צילום: ©Expo 2025
יריד: אקספו אוסקה 2025
אקספו 2025, אחד האירועים הגלובליים המסקרנים והגדולים ביותר, מתקיים בימים אלה באוסקה, יפן. תחת הנושא המרכזי Designing Future Society for Our Lives, מציע
האקספו למבקרים מסע מרתק אל לב החברה העתידית ומציג פתרונות מעוררי השראה לאתגרים המורכבים של העולם. באירוע משתתפות מעל 150 מדינות, ארגונים בין-לאומיים וחברות טכנולוגיה מובילות, שכל אחת מהן מציגה בביתן ייחודי ויצירתי. המבקרים יכולים להיחשף לטכנולוגיות מתקדמות, כמו רובוטים המסייעים בבתי חולים ובתי אבות, חקלאות אורבנית אנכית המשנה את פני הערים ומערכות תחבורה אוטונומיות וחשמליות. האטרקציה המרכזית באקספו, שמקיפה למעשה את היריד ומשמשת למסלול תנועת המבקרים, היא 'טבעת העץ הגדולה', מבנה אדריכלי יוצא דופן המשלב טבע, קיימות ועיצוב פורץ דרך. בביתנים השונים הקהל יכול להתנסות בחוויות אינטראקטיביות, כמו מציאות מדומה המדמה חיים בעיר העתיד, טעימות של מזון המיוצר במעבדות מתקדמות ללא פגיעה בסביבה ואף מופעי אור והולוגרמה מרהיבים. באקספו מתקיימים
ויתקיימו גם אירועים מיוחדים, כגון הרצאות, סדנאות ופעילויות תרבות, שידגישו את החשיבות של שיתופי פעולה בין-לאומיים ביצירת עתיד טוב יותר.
אקספו אוסקה 2025 מהווה הזדמנות חד-פעמית להציץ אל העתיד ולהכיר מקרוב את הרעיונות והתפיסות שיקבעו את פני החברה האנושית בשנים הקרובות.
נעילה: 13 באוקטובר 2025
צילום: מסע מיקרוסקופי בין מדע לאסתטיקה
בחלל הגלריה של Haus am Kleistpark בברלין מוצגת בימים אלו, במסגרת חודש הצילום האירופי (EMOP), תערוכה שכאילו לקוחה ממעמקי חלום ביולוגי - Microverse של הצלמת קתרין לינקרסדורף. זו לא עוד תערוכת טבע דומם, אלא מסע מיקרוסקופי חוצה גבולות בין מדע לאסתטיקה, שבו היופי הבוטני נפרש מול עיני המבקר במלוא פאר. העבודות הן פרי שיתוף פעולה עם פרופ' רגינה הנגה, מיקרוביולוגית מאוניברסיטת הובולדט בברלין. בפרויקט נלקחו פרחים ומעט צמחים שהחלו להתפורר והוציאו מהם את
הצבעים הטבעיים שלהם, מה שהותיר אותם כמעט שקופים. לאחר מכן נתנו לחיידקי קרקע בשם Streptomyces coelicolor לגדול עליהם בתוך צלחות פטרי ענקיות - כמו שהחיידקים האלה היו עושים בטבע, מתחת לאדמה. מה שקרה שם היה מין מופע טבע חי: החיידקים התפשטו, התחמקו מרעלים של הצמחים, יצרו פיגמנטים צבעוניים - כחול, אדום או חום-כתום - שיש להם גם יכולת אנטיביוטית (כלומר, הם נלחמים בחיידקים אחרים), וכשהם הרגישו איום הם גם יצרו נבגים כדי לשרוד. לפעמים הם עצמם נהרסו ונאכלו על ידי עובשים.
התוצאה? מראות מדהימים של צמחים מתים, שקופים, שנראים כאילו הם פורחים מחדש בזכות הצבעים שהחיידקים יצרו. כך נוצר שילוב בין מדע ואומנות - מין תיאטרון חי של טבע ויצירה אנושית.
תערוכת Microverse מוצגת לצד עבודות מסדרות קודמות, כמו 'וואבי סאבי', Floriszenzen ו-Fairies, היושבות גם הן בנקודת המתח שבין אומנות למדע.
נעילה: 8 ביוני 2025 Haus am Kleistpark, Grunewaldstraße 6/7 ברלין
סביבה: הביאנלה השנייה לאומנות סביבתית
הביאנלה השנייה לאומנות סביבתית, '50 מעלות בצל', יוצאת לדרך בדיזנגוף סנטר בתל אביב - ומציבה את משבר האקלים בלב אחת מזירות המסחר העמוסות בעיר. 13 מיצבים גדולי ממדים, לצד עבודות וידאו, קומיקס, קולנוע, קראפט, פיסול, צילום ועיצוב תעשייתי, ממלאים את חללי הסנטר - מבפנים ועל הגג. כל אחד מהם פונה אל הסביבה כאל מערכת אקולוגית משתנה, תוך שימוש בטכניקות מתקדמות, חומרים ממוחזרים ורגישות אקולוגית עמוקה. האומנים שנבחרו נעים בין תחומי האומנות, העיצוב והאדריכלות, וכולם מציגים עבודות שמעוררות השראה ומזמינות למחשבה - ואולי גם לפעולה. בין העבודות הבולטות: 'השלם החסר' של תגית כלימור, מיצב תלת-ממדי של נופים משתנים; 'ריסטארט' של תמר צידון-בלום - ביצת ענק מקרטון ממוחזר; פסל קינטי של שחר קושט על הדבורים הנעלמות; ומיצב טקסטיל מרהיב של תמר ניקס ממצנחים משומשים. האומנית זהר ירום משתמשת בחול ים לבניית כנפיים כספינקס מודרני, וטל שטח יצייר במהלך הביאנלה ציור גרפיטי שידמה את הצפת תל אביב. סדרת עבודות אנימציה באוצרות בן מולינה מוקרנת במסך ענק וכוללת חמישה סרטים ישראליים ובין-לאומיים של מבט ביקורתי והומוריסטי על סביבה וקיימות. בנוסף, מוצגת עבודת וידאו של נתלי תמיר המתעדת את החיים החדשים בבולעני ים המלח.
הכניסה לביאנלה חופשית ובמהלכה מתקיימים סיורים מודרכים, סדנאות והרצאות לכל המשפחה - חגיגה ירוקה בלב העיר.
נעילה: 13 ביוני 2025, דיזנגוף 50 תל אביב-יפו
אופנה: גיבורות מלחמת העולם השנייה
במוזיאון העיצוב חולון מוצגת בימים אלו תערוכה חדשה, פורצת דרך ומרגשת, 'גיבורות: אופנה ותקווה במלחמת העולם השנייה' - תערוכה שאצרה יערה קידר, היסטוריונית אופנה ודוקטורנטית באוניברסיטה העברית. התערוכה מתמקדת באופנה ותקווה בתקופת
מלחמת העולם השנייה. ״ההיסטוריה המשפחתית שלי תמיד גרמה לי לחשוב שמלחמת העולם השנייה אינה נושא שצריך לעסוק בו בתחום שלי, אך החיים לקחו אותי אל מסע
בעקבות גיבורות מעוררות השראה, שראו באופנה ובלבוש דרך להיאחז בחיים ובאופטימיות ברגעים הקשים ביותר של האנושות", מספרת קידר, שזו תערוכתה הרביעית במוזיאון העיצוב חולון. התערוכה נפרשת על פני כל חללי המוזיאון ומציגה עשרות מערכות לבוש, פריטי אופנה, צילומים, קטעי וידאו ומיצגים אינטראקטיביים, המלווים בעבודות תאורה, סאונד ופס-קול מקורי שיצר המוזיקאי אורן ברזילי. היא מחולקת לפרקים
היסטוריים: מהסצנה הקוטורית של פראג בשנות ה-30, דרך סיפורי הישרדות של נשים ואנשי אופנה באירופה, ועד להתחדשות שאחרי המלחמה - ולקינוח, סיפור הקמתה של אימפריית בגדי הים גוטקס בידי לאה גוטליב.
בין הפריטים הבולטים: שחזורים של עיצוביה של הדי סטרנד, מעצבת יהודייה מפראג שנספתה בשואה, 14 פריטים נדירים מאוסף יד ושם, תיקי יד מחוטי טלפון ותכשיטים שפוסלו מלחם. עוד יוצגו שמלות שנתפרו ממפות בריחה ושמלות כלה מבדי מצנח - עדות לחיים שנמשכו גם תחת הכיבוש. לצד סיפורים אישיים מרגשים, מציגה 'גיבורות' גם את תפקידה של האופנה ככלי להעלאת מורל, חיזוק תחושת שייכות והעברת מסרים של אמונה ועתיד טוב יותר. חלקה האחרון של התערוכה מוקדש להשראה הישראלית - עם מיצג מרהיב של גוטקס בבריכת שחייה עצומה, ובו עיצובים איקוניים של שורדת השואה לאה גוטליב, שהקימה את מפעל בגדי הים ושלבשו נעמי קמפבל, קלאודיה שיפר ואפילו הנסיכה דיאנה. בנוסף, תוצג גם תערוכת מחווה לנשות 7 באוקטובר, 'גיבורות חרבות ברזל', שנוצרה על ידי חברי מרכז היצירה השיקומי לנכי צה"ל של אגף השיקום במשרד הביטחון 'שלהבת' שבגני תקווה.
נעילה: ינואר 2026, מדיטק, גולדה מאיר 6 חולון
תערוכת יחיד: בין קודש לחול
בחלל העגול של מוזיאון בת ים נפתחת תערוכת יחיד ראשונה של האומנית אסתר שניידר, המזמינה אותנו למסע חושני וצבעוני בין עולמות מקבילים. 'הושענא' - שם שנלקח מתפילת "אנא ה' הושיעה נא" - מפגישה בין המקודש לבין היום־יומי בדרך מפתיעה ומרעננת.
שניידר, בת לחוקר מיסטיקה עברית קדומה, מתרגמת את עיסוקו המילולי של אביה לשפה חזותית עשירה בסמלים. באמצעות ציורים ופסלים בקנה מידה אנושי, היא רוקמת מנדלה מרהיבה שבמרכזה עומדת שאלת הגבול בין הקדוש לחולין. התערוכה מבוססת על טרנספורמציה רדיקלית: אוהל מועד - המשכן המקראי - מקבל גוף אנושי. המנורה מקבלת פנים, שולחן לחם הפנים הופך לשולחן אוכל ביתי וארון הברית מתגלם כמיטה זוגית. שניידר מציעה קריאה פמיניסטית של פעולות היום-יום - ניקיון, בישול ועריכת שולחן - כטקסים בעלי פוטנציאל להתעלות רוחנית. הפלטה הצבעונית העזה והססגונית שבחרה האומנית היא חלק בלתי נפרד מהמסר: אדום כדם וכרימון, כחול כשמיים וכמים, צהוב כזהב וכלהבה, וסגול כמיזוג בין חום לקור. חגיגת הצבע משרתת את הרעיון כי הגוף האנושי יכול להיות היכל לרוחני.
נעילה: 7 ביוני 2025, סטרומה 6 בת ים
הלפידים, האולימפי והפראלימפי, של אולימפיאדת החורף מילאנו-קורטינה 2026 נחשפו לאחרונה, בעיצובו של האדריכל האיטלקי קרלו ראטי. העיצוב החדש, הנושא את השם Essential מבקש למקד את תשומת הלב בלהבה עצמה - הסמל החי של המשחקים - ולהפחית את הנראות של הגוף הפיזי שסביבה. הלפידים עשויים מתערובת ממוחזרת של אלומיניום ופליז, משקלם 1,060 גרם בלבד (לא כולל מכל הדלק) והם מעוטרים בגימור מבריק המחזיר אור, כסיפור חזותי למסעה של הלהבה בין נופי איטליה. הם מופעלים באמצעות דלק ביולוגי (BioLPG) המיוצר משמן בישול משומש, וניתנים למילוי חוזר עד עשר פעמים - מהלך שמצמצם את טביעת הרגל הפחמנית של מסע הלפיד.
ציור: המתפרה המשפחתית של איילת שחר
יומיים אחרונים לתערוכת היחיד הראשונה של איילת שחר, 'המתפרה' (אוצרת: מור ריבלין), במוזיאון ראשונים לתולדות פתח תקווה שבקריית המוזיאונים בעיר. בתערוכה סדרת ציורים המתארת סצנות מחיי היום־יום במתפרה המשפחתית. המתפרה הוקמה ב-1961 על ידי סבה של שחר, ופועלת גם היום בבעלות משפחתית. לאחר שזה הלך לעולמו, החלה שחר לתעד את חיי המפעל וסיפורי העובדים, ברובם עולי ברית המועצות לשעבר. זהו סיפור על הצורך לאחוז בעבר לצד הרצון להמשיך הלאה ועל עולם שבו אוטומציות ובינה מלאכותית מעמידות בסימן שאלה את הצורך במפעל שעיקרו עבודת יד.
עבודתה של שחר מחזירה אותנו למקומות שבהם הגוף הוביל את הפעולה, התחושה עיצבה את התוצאה והזמן נמדד לא לפי מהירות - אלא לפי נוכחות. במתפרה המשפחתית מייצרים נרתיקי עור לאקדחים ואפודים, המקבלים משנה תוקף בזמן המלחמה. העבודה היא עם טקסטיל ועור - חומרים עבים ועיקשים הדורשים ריכוז וכוח. בציוריה של שחר מכונות התפירה הופכות לסמל של עבודה סיזיפית ומדויקת, שמאפיינת גם את דרך עבודתה. כמו תנועה מכנית שחוזרת על עצמה, היא בונה את היצירה שכבה אחר שכבה - בתהליך מתמשך שמונע על ידי התמדה, רגש ועוצמה פנימית. העבודות של שחר סוחפות, רוויות פרטים המסמלים את אוסף הזיכרונות, כשכל תפר, כתם או תנועה שבהן הם חלק בלתי נפרד מהסיפור.
נעילה: 31 במאי 2025, קריית המוזיאונים, ארלוזורוב 30 פתח תקוה
יאיר גרבוז, צייר, סופר ופובליציסט, הודיע למקורביו כי הוא כותב שוב על אומנות וביקש שישאלו אותו שאלות, למשל - איך אתה יודע שהציור שלך גמור? למה בעיניך רמברנדט הוא צייר ענק? איך אתה מצייר כשאתה שמח ואיך כשאתה עצוב? או - סבא, למה אתה מצייר רק אנשים מכוערים? וגם שאלות אחרות שעוסקות באומנות ויצירה בכלל, בעבר ועתיד, צער ויופי ועוד. התוצאה היא ספרו התשיעי 'יפה נורא' (הוצאת יצירה עברית), ספר שאלות ותשובות שמשמש גם כמעין מסע אישי ותרבותי מרתק, שבו משתף גרבוז לא רק את השקפותיו אלא גם זיכרונות, תובנות, היסטוריה, פוליטיקה ותרבות ישראלית. לרכישה ברשתות ובחנויות הספרים.
