גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

ביקורת על הספר "בעתיד האתמול": כתיבה בעת שהצללים נופלים

הסופר האוסטרי נע בחופשיות באירופה ועטה את זהותו היהודית בקלילות ● עליית היטלר סיכנה זאת

אדולף היטלר בצילום של היינריך הופמן, 1933. אילץ את צווייג לברוח לאנגליה / צילום: Reuters, IMAGO/piemags via Reuters Connect
אדולף היטלר בצילום של היינריך הופמן, 1933. אילץ את צווייג לברוח לאנגליה / צילום: Reuters, IMAGO/piemags via Reuters Connect

שטפן צווייג היה כנראה האוסטרי החי המפורסם ביותר בעולם לפני עלייתו של אדולף היטלר לשלטון. צווייג, שהיה בין הסופרים המתורגמים ביותר בשנות ה-20 וה-30, התמחה בנובלות של סיפורי אהבה חסרי סיכוי שכותרותיהם נשמעות כמו הנחיות לחקר מקרה פרוידיאני כמו "פחד" ו"בלבול", וביוגרפיות שמכניסות ספקולציות של פסיכואנליזה לסיפורי החיים של גיבורים מעוררי השראה ("דה מונטני", "בלזאק", "אמריגו").

"חבר קרוב": איך משפיעה התרבות הקפיטליסטית על נפשו של האינדיבידואל?
הטילים שיירטו את שבוע הספר יצרו נזקים כבדים להוצאות לאור, הנאבקות ממילא

בביוגרפיה שכתב בשנת 1934 על אראסמוס מרוטרדם, צווייג מציג את ההומניסט ההולנדי כאירופאי ללא גבולות, מתון בעידן של קנאים. אראסמוס, כותב צווייג, הוא "כוכב מבריק" שבעבר קראו אותו באופן נרחב, אך יצירותיו כיום "מונחות על מדפי הספריות כאבן שאין לה הופכין". הכותרת באנגלית "Erasmus of Rotterdam" מסתירה את מה שנרמז במקור הגרמני, והוא שצווייג ראה באראסמוס דוגמה לכישלון: "הניצחון והטרגדיה של אראסמוס מרוטרדם".

ב-1934 אילץ היטלר את צווייג לברוח לאנגליה. שש שנים לאחר מכן נסע עם אשתו השנייה, לוטה, לארה"ב, לאחר שנואשו מהרס אירופה וחששו כי בריטניה לא תחזיק מעמד, ולאחר מכן לברזיל. הם התאבדו שם ב-1942, זמן קצר לאחר שצווייג שלח למו"ל שלו את כתב היד של "העולם של אתמול", זיכרונותיו על חייו בווינה תחת שליטת בית הבסבורג, לפני 1914. ניצחונו של צווייג הוא בכך שתבע לעצמו מחדש את העיר שאהב ואיבד להיטלר. הטרגדיה שלו היא שהוא היה צריך לעשות זאת מלכתחילה.

שטפן צווייג / צילום: Reuters, Bridgeman Images via Connect

הספר "בעתיד האתמול: חייו של שטפן צווייג", מאת רודיגר גורנר, הוא מבט אלגנטי וחומל על הניגודים, השאיפות והאסונות בתקופתו של צווייג. המסר שלו מהדהד בעוצמה גם בתקופתנו, שבה - כפי שרוברט ד. קפלן מציין בספרו "Waste Land", שפורסם השנה - התמוטטות המערכת הגלובלית בהובלת אמריקה דומה לגורלה של רפובליקת ויימאר.

נוסע במחלקה הראשונה

צווייג נולד בווינה בשנת 1881. הוריו, יצרן טקסטיל ובתו של בנקאי, היו יהודים מתבוללים. כילד במה שכינה "עולם של ביטחון", צווייג לא חש צורך להתנצר. הוא ראה את היהדות באופן דומה לזה שבו הקיסר שלו העדיף את נתיניו הרב-לשוניים - זרים אך מועילים, מרוחקים באופן מכובד, בהכרח א-פוליטיים. צווייג יכול היה להרשות לעצמו לכתוב שירה ונובלות; לבקר בפריז, בלונדון וברומא; ולטפח קשרים ארוטיים מורכבים בעוד שבני דורו העשירים פחות נאלצו להתפרנס בקושי כעוסקים עצמאיים. הוא נסע במחלקה הראשונה של החיים, מבלי להיות מודע לכך ש"הרגש הקוסמופוליטי החזק שלו", כפי שכינה זאת, הוא מותרות.

עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה, צווייג נדבק בחיידק הפטריוטי. הוא התנדב לצבא, נכשל במבדקים הגופניים והוצב בארכיון הצבאי. במאמר מ-1918 הוא הצהיר על "תבוסתנות". גורנר, בעקבות העדפתו של צווייג ל"רגעים מכריעים" בביוגרפיות, מזהה אמירה זו כהופעתה הראשונה של הפרסונה הציבורית של צווייג.

עוד רגעים מכריעים הגיעו לאחר מכן. האימפריה ההבסבורגית קרסה לאחר תבוסה, ובמקומה קמה מדינה אוסטרית קטומת ממדים. ב-1920 צווייג נישא לאהובתו מלפני המלחמה, פרידריקה פון וינטרניץ, אם לשתי בנות מנישואים קודמים. הוא העביר את משפחתו לווילה מפוארת בזלצבורג, אך נותר חסר מנוחה ומרוחק.

באותם רגעי הכרעה בסיפורת של צווייג, צצה טרגדיה גורלית שבה כוחות חברתיים בלתי נמנעים מסכלים את צווי התשוקה. "האותנטיות והמיידיות" של סיפורים אלה, כותב גורנר, מפתות אותנו לקרוא את כתביו של צווייג באופן אוטוביוגרפי. כך גם הדמיון של סיפוריו לביוגרפיות שלו, המנתחות את הצורך בגבורה ואת המרדף אחר האסון.

שני השלישים הנסתרים

ב"המאבק עם השד", סקירה ביוגרפית מ-1925 של חיי המשורר פרידריך הלדרלין, הסופר היינריך פון קלייסט והפילוסוף פרידריך ניטשה, צווייג הגדיר את השד כתסיסה פנימית המניעה "ישות שקטה אחרת לעבר הפרזה, אקסטזה, ביטוי עצמי והרס עצמי". הלדרלין, קלייסט וניטשה, לדברי צווייג, היו "שלוש דמויות דמוניות, היחידות בגרמניה שלא כרתו ברית עם החברה, עם האומה ועם תקופתן בהיסטוריה, ולכן הושמדו".

הדחף הקצבי והשליטה הפורמלית של הלדרלין; חוסר השקט הרגשי של פון קלייסט; והאידיאל של ניטשה לגבי החיים כאמנות - בכל אלה יש משהו מצווייג. לדברי אשתו, ניהול האפקטים הספרותיים היה הדבר העקבי היחיד בצווייג. הוא היה, כך אמרה לבעלה ב-1930, "סגור בכל הנוגע לפרסונה שלו". עבודתו הכתובה ייצגה "רק שליש" מאישיותו, היא ציינה, ו"אף אחד לא גילה את מהותה לצורך פרשנות של שני השלישים האחרים".

גורנר מזהה רמזים לאקסהיביציוניזם דמוני וביסקסואליות, וברשומת יומן מבטיחה מ-1912 נכתב כי "קלפי הפרברסיה הונחו על השולחן בגלוי יותר מאי פעם" עוד לפני פרידריקה, אך כשם שצווייג ערך סיפורי חיים מבולגנים של אחרים, כך גם נהג בחייו שלו.

שנות ה-20 היו ערפל של מלונות מפוארים, פגישות ספרותיות ומאמצים לשקם זהות אירופית. בעוד שיומנו של צווייג תיעד זמנים "קריטיים ומלחמתיים", הצהרותיו הפוליטיות מרמזות על נאיביות ופחד מסכסוך. כבר בשנת 1923, הוא הזהיר את הסופר הצרפתי רומן רולן כי גרמניה היא "חממה למלחמות" ו"כר לאידאולוגיה של טמטום פוליטי". מאחר ששאף לבנות בריתות על-לאומיות נגד הפשיזם, הוא המעיט בחשיבותה של הצלחת הנאצים בבחירות 1930 כ"מרד שהוא אולי לא נבון, אך באופן עקרוני הוא טבעי ובהחלט מבורך, של הצעירים נגד הפוליטיקה הגבוהה". במכתב פומבי, האשים בן חסותו קלאוס מאן את "אהדתו המשמחת בדרך כלל לכל דבר צעיר" כהכחשת המציאות.

רומן ובנות גסות רוח

ב-1931, כותב גורנר, צווייג כבר היה ב"מצב של משבר". ללא קשר לעליית הפשיזם, מלאו לו 50 באותה שנה. הוא התגעגע לנעוריו, והרגיזו אותו "גסות הרוח והחוצפה" של בנותיו החורגות, שהיו כעת בשנות ה-20 לחייהן. אשתו כינתה אותו "לא גברי" והתלוננה על "הסתירות הפנימיות" שלו. צווייג פצח ברומן עם מזכירתו הצעירה, לוטה אלטמן. חייו נעשו דומים יותר ויותר לרומן של צווייג, שעשוי להיקרא "אידיאלים", או אולי "יהירות".

"אל תרמה את עצמך", אמר יוזף רות לצווייג לאחר שהיטלר עלה לשלטון ב-1933. "הגיהנום הוא השולט". רות היה הקוטב הנגדי הספרותי של צווייג. רות, שנולד למשפחה ענייה במה שהוא אוקראינה של ימינו, בקצה הלא נכון של האימפריה, שירת בצבא ולאחר מכן נסע במחלקה הזולה ברכבות באירופה. הוא ראה את האסון קרב ובא, והייתה לו ראיית הנולד לשתות לשוכרה עד מוות ב-1939. "יום אחד מצפונך לא יוכל עוד לסבול זאת, ותנסה לברוח מחוסר האונים שלך", ניבא רות בשנת 1936. צווייג שם קץ לחייו 6 שנים לאחר מכן.

המוטיב לחיי צווייג עשוי להיות השורות מתוך "הנרי הרביעי, חלק 2" שבהן הוא השתמש כמוטו לביוגרפיה על מארי אנטואנט: "יש היסטוריה בחיי כל בני האדם / להבין את טבעם של הזמנים המנוחים". גורנר מנתח את תקופתו הטרגית של צווייג בתבונה של ראייה היסטורית לאחור, ומחלץ את ניצחון האמנות מתוך צללי מותה.

עוד כתבות

בית זיקוק אשדוד / צילום: רפי קוץ

האסון בבית הזיקוק באשדוד: נעצר חשוד ברצח באדישות

לאחר מותן של שתי עובדות בית הזיקוק ממחסור בחמצן, המשטרה עצרה שותף בחברה המספקת בלוני חמצן בחשד לרצח באדישות ● מנהל הבטיחות במשרד העבודה הזהיר משימוש במיכלי החברה, כ-15 אלף מהם עדיין בשוק

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

לטובת בן גביר: הקואליציה מקדמת איסור על בג"ץ להתערב בכהונת שרים

ועדת הכנסת אישרה היום להקים מחדש את הוועדה המיוחדת להכנת "חוק דרעי 2", שיאפשר למנות שרים הנאשמים בפלילים וימנע מבג"ץ להתערב במינויים ● היועמ"שית התנגדה בעבר להצעת החוק

ברק רוזן, צחי ארבוב וזיו יעקובי / צילום: ינאי אלפסי, אלכס פרגמנט

הנתון שיכריע אם המיזוג הענק בין אקרו לישראל קנדה יצליח

המיזוג הצפוי בין יזמיות הנדל"ן המובילות ישראל קנדה ואקרו צפוי ליצור את החברה הגדולה בענף ● בשוק מנתחים את היתרונות והסיכונים שלקחו על עצמם בעלי ישראל קנדה, את הסיבות שהביאו למכירתה של אקרו, ואת הנתון שעליו תקום או תיפול הצלחת העסקה

חוות השרתים סארברפארם במושב בני ציון / צילום: ט. ג. הפקות

מהגדולות בישראל: חוות השרתים שתוקם באשדוד בהשקעה של 1.5 מיליארד דולר

יחד עם קרן תשתיות ישראל, סרברפארם תיבנה חוות שרתים באשדוד בהיקף של 130 מגה-וואט ● בשלב הראשון יושקעו כ-1.5 מיליארד דולר לבנייה, ובהמשך עוד כ-4.5 מיליארד דולר יושקעו להצטיידות החווה ● מדובר באחת מחוות השרתים הגדולות ביותר בישראל המתוכננות בימים אלה

בנייה / אילוסטרציה: Shutterstock

מדד תשומות הבנייה למגורים עלה ב–0.6% בינואר, השכר ממשיך להיות המרכיב הדומיננטי

מדד תשומות הבנייה המשיך לעלות גם בחודש הראשון של 2026, אם כי בשיעור מזערי ● ללא העלייה בשכר העבודה, ירד המדד ב־0.2%

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ משוחח עם עיתונאים / צילום: ap, Evan Vucci

בישראל מרוצים מביטול מכסי טראמפ: "מעניק יתרון במו"מ, אין כבר טעם למהר לחתום"

גורמים בממשלה מסרו לגלובס כי פסיקת ביהמ"ש העליון בארה"ב, שפסלה את מרבית המכסים הגלובליים, משפרת משמעותית את עמדת המיקוח של ישראל במו"מ על הסכם הסחר ● בינתיים, היצואנים בארץ דווקא מביעים חשש שהיתרון היחסי של ישראל ייפגע, לאחר שטראמפ הכריז על מכס גלובלי אחיד של 15%

נחשון קיויותי, יו''ר ומבעלי ב.ס.ר הנדסה / צילום: באדיבות החברה

בסר הנדסה בדרך להנפקה לפי שווי של עד 1.5 מיליארד שקל

לגלובס נודע כי החברה מתכננת להנפיק כ-20% ממניותיה לפי שווי של בין 1.3 ל-1.5 מיליארד שקל לפני הכסף ● בספטמבר האחרון, פועלים אקוויטי רכשו 10% ממניות החברה לפי שווי של כמיליארד שקל אחרי הכסף

דינה בן טל-גננסיה, מנכ''לית אל על הפורשת / צילום: גיא כושי ויריב פיין

המוסדיים נתנו ברקס: מנכ"לית אל על הפורשת לא תקבל פיצויי פיטורים

המנכ"לית היוצאת בן טל-גננסיה ביקשה לקבל פיצויי פיטורים מלאים על 18 שנות עבודתה באל על בהיקף של מיליון שקל, אך המוסדיים מתנגדים ● היא מסיימת את דרכה בחברה עם שכר בעלות של כ-30 מיליון שקל

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ והמנהיג העליון של איראן עלי חמינאי / צילום: ap, Alex Brandon, khamenei.ir

"לחסל את חמינאי עכשיו": המסרים מבית המלוכה הסעודי

ההזדמנות האחרונה לאיראן: "כדי שזה יקרה - רוצים מהם טיוטה בתוך 48 שעות" ● מחאות מצומצמות יותר, אך העולם נושא עיניים: גל ההפגנות החדש באיראן ● הסנאטור גרהאם: בסביבת טראמפ מייעצים לו שלא לתקוף באיראן ● שגריר ארה"ב בישראל נשאל אם לישראל זכות על שטחי מדינות ערב: "הם יכולים לקחת את הכול" ● דיווח: משמרות המהפכה מקדמים כוחות לגבול עיראק ● עדכונים שוטפים

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון / צילום: יוסי כהן

נגיד בנק ישראל מגיב לסמוטריץ': "אני לא קם בבוקר, פותח חלון ומחליט מה גובה הריבית"

אמיר ירון התייחס בראיון לגלובס להחלטה להשאיר את הריבית ללא שינוי על רמה של 4%, וכך לקטוע רצף של שתי הפחתות ● הוא התייחס למצב הכלכלה, ל"רוחות המלחמה" שהיוו שיקול מרכזי בהחלטת הוועדה, הגיב בתקיפות לדרישתו של שר האוצר בצלאל סמוטריץ' לחזור בו מהחלטתו, וגם סיפר איפה הוא מוכן להתגמש בדיונים בכנסת על רפורמת הבנקים הקטנים

מטה חברת נובו נורדיסק בדנמרק / צילום: Shutterstock

זריקת ההרזיה דור 2 של נובו נורדיסק נכשלה בניסוי השוואתי מול מונג'ארו

זריקת CagriSema של נובו נורדיסק הורידה 20.2% בממוצע ממשקל הנבדקים, לעומת 23.6% לזריקה מונג'ארו של אלי לילי ● בתגובה, מניית נובו נורדיסק יורדת, ומניית אלי לילי עולה ● לאלי לילי יש עוד מוצר בקנה, שעשוי להיות פוטנטי אף יותר

אנבידיה / צילום: שלומי יוסף

אנבידיה רוכשת חברת דאטה ישראלית בכ-75 מיליון דולר

החברה הנרכשת היא אילומקס, שעוסקת בניהול הדאטה הארגוני וביצירת שפה משותפת בין מאגרי המידע השונים לשם אימון והפעלת בינה מלאכותית

פינק פלויד, The Wall / צילום: Shutterstock, Pink Floyd on the wall

אל תגלו לרוג'ר ווטרס: מה מצאו חוקרים בטכניון על הלהיט של פינק פלויד?

חוקרים מהטכניון הצליחו לעורר אזורים מסוימים במוח עם השיר "עוד לבנה בחומה", באופן שישפר קליטה של תרופות לטיפול במחלות כמו אלצהיימר ופרקינסון

משה מזרחי, מייסד אינמוד / צילום: איל יצהר

הדירקטוריון שאמר לא למיליארד דולר

דירקטוריון אינמוד הודיע כי אף אחת מההצעות שהוגשו לרכישת החברה אינה מתאימה ● על חברת האסתטיקה הרפואית התחרו שתי קבוצות, אחת ישראלית ואחת קוריאנית, וההצעות היו לשווי של יותר ממיליארד דולר

שדות סולאריים של דוראל בארה''ב / צילום: באדיבות דוראל

מניות האנרגיה הלוהטות של ת"א קפצו פי 3 בזכות הימור על השוק האמריקאי

חברות האנרגיה אנלייט, או.פי.סי ודוראל הוסיפו בשנה האחרונה מאות אחוזים לשוויין, על רקע פעילותן המתרחבת בארה"ב ● השלוש הפכו לחביבות המשקיעים בזכות רוח גבית לה הן זוכות מהביקוש האדיר לחשמל בארה"ב, בעיקר עבור חוות שרתים למהפכת ה–AI

צביקה לביא, בעלי בית ההשקעות לביא את לביא / איור: גיל ג'יבלי

"השקיע במניה כשהייתה שווה שקל וחצי": מאחורי החקירה שמסעירה את שוק ההון

צביקה לביא, מנכ"ל בית ההשקעות לביא את לביא, שנחקר ע"י רשות ני"ע בחשד שרכש מניות של ארית תוך שימוש במידע פנים, הוא בנו של אחד מראשוני שוק ההון בישראל, שחילץ את לקוחותיו במשבר ויסות הבנקים ● אנשי שוק שמכירים אותו מתקשים להאמין לחשדות: "זה לא בחור צעיר שבא לעשות מכה של כמה מאות אלפי שקלים"

נתב''ג / צילום: יוסי זמיר

לקראת סבב נוסף עם איראן: הלקחים לא הופקו, הטסים יצטרכו לשלם

ביוני אשתקד, כשפרצה מלחמת 12 הימים מול איראן, השמיים נסגרו לחמישה ימים, והנוסעים נאלצו לממן שהות בלתי מתוכננת בחו"ל ● בזמן שאפשרות למתקפה איראנית נוספת עומדת על הפרק, עדיין לא התקבלה החלטה כיצד לטפל בהשלכות המתקפה הקודמת על הטסים

מושגים לאזרחות מיודעת. מניית זהב / צילום: Craig Coope

מכירת צים: מהו הכלי שמעניק למדינה זכות וטו?

עסקת צים נחתמה, אבל היא עדיין ניצבת בפני מכשול אפשרי מצד המדינה • למה למדינה יש זכות וטו, ובאילו תנאים היא יכולה להשתמש בה? ● המשרוקית של גלובס מציגה: המוניטור מבאר מושגים

אמיר ירון, נגיד בנק ישראל / צילום: דני שם טוב, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

הדילמה של בנק ישראל עם הריבית והסיבה שהאנליסטים עשו סיבוב פרסה

האינפלציה באמצע טווח היעד, והשקל התחזק, אך רוחות המלחמה מול איראן טרפו את הקלפים וגרמו לשוק לשנות כיוון ● בעוד שנתוני הצמיחה המפתיעים מעניקים לנגיד "מרחב נשימה", רוב האנליסטים מעריכים כעת: בנק ישראל יבחר בשמרנות וישאיר את הריבית על כנה

נתנאל גבעתי / צילום: סימן טוב סרוסי

המגורים אצל ההורים, השיפוץ שהסתבך וההשקעה ב-13 דירות

נתנאל גבעתי רק בן 37 ומאחוריו כבר שורה ארוכה של עסקאות, בהן 13 בארצות הברית ● בראיון לגלובס הוא מספר על טעויות שעשה בדרך ואיך קנה שלוש דירות באינדיאנה בלי לבקר שם