גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

טראמפ שולח לישראל מערכת נשק בשווי חצי מיליארד דולר

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה ● והפעם: ארה"ב תמכור לישראל מערכת להנחיית פצצות, בוול סטריט ג'ורנל טוענים שגם דחייה של חודש בתוכנית הגרעין האיראנית משמעותית ואיך השפיעה המערכת מול איראן על ענף התעופה ● כותרות העיתונים בעולם

על רקע המלחמה המתפתחת ללא הרף, עדשת התקשורת העולמית חושפת נקודות מבט ייחודיות על מה שקורה בארץ. מניתוחים של מומחים בינלאומיים, פרשנויות מזווית אחרת וגם סיפורים קטנים מישראל שנעלמים מן העין - בכל יום נגיש לכם סקירה יומית קצרה מן הנכתב בתקשורת העולמית על ישראל במלחמה, כדי לנסות ולפענח איך דברים מפה נראים מעבר לים.

הכתבות שאנחנו מציגים במדור לקוחות מתוך עיתונים גדולים בעולם, ואינן משקפות בהכרח את תפיסת העולם של גלובס.

"כיפת סייבר": הפרויקט של ישראל עם בעלת הברית הקרובה באירופה
הצד הפחות מוכר של המלחמה: ישראל נתנה מכה אנושה גם לתשתית הפיננסית של איראן

1"מחויבים לביטחונה": ארה"ב תמכור מערכת נשק לישראל

לאחר שישראל השתמשה בתחמושת רבה במלחמה באיראן, "ארה"ב הודיעה על אישור מכירת ערכות להנחיית פצצות לישראל בשווי 510 מיליון דולר", פורסם בדיפנס פוסט. המערכת הופכת פצצת שימוש כללי ל"פצצה חכמה" מדויקת.

סוכנות שיתוף הפעולה הביטחוני של ארה"ב (DSCA) הצהירה כי "המכירה המוצעת תחזק את יכולתה של ישראל להתמודד עם איומים נוכחיים ועתידיים, על ידי שיפור יכולתה להגן על גבולותיה, על תשתיות חיוניות ועל מרכזי אוכלוסייה". בנוסף, בהצהרה הובהר כי "ארה"ב מחויבת לביטחונה של ישראל, וחיוני לאינטרסים הלאומיים של ארה"ב לסייע לישראל לפתח ולשמר יכולת הגנה עצמית חזקה".

משרד החוץ האמריקאי אישר את המכירה, וה-DSCA העביר את ההודעה לקונגרס.

מתוך הדיפנס פוסט. לקריאת הכתבה המלאה.

2הוול סטריט ג'ורנל: "העיכוב של איראן בתוכנית הגרעין - פוליטי לא פחות מטכני"

מאז שהפסקת האש בין ישראל ואיראן נכנסה לתוקף עלו תהיות בדבר יעילות התקיפות של ארה"ב וישראל במתקני הגרעין. השאלה האם התקיפות האמריקאיות השמידו את תוכנית הגרעין או לא הפכה לשאלת השעה. כעת, בוול סטריט ג'ורנל נכתב כי השיקולים של טהרן לפיתוח נשק גרעיני אינם רק טכניים "אלא גם פוליטיים".

בלוח הזמנים האיראני, גם במידה והמלחמה עיכבה את תוכנית הגרעין בחודש - זה עיכוב משמעותי. "לוח זמנים ארוך יותר מגביר את הסיכון שיאתרו אותה או שיתקפו אותה שוב, מה שעלול להרתיע את איראן מלקחת את ההימור מלכתחילה". לכן, "עיכוב של כמה חודשים יכול להתגלות כהרבה יותר משמעותי אם הוא מונע מטהרן להתקדם".

מייקל סינג, מנכ"ל מכון וושינגטון למדיניות המזרח הקרוב ובכיר לשעבר במועצה לביטחון לאומי של ארה"ב, אמר לוול סטריט ג'ורנל כי גם חודש "זה לא כלום". והוסיף, "אם הם יתחילו את מאמץ הפריצה שלהם, וזה ייקח להם עוד שלושה חודשים זה הרבה זמן להגיב. זה נותן לך זמן לאתר את זה".

אלן אייר, לשעבר בכיר במשרד החוץ וחבר בצוות המו"מ של ממשל אובמה להסכם הגרעין ב-2015, אמר כי "אם איראן תחליט להתחמש בגרעין, זה ייקח יותר זמן ממה שהיה לוקח אחרת" אך סייג "באופן פרדוקסלי, ייתכן שחיזקנו את נחישותם לנסות להשיג נשק גרעיני עכשיו".

בוול סטריט ג'ורנל ציינו כי "אפשרויותיה של איראן כעת כוללות ניסיון להקים מחדש תוכנית גרעין חשאית ולייצר פצצה במהירות האפשרית. אפשרות שנייה היא להסכים למסלול דיפלומטי שיגביל את יכולתה לייצר נשק על ידי הפסקת העשרת האורניום, כפי שממשל טראמפ דחף. איראן גם עשויה לנסות לשלב בין השניים: להיכנס למסלול דיפלומטי תוך קידום חשאי של תוכנית הגרעין - מה שיחייב עבודה באתרים מוסתרים מהפיקוח הבינלאומי ויהפוך את המשימה למסובכת יותר". אך "מה שיחליט חמינאי בעקבות התקיפות הוא כעת השיקול הגדול ביותר בכל לוח זמנים".

אריק ברואר, סגן נשיא יוזמת האיום הגרעיני ובכיר לשעבר בבית הלבן ובמועצה למודיעין לאומי, אמר לוול סטריט ג'ורנל "אנחנו לא יודעים אם זה שעון שרץ באופן פעיל. לוחות הזמנים האלו מתפתחים במובנים מסוימים, והם תלויים בבחירות שאיראן תעשה הלאה".

מתוך הוול סטריט ג'ורנל מאת ג'ארד מלסין ולורנס נורמן. לקריאת הכתבה המלאה.

3כך מלחמת ישראל-איראן שינתה את ענף התעופה

מלחמת ישראל-איראן גרמה לסגירת השמיים בענף התעופה האזרחית מה שהשפיע משמעותית "על העלויות הנוחות והבטיחות", נכתב בניו יורק טיימס. בעקבות המלחמה "מדינות המפרץ סגרו את שמיהן, מה שאילץ יותר משני תריסר חברות תעופה מרכזיות בעולם להסיט או לבטל טיסות".

עקב המצב המעורער בעולם, "בשנים האחרונות נאלצות חברות תעופה ברחבי העולם להתמודד יותר ויותר עם גיאופוליטיקה, כאשר מלחמות ממושכות ועימותים פתאומיים מחייבים אותן לשנות במהירות מסלולים עיקריים ולחשב מחדש את רווחיותן".

"חילופי התקיפות האחרונים בין איראן לישראל היו שיבוש מרכזי לחברות התעופה הגלובליות, משום שערים במזרח התיכון הן לרוב תחנות ביניים בין יעדים באסיה לאירופה. קטר איירווייז נאלצה להסיט יותר מ-90 טיסות לאחר התקיפה האיראנית על בסיס אמריקאי בקטר בשבוע שעבר, מה ששיבש את המסע של יותר מ-20 אלף נוסעים", נכתב. כעת, למרות הפסקת האש בין ישראל ואיראן "חברות התעופה נערכות לאפשרות שהתקיפות יתחדשו".

"חברות תעופה יכולות להתאושש במהירות משיבושים קצרים כאלה", נכתב. אבל "סכסוכים ממושכים, יכולים להיות בעלי השלכות רחבות היקף".

אנדראס שייפר, פרופסור במכון לאנרגיה של UCL בלונדון, אמר לניו יורק טיימס כי "שעה נוספת של טיסה במטוס גדול המשמש בטיסות בינלאומיות ארוכות טווח עלולה להוסיף כ-10,000 דולר לעלויות. בעיקר דלק, עבודה ותחזוקה".

חלק מהחברות אף "הוסיפו עצירות לטיסות שהיו בעבר ישירות או ויתרו על מסלולים שהפכו ללא רווחיים. אחרות טסו עם פחות נוסעים או פחות מטען בשל ירידה בביקוש או חוסר כדאיות כלכלית לטוס מרחקים ארוכים עם מטוס מלא. במקרים קיצוניים היה צורך לשנות מודלים עסקיים שלמים".

מתוך הניו יורק טיימס מאת אנופיטה דאס וניראג' צ'וקשי. לקריאת הכתבה המלאה.

4כך מלחמת ישראל-איראן שיבשה את הים

המלחמה בין ישראל-איראן "שיבשה את מערכות הניווט של הסחר הימי העולמי", פורסם בבלומברג. המלחמה "חשפה ליקוי קריטי במערכות מבוססות לוויין, שמותיר את התעשייה המובילה 80% מהסחר העולמי פגיעה לשיבוש המוני".

קפטן יווני בשם קונסטנטינוס צוטראס אמר לבלומברג כי מערכות הניווט האלקטרוניות שובשו בזמן שניווט, "משהו שקרה אלפי פעמים לספינות במהלך המלחמה". בשל כך "צוטראס וצוותו נאלצו להסתמך על שיטות ניווט מסורתיות יותר, כמו שימוש במכ"ם לתכנון מסלול הספינה ידנית והעמדת קצינים נוספים לתצפית חזותית. הוא לא דאג רק מהתנגשות עם כלי שיט אחר, אלא גם מהימנעות ממכשולים תת-ימיים שבאמצעות מיפוי מדויק אפשר היה להימנע מהם". והוסיף, "כל הציוד שמתחבר ל-GPS כשל".

השיבוש בניווט מכונה "שיבוש (jamming) והטעיה (spoofing), שבהן האותות משתבשים ונותנים קריאות שקריות על המיקום. מקרים כאלה במקומות כמו מצרי הורמוז, נתיב ימי חיוני שמעביר כ-20% מאספקת הנפט העולמית, ממחישים בעיה שמתרחשת בקנה מידה עולמי. היא מחמירה באזורים של מתיחות עולמית והעולם ההולך ונעשה לא יציב, ולכאורה היא אף תרמה להתנגשות בין שתי מכליות החודש", נכתב.

הפרעות בניווט עקב המלחמה "מדגישות ליקוי בטיחותי יסודי בתעשייה שאחראית על הובלת כ-80% מהסחר העולמי - תעשייה שהפכה תלויה במערכות מיקום אלקטרוניות שמראות לספנים בדיוק היכן הם נמצאים, היכן נמצאים כלי שיט אחרים והיכן יש סכנות. גם בתעשיית הביטוח מתחילים להישמע פעמוני אזהרה". כעת "קשה לדעת מי עומד מאחורי השיבושים, אך מומחים מצביעים על שחקנים ברמה מדינתית, ובמיוחד על ניסיונות לשבש טילים".

נכתב כי "זמן קצר לאחר שישראל החלה בהפצצות באיראן, מכלית Front Eagle התנגשה בספינה אחרת, Adalynn, שחצתה את נתיבה כאשר Front Eagle עזבה את המפרץ הפרסי. בעליה של Front Eagle, חברת Frontline Plc, התעקשה שהאירוע אינו קשור לסכסוך, אך מרכז MICA הזהיר שהפרעה אלקטרונית עלולה הייתה להיות גורם מחריף בתקרית". לשיבוש בניווט יש גם השפעה סביבתית. כך, התנגשות שתי הספינות גרמה ל"כתם נפט שהשתרע על פני 10 קמ"ר, לפי המשרד ההידרוגרפי הלאומי של פקיסטן - שווה ערך לכ-1,400 מגרשי כדורגל".

קורמק מק גארי, מנהל בחברת Control Risks שאחראית על שירותי מודיעין וביטחון ימי, אמר לבלומברג כי "השיבוש יכול להיות תופעת לוואי של מערכות הגנה אווירית או הפרעה מכוונת מצד גורמים מדינתיים". לדבריו, "חלק גדול מהשיבוש ליד נמל חיפה ובמפרץ הפרסי נגרם ממערכות ההגנה האווירית של ישראל ואיראן, שמשלבות שיבוש GPS כדי לצמצם יכולות פגיעה מדויקות".

מתוך בלומברג מאת ג'ק ויטלס, אלכס לונגלי, ג'וליאן לי ופרג'ולה פרם. לקריאת הכתבה המלאה.

עוד כתבות

נשיא טורקיה, רג'פ טאייפ ארדואן / צילום: ap, Achmad Ibrahim

גם עצירת המלחמה לא בולמת את שנאתו של ארדואן כלפי ישראל. זו הסנקציה החדשה

אחרי המסלול העוקף דרך הרשות הפלסטינית והפריקה והטעינה מחדש בנמלים זרים, אנקרה מהדקת את החנק הכלכלי: הופסקה הנפקת "תעודות העדפה" (יורומד) המאפשרות פטור ממכס לסחורות טורקיות המגיעות לישראל דרך צד שלישי ● הנפגע הצפוי העיקרי: ענף הרכב

אור עופר, מייסד ומנכ''ל סימילרווב / צילום: איל יצהר

הישראליות שנופלות בוול סטריט אחרי פרסום הדוחות

סימילרווב אכזבה את השוק עם התחזיות שפרסמה בדוחותיה, והמניה נופלת בחדות במסחר המוקדם ● פייבר סיפקה תוצאות מעורבות, וגם המניה שלה מגיבה בירידות ● מנכ"ל פייבר: "אנו נמצאים בעיצומו של שינוי משמעותי באופן שבו ארגונים מאמצים AI"

הסקר שמרעיד את דמשק: מה חושבים הסורים על ישראל?

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: חברה־בת של סקוטיה בנק הקנדי חיסלה את כל ההחזקות שלה באלביט, האזרחים באיראן מתמודדים עם אבל לאומי וחרדה, ו־59% מהסורים סבורים כי שלום עם ישראל אפשרי • כותרות העיתונים בעולם

בתי הזיקוק, חיפה / צילום: שלומי יוסף

בניגוד לתוכניות הממשלה: המבקר בדוח חריף נגד העברת בזן

דוח מבקר המדינה על מוכנות משק החשמל למלחמה מזהיר מפני סגירת בית הזיקוק בחיפה ומדגיש את החשיבות של ייצור מקומי של דלקים ● הדוח עורר זעם בקרב ראש המועצה הלאומית לכלכלה, הרשויות המקומיות וארגונים ירוקים, שטוענים שהמתקן מהווה סיכון ביטחוני וסביבתי ומדגישים את הצורך בפינוי ובקידום חלופות מבוזרות

אילן רביב, מנכ''ל מיטב / צילום: רמי זרנגר

לאחר שזינקה 1,200% בשלוש שנים: ההמלצה שנותנת רוח גבית לבית ההשקעות הגדול בישראל

בג'פריס צופים שבית ההשקעות הגדול בישראל ימשיך ליהנות מהרוח הגבית שמספק לו שוק החיסכון הארוך וקצר הטווח ● שווי המניות של משפחות סטפק וברקת - כמעט 6 מיליארד שקל

אלונה בר און, מו''ל גלובס, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

אלונה בר און, מו"ל גלובס: "עיתונות כלכלית מביאה נתונים ולא דעות פוליטיות"

"אנחנו מנסים לעשות עיתונות אחרת", כך אמרה הבוקר אלונה בר און, מו"ל גלובס, בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס ● עוד הוסיפה בר און, כי "המטרה שלנו היא לספק לאזרחים מידע מהימן ומדויק לו הם זקוקים לצורך תפקודם בחברה החופשית"

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט ננעלה בעליות קלות; נמשכו הירידות במניות התוכנה

נאסד"ק עלה ב-0.1% ● צים זינקה לאחר שנחתמה באופן רשמי עסקת הרכישה מול ענקית הספנות הפג לויד ● איטורו זינקה בעקבות הדוחות הכספיים ● פאלו אלטו הודיעה על כוונתה לרכוש את חברת הסייבר הישראלית קוי (Koi) ● וורנר ברדרס מחדשת את המו"מ עם פרמאונט ●  אורמת חתמה על הסכם רכישת חשמל עם NV Energy, שיתמוך בפעילות של אלאפבית ● פאלו אלטו תדווח אחרי הנעילה

יו''ר המועצה הלאומית לכלכלה, אבי שמחון / צילום: שלומי יוסף

ויכוח בין האוצר ליועץ הכלכלי של רה"מ: האם תוקם חוות שרתים בפריפריה?

פרופ' אבי שמחון דוחף להגדרת חוות שרתים כ"תשתית לאומית" - ולאפשר הקמת תחנות כוח צמודות במסלול עוקף רשויות מקומיות ● באוצר מתנגדים מחשש לעומס על רשת החשמל ועלויות כבדות ● הביקורת: "ההטבות מוגבלות לצפון הקרוב ולדרום המרכז, הגליל והנגב - בחוץ"

ליאת שוב, ראש החטיבה העסקית בבנק לאומי, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

ראש החטיבה העסקית בבנק לאומי: "הצפון יכול להפוך למוקד צמיחה מרכזי"

ליאת שוב הדגישה בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס כי "כדי להפוך את הצפון למנוע צמיחה אמיתי של המשק, נדרשת עבודה משותפת של כלל הגורמים – הממשלה, המגזר העסקי, המגזר הפיננסי והרשויות המקומיות"

דני מירן, תושב ייסוד המעלה ואביו של עומרי מירן, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: שלומי יוסף

דני מירן: "מה שהמדינה נותנת לשורדי השבי לא מספיק"

"לא רק לשבים יש בעיות כלכליות, גם למשפחות החטופים, ולא רק במעגל הראשון אלא גם במעגל השני והשלישי", כך סיפר דני מירן, אביו של שורד השבי עמרי מירן, בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס ● עוד הוא ציין, כי מי שחזר לקריית שמונה זו אוכלוסייה שצריכה חיזוק, עידוד ותמיכה

בית הדין הרבני / צילום: Shutterstock

אושר לקריאות שנייה ושלישית: בתי דין רבניים יוסמכו להיות בוררים בעניינים אזרחיים ללא אישור בית משפט

על פי ההצעה שהוגשה על ידי חברי כנסת מיהדות התורה, בתי דין דתיים יהיו בעלי סמכות לדון כבוררים לפני דין תורה בעניינים אזרחיים, אם הצדדים הסכימו לכך ● סמוטריץ': "קורא לדיינים: כנסת ישראל נותנת לכם הזדמנות להראות לעם ישראל דין תורה וצדק"

אוניית משא של צים / צילום: ליאור פטל עבור צים

"עסקה רגישה, שיש לה שיקולים פוליטיים": מניית הפג־לויד צנחה בעקבות רכישת צים

התגובה המיידית בשווקים להכרזה כי החברה תרכוש את צים הייתה שלילית ● אנליסטים מיהרו להסביר בתקשורת הגרמנית כי ישנה מגמת קונסולידציה כעת בשוק התובלה הימית, וכי רכישות ומיזוגים הם רוח התקופה

עידן עופר / צילום: סיון פרג'

בדקנו: האם עידן עופר פספס את אקזיט חייו בחברת הספנות צים?

בעלי חברת הספנות לשעבר החל לממש את החזקותיו במחירי השיא של 2022 ונהנה מתמורה כוללת של מעל 2 מיליארד דולר, בעיקר מדיבידנדים ● עופר יכול היה להרוויח יותר על יתרת המניות שמימש, אך גם כך הערך המצטבר שלו בצים גבוה מהמחיר בעסקה למכירתה

חברות הביטוח מוזילות את הביטוח המקיף לרכב / צילום: Shutterstock

מחירי הביטוח לרכב הוזלו בעיקר בדגמים הללו. האם הם יירדו עוד?

שבוע לדד–ליין של רשות שוק ההון, מרבית החברות צפויות להגיש תעריפים מוזלים על פי דרישתו — אחרת ייאסר עליהן לשווק פוליסות חדשות ● גורם בענף: "מרבית החברות הפנימו את המסר" ● על פי בדיקת גלובס, בשנה האחרונה ירדו מחירי הביטוח המקיף לרכב ב–17%

הקונסול הכללי בניו יורק, אופיר אקוניס בנימיני וגואטה, כאן ב', 11.02.26 / צילום: דוברות הכנסת

האם לאיראן יש טילים שמאיימים על ארה"ב?

הטווח המקסימלי של הטילים שבידי איראן רחוק מלהגיע לארה"ב, והוא יכול להגיע רק עד מזרח ודרום אירופה ● המשרוקית של גלובס

כביש 90 לקריית שמונה / צילום: Shutterstock

תוכניות ענק, ביצוע חלקי: למה שיקום הצפון נגרר מהחלטה להחלטה

הממשלה הקצתה תקציב משמעותי לשיקום יישובי קו העימות בצפון, אך בפועל ההחלטות נגררות בין משרדים, מטות היישום לא מאוישים, והתוכניות הרב־שנתיות עוד לא גובשו ● דוחות רשמיים מגלים קצב התקדמות איטי, שספק אם בכוחו לשקם את האזור או להצמיח אותו

מפעל רשף טכנולוגיות של ארית בשדרות / צילום: יח''צ

חשד למידע פנים במניה הלוהטת של ת"א: פשיטה על משרדי ארית

החוקרים הגיעו למשרדי החברה באור יהודה וחקרו מספר נושאי משרה ●  ארית דיווחה לבורסה כי בשלב זה אין חשדות נגד החברה עצמה ואין השפעה על הפעילות השוטפת של החברה או של חברת הבת רשף

הרצל חבס / צילום: רוני שיצר

כעשור לאחר מכירת קרקע ברעננה: משפחת חבס חויבה במע"מ בהיקף מיליוני שקלים

ביהמ"ש המחוזי דחה את ערעורה של חברת נוף נאה שבבעלות משפחת חבס וקבע כי מכירת קרקע חקלאית ברעננה ל-80 רוכשים שונים ב-15 עסקאות היא פעילות עסקית החייבת במע"מ - זאת למרות שהחברה החזיקה בקרקע במשך 60 שנה מבלי לעשות בה כל שימוש

אוניות מטען בנמל עקבה, ירדן / צילום: Shutterstock

עשרות מיליונים למשך 30 שנה: אבו דאבי מהמרת על נמל עקבה

חברת הנמלים AD Ports חתמה על הסכם תפעול ארוך טווח בנמל הירדני ● למרות הנחיתות מול נמלי הים התיכון והאיום הביטחוני, האמירתים מזהים פוטנציאל בעורק החיים הראשי של הממלכה

פרויקט ישע של אנלייט / צילום: באדיבות Belectric Israel

חברת האנרגיה המתחדשת אנלייט עוקפת את התחזיות, המניה זינקה

אנלייט, חברת האנרגיה המתחדשת הגדולה בבורסת ת"א, עקפה את התחזיות שלה לשנת 2025, זאת הודות להקמה מהירה מהצפוי של פרויקטים בדרום-מערב ארה"ב והתחזקות השקל מול הדולר ● בנוסף מדווחת החברה על התקדמויות בפרויקטים נוספים בארה"ב ובאירופה, וצופה צמיחה של 32% בהכנסותיה ב-2026