גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

בממשלה רוצים לקצר את התור בנמלים, ובדרך פוגעים במכונת המזומנים שלהם

במשרדי התחבורה והאוצר גיבשו מתווה להרחבת התחרות על פריקת מכוניות – שנחשבת לאפיק רווחי במיוחד עבור הנמלים ● המטרה: לגרום להם לתת עדיפות לסחורות אחרות, כמו ברזל, שתקועות בלב ים זמן רב ● בוועדי הנמלים עשויים לצאת למאבק

מכוניות חדשות בנמל המפרץ / צילום: יח''צ
מכוניות חדשות בנמל המפרץ / צילום: יח''צ

בוועדת המחירים המשותפת למשרדי התחבורה והאוצר הגיעו בימים אלה להסכמה על הפיכת המחיר הקבוע שמקבלים הנמלים (כ-80% מעלות הפריקה) לסכום מקסימלי, כדי לתת דחיפה לתחרות בענף.

הסכם המוערך בכ-600 מיליון שקל: קרן נוי תרכוש 25% מנמל המפרץ שמופעל על ידי חברת SIPG
יותר מ־60% מהאוניות שממתינות בתור בים עושות את דרכן לנמל קטן אחד בלבד

בין היתר נועד המהלך לתת מענה לתופעה של תורים של אוניות שמשתרכים סמוך לחופי ישראל, ושהפכו בשנים האחרונות למראה שמזוהה עם פעילות הנמלים בארץ. זאת למרות שב-20 השנים האחרונות ננקטו בישראל צעדים מרחיקי לכת להגברת היעילות, כגון הקמה של שלושה נמלים - באשדוד ובחיפה - לצד אלה הוותיקים, ובהפרטה של נמל חיפה.

הגדלת הקיבולת הנמלית הרבה מעבר להיקף המטענים שמגיעים לישראל אמורה הייתה ליצור מצב שבו אין תורים כלל, ושהנמלים הם אלו שיתחרו על הסחורות המגיעות לישראל. ואולם, בפועל, התחרות איבדה שיווי משקל לחלוטין, ובעוד שהנמלים מתחרים על פריקת סחורות מסוימות, אחרות נותרות ללא מענה בלב ים. כעת נראה שבממשלה מאבדים סבלנות, ושמים על הכוונת את תחום המכוניות המועדף על הנמלים.

הסוגייה קריטית במיוחד כשמדובר בצינור הסחר המרכזי של ישראל מול העולם; לא פחות מ-98% מהסחורות מגיעות ויוצאות מישראל דרך נמלי הים שלה, שמתקשים לתפקד ביעילות גם היום: השבוע הנוכחי נפתח עם 60 אוניות שממתינות לפריקה מחוץ לנמלים. בשיא משבר התובלה בעקבות מגפת הקורונה, כ-80 אוניות המתינו מחוץ לנמלי הארץ, והסעירו את המדינה. בעקבות זאת, הכלכלנית הראשית במשרד האוצר בדקה את ההשפעה על המשק, ומצאה שהפגיעה המוערכת ביצוא כתוצאה מירידת התפוקה בנמלים ברבעון הראשון של 2021 עמדה במונחי תוצר על 16 מיליון שקל ליום. הפגיעה ביבוא במונחי תוצר היא כ-10 מיליון שקל ביום. עוד הזהירו אז, כי "אם לא יחול שיפור משמעותי בעיכובים בנמלים עד סוף השנה, הדבר יתרום לעליית מחירים נוספת, בשיעור של כ-0.1%".

עיוותים וכשלים בתחרות

אולם, כאמור, התורים אינם מתחלקים באופן שווה. מרבית האוניות שממתינות בלב ים, אז כמו גם היום, כוללות בעיקר סחורה המכונה מטען כללי - כזה שמגיע בתפזורת ולא בתוך מכולות - והוא כולל פעמים רבות בעיקר ברזל לבנייה ולתעשייה. לעומת זאת, תתקשו למצוא אוניות מכולה, או יותר מכך - אוניות שנושאות עליהן מכוניות בלב ים. הדבר נעוץ בעיוותים ובכשלים באסדרת התחרות שבין הנמלים.

המחירים שגובים נמלי הים מהיבואנים מעוגנים בצו תעריפים ממשלתי. הסחורה הכי משתלמת לפריקה היא מכוניות, שכן הצו קובע תעריף אחיד, של כ-300 שקל לרכב דו-גלגלי ועד לכ-3,500 שקל לכלי רכב גדולים. מרבית הסכום קבוע וכולל תשלום בגין דמי התשתית שמחולקים למדינה (20%) ולבעלי הנמל (80%). רק כמה עשרות שקלים מתוך הסכום מהווים דמי ניטול, שעליהם בעלי הנמל יכולים להציע הנחה כלשהי.

אומנם, גם במכולות הסכום נקבע בצו, אלא ששם מדובר במחיר מקסימום, והנמלים מתחרים באמצעות הנחות. בברזל, המחיר המרבי מגיע לכמה עשרות שקלים לכל טונה, וגם שם ניתן להציע הנחות. כל אלו עומדים בפני מנהלי נמל, אל מול עלויות כוח אדם והסכמים היסטוריים מול ועדי עובדים, שעד לפני כמה שנים היו מהחזקים בארץ. לפרוק מכוניות באמצעות אנשים שנוהגים אותן אל שטחי האחסון - זו עבודה קלה, נעימה ורווחית לעומת פריקת ברזל, שהיא עבודה סיזיפית וקשה, ומחויבת בתשלום פרמיה גבוהה.

לכן, הגיוני שנמלים ישאירו את מטעני הברזל בלב ים לנמל כמעט יחיד שמוכן להתעסק איתם, והוא נמל מספנות ישראל, שבו אין הסכמי שכר כובלים.

היות שהנמלים אינם יכולים להתחרות במחיר בפריקת מכוניות, משום שהוא קבוע, הם מתחרים בטיב השירות, שבא לידי ביטוי במהירות הפריקה ובימי אחסון של המכוניות בנמל. הפניית כל התשומות לבוננזת המכוניות מעוותת את השוק: הנמלים עמוסים מכוניות ואין להם מקום לפרוק ברזל, והם עסוקים בשביעות רצון היבואנים ולאו דווקא באינטרסים המשקיים.

מאילת לים התיכון

הדבר מתעצם מאז שהושבת נמל אילת בעקבות מתקפות החות'ים בים האדום והסטת אוניות המכוניות לסיבוב עוקף, כך שהן מגיעות לים התיכון ומוסיפות לנתח העבודה.

כך, בחודשים ינואר עד אפריל השנה נפרקו בישראל כ-84 אלף כלי רכב, כמחציתם בנמל חיפה (43 אלף), בנמל אשדוד כ-30 אלף ובנמל המפרץ כ-11 אלף. המגמה דומה גם לממצאי שנת 2024 כולה. נמל אילת, בשיאו, פרק למעלה מ-150 אלף כלי רכב בשנה - כמעט מחצית מהמכוניות שהגיעו לישראל, והתחום המשתלם הזה עבר לנמלי הים התיכון.

במשרד האוצר ניסו לקדם במשך שנים קביעת מחיר מקסימום, נמוך בהרבה, לפריקת כלי רכב, כדי לשחוק את הרווחיות של הנמלים מפריקת מכוניות. כעת, כאמור, הגיעו בוועדת המחירים להסכמה על הפיכת המחיר הקבוע שנכנס לנמלים לסכום מקסימלי, מבלי להפחית אותו.

אתגרים רבים בדרך

למרות הסרת הכפפות ושינוי הרגולציה כדי לנסות ולהגביר את התחרות - צעדים לא מובנים מאליהם שנוקטים משרדי הממשלה - צפויים עוד אתגרים רבים עד למימושם, וגם לאחריו: ראשית, הוועדים שמחוברים לבכירי משרד התחבורה צפויים להתנגד נחרצות לצעד הזה, שיפגע בעבודתם הנוחה בתחום המכוניות, וכמובן שגם הנמלים שרווחיותם הגדולה תיפגע.

המתנגדים אף עשויים לטעון שמדובר בהטבה ליבואנים, שכן הם יקבלו הנחה במחיר הפריקה, ולא בטוח שההטבה הזו, שעשויה להגיע למאות שקלים בודדות, תגולגל לצרכן.

ואולם, ספק אם הטבה של כמה מאות שקלים היא שתשפיע על צרכן שקונה רכב חדש במאות אלפי שקלים. בכל אופן, בממשלה צפויים להדגיש שהצעד לא נועד להיטיב או להרע עם יבואני רכב, אלא לטפל ביוקר מחיה שמחריף בעקבות סחורות רבות שצפות בלב ים כדי לרצות את היבואנים בשוטף.

שנית, הנמלים יכולים בפועל שלא להוריד את המחיר, ו"לתקוע" את התחרות שהממשלה מנסה לעודד, כדי לא לשחוק רווחיות בטווח הארוך. במקרה כזה, נודע לגלובס, יש תוכנית מגירה מוכנה, שכוללת את הורדת המחיר בצו התעריפים והגבלה של מספר ימי אחסון המכוניות בנמלים.

עוד כתבות

כנס שמים את הצפון במרכז בסיור כלכלי / צילום: שלומי יוסף

תושב הצפון שמגלה: מדוע לכפר גלעדי חזרו כל התושבים בעוד שלקריית שמונה חזרו רק מחצית

במסגרת הסיור הכלכלי לבאי כנס שמים את הצפון במרכז של גלובס הוצגו מתחם סטארט־אפים חדש, מרכז קולינרי בהשקעה של 100 מיליון שקל והתרחבות אקדמית - בניסיון  לעצור את בריחת החברות והתושבים מהאזור

ירקות אורגניים של חברת אגרסקו / צילום: יח''צ

15 שנה אחרי קריסת אגרסקו: נדחתה תביעת הענק נגד רואי החשבון

ביהמ"ש דחה את התביעה בגובה 150 מיליון שקל שהגישו המפרקים של החברה ליצוא חקלאי שקרסה ב-2011 נגד פירמת EY ● השופט אלטוביה: "מקור ההפסדים בהתנהלותה העסקית של אגרסקו, לא באופן הרישום החשבונאי של פריט זה או אחר" ● עורך הדין המייצג את מפרקי אגרקסקו: "כשנקבע במפורש כי הדוחות הכספיים לא היו תקינים במשך שנים, הקשר הסיבתי נראה מובן מאליו"

מערכת הלייזר ''אור איתן'' / צילום: דובר צה''ל

המדינה שהציגה מערכת לייזר חדשה, חלשה בהרבה מזו של ישראל

אלביט מתמודדת על חוזה אסטרטגי של צבא ארה"ב לבניית מערכות ארטילריה מתקדמות, בהיקף שיכול להגיע למיליארדי דולרים ● במקביל, סין מנסה לחזק את השפעתה במפרץ עם מערכות לייזר ● ובריטניה משקיעה ברחפנים כבדים, בעוד וושינגטון מאיצה את פיתוח שוברות הקרח האמריקאיות בהתאם למדיניות טראמפ ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

שדות סולאריים של דוראל בארה''ב / צילום: באדיבות דוראל

מניות האנרגיה הלוהטות של ת"א קפצו פי 3 בזכות הימור על השוק האמריקאי

חברות האנרגיה אנלייט, או.פי.סי ודוראל הוסיפו בשנה האחרונה מאות אחוזים לשוויין, על רקע פעילותן המתרחבת בארה"ב ● השלוש הפכו לחביבות המשקיעים בזכות רוח גבית לה הן זוכות מהביקוש האדיר לחשמל בארה"ב, בעיקר עבור חוות שרתים למהפכת ה–AI

חיה קינד / צילום: שירן קמר

מנכ"לית החברה שרכשה 40 דירות בבניין שנפגע מטיל: "הזדמנות שלא תחזור"

מנכ"לית קרן הריט אבו פמילי, חיה קינד, רואה במגמת הורדת הריבית סימן חיובי לסקטור השכירות לטווח ארוך, שנפגע קשות בשנים האחרונות, וקוראת למדינה לעשות יותר: "לא נעשו פעולות גדולות מספיק" ● בראיון לגלובס היא מספרת כי היא מזהה שהדור הצעיר כבר לא רואה בבעלות על דירה צעד מחייב

מתחם ביג גלילות, בשבוע שעבר / צילום: גלית חתן

שנה לביג גלילות: המספרים נחשפים

מתחם הענק של רשת המרכזים המסחריים עורר עניין עוד לפני הפתיחה, אבל אחרי ההייפ של החודשים הראשונים הפדיון היומי ירד כצפוי בעשרות אחוזים ● רשימת ההמתנה עדיין קיימת, אך בשוק מספרים גם על תנאים מקלים לשוכרים ● "כשלשוכר אין סיכון, המשחק משתנה"

אניית מטען של צים / צילום: Craig Cooper

בוועדת הכלכלה חוששים: האם ‘צים החדשה’ תעמוד בצורכי החירום?

בדיון בנושא בוועדת הכלכלה של הכנסת, עלו חששות רבים בנושא, ויו"ר ועד עובדי צים אורן כספי האשים: "נותנים לסעודים ולקטארים טבעת חנק על צוואר המדינה" ● ח"כ דוד ביטן, יו"ר הוועדה, מבקש לקיים דיון חסוי בנושא ● ישי דוידי, מייסד ומנכ"ל קרן פימי: "לא יהיה מצב שצים החדשה לא תעמוד בדרישות של מדינת ישראל"

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ והמנהיג העליון של איראן עלי חמינאי / צילום: ap, Alex Brandon, khamenei.ir

תרחיש האימים שמדאיג את ארה"ב - תקיפה על אדמת אירופה

גובר החשש בארה"ב כי איראן נערכת להפעיל את ארגוני הטרור השונים באזור לביצוע פעולות טרור נגד יעדים באירופה ● דיווח בניו יורק טיימס: טראמפ עשויו להורות על תקיפה ראשונית באיראן כדי להוכיח למשטר שהוא חייב לוותר על היכולת לפתח נשק גרעיני ● נושאת המטוסים ג'רלד פורד תגיע בקרוב סמוך לחופי ישראל ● עדכונים שוטפים

בנק לאומי / צילום: כפיר סיון

פיצוי של עד 3,000 שקל בשנה: המהלך החדש של בנק לאומי

הבנק מבטיח החזר של עד 3,000 שקל ללקוחות שתיק ההשקעות שלהם יציג תשואה שלילית ב־2026 ● ההטבה פתוחה למצטרפים חדשים וללקוחות קיימים שמרחיבים את היקף ההשקעה שלהם

פינק פלויד, The Wall / צילום: Shutterstock, Pink Floyd on the wall

אל תגלו לרוג'ר ווטרס: מה מצאו חוקרים בטכניון על הלהיט של פינק פלויד?

חוקרים מהטכניון הצליחו לעורר אזורים מסוימים במוח עם השיר "עוד לבנה בחומה", באופן שישפר קליטה של תרופות לטיפול במחלות כמו אלצהיימר ופרקינסון

אילוסטרציה: איל יצהר

כתב תביעה נגד ויז'ן אנד ביונד: "פעלו תחת דפוס פעולה שיטתי של הטעיה מתמשכת והסתרת מידע מהותי"

החברה המשקיעה בנדל"ן בארה"ב, נתבעה על ידי 126 משקיעים על סכום של כ-29 מיליון שקל ● בכתב התביעה עולה טענה "לדפוס פעולה שיטתי של הטעיה מתמשכת, רשלנות והסתרת מידע מהותי" ● עוה"ד המייצג את החברה מסר כי:"טרם התקבל כתב התביעה וכאשר הוא יתקבל נוכל להתייחס, ככל שנדרש"

מנכ''ל דקארט דין לייטרסדורף וסמנכ''ל המוצר משה שלו / צילום:  עמית אלקיים

מ-8200 להנהלת חד הקרן: התפקיד החדש של יוסי שריאל

יוסי שריאל צורף לחברת דקארט על ידי מייסדיה, דין לייטרסדורף ומשה שלו, שהיו גם פקודיו ביחידת 8200 ● הוא שוחרר משירות מילואים על ידי הרמטכ"ל אייל זמיר כמי שנושא באחריות פיקודית לאירועי ה-7 באוקטובר מעצם תפקידו כמפקד 8200

בכירי מאנדיי בפתיחת המסחר בוול סטריט / צילום: נאסד''ק

לאחר נפילת המניה: בנק ההשקעות שחותך את מחיר היעד של מאנדיי ב-70%

בנק ההשקעות ג'פריס הוריד את ההמלצה על מאנדיי וביצע חיתוך חד של מחיר היעד של החברה ● "במאנדיי יש תחזית מעורפלת הן בסגמנט החברות הקטנות והבינוניות והן בארגוני", אמר אחד האנליסטים מג'פריס ● גם חברות תוכנה נוספות סופגות שינוי גישה מצד בנק ההשקעות

יקי דוניץ / צילום: ויקיפדיה

"פגיעה במפעל חיים ובמוניטין": יקי דוניץ תובע 100 מיליון שקל מקרן JTLV

חודש וחצי אחרי שחיסלה את החזקתה ביזמית הנדל"ן דוניץ, קרן ההשקעות נתבעת בידי היו"ר לשעבר, שטוען כי עמדה לו זכות סירוב ראשונה, וכי המכירה הסבה לו נזק כבד ● JTLV :"הקרן תדרוש לפצותה בגין הנזקים שייגרמו לה כתוצאה מתביעת סרק זו"

פרויקט ''תלפיות החדשה'' בירושלים / צילום: יח''צ

תושב חוץ רכש 7 דירות בירושלים. כמה הוא שילם?

הדירות נקנו בפרויקט "תלפיות החדשה" וכולן בנות 4 חדרים ● המחיר הממוצע של דירה בעסקה הגיע ל־3.86 מיליון והמחיר למ"ר הגיע לכ־38.5 אלף שקל ● הפרויקט מוקם על סמך תוכנית מ־2014, שכוללת פארק פנימי גדול, שדרה מסחרית ושטחים משותפים

המשרוקית. עו''ד עמית חדד / צילום: איל יצהר

איך ייתכן שעמית חדד מייצג כל־כך הרבה מסביבת נתניהו?

לא פעם הטיפול המשפטי בפרשות שסובבות את רה"מ בנימין נתניהו מתנקז לידיו של אותו עורך דין ● הכללים אוסרים כל מצב של ניגוד עניינים, אבל האם יש בכלל מי שמפקח? ● כך התגלגל המקרה של עו"ד עמית חדד - עד שהביא להתפטרות של בכירה בלשכת עורכי הדין ● המשרוקית של גלובס

אסף טוכמאיר וברק רוזן, מבעלי ישראל קנדה / צילום: אלדד רפאלי

עשרת הימים שיכריעו: האם רוזן וטוכמאייר הימרו נכון

העסקה לרכישתה של חברת הנדל"ן אקרו בידי ישראל קנדה תייצר חברת ענק בשווי של 10 מיליארד שקל ● אם החברה הממוזגת הייתה מתחילה להיסחר היום, היא לא הייתה מצליחה להיכנס למדד הדגל של הבורסה ● הכניסה של פאלו אלטו לבורסה אף הופכת את הסיכויים לקשים יותר ● בכמה תצטרך המניה לזנק?

חוות השרתים סארברפארם במושב בני ציון / צילום: ט. ג. הפקות

מהגדולות בישראל: חוות השרתים שתוקם באשדוד בהשקעה של 1.5 מיליארד דולר

יחד עם קרן תשתיות ישראל, סרברפארם תיבנה חוות שרתים באשדוד בהיקף של 130 מגה-וואט ● בשלב הראשון יושקעו כ-1.5 מיליארד דולר לבנייה, ובהמשך עוד כ-4.5 מיליארד דולר יושקעו להצטיידות החווה ● מדובר באחת מחוות השרתים הגדולות ביותר בישראל המתוכננות בימים אלה

נתנאל גבעתי / צילום: סימן טוב סרוסי

המגורים אצל ההורים, השיפוץ שהסתבך וההשקעה ב-13 דירות

נתנאל גבעתי רק בן 37 ומאחוריו כבר שורה ארוכה של עסקאות, בהן 13 בארצות הברית ● בראיון לגלובס הוא מספר על טעויות שעשה בדרך ואיך קנה שלוש דירות באינדיאנה בלי לבקר שם

מושגים לאזרחות מיודעת. מניית זהב / צילום: Craig Coope

מכירת צים: מהו הכלי שמעניק למדינה זכות וטו?

עסקת צים נחתמה, אבל היא עדיין ניצבת בפני מכשול אפשרי מצד המדינה • למה למדינה יש זכות וטו, ובאילו תנאים היא יכולה להשתמש בה? ● המשרוקית של גלובס מציגה: המוניטור מבאר מושגים