ספינת הדגל של קבוצת החברות של בני לנדא, "לנדא דיגיטל פרינטינג", חברת המדפסות בעלות הדיו הננומטרי, הגישה אתמול (א') אחר-הצהריים בקשה לעיכוב הליכים בשל החלטת המשקיעים האירופאים להפסיק להזרים לה הון ולחדול מהענקת הלוואות. מדובר בפרק עצוב בחברה המפוארת שהוגדרה כהבטחה הבאה של בני לנדא, היזם הסדרתי ובעלי קבוצת חברות על שמו, שזכור כמי שמכר את חברת הדפוס אינדיגו ל-HP בתמורה לכמעט 900 מיליון דולר בתחילת המילניום.
● שיא חדש בגיוסי ההייטק, אבל עם כוכבית
● בכירים באנבידיה מימשו מניות בשווי יותר ממיליארד דולר, ובראשם המנכ"ל ג'נסן הואנג
מה הביא להתרסקות החברה המבטיחה?
שורשי הקושי של החברה מתחילים כבר בשנה שעברה, לפי בקשת עיכוב ההליכים שהגישה החברה לבית המשפט. החברה טוענת שבאירוע המכירות בשנתי בכנס דרופה, הכנס המרכזי של תעשיית הדפוס, היא קיבלה 16 מכתבי הזמנות, אך אלה הבישלו בסופו של דבר רק ל-11 הזמנות. כבר בסוף 2024 הבינו בחברה את הבעיה אליה נקלעה ומינו רואה חשבון עצמאי לבחינת מצבה העסקי, ולאחר מכן אף שכר הדריקטוריון את פירמת דלויט לבחינת מצבה של החברה, פעילותה, הטכנולוגיה שלה ומצבה העסקי. תוצאות הבדיקה החיוביות הפיחו רוח חיים במשקיעים שאישרו הלוואה לחברה באפריל האחרון, אך במאי הודיעו המשקיעים-נושים כי אין בכוונתם להאריך את מימון החברה מעבר לחודש יוני.
החברה טוענת שלא עמדה ביעדי המכירות שלה לשנת 2024 והגעתה לאיזון תפעולי לא מתקרבת בשל אי-הודאות שהגיעה בעקבות בחירתו של טראמפ ואפקט המכסים; קושי של לקוחות ושותפים להגיע לארץ ולהתרשם מהמדפסות, בשל המלחמה; והעלויות הגבוהות של המדפסות - בין 3 ל-3.5 מיליון דולר למדפסת כמו גם אופי התשלום שלה - בפריסה לאורך שנים; לאחר שפיטרה מעל 100 עובדים מוקדם יותר החודש, ונותרה עם כ-350 עובדים, טוענים בכתב הבקשה כי בתום תהליך ההתייעלות היא תפטר עוד 100 עובדים ותיוותר עם 250 איש, מהם 150 בישראל.
מיהם אותם משקיעים אירופאים שהרימו ידיים וויתרו על החברה הישראלית?
לצד בני לנדא שהשקיע מכיסו 200 מיליון דולר בחברה ומחזיק ב-36.7% ממניות החברה, משקיעות בחברה כמה מהמשפחות האמידות האירופה, הקשורות בכמה מהמותגים הבולטים ביבשת: זרוע ההשקעות של סוזנה קלאטן (45%) המיליארדרית הגרמניה שמחזיקה בב.מ.וו, וקבוצת ווינדר (Winder) של משפחת ראוזינג השוודית בעלת מותג האריזות טטרה פאק, עם 10% בחברה. בכיר שמכיר את החברה מציין כי: "המשפחות הללו מחזיקות בכמה מהמותגים הבולטים ביבשת, שהחליטו במהלך מבצע מרכבות גדעון בעזה שהספיק להן והן לא יכולות להמשיך ולתמוך בחברה. מדובר במשקיעים שתמכו בחברה ב-7.10, ואחרי טיל שפגע במתקן של החברה הזרימו במהירות כסף כדי לתקן אותו. אבל הימשכות המלחמה בעזה הביאה אותם להרים ידיים".
איך צברה החברה חוב של 1.7 מיליארד שקל?
החברה נקלעה בסך-הכול לחוב אדיר על הנייר של 1.7 מיליארד שקל, החלק הארי שלו 1.4 מיליארד שקל בהלוואה המירה שניטלה מקבוצות המימון של סוזנה קלאטן, אלטנה וסקיון הגרמניות. בחברה סבורים שיוכלו להתמקח על מימוש נכסים, ועל כן מקווים שבעלת המניות תוכל להמיר את הלוואה למנייה ולוותר על החוב האדיר, אך מומחי משפט ספקניים לגבי היכולת למחוק בבת אחת חוב בסכום כה גדול.
לחברה עוד חוב של כ-25 מיליון שקל לבנק מזרחי; חוב לעובדים של 13.3 מיליון שקל, חוב לספקים של 246.2 מיליון שקל ובקופת המזומנים שלה כ-17 מיליון שקל בלבד. יתרות המלאי שלה עומדות על קרוב ל-170 מיליון שקל וחובות הלקוחות אליה על כ-190 מיליון שקל. בחברה סבורים שיוכלו לגייס הון נוסף או לקבל הצעות לרכישה בזכות העובדה שהיא מייצרת הכנסות - עד היום מכרה החברה 50 מדפסות ענק בעלות של 3-3.5 מיליון שקל למדפסת, כלומר עד 175 מיליון דולר מכירות במהלך שלוש השנים שבהן החברה מוכרת, וכי היא צומחת בכ-30% במכירות ובמכירות חוזרות בשנה.
על מנת להקל על רכישתה או השקעה בה, החברה ערכה תהליך הבראה במסגרתו פוטרו למעלה מ-100 עובדים מתוך ה-500 שהועסקו בה. מאז 2024 איבדה החברה למעלה מ-200 עובדים.
מהו תהליך העיכוב שבחברה והאם זה טוב לעובדים?
עו"ד אופיר רונן, שיייצג בעבר את עובדי חברת לוסיקס, מסביר כי "בהליכי חדלות פירעון קיימים שלושה מתווים אפשריים: הראשון הוא מתווה של צו עיכוב הליכים לפי תיקון 4 לחוק פירוק החברות. השני הוא מתווה של צו לפתיחת הליכים בחלופת שיקום כלכלי והשלישי הוא צו לפתיחת הליכים בחלופת פירוק. המתווה הראשון - צו לעיכוב הליכים לפי תיקון 4 הוא טוב לבעלי המניות מפני שלחברה לא ממונה נאמן או מפרק - אלא החברה ריבונית למצוא לעצמה פתרון כלכלי תחת פיקוח מנהל הסדר שמשמש כמשקיף ללא סמכויות מיוחדות. המתווה הזה מצוין לחברה, אבל פחות טוב לעובדים כיוון שבמסגרתו ביטוח לאומי לא משלם שקל אחד לעובדים במידה וקיים חוב שכר לעובדים. בשני המתווים האחרים - הליכי שיקום כלכלי או פירוק - המוסד לביטוח לאומי משלם במהירות את חוב המשכורות לעובדים ובהמשך הדרך, העובדים מקבלים את גמר החשבון מהביטוח הלאומי או מקופת הסדר הנושים או הנאמן. במקרה שלנו, המתווה האופטימלי עבור העובדים הוא צו לפתיחת הליכים במטרה להבריא ולשקם את החברה, כאשר במקביל העובדים יוכלו לקבל את החוב מהביטוח הלאומי.
במה שונה הקריסה של לנדא דיגיטל פרינטינג מקריסת לוסיקס, חברת היהלומים הסינתטיים?
לפני כשנה התמוטטה חברה נוספת מקבוצת לנדא, חברת היהלומים הסינתטיים לוסיקס, אחרי שהגיעה לחובות של 103 מיליון שקל וגיייסה בסך-הכול 150 מיליון דולר. אחרי שהגישה גם היא בקשה לעיכוב הליכים, היא נמכרה ב-4 מיליון דולר בלבד לחברת היהלומים הבלגית-הודית פניקס (Fenix). מקורבים לקבוצת החברות טוענים כי בעוד שבכירי לוסיקס הודו כי השוק הפך עבורם תחרותי ומחירי יהלומי המעבדה צנח בעקבות הצפת השוק, בלנדא דיגיטל פרינטינג בטוחים כי החברה עומדת מעל כל השוק עם מכונות דפוס ננומטריות ייחודיות ללא מתחרים.
מה קורה בקבוצת בני לנדא שבה חברות רבות קרסו תחת חובות?
בשנה האחרונה קרסו ארבע חברות מהגדולות בקבוצת החברות של בני לנדא, חברות שעוסקות רובן ככולן בפתרון אתגרים עתירי משאבים והון. נוסף על חברת הדפוס, גם חברת היהלומים הסינתטיים לוסיקס קרסה לאחר תחרות חריפה מהודו ונמכרה במיליוני דולרים בודדים. חברת תאי הדלק הירוקים ג'נסל פיטרה שיעור ניכר מכלל העובדים וגם חברת מכונות החיתוך האריזות הייקון הגישה בקשה לעיכוב הליכים, לאחר שהגיעה לחובות של 60 מיליון שקל. בניגוד אליהן, לנדא דיגיטל פרינטינג היא חברה צומחת עם לקוחות המחויבים אליה לתקופה של כשבע שנים בממוצע, ובחברה מאמינים כי יוכלו להשתקם.
מקורב לקבוצת לנדא אומר כי "לנדא משקיע בדיפ טק ומוכן להשקיע מכיסו מאות מיליוני דולרים ברעיונות מדעיים מאתגרים במיוחד וקשים לביצוע. מטבע הדברים, במציאות של מלחמה בשנתיים האחרונות, כאשר עובדים רבים במילואים, צצים אתגרים, במיוחד כאשר המשקיעים שהוא בוחר מרוכזים באירופה". לא רק המשפחות האירופאיות מאחורי מותגים כמו במוו וטטרה-פאק מושקעים בחברות שלו. בחברת היהלומים לוסיקס, למשל, החזיקה במניות קבוצת לואי ויטון הצרפתית.
שתי החברות הנוספות, ג'נסל והייקון, נסחרו בבורסה בתל אביב, ועל כך אמר לנדא בראיון לגלובס שנערך בשנה שעברה: "הגעתי למסקנה שהחברות של קבוצת לנדא לא מתאימות לבורסה בישראל. החברות שלנו מפתחות מוצרים במשך 10 עד 15 שנה. לוקח להן זמן להבשיל אבל ברגע שהן עושות כן, השוק שעומד לפתחן הוא ענק. אבל המשקיע הישראלי הוא חסר סבלנות מטבעו, ורוצה לראות תוצאות מהירות. אם בתוך שנתיים או שלוש זה לא קורה - הם הורגים את המנייה. צריך סבלנות - ג'נסל והייקון יכולה כל אחת מהן להיות ענקית בתחומה - אבל הבורסה בתל אביב היא לא המקום הכי סבלני".
את לנדא פקד מזל רע בשנה האחרונה, אך בעבר הוא מכר בהצלחה כמה חברות, אם כי לא באותה התשואה שבה מכר את אינדיגו, חברת הדפוס שנקנתה על ידי HP ב-. 882 מיליון דולר בשנת 2001. קבוצת לנדא מכרה בעבר שלוש חברות שנמכרו למותגים בינלאומיים אירופיים בסכום המוערך בכחצי מיליארד דולר בסך-הכול: המוכרת שבהן היא קולורייט, שפיתחה סורק לזיהוי צבע השיער ומדפסת זעירה להדפסת פיגמטים לצביעת השיער, שנמכרה לתאגיד האיפור לוריאל; "לנדא ננו-מטאלוגרפיה", שמתמחה בהדפסה עדינה של מתכות על מוצרי צריכה יוקרתיים כמו מוצרי קוסמטיקה, שוקולדים או בקבוקי ויסקי, שמונעת את הבזבוז הרב של מים הכרוך בייצור באמצעים המסורתיים. החברה נמכרה לאקטגה האמריקאית המתמחה בציפוי אריזות; ו"טינקרבל" שפיתחה מעין צבע ושמפו מיוחד המאפשרים לצבוע את השיער ולהחליף צבעים באופן תדיר. היא נמכרה למותג השוויצי הנקל.
נוסף עליהן על הקבוצה נמנות גם חברות פרטיות שנותרו בפרופיל ציבורי נמוך יותר: Ripples, מדפסות על קצף קפה ובירה; Evigence, יצרנית מדבקות חכמות המעידות על טריות מוצרי מזון המחליפות את מדבקות התאריך האחרון לשיווק; Twine, מדפסת לצביעת חוטים המשמשים לטקסטיל; Novelsat, חברת תקשורת אינטרנט לוויינית; ו-Xjet, חברה שעברה מהפכים, ביקשה לייצר תא סולארי ניתן להדפסה ועברה לדפוס תלת-ממדי.
כמה שווה לנדא דיגיטל פרינטינג?
גלובס העריך ב-2024 את שוויה של לנדא דיגיטל פרינטינג בכ-2 מיליארד דולר. כיום, לאחר שהחברה הגישה בקשה לעיכוב הליכים, שוויה באופן משפטי ירד לאפס, אם כי התהליך שאיננו כולל כינוס נכסים מאפשר לה חופש לשקף לה פוטנציאל כלכלי גבוה. רוב החוב של החברה, 1.4 מיליארד שקל, מגולם בהלוואות הון סיכון - הלוואות הניתנות באופן עקרוני להמרה למניות, ומאחר ולחברה לא ממונה נאמן או כונס - היא עדיין ריבונית כדי לשאת ולתת על מכירה או השקעה מתוך תקווה שבעלת המניות תמיר את ההלוואה למניות תוך כדי העסקה, והחוב שירבוץ על החברה יעמוד על כ-300 מיליון שקל בלבד.
מדוע לנדא לא מכניס ידיים לכיס ומציל את ספינת הדגל של קבוצת החברות שלו?
על פי ההערכות, לנדא כבר איננו מעורב בפעילות היומיומית של לנדא דיגיטל פרינטינג, למרות שהוא מחזיק ב-36.7% ממניותיה. בכירים המכירים את המבנה הפיננסי של החברה מציינים כי אין ציפייה בחברה כי לנדא יושיע אותה, ובלאו הכי היא נשלטת כיום בידי המשקיעים הקיימים, קרנות ההשקעה האירופיות בבעלות סוזנה קלאטן ומשפחת ראוזינג. באוגוסט בשנה שעברה, כאשר התמוטטה חברת לוסיקס והגישה בקשה לעיכוב הליכים לאחר שנקלעה לחובות של 103 מיליון שקל, הזרימו לנדא, יחד עם בעלי מניות נוספים דוגמת דודי ויסמן ואהרן פרנקל הון באופן טקטי כדי לאפשר את תשלום משכורת אוגוסט לכלל העובדים, ולמפוטרים - את עלות ההודעה המוקדמת של 30 יום לאחר התנגדות העובדים למהלך.
