גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

אמריקה לא מכירה מלחמה שמגיעה לעורף - וככה גם נראים הסרטים שלה

מ"במערב אין כל חדש" ועד "להציל את טוראי ראיין" המלחמה היא אחד הנושאים הכי בוערים על מסך הקולנוע ההוליוודי, אך כמעט תמיד היא מתווכת דרך עיניהם של חיילים בשדה הקרב ● מי שנשארים מאחור הם האזרחים הקטנים שלא מביאים את הסחורה של קליימקס אמיתי ● כך חוויות של גידול ילדים תחת הפגזות וחרדה קיומית לא זוכות לייצוג

הקסדה ששימשה את טום הנקס בסרט ''להציל את טוראי ריאן'', חתומה על ידיו. איפה האזרחים? / צילום: Reuters, PA Images via Connect
הקסדה ששימשה את טום הנקס בסרט ''להציל את טוראי ריאן'', חתומה על ידיו. איפה האזרחים? / צילום: Reuters, PA Images via Connect

1

מלחמה היא אחד הנושאים הכי מגוונים ונפוצים בקולנוע. מ"לידתה של אומה" (1915) בימי הקולנוע האילם, דרך השוחות של "במערב אין כל חדש" (1930), החופים של "היום הארוך ביותר" (1962), הריאליזם הברוטלי של "להציל את טוראי ראיין" (1998) או השוטים הארוכים של "1917" (2019), מלחמה קיבלה בהוליווד שלל ביטויים מגוונים. גם כאפוס וגם כקינה, גם הירואית וגם עלובה. אבל למעט כמה יוצאי דופן, המצלמה ההוליוודית עוקבת בדרך כלל אחרי החיילים. האנשים שנותרו מאחור, אזרחים המנסים לחיות בצל המלחמה המתרחשת קרוב או רחוק מהם, נותרים לרוב בצד.

הוליווד לימדה אותנו לפחד מ-AI, ענקיות הטק רוצות לעשות לנו חינוך מחדש
אם הוליווד רוצה בלוקבסטר, היא צריכה לעבור קודם בקאן

ביחס לריבוי סרטי המלחמה שנוצרו, אפשר לקבוע שהקולנוע די מתעלם ממה זה אומר לגדל ילד תחת הפגזות, להתנהל כשטילים נופלים מסביב, או לנסות ללמד חשבון כשאין חשמל. הסיפורים האלה עדיין לא מסופרים, אף שהרלוונטיות שלהם הולכת וגדלה.

2

במלחמה יש את כל מה שהוליווד אוהבת: אקשן ללא הפסקה, מעשיות מוסר, חיילים הם פרוטגוניסטים אידיאליים שהנרטיב שלהם נבנה באמצעות סכנה, הקרבה, אחווה.

אזרחים, לעומתם, אפורים הרבה יותר. הם מחכים, מסתגלים, סופגים בשקט. הם לא "מנצחים" או "מפסידים" במונחים קולנועיים. הסיפור שלהם לרוב נטול קליימקס, רק מתח מתמשך ללא התרה. ללא סוג הדרמות והקונפליקטים שסרט טוב צריך. והוליווד לנצח תעדיף פיצוצים על פני חרדה קיומית. היא רוצה מלחמה כספקטקל, ואזרחים הם ספקטקל די מפוקפק. המלחמה מנקודת המבט האזרחית המותקפת היא לרוב המתנה שקטה, דיווחי חדשות יבשים, לילות קטועי שינה, שאלות של ילדים שקשה לענות עליהן.

אבל בעולם שבו פצצות נופלות בערים, ומקלטים מחליפים גני שעשועים, שדה הקרב כבר מזמן התרחב. הבעיה היא שהקולנוע לא התרחב יחד איתו. סרטי שואה ("הפסנתרן", "החיים יפים") אמנם עוסקים באזרחים, אבל הפוקוס שלהם הוא לרוב סיפורי הישרדות כנגד כל הסיכויים, או דה-הומניזציה. הם מבקשים לתאר את "הבלתי נתפס", "הגרוע מכל" ולא את השגרה השוחקת של חיים אזרחיים תחת מלחמה.

3

יש פה ושם יוצאים מהכלל, והם מגיעים הרבה פעמים מהקולנוע הלא הוליוודי: "תקווה ותהילה" (ג'ון בורמן, 1987), הפקה בריטית-אמריקאית, הוא כזה: סיפור התבגרות חצי-אוטוביוגרפי של נער בלונדון בזמן הבליץ. בית הספר נשרף והוא מריע, הוא יוצא לצלילי אזעקה מהקרנת יומן חדשות בקולנוע כדי לחוות את "הדבר האמיתי" והמלחמה בסרט הופכת ל"רעש הרקע" סביב סיפור ההתבגרות. "גברת מיניבר" (וויליאם ויילר, 1942), שיצא באמצע מלחמת העולם השנייה ואף זכה באוסקר הסרט הטוב ביותר, היה אחד מהסרטים האמריקאים הראשונים והיחידים שעסק בעמידות האזרחית. הוא עקב אחרי משפחה בריטית המנסה להסתגל להפצצות, למחסור ולאובדן בצורה מאופקת ואיתנה.

פה ושם יש גם דיסטופיות כמו "הילדים של מחר" (אלפונסו קוארון, 2006), שאומנם לא נוגעת במלחמה במובנה המסורתי, אלא במשטר צבאי אחרי התמוטטות חברתית, אבל ניתן לומר שהיא עוסקת בהתמודדות האזרחית מול סיטואציה "כמו-מלחמתית". גם "מלחמת האזרחים" (אלכס גארלנד, 2024) הוא תרחיש דיסטופי בו עיקר ההתרחשות בתוך המלחמה היא אזרחית.

4

כשסרטים כן מנסים לגעת בהתמודדות האזרחית, בעיקר דרך עיני ילדים, הם נוטים לעבור לשפה של סמל או דמיון. הרבה מאד סרטים שמנסים לתקשר את המרחב הרגשי הזה בוחרים במטאפורה, בפנטזיה או בריאליזם קסום. ב"המבוך של פאן" (גיירמו דל טורו, 2006), ילדה בספרד הפאשיסטית בונה עולם דמיוני כדי להגן על עצמה מהצער והאימה. "ג'וג'ו ראביט" (טייקה ואיטיטי, 2019) משתמש בסאטירה כדי להראות איך אינדוקטרינציה, אובדן ופחד מעובדים על ידי ילד שהופך את היטלר לחבר דמיוני. "סוד הגן הנעלם", אף שאינו סרט מלחמתי לגמרי, מהדהד את התבנית הזו, כשילדים שהתייתמו בעקבות מלחמה מוצאים מרפא בשחזור גן נסתר. גם "המיטה המעופפת" (1971), מיוזיקל של דיסני, עוסק ביתומי מלחמה תחת האיום הנאצי שמוצאים נחמה בלחשים קסומים. הסרטים האלה לא נמנעים מעיסוק במלחמה, אך הפנטזיה הופכת לשפה שבה אזרחים (בעיקר ילדים) משתמשים כדי לפרש את הכאוס מסביבם. וזה אומר משהו אם הקולנוע מבקש לתאר חיים תחת מצור מלחמתי ולא מצליח, אלא נדרש לסימבוליות של עולמות הדמיון והיעדר הרציונל.

"כשהרוח נושבת" (1986) הבריטי משתמש באנימציה כדי לעקוב אחרי זוג קשישים באנגליה הכפרית המתכונן למלחמה גרעינית. הם קוראים עיתון, מכינים תה, מדביקים את החלונות, מאמינים באמונה שלמה שהסדר המדינתי יגן עליהם ((על רקע פסקול איכותי שאחראי לו, בין היתר, דיוויד בואי). לאט לאט האופטימיות מתאדה, הופכת לבלבול ולמוות שקט, ללא ספקטקל, רק שחיקה רגשית נמתחת. זו דוגמה בולטת לייצוג של אזרחים המנסים להשתמש בלוגיקה של שגרה בעולם מטורף. בניגוד ליצירות אמריקאיות, "כשהרוח נושבת" לא מציע אסקפיזם או ניצחון, רק את האשליה שבעולם כזה אפשר להמשיך כרגיל עד הסוף.

5

סיבה עיקרית לכך שהחוויה האזרחית בצל מלחמה נעדרת מהוליווד (בניגוד לקולנוע האירופי והיפני, שמציעים פה ושם דוגמאות כאלה) טמונה בעובדה הפשוטה: אזרחים אמריקאיים מעולם לא חוו מלחמה שכזו על אדמתם. ערים אמריקניות לא ידעו אש צבאית או הפצצות מאז מלחמת האזרחים.

הבחירה של הקולנוע להתעלם מחיים אזרחיים תחת איום צבאי, ולצמצם את המלחמה לכדי מדים וקרבות, מדלגת על שאלות מעניינות: איך חברה מתמודדת עם הפצצות כשגרה? איך האבל והצער מחלחלים אליה? איך ילדים מתבגרים כשמלחמה היא המצב הרגיל של הקיום? ההתעלמות הזו יוצאת מנקודת הנחה שאם אינך נלחם, אינך חשוב, אבל במאה ה-21, העורף הוא החזית החדשה, ואלה האזרחים שמשלמים את המחיר. סרטים כמו "תקווה ותהילה" לא נוצרו לנחמה, הם פשוט לא מפחדים לעמת את השגרה עם ההרס. הם מזכירים לנו שמלחמה היא לא רק נרטיב, אלא לפעמים אמא שמכינה קפה בזמן תקיפה אווירית, ילד שמצייר פצצות בעפרונות צבעוניים. ככה נראית מלחמה היום, ואולי כדאי שהקולנוע הפופולרי יעיף לכיוונה מבט.

עוד כתבות

סאלח דבאח / צילום: שלומי יוסף

"עד עכשיו נלחמנו על הבית. הגיע הזמן לדבאח מעבר לים"

המלחמה שרוקנה את הצפון והקשתה על העובדים להישאר, הסערה ברשת שהביאה אותו לבית המשפט, הקושי להתפתח בנדל"ן אל מול המתחרות והתוכניות להתרחב למדינות המפרץ ● סאלח דבאח, מנכ"ל רשת הקמעונאות המשפחתית שמגלגלת יותר ממיליארד שקל בשנה, בראיון מיוחד

עורכי הדין חגית בן משה ואייל נחשון / צילום: נועה שרביט, נמרוד גליקמן

עורכי הדין חגית בן משה ואייל נחשון ימונו לשותפים מנהלים במשרד ברנע

שני השותפים צפויים להחליף בסוף השנה את עו"ד מיקי ברנע, שהקים את המשרד ב-2003, ואשר יישאר בפירמה וימונה לתפקיד היו"ר או ראש המשרד ● המהלך מצטרף למגמה של חילופי דורות בהנהלות של משרדי עורכי דין מובילים בישראל

בודקים את המיתוס. עכבר וגבינה / צילום: Shutterstock

אל תציעו לחתול ולעכבר חלב ומוצריו

אחת לשבוע המדור "בודקים את המיתוס" יעסוק בעיוותים היסטוריים מפורסמים, מדוע נוצרו, וכיצד הם משפיעים עד ימינו ● והשבוע: הדימוי של התזונה המועדפת על היריבים המרים נוצר מתנאי החקלאות והאחסון של ימים עבר

טראמפ חטף מכה, איך יושפעו השווקים? / צילומים: Shutterstock, AP, עיצוב: טלי בוגדנובסקי

טראמפ חטף מכה, איך יושפעו השווקים?

בית המשפט העליון בארה"ב קבע כי הנשיא טראמפ חרג מסמכותו, ועל כן מרבית המכסים הבינלאומיים שהטיל פסולים ● כעת, לא ברור מה יעלה בגורל 175 מיליארד דולר שכבר נגבו מיבואנים ● מה היו הטיעונים המרכזיים של השופטים, כיצד הגיב טראמפ ומה עלול להדאיג את השווקים?

המשרוקית. עו''ד עמית חדד / צילום: איל יצהר

איך ייתכן שעמית חדד מייצג כל־כך הרבה מסביבת נתניהו?

לא פעם הטיפול המשפטי בפרשות שסובבות את רה"מ בנימין נתניהו מתנקז לידיו של אותו עורך דין ● הכללים אוסרים כל מצב של ניגוד עניינים, אבל האם יש בכלל מי שמפקח? ● כך התגלגל המקרה של עו"ד עמית חדד - עד שהביא להתפטרות של בכירה בלשכת עורכי הדין ● המשרוקית של גלובס

כותרות העיתונים בעולם

תרחיש האימה של טראמפ: התגובה האיראנית שעוצרת מלחמה

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: תקיפה באיראן לא תהיה קלה לביצוע כמו המבצע האמריקאי בונצאולה, השאלות הפתוחות שנשארו לטראמפ, ואיך עשויה להיראות המלחמה מול איראן? • כותרות העיתונים בעולם

הילה ויסברג בשיחה עם ד''ר תומר פדלון / צילום: INSS

המומחה שמבהיר: הדולר היה חוף מבטחים, זה המטבע שיחליף אותו

שיחה עם ד"ר תומר פדלון, מומחה לכלכלה פוליטית מאוניברסיטת תל אביב ● על אובדן האמון בניהול המעצמה שמרעיד את המטבע, השפעת הבית הלבן על השוק והסיבות שהביאו להתחזקות השקל הרבה מעבר למגמה בעולם

צפנת דרורי, ד''ר חדוה בר, איילת שקד, מירי קמחי וטל אייל-בוגר / צילום: ניב קנטור

איילת שקד: "הממשלה יצרה קרע בחברה הישראלית"

איילת שקד, חדוה בר ונדין בודו-טרכטנברג לקחו חלק בכנס "נשים, משפט ועסקים" שערכו פירמת עורכי הדין פישר וארגון היועצים המשפטיים בחברות ● עמוס תמם יחליף את אסף גרניט כפרזנטור של אלבר. כמה יעלה הקמפיין החדש? ● והמהלך החדש של נמל חיפה ● אירועים ומינויים 

אניית מטען של צים / צילום: Craig Cooper

בוועדת הכלכלה חוששים: האם ‘צים החדשה’ תעמוד בצורכי החירום?

בדיון בנושא בוועדת הכלכלה של הכנסת, עלו חששות רבים בנושא, ויו"ר ועד עובדי צים אורן כספי האשים: "נותנים לסעודים ולקטארים טבעת חנק על צוואר המדינה" ● ח"כ דוד ביטן, יו"ר הוועדה, מבקש לקיים דיון חסוי בנושא ● ישי דוידי, מייסד ומנכ"ל קרן פימי: "לא יהיה מצב שצים החדשה לא תעמוד בדרישות של מדינת ישראל"

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ והמנהיג העליון של איראן עלי חמינאי / צילום: ap, Alex Brandon, khamenei.ir

בכיר אמריקני מאשר: השיחות עם איראן יחודשו בז'נבה בחמישי

ההזדמנות האחרונה לאיראן: "כדי שזה יקרה - רוצים מהם טיוטה בתוך 48 שעות" ● מחאות מצומצמות יותר, אך העולם נושא עיניים: גל ההפגנות החדש באיראן ● הסנאטור גרהאם: בסביבת טראמפ מייעצים לו שלא לתקוף באיראן ● שגריר ארה"ב בישראל נשאל אם לישראל זכות על שטחי מדינות ערב: "הם יכולים לקחת את הכול" ● דיווח: משמרות המהפכה מקדמים כוחות לגבול עיראק ● עדכונים שוטפים

בנק לאומי / צילום: כפיר סיון

פיצוי של עד 3,000 שקל בשנה: המהלך החדש של בנק לאומי

הבנק מבטיח החזר של עד 3,000 שקל ללקוחות שתיק ההשקעות שלהם יציג תשואה שלילית ב־2026 ● ההטבה פתוחה למצטרפים חדשים וללקוחות קיימים שמרחיבים את היקף ההשקעה שלהם

מנכ''ל דקארט דין לייטרסדורף וסמנכ''ל המוצר משה שלו / צילום:  עמית אלקיים

מ-8200 להנהלת חד הקרן: התפקיד החדש של יוסי שריאל

יוסי שריאל צורף לחברת דקארט על ידי מייסדיה, דין לייטרסדורף ומשה שלו, שהיו גם פקודיו ביחידת 8200 ● הוא שוחרר משירות מילואים על ידי הרמטכ"ל אייל זמיר כמי שנושא באחריות פיקודית לאירועי ה-7 באוקטובר מעצם תפקידו כמפקד 8200

נשימה / צילום: Shutterstock

מחקרים מגלים: איזה איבר עשוי להחליף את הריאות

למה אנחנו מקבלים "דום נשימה" בכתיבת אימייל, איך בדיקה פשוטה מנבאת מי יתעורר מתרדמת והאם אף אלקטרוני יוכל לאבחן מחלות רק מלהריח את הבל הפה שלנו? חוקרי נשימה וריח מגלים עד כמה מורכבת הפעולה הכי אגבית שאנחנו עושים ● וגם: לא תאמינו איזה איבר עשוי להחליף את הריאות כמקור לחמצן

הצ'אטבוט של קלוד / צילום: Shutterstock

אנתרופיק עושה זאת שוב: כלי ה-AI החדש שהפיל את מניות הסייבר

ההשקה של "קלוד קוד סקיוריטי" עוררה חשש מפגיעה בענף והובילה לירידות חדות במניות קראודסטרייק, קלאודפלייר וזיסקלר ● גם הישראליות התרסקו, ביניהן סנטינל וואן וג'יי פרוג ● כעת, בשוק חלוקים אם מדובר באיום ממשי או בירידה חדה מדי ביחס להיקף המהלך

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון / צילום: יוסי כהן

מהפך: ההסתברות להורדת ריבית צנחה באחת. זו הסיבה

הערכות בשוק התהפכו לקראת החלטת הריבית מחר ● בתחילת השבוע שעבר ההסתברות להפחתה עמדה על 80%, אך רוחות המלחמה באיראן טרפו את הקלפים

יקי דוניץ / צילום: ויקיפדיה

"פגיעה במפעל חיים ובמוניטין": יקי דוניץ תובע 100 מיליון שקל מקרן JTLV

חודש וחצי אחרי שחיסלה את החזקתה ביזמית הנדל"ן דוניץ, קרן ההשקעות נתבעת בידי היו"ר לשעבר, שטוען כי עמדה לו זכות סירוב ראשונה, וכי המכירה הסבה לו נזק כבד ● JTLV :"הקרן תדרוש לפצותה בגין הנזקים שייגרמו לה כתוצאה מתביעת סרק זו"

אסף טוכמאיר וברק רוזן, מבעלי ישראל קנדה / צילום: אלדד רפאלי

עשרת הימים שיכריעו: האם רוזן וטוכמאייר הימרו נכון

העסקה לרכישתה של חברת הנדל"ן אקרו בידי ישראל קנדה תייצר חברת ענק בשווי של 10 מיליארד שקל ● אם החברה הממוזגת הייתה מתחילה להיסחר היום, היא לא הייתה מצליחה להיכנס למדד הדגל של הבורסה ● הכניסה של פאלו אלטו לבורסה אף הופכת את הסיכויים לקשים יותר ● בכמה תצטרך המניה לזנק?

אייפון / צילום: Shutterstock

פשרה בפרשת האטת האייפונים: אפל צפויה לפצות לקוחות ב-10 מיליון שקל

בתביעה הייצוגית נטען כי אפל התקינה במכשירי האייפון, באמצעות עדכוני תוכנה, תוכנות שהאטו ושיבשו את פעולת המכשירים - וזאת באופן יזום ומתוכנן, ללא ידיעת המשתמשים וללא הסכמתם ● עוד נטען כי אפל ישראל וחברת איי דיגיטל היו מודעות לכך, ולכן הן נושאות באחריות ● הסדר הפשרה כפוף לאישור בית המשפט

מוצרי חלב / צילום: איל יצהר

המשק עמוק בקרב על החלב, אבל המוצר הזה ממילא בירידה

שינוי בטעם, עלייה ברמת החיים ומחסור כרוני שוחקים את מעמדו של קרטון החלב המסורתי ● מנגד, הגבינות המיובאות מציגות ביקושי שיא, אף שהן יקרות במאות אחוזים מהעולם - מה שיוצר לחץ להגדלת המכסות הפטורות ממכס במטרה לבלום את התייקרותן

קלוד קוד / צילום: Shutterstock

כוננות שיא בסייבר הישראלי: האם הכלי החדש של קלוד יטרוף את הקלפים בענף

השקת כלי איתור החולשות של אנתרופיק טלטלה את השווקים והפילה את מניות הסייבר הגדולות בוול סטריט ● בזמן שהמשקיעים חוששים מאיום קיומי, בתעשייה המקומית טוענים כי הבהלה מוקדמת: "חברות הסייבר לא מוכרות לארגונים רק טכנולוגיה, הן מוכרות אחריות ואמון"