגם: סיום המלחמה באיראן הציף את השאלה האם בנק ישראל צריך להוריד ריבית

שניצל ב''סזאר'' / צילום: אמיר מנחם

מהכרמל ועד רחובות: ארבע מסעדות שמצליחות לרגש גם בתוך קופסה

ההנחיות שהשתנו גם השבוע מרגע לרגע לא סייעו לענף המסעדנות, השברירי ממילא ● עד שנהיה בטוחים, הנה ארבעה משלוחים מחיפה, תל יצחק, רחובות והוד השרון, שיעשו לכם טוב בלב ובבטן

נתניהו חושף את ארכיון הגרעין האיראני. רוב הפעילות הייתה סודית / צילום: ap, Sebastian Scheiner

30 שנה של הכנות ו-12 ימים של הפצצות: כמה עלתה ההיערכות למלחמה באיראן?

התשלום הכבד על המלחמה מול איראן - כמיליארד שקל בממוצע ליום - הוא רק המערכה האחרונה בהשתלשלות ארוכת שנים ועתירת הוצאות ● יצאנו לבדוק כמה כסף הוקצה לפרויקט בעשורים האחרונים, ומצאנו: מדובר במשאבי עתק, שאולי סוף סוף אפשר יהיה להפנות לחינוך, בריאות ורווחה ● 30 שנה של היערכות, פרויקט מיוחד

הפגנת תמיכה ברזא פהלווי, השבוע בהאג / צילום: Reuters, Piroschka Van De Wouw

בין בנו של חמינאי לנכדו של ח'ומייני: איראן נערכת לבחירת מנהיג עליון חדש

אירועי מלחמת 12 הימים ומצבו הבריאותי של חמינאי חידדו עבור איראן את הצורך בהיערכותה ליום שאחרי ● מגוון המועמדים חושף את המתח בין רצון לשמר את שלטון האייתוללות לבין ניסיון לשדר שינוי ● ברקע: יורש העצר הגולה מקדם חזון ליברלי לרפובליקה חדשה ● היום שאחרי המלחמה, פרויקט מיוחד

שחרור חטופים בעסקה האחרונה / צילום: ap, Abdel Kareem Hana

גורמים בחמאס: "המגעים בקהיר ובדוחא עשויים להיות הרציניים ביותר עד כה"

אזעקות בשורת יישובים בנגב בעקבות שיגור מתימן, אין דיווח על נפגעים ● הבוקר התקיימה בטהרן ההלוויה של מחוסלי משמרות המהפכה, למרות שנטען שחוסל אסמעיל קאאני נצפה חי באירוע ● מרקו רוביו נפגש עם משפחות חטופים בוושינגטון ● 631 ימים למלחמה 50 חטופים בעזהעדכונים שוטפים 

הצוללת. הילה ויסברג בשיחה עם ד''ר יואל גוז'נסקי / צילום: INSS

החוקר שמסביר: זה מה שישראל צריכה לעשות כדי למנף את הניצחון מול איראן

שיחה עם ד"ר יואל גוז'נסקי, ראש תוכנית המפרץ ב־INSS ● על ההשלכות של המלחמה על מדינות המפרץ, ההזדמנות שלהן להתחזק מול איראן והסיכון שנטלה ארה"ב ● האזינו

הטריוויה השבועית / צילום: Shutterstock

מהי משמעות השם איראן?

מהו מדד הליפסטיק, סוג של איזה בעל חיים הוא תִּפְאָר ענק ועל מי נאמר במקור בתנ"ך שהוא "עוכר ישראל"? ● הטריוויה השבועית

כלי הטיס מדגם VX4 של Vertical. להפעיל מונה? / צילום: ap, Business Wire

אחרי שהרוויח הון ממניות מם, מנהל קרן הגידור מהמר על מוניות מעופפות

ג'ייסון מודריק, שהקים בגיל 34 קרן גידור ועשה מאות מיליונים ממניות ששיגעו את וול סטריט בתקופה הקורונה, דוגמת גיימסטופ ו־AMC, משוכנע שעתיד התחבורה הוא לא מדע בדיוני ● לאחרונה השקיע בחברה בריטית המייצרת מטוסי המראה ונחיתה אנכית

בחזית המדע / צילום: Shutterstock

המומחים מגלים: איך מחסור בשינה משפיע על קבלת ההחלטות

דריכות שיא ויקיצות בהולות באמצע הלילה פוגעות ביכולת התפקוד, כפי שחוו ישראלים רבים בשבועיים האחרונים ● חוקרי מוח ומומחים לקבלת החלטות מגלים אילו שינויים מתרחשים במוח בזמן סטרס ואיך מחסור בשינה משפיע על קבלת ההחלטות, גם של רופאים במשמרת לילה ● ויש להם כמה המלצות לשיפור התפקוד

נשיא ארה''ב דונלד טרמאפ, לצד מזכ''ל נאט''ו מארק רוטה בוועידה השנתית / צילום: ap, Geert Vanden Wijngaert

טראמפ גילה כמה חשובות בריתות צבאיות להמשך הדרך

מי הצליח לנחש השבוע את טראמפ? לא בנימין נתניהו, אלא מארק רוטה, מזכ"ל נאט"ו ● בפסגה השנתית נשיא ארה"ב שינה את דעתו, וייתכן שהוא מפתח אסטרטגיה חדשה ● היום שאחרי המלחמה, פרויקט מיוחד

עופר ינאי / צילום: ליאב פישל

אחרי הסערה בנופר: עופר ינאי מכניס את מיקי מלכה כשותף בהפועל ת"א

ינאי, שהקים ועומד בראשות נופר אנרג'י, פיתח מסלול ציבורי לא פחות בעולם הספורט ● בשנת 2023 רכש מעל למחצית ממועדון הכדורסל הפועל תל אביב (51%), ובהמשך הגדיל את החזקתו ● כעת הוא צפוי להחזיק במרבית המניות של מועדון הכדורסל (75%), יחד עם גילי רענן ומיקי מלכה

מטוס של פליי דובאי ממריא מנתב''ג / צילום: דני שדה

חברת התעופה שחזרה ראשונה לישראל וזאת שאין מה לבנות עליה

החברות הראשונות לחזור הן לרוב החברות האמירתיות – פליי דובאי ואיתיחאד שהוכיחו את עצמן גם כעת ● אחריהן מגיעות החברות בלו בירד וטוס ואלו שמפעילות טיסות ליעדים קרובים ● מנגד, טורקיש איירליינס ופגסוס, אינן צפויות לשוב בעתיד הנראה לעין

אחמדינג'אד במתקן העשרת האורניום בנתנז. אפריל 2008 / צילום: ap

קיצור תולדות הפצצה: כך התכוננה ישראל לקראת תקיפה איראנית במשך 30 שנה

אחרי עשורים של תכנונים, שרטוט קווים אדומים, דחיות והתלבטויות - ישראל תקפה את תוכנית הגרעין של איראן, ולפי חלק מההערכות כמעט בדקה ה-90 ● איך נראתה הדרך לנקודה הזאת, מה השתנה דווקא עכשיו וכמה זה עלה לנו? ● 30 שנה של היערכות, פרויקט מיוחד

מכון ויצמן ברחובות / צילום: Shutterstock

אחרי נפילת הטיל: מכון ויצמן יוצא בקמפיין מימון המונים למען שיקומו

לצד תרומות גדולות יותר מתורמים מוכרים וחדשים, המכון יוצא ממגדל השן ופונה לקבל את עזרת הציבור ● גם אוניברסיטת בן גוריון יוצאת בקמפיין