ישראל שיתקה את המימון השיעי / צילום: AP
בתוך שנה אחת שיתקה ישראל את המערכת הפיננסית של הציר השיעי: במסגרת מבצע חיצי הצפון בסוף השנה שעברה, פגעה ישראל קשות בערוצי העברת הכספים הלבנוניים של חיזבאללה, בצי חלפני הכספים שלה ובבנק המרכזי שלה, קארצ' אל־חסן. דבר ששיתק את יכולותו של החיזבאללה לשלם פיצויים למשפחות שנפגעו כתוצאה מהמלחמה.
● רגע אחרי הפסקת אש איראן יוצאת לעסקת ענק. על הפרק: מטוסי קרב חדשים
● יורים על אנשים טילים והם נכנסים לשוק ההון: ניסינו לפצח את החידה של המשקיעים הישראלים
● פרויקט מיוחד | איראן התכוננה לרגע הזה במשך שנים, כך קרס ציר ההתנגדות שטיפחה
לאחרונה, במסגרת מבצע "עם כלביא", חוסלו אנשי מפתח בהעברת הכספים מאיראן לשלוחותיה במזרח התיכון ונפגע מנגנון חלפני הכספים שלה. מדובר במכה קשה לחיזבאללה ולאיראן, במידת מה גם לחמאס, אבל המומחים מזהירים: ללא סנקציות נוספות שיגיעו מאירופה - אולי אף בלחץ אמריקאי - האיראנים יוכלו להשתקם בקלות בסיוען של מדינות אחרות שממהרות להושיט להן יד, ובהן סין, רוסיה וקטאר.
"להקשות על חיזבאללה"
רק לאחרונה, התברר עד כמה המערכה הכלכלית של צה"ל ומערכת הביטחון נגד החיזבאללה אפקטיבית לא פחות מלחימה הצבאית נגדה: אחרי המבצעים בלבנון ובאיראן, התברר כי כבר שבוע שחיזבאללה איננו משלם פיצויים לנפגעי המלחמה מול ישראל באמצעות בנק הבית שלו, "קארצ' אל־חסן".
עד כה, ומאז הפסקת האש בנובמבר שעבר, חילק הבנק לא פחות מחצי מיליארד דולר בפיצויים לנפגעים מהאוכלוסייה השיעית.
לפני ה־7 באוקטובר נהנה חיזבאללה מהזרמת כספים אינסופית ממספר מקורות איתם הוא שילם לעשרות אלפי המחבלים, משפחותיהם, תשלומי שוחד לאנשי מדינה ורכש של נשק. בראשם, השליטה בבנק קארצ' אל־חסן, שאפשרה לו חופש פיננסי כמעט מוחלט בכל רחבי לבנון.
השליטה בנמלי האוויר והים וכן הגבול הפתוח עם סוריה של בשאר אסד אפשרה לחיזבאללה להעביר כסף מזומן באמצעות מזוודות וארגזים מאירופה ודרום אמריקה, בין השאר ממקורות הכנסה כמו סחר בסמים.
אלא שגם לאחר התמוטטות סוריה כערוץ חלפנות כספים מרכזי בדצמבר שעבר, הצליחה איראן להעביר מאות מיליוני דולרים לחיזבאללה דרך מערך הלבנת הכספים "חוואלה" - שבמסגרתו מועברים כספים מכח קודס של משמרות המהפכה לחלפנויות כספים בעיראק, טורקיה ואיחוד האמירויות לחלפנים בלבנון - ומשם לחיזבאללה, כך על פי חשיפה של צה"ל מהשבוע שעבר.
המלחמה שהכריז צה"ל בחודש אוקטובר האחרון על הנוכחות של חיזבאללה במערכת הבנקאית הלבנונית רשמה מספר הישגים, שכל אחד מהם בנפרד איננו מבוטל: הפצצות של סניפי קארצ' אל־חסן בכל רחבי המדינה וכן של כספות; לחץ אמריקאי על הממשל הלבנוני החדש בראשות מישל עוון להגביל את יכולת החיזבאללה לעשות שימוש במערכת הבנקאית הלבנונית בתמורה לסיוע; ושני חיסולים משמעותיים שאירעו במהלך המבצע באיראן.
הראשון, חיסולו של הית'ם עבדאללה בכרי, ראש מנגנון חלפנות הכספים "אל־צאדק". כמו כן, חוסל בהנאם שהריארי, מפקד יחידה 190 של כח קודס האיראני, שניהל בלעדית את המנגנונים שאפשרו הזרמת מאות מיליוני דולרים לכח ולשלוחותיו במזרח התיכון בהנאם שהריארי.
אודי לוי, לשעבר מפקד יחידת צלצל במוסד, מומחה ללוחמה כלכלית בטרור, מזהיר כי "סך האיומים לא סתמו בינתיים את הגולל על חיזבאללה שעשוי לאורך זמן להתאושש - עסקי הסחר בסמים שלה עדיין משגשגים, ומיליארד וחצי הדולר של בנק קארצ' אל־חסן לא הוחרמו או הושמדו - הם עדיין חוסים מתחת לבתי חולים. המשך האכיפה הישראלית והאמריקאית יחד עם הלחץ שמפעילה הממשלה בלבנון יכולים להמשיך ולהקשות על החיזבאללה במאמצי ההתאוששות שלו".
סין מושיטה יד לאיראן
גם מבצע בן 12 הימים באיראן נתן מכה אנושה לתשתיות הפיננסיות במדינה. בנק ספ'א, המקושר עם משמרות המהפכה ומספק לו שירותים פיננסים הותקף על ידי קבוצת ההאקרים פרו־ישראלית, דבר שגרם להקפאה בתשלום משכורות לחיילי הארגון ולעצירה במנגנון תלושי המזון וההקצבה של הממשל האיראני לאזרחיו. נוסף על כך נתקפו כספומטים, וגם מאגרי הגז והנפט בפארס.
התשתיות הכלכליות של איראן נפגעו קשות, וכעת היא מלקקת פצעיה - אך מנגד מדינות כמו סין, רוסיה וקטאר מוכנות להושיט לה סיוע. אודי לוי מגלה כי למרות הסנקציות הישירות שמוטלות של איראן ועל הנפט שלה, כבר היום פועלות חברות קש סיניות למכירת נפט, סחורות ומוצרים מאיראן ואלה נעזרות בבנקים אירופאיים.
הכסף, כמובן, לא זורם ישירות לאיראן, אלא לחברות קש סיניות ואלה רוכשות ציוד ומכונות שמגיעים לאיראן דרך חברות כיסוי, במנגנון של קיזוז. לוי מסביר כי "מדברים על תקיפות חוזרות ונשנות של ישראל או ארה"ב באיראן בעתיד - אבל לא פחות מכך צריך לראות כיצד רותמים את האירופאים למלחמה בחברות הקש הסיניות שמסייעות לאיראן. סגירת הברז האיראני בבנקים האירופאיים עלול להיות קטלני למשטר האייתולות לא פחות ממתקפה צבאית".
"יש הסכמה של מדינות באירופה לפעילות איראנית במסווה - בין אם אלה חברות מסחריות, חברות דלק או אוניות שפועלות תחת דגל של מדינה אחרת", אומרת עו"ד ניצנה דרשן־לייטנר, נשיאת ארגון שורת הדין ומחברת הספר "הרפון" על הלוחמה הכלכלית בטרור.
"אם רוצים להטיל סנקציות על איראן, זה חייב להיות הרמטי ולכלול גם את הבנקים האירופיים וכאן על הנשיא טראמפ להטיל את חיתתו על כל מי שמשתף איתם פעולה - אבל זו פרצה שלא טיפלו בה עד היום: נשיאי ארה"ב לדורותיהם העדיפו לתת לאיראן מרחב פעולה מספיק כדי לשמור את מחירי הדלק נמוכים".
הריאל פוליטיק (מדיניות חוץ המבוססת על חישובי כוח ועל האינטרס הלאומי), מסבירה דרשן־לייטנר, מגביל את המוטיבציה של מדינות המערב להילחם בטרור גם במקומות אחרים.
הטלת סנקציות על בנקים שעובדים עם הבנק של חיזבאללה, קארצ' אל־חסן, היא מוגבלת בשל "החשש לפגוע באופן חמור באוכלוסיה השיעית בדרום לבנון, למרות שזו הדרך היעילה ביותר לפגוע בחיזבאללה", וגם סוכנויות העברת הכספים הבינלאומיות זוכות להגנה מפני סנקציות בגלל היותן עורק כלכלי בינלאומי חשוב.
חמאס עשוי להשתקם
דרשן־לייטנר מסבירה כי גם החמאס עשוי להשתקם במהרה - למרות חיסול הקצין שהיה אמון על הזרמת הכספים לארגון, סעיד איזדי. "לחמאס מקורות כלכליים נפרדים ורבים - הוא ספק המזון המרכזי ברצועה ולמרות שקטאר כבר חדלה מלהעביר לו מזוודות מלאות בדולרים, היא ממשיכה לממן אותו באמצעות אגודות הצדקה שלו במאות מיליוני דולרים. ישראל חייבת לפעול נגד אגודות הצדקה הקטארית ולדרוש מממשלת קטאר לחדול מכל העברת כספים לחמאס".
למרות ההמלצות למלחמה בחברות הקש הסיניות והאגודות הצדקה הקטאריות, המטה הישראלי ללוחמה כלכלית בטרור במשרד הביטחון מנוהל כעת ללא ראש, דבר שמעיד על סדר עדיפות נמוך של ממשלת ישראל בפעילות אזרחית ללוחמה כלכלית. פול לנדס, עזב לפני מספר שבועות לאחר תאריך עזיבה שנקבע מראש ולאחר שכהונתו הוארכה מספר פעמים על ידי שרי הביטחון האחרונים. עם זאת, ולמרות שעזיבתו היתה ידועה מראש - לא נערך משרד הביטחון למצוא לו מחליף.