גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מטוסי קרב משודרגים ושלל טילים: איך ייראה חיל האוויר ביום שאחרי המלחמה עם איראן

האם גם מול צבאות אחרים חיל האוויר יבצע את המשימות באופן כה מוצלח ● האם כדאי להשקיע בחיל טילים ייעודי או דווקא לשדרג יכולות התקפיות ● ומתי גם לנו יהיו מפציצי B2 ● בכירים לשעבר בחיל שאחראי לניצחון במערכה, מנסים לשרטט את מפת הדרכים העתידית שלו ● היום שאחרי המלחמה, פרויקט מיוחד 

מטוס F־35 / צילום: לוקהיד מרטין
מטוס F־35 / צילום: לוקהיד מרטין

שיאים רבים שבר חיל האוויר במלחמת 12 הימים של "עם כלביא", המלחמה הראשונה בישראל שנערכה רובה ככולה בטווח שבין 1,500 ל־2,000 קילומטר מהבית וכללה שעות ארוכות של טיסה לכל כיוון. עשרות רבות של מטוסי קרב בכל גיחה הביאו להשמדה מהירה של כוחות ההגנה האווירית האיראנית ולחיסול צמרת המערך האווירי של איראן. כל אלו השיגו שליטה מלאה בשמי הרפובליקה האיסלאמית ואת הנובע מכך: היכולת להפציץ כמעט כל מטרה בכל נקודה באיראן והחדרה של מערך הכטב"מים במטרה להגביר את יכולת הסיכולים, השמדת המשגרים וביצוע משימות מודיעין באופן ממושך וזול הרבה יותר מאשר באמצעות מטוסי קרב. גלובס שוחח עם בכירים לשעבר בחיל על מה ניתן ללמוד מהפעולות במלחמה וכיצד ייראה חיל האוויר ביום שאחריה.

"חיל האוויר למד שהוא יכול לפעול במרחק מאוד גדול ביעילות מבצעית אמיתית לאורך זמן רב - דבר שהוא מעולם לא חווה קודם לכן", אומר האלוף (במיל') נמרוד שפר, לשעבר ראש מטה חיל האוויר ומנכ"ל התעשייה האווירית לשעבר. אמנם, חיל האוויר כבר מתנסה מעל לשנה בטיסות ארוכות לתימן, אך אלה נערכות אחת לכמה שבועות ולא באופן רציף ואינן משתוות לטיסה יומיומית של חמש שעות ויותר לכל כיוון. "במלחמות הקודמות הטיסות לנקודות המרוחקות ביותר בעומק סוריה או מצרים ארכו לא יותר משעה וחצי טיסה, וצריך לזכור: מטוסי הקרב שלנו לא טסים לבד: מלווה אותם מערך שלם של מטוסי מודיעין ובקרה ומטוסי וחילוץ".

מטוסי האף 35 כנראה היו מתקשים לבצע את כל העבודה לבדם ללא הסיוע הקרקעי. המוסד חשף כי סייע להשמדת סוללות נ"מ ומשגרי טילים בליסטיים באמצעות טילי נ"ט ורחפנים ועם סוף המלחמה גילה הרמטכ"ל אייל זמיר כי כוחות קומנדו קרקעיים פעלו בשטח אויב.

גם מערך הכטב"מים הוכיח את עצמו כחלק מהזרוע הארוכה של חיל האוויר: "כלי הטיס הבלתי־מאוישים יכולים לשהות שעות ארוכות מעל שדה הקרב - יתרון שלא קיים למטוסי הקרב", אומר שפר. "הם יכולים לשאת חימוש ומצלמות - וכל אמצעי שחשוב לך כדי להילחם באויב שמתחבא במקום כלשהו, יוצא, משגר, וחוזר למחבוא. אם יש לך כלי כמו הכטב"מים - הסיכוי שהאויב ייפגע גדול מאוד. זאת, כמובן, מלבד היתרון שכאשר הוא מופל אין לך שבויים ואין לך פצועים. יש גם חיסרון למערך הכטב"מים: הוא טס לאט יחסית, קל לגלות אותו ואפשר להפיל אותו עם סוללות טילי קרקע־אוויר", הוא מוסיף.

נמרוד שפר - מנכל תעשיה אוירית / צילום: איל יצהר

מול חיל מיושן

אך האם ניתן להקיש מהמהירות שבה פעל חיל האוויר אל מול איומי ההגנה האיראנית גם על זירות אחרות ומלחמות עתידיות? האם המטוסים יוכלו לפעול באותה היעילות גם מול מדינות שמתחמשות בנשק מערבי כמו טורקיה שמפגינה עוינות או מדינות ערביות? תא"ל (במיל') ישראל (רליק) שפיר, לשעבר מפקד בסיס תל נוף, מדגיש כי קשה יהיה להסיק משדה הקרב באיראן לגבי מלחמות עתידיות.

"מצב כמו זה שהיה לנו, שבו האיראנים עושים שימוש במערכות הגנה אווירית מיושנות, ושבו כמעט אין להם חיל אוויר - לבד ממטוסי אף 14 או אף 5 ישנים ולא מתוחזקים - אלה נתונים שצריכים לקחת בחשבון למערכה דומה לטווחים קצרים יותר ולאויבים פוטנציאליים שיש להם מערכות הגנה טובות וחיל אוויר שיודע להילחם", אמר שפיר. "זה משנה לכוח שאתה נדרש להפגין בקרבות אוויר־אוויר, נגד מערכי הגנה נגד מטוסים ולוחמה אלקטרונית. לא בטוח שבמלחמות העתידיות נוכל לבנות על העליונות האווירית כמו שחווינו בעזה ובאיראן".

שפר מזכיר כי מערך ההגנה האווירית של מדינות הציר השיעי בימים שלאחר ה־7.10 לא היה טיול בפארק עבור חיל האוויר. "מערך ההגנה האווירית בסוריה היה הצפוף בעולם - כיום לא נותר ממנו דבר".

טיל או מטוס?

בין טבח ה־7.10 למערכה באיראן התעורר מחדש שיח ער וותיק סביב השאלה האם על ישראל להשקיע יותר בצי מטוסי קרב התקפיים ומשוכללים, או שמא יש מקום גם להקמת חיל טילים שיוכל לשתק באופן מיידי מטרות אויב. זאת כפי שעשו האיראנים שהזניחו את חיל האוויר שלהם לטובת טבעת חנק בליסטית שיירטה על ישראל אלפי טילים לטווחים שונים מעזה, לבנון, תימן ואיראן.

בסיכום המלחמה אומר שפר כי "זה מזל גדול למדינה שלא הוקם חיל טילים על חשבון חיזוק חיל האוויר. הוכחנו שהשקעה במטוסי קרב ורסטיליים יכולה להשיג מטרות רבות: המטוסים יכולים לתקוף בכל מקום - באיראן ובתימן - ולשאת איתם מצלמות ולאסוף מודיעין במקומות שלוויין לא נותן מענה מספיק; המטוסים יכולים להפיל מטוסים אחרים או כטב"מים, ולתקוף באותו יום בעזה וגם באיראן. טילים, בניגוד לכך, יודעים לעשות דבר אחד - לתקוף מטרה אחת, וכדי לייצר חיל טילים משמעותי אתה צריך מגוון רחב של טילים, כי טיל לאיראן לא מתאים לטיל לסוריה. טיל בליסטי אחד עולה כמה מיליוני דולרים ופוגע במקום אחד - עדיף להשקיע את הסכום הזה במאות פצצות חכמות, למשל כמו פצצת JDAM, שעלותן נעה בין 20 ל־30 אלף דולר והן ורסטיליות מספיק כדי להפציץ מגוון מטרות כמו בונקרים, מטוסים, סוללות נ"מ במגוון מיקומים שונים".

לעומתו, טוען רליק שפיר, יש מקום להקמת זרוע טילים, אך עליה להיות כפופה לחיל האוויר כדי לבצע תיאום עם המטוסים שבאוויר. "טילים בליסטיים יכולים להגיע תוך דקות למטרות נייחות קבועות כמו שדות תעופה או מכ"מים, מהר יותר ממטוס שיכול להגיע רק תוך מספר שעות אם מדובר בגזרה רחוקה, ולגרום לנזק משמעותי. יתכן שתוחלת הפגיעה תהיה פחות טובה מזה של מטוס, אבל לא דרושים יותר מדי טילים לחיל כזה והוא יכול להיות עוד כלי בארגז הכלים חיל האוויר בסל הכלים".

תא''ל (מיל') ישראל (רליק) שפיר / צילום: יוסי כהן

לקראת יכולות משופרות

עבור המלחמות העתידיות, יש מקום גם לרענון בחיל האוויר עצמו - בדמות הצטיידות במטוסים חדשים. שפיר סבור כי עבור תסריט אפשרי של הפצצת בסיסי חיל אוויר ופגיעה במסלולים יש צורך להצטייד במטוס ה־F-35B, גרסה של מטוס ה־F-35, המסוגלת להמריא באופן אנכי, וכן יש לרענן את צי מטוסי ה־F-15 - להן יכולת נשיאת חימושים גבוהה יותר מאשר ה־F-16 או ה־F-35. לשם כך, יש לשדרג את צי מטוסי ה־F-15i הוותיק במטוסי ה־ F-15EX החדישים, בעלי יכולת נשיאת פצצות משופרת ויכולות מודיעין מתוחכמות.

עוד שאלה היא האם בעקבות תצוגת התכלית המרשימה של מטוס ה־B2 האמריקאי באיראן, יש לנו צורך להצטייד במטוס שכזה? ארה"ב איננה מוכרת אותו לצבאות זרים, אך שפר אומר כי הדבר נוגד את התפיסה של חיל האוויר שבוחר "להצטייד במטוסים שיודעים למלא כמה משימות - ולא במטוס שמבצע רק משימה אחת כמו הפצצה אסטרטגית".

הטילים האיראניים אתגרו את מערכת היירוט הישראלית, וככל שהמשגרים נדחקו למזרחה של איראן, כך שוגרו לישראל טילים בליסטיים כבדים יותר, חלקם מתמרנים. ישראל תצטרך להאיץ את המעבר למיירטי ה"חץ 4" על מנת שיוכלו להתמודד טוב יותר עם טילים שכאלה.

ולבסוף, החזקת טייסים לשעבר בשירות מילואים פעיל הוכיחה את עצמה. בצל המחאה נגד הרפורמה המשפטית היה חשש כי הפעילות תיפגע, אך כל אנשי המילואים שטסים הוחזרו לשירות, לקחו חלק בלחימה וכשירות החיל לא נפגעה.

עוד כתבות

קרקע חקלאית בגדרה. מה האינטרס הציבורי? / צילום: תמר מצפי

לפי הייעוד, בזמן החכירה או בהפקעה? הקרקע שהובילה למחלוקת של מיליוני שקלים

המדינה הפקיעה 35 דונם בגדרה מבעלי קרקע פרטיים, וביקשה לשלם להם 1.6 מיליון שקל בהתאם לשווי הקרקע לפי הייעוד שבו רכשו את הקרקע ● אלא שבעלי הקרקע דרשו פיצוי של 24.5 מיליון שקל לפי הייעוד של הקרקע בזמן המכירה – תעשייה ומסחר ● מה קבע ביהמ"ש?

מה שהתקיים רק בראש העובד נעשה ממוסד / אילוסטרציה: Shutterstock

אנשים חוששים שה-AI תגזול את עבודתם, אבל היא כבר גוזלת את מה שיש להם בראש

השאלה אינה האם AI תחליף את העובדים - השאלה היא מי ישלוט בידע שהחברות אוספות מהם ● בעולם של בינה מלאכותית ארגונית, גם כשעובד עוזב את העבודה, הוא משאיר את הידע ואת הניסיון שלו מאחור - לבוט או למי שיחליף אותו, אם יהיה צורך במחליף בכלל

נתן שירות למוכרים וגם לקונים. האם המתווך זכאי לדמי תיווך?

בית המשפט קבע: פסיכולוגית תחויב ב־40 אלף שקל פיצוי לאחר שסיפקה הערכה שלילית על תובע מבלי לפגוש אותו ● השכנים טענו לירידת ערך בשל חריגות בנייה - אך ביהמ"ש קבע כי דווקא הם השתלטו על רכוש משותף, וחייב אותם בפיצוי ● מתווך שניהל ייצוג כפול לקונה ולמוכר ללא גילוי נשלל מזכאותו לדמי תיווך וחויב בהוצאות משפט ● 3 פסקי דין בשבוע

טראמפ חטף מכה, איך יושפעו השווקים? / צילומים: Shutterstock, AP, עיצוב: טלי בוגדנובסקי

טראמפ חטף מכה, איך יושפעו השווקים?

בית המשפט העליון בארה"ב קבע כי הנשיא טראמפ חרג מסמכותו, ועל כן מרבית המכסים הבינלאומיים שהטיל פסולים ● כעת, לא ברור מה יעלה בגורל 175 מיליארד דולר שכבר נגבו מיבואנים ● מה היו הטיעונים המרכזיים של השופטים, כיצד הגיב טראמפ ומה עלול להדאיג את השווקים?

חוות שרתים של אמזון / צילום: Reuters, Noah Berger for AWS

יזמי נדל"ן ואנרגיה רוצים נתח מהתעשייה הזו: האם יהיה מקום לכולם?

הבהלה לבינה המלאכותית הפכה את חוות השרתים לטרנד הלוהט ● עם זאת, המרוץ לבניית עשרות מתקנים חדשים מתנגש עם רשת חשמל מוגבלת ותחזיות צריכה שזינקו פי שניים ● כך, ניצבת ישראל בצומת, בין הפיכה למעצמת מחשוב לבין הסיכון שמבני הענק יפכו לפילים לבנים: "יהיה חשמל לכולם, הוא פשוט יהיה הרבה יותר יקר"

אייפון / צילום: Shutterstock

פשרה בפרשת האטת האייפונים: אפל צפויה לפצות לקוחות ב-10 מיליון שקל

בתביעה הייצוגית נטען כי אפל התקינה במכשירי האייפון, באמצעות עדכוני תוכנה, תוכנות שהאטו ושיבשו את פעולת המכשירים - וזאת באופן יזום ומתוכנן, ללא ידיעת המשתמשים וללא הסכמתם ● עוד נטען כי אפל ישראל וחברת איי דיגיטל היו מודעות לכך, ולכן הן נושאות באחריות ● הסדר הפשרה כפוף לאישור בית המשפט

עסקאות השבוע / עיצוב: טלי בוגדנובסקי

בכמה נמכרה דירת 5 חדרים באחת השכונות המבוקשות בגבעתיים?

דירת 5 חדרים בשטח של 133 מ"ר עם מרפסת בשטח של כ־12 מ"ר, חניה ומחסן בגבעתיים נמכרה תמורת 4.9 מיליון שקל ● "שכונת בורוכוב בגבעתיים נחשבת לאחת השכונות המבוקשות והיוקרתיות ביותר בעיר" ● ועוד עסקאות נדל"ן מהשבוע האחרון

אניית מטען של צים / צילום: Craig Cooper

בוועדת הכלכלה חוששים: האם ‘צים החדשה’ תעמוד בצורכי החירום?

בדיון בנושא בוועדת הכלכלה של הכנסת, עלו חששות רבים בנושא, ויו"ר ועד עובדי צים אורן כספי האשים: "נותנים לסעודים ולקטארים טבעת חנק על צוואר המדינה" ● ח"כ דוד ביטן, יו"ר הוועדה, מבקש לקיים דיון חסוי בנושא ● ישי דוידי, מייסד ומנכ"ל קרן פימי: "לא יהיה מצב שצים החדשה לא תעמוד בדרישות של מדינת ישראל"

מוצרי חלב / צילום: איל יצהר

המשק עמוק בקרב על החלב, אבל המוצר הזה ממילא בירידה

שינוי בטעם, עלייה ברמת החיים ומחסור כרוני שוחקים את מעמדו של קרטון החלב המסורתי ● מנגד, הגבינות המיובאות מציגות ביקושי שיא, אף שהן יקרות במאות אחוזים מהעולם - מה שיוצר לחץ להגדלת המכסות הפטורות ממכס במטרה לבלום את התייקרותן

חדשות הביומד / צילומים: אינטואיטיב סרג'יקל, Shutterstock, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

הדוח שמגלה: תחום בריאות האישה מצריך שינוי גישה מהותי

דוח של UBS חושף את ההשלכות הכלכליות המשמעותיות של השקעה בבריאות האישה; חברת Scinai רוכשת את המפעל הישראלי של רציפארם השבדית; סטארגט פארמה גייסה מיליוני דולרים לקידום תרופה רדיואקטיבית; יחסי בריטניה-ישראל בתחום המחקר הרפואי מתהדקים; ואתר חדש ירכז משרות בתחום מדעי החיים ● השבוע בביומד

סאלח דבאח / צילום: שלומי יוסף

"עד עכשיו נלחמנו על הבית. הגיע הזמן לדבאח מעבר לים"

המלחמה שרוקנה את הצפון והקשתה על העובדים להישאר, הסערה ברשת שהביאה אותו לבית המשפט, הקושי להתפתח בנדל"ן אל מול המתחרות והתוכניות להתרחב למדינות המפרץ ● סאלח דבאח, מנכ"ל רשת הקמעונאות המשפחתית שמגלגלת יותר ממיליארד שקל בשנה, בראיון מיוחד

בנימינה גבעת עדה / צילום: דוברות המועצה

מועצת בנימינה־גבעת עדה מזהירה: "תוכנית המתאר תייצר גירעון מצטבר של עשרות מיליונים"

התוכנית מגיעה לסבב שמיעת ההתנגדויות השני - עם יותר מ־1,400 התנגדויות שהוגשו לה, ובראשן זו של המועצה: "התוכנית מכפילה את יעד האוכלוסייה, בלי מנגנון כלכלי תומך" ראש המועצה: "לא מתנגדים לצמיחה, אלא לצמיחה לא מאוזנת"

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ והמנהיג העליון של איראן עלי חמינאי / צילום: ap, Alex Brandon, khamenei.ir

"לחסל את חמינאי עכשיו": המסרים מבית המלוכה הסעודי

ההזדמנות האחרונה לאיראן: "כדי שזה יקרה - רוצים מהם טיוטה בתוך 48 שעות" ● מחאות מצומצמות יותר, אך העולם נושא עיניים: גל ההפגנות החדש באיראן ● הסנאטור גרהאם: בסביבת טראמפ מייעצים לו שלא לתקוף באיראן ● שגריר ארה"ב בישראל נשאל אם לישראל זכות על שטחי מדינות ערב: "הם יכולים לקחת את הכול" ● דיווח: משמרות המהפכה מקדמים כוחות לגבול עיראק ● עדכונים שוטפים

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון / צילום: יוסי כהן

מהפך: ההסתברות להורדת ריבית צנחה באחת. זו הסיבה

הערכות בשוק התהפכו לקראת החלטת הריבית מחר ● בתחילת השבוע שעבר ההסתברות להפחתה עמדה על 80%, אך רוחות המלחמה באיראן טרפו את הקלפים

יגאל דמרי / צילום: אייל פישר

דמרי קונה מקבוצת ריאליטי שטח בעסקת ענק: המספרים ומי השותף

מדובר בקרקע בתל אביב שבה זכתה ריאליטי רק לפני כשלושה חודשים במכרז רמ"י וכעת מוכרת אותה ב-450 מיליון שקל - כ־100 מיליון שקל יותר • על הקרקע נמצאות עדיין כ־100 משפחות המתנגדות לפינוי המתוכנן

פרטיות באינטרנט / אילוסטרציה: Shutterstock

ייצוגית נגד מימון ישיר בגין הפרת פרטיות: "הכול מהכול חשוף לטיקטוק"

לפי הבקשה לתביעה הייצוגית, קוד פיקסל שחברת מימון ישיר הטמיעה באתר שלה אוסף מידע של גולשים ומעבירו לטיקטוק - וזאת ללא ידיעתם וללא הסכמתם להעברת המידע ● ההערכה היא שזו הסנונית הראשונה בגל התביעות שצפוי לאחר כניסתו לתוקף של תיקון 13 לחוק הגנת הפרטיות

קלוד קוד / צילום: Shutterstock

כוננות שיא בסייבר הישראלי: האם הכלי החדש של קלוד יטרוף את הקלפים בענף

השקת כלי איתור החולשות של אנתרופיק טלטלה את השווקים והפילה את מניות הסייבר הגדולות בוול סטריט ● בזמן שהמשקיעים חוששים מאיום קיומי, בתעשייה המקומית טוענים כי הבהלה מוקדמת: "חברות הסייבר לא מוכרות לארגונים רק טכנולוגיה, הן מוכרות אחריות ואמון"

כותרות העיתונים בעולם

תרחיש האימה של טראמפ: התגובה האיראנית שעוצרת מלחמה

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: תקיפה באיראן לא תהיה קלה לביצוע כמו המבצע האמריקאי בונצאולה, השאלות הפתוחות שנשארו לטראמפ, ואיך עשויה להיראות המלחמה מול איראן? • כותרות העיתונים בעולם

בנק לאומי / צילום: כפיר סיון

פיצוי של עד 3,000 שקל בשנה: המהלך החדש של בנק לאומי

הבנק מבטיח החזר של עד 3,000 שקל ללקוחות שתיק ההשקעות שלהם יציג תשואה שלילית ב־2026 ● ההטבה פתוחה למצטרפים חדשים וללקוחות קיימים שמרחיבים את היקף ההשקעה שלהם

אייפון 17 פרו מקס / צילום: יחצ

כך תאריכו את חיי הסוללה באייפון שלכם

עדכוני גרסה באייפונים מובילים לעתים לכך שהסוללה דווקא מתרוקנת מהר יותר, ובעוד באפל מבהירים שמדובר במצב זמני - יש כמה שיטות להתגבר על כך ● מבהירות המסך דרך שימוש ב–wifi ועד הטענה של פחות מ–80%