גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

חברות התעופה מבקשות פטור רטרואקטיבי על הטיסות שבוטלו, איך זה ישפיע עליכם?

חברות התעופה פנו בבקשה דחופה להעניק להם פטור רטרואקטיבי מחובת מתן הטבות לנוסעים שטיסותיהם בוטלו או שונו בעקבות מבצע "עם כלביא" ● במקביל, אלפי ישראלים כבר תובעים את חברות התעופה על הפרת זכויותיהם במהלך תקופת המבצע ● נראה כי בחברות התעופה מנסים לדחוף לשינויים רגולטוריים כדי להימנע מתביעות הענק ● ומה קבעו בתי המשפט במשברי תעופה עולמיים?

מטוסים בנתב''ג / צילום: Shutterstock, Dmitry Pistrov
מטוסים בנתב''ג / צילום: Shutterstock, Dmitry Pistrov

שורת חברות תעופה ישראליות וזרות פנו אמש (ב') לשרת התחבורה מירי רגב, שר האוצר בצלאל סמוטריץ' ושר הכלכלה ניר ברקת, בבקשה דחופה להעניק פטור מחובת מתן הטבות לנוסעים שטיסותיהם בוטלו או שונו בעקבות מבצע "עם כלביא". לטענת החברות, מצבן התפעולי החריג בתקופת הלחימה אינו מאפשר להן לעמוד בדרישות חוק שירותי תעופה (חוק טיבי), והן מבקשות מהמדינה להתערב ולשנות את המצב.

באופן חריג, חברות התעופה הזרות והישראליות מתאגדות. מה הן דורשות?
חברת התעופה שחזרה ראשונה לישראל וזאת שאין מה לבנות עליה

בין הפונות נמנות חברות תעופה זרות, ישראליות ומארגני תיירות ישראלים. הדרישה המרכזית: פטור רטרואקטיבי מחובת מתן שירותי סיוע לנוסעים כגון מימון לינה, מזון, תקשורת ותחבורה, וכן מחובת הצעת טיסה חלופית, במקרים שבהם הדבר לא התאפשר. החברות מבקשות להשאיר רק את החובה להשיב לנוסעים את מחיר כרטיס הטיסה שבוטל, וטוענות כי טיסות חילוץ שאושרו על ידי המדינה צריכות להיחשב כטיסות חלופיות. אם לא יינתן הפטור, החברות דורשות כי המדינה תשפה אותן על ההוצאות שנגרמו להן בתקופה זו, בין היתר בגין טיסות ריקות, אובדן הכנסות ותביעות פיצויים מצד נוסעים.

כחלופה נוספת, מציעות החברות להפעיל את סעיף 9א לחוק טיבי, מנגנון חירום שנוסף לאחר מלחמת "חרבות ברזל", ומאפשר לשרת התחבורה להכריז, באישור ועדת הכלכלה, על "מצב מיוחד" בתעופה. הכרזה כזו מאפשרת להשעות זמנית חלק מהזכויות הצרכניות של הנוסעים, ובהן הגבלת הלינה לשני לילות בלבד, קיצור פרק הזמן להודעה מוקדמת על ביטול טיסה מ־14 ימים ל־3 ימים, ופטור מתשלום פיצוי כספי. במקרה כזה, דורשות החברות שהמדינה היא זו שתישא בעלות שירותי הסיוע. גם פתרון זה, כך לפי הדרישה, צריך לחול רטרואקטיבית החל מה־13 ביוני.

גם נציגות ארגון התעופה הבינלאומי IATA בישראל פנתה לשרת התחבורה והבטיחות בדרכים, מירי רגב, בבקשה דחופה לקבוע פטור רטרואקטיבי מהחובות המוטלות על חברות התעופה לפי חוק שירותי תעופה (חוק טיבי) בגין טיסות שבוטלו או שונו בעקבות מבצע "עם כלביא" שהחל ב-13 ביוני 2025. הבקשה כוללת פטור מהענקת שירותי סיוע לנוסעים כגון לינה, מזון, תקשורת ותחבורה, ולעיתים גם פיצוי כספי. לחלופין, אם לא יינתן פטור, מבקשת IATA כי המדינה תשפה את החברות בגין עלויות אלה. הפנייה נעשית בשם כלל חברות התעופה החברות בארגון, ישראליות וזרות כאחת, בטענה שמדובר במצב ביטחוני חריג שמצדיק גמישות רגולטורית.

נכון לעכשיו, הכרזה על "מצב מיוחד" טרם התקבלה, והחברות מחויבות עדיין לעמוד במלוא הוראות החוק כולל מתן טיסה חלופית ושירותי לינה ללא הגבלת זמן, גם כאשר לא הייתה להן אפשרות תפעולית לספקם בפועל.

אלפי נוסעים כבר תובעים את חברות התעופה

לפני כשבוע שלחה הרשות להגנת הצרכן מכתב לחברות התעופה הישראליות, בו התייחסה לטענות שעלו בתקופת המבצע באיראן, לפיהן נוסעים שטיסתם לישראל בוטלה קיבלו רק הצעה להחזר כספי, בלי שניתנה להם האפשרות לבחור בכרטיס חלופי, כפי שמחייב החוק. לפי הרשות, מדובר בפגיעה צרכנית: מחירי הטיסות בזמן אמת היו גבוהים משמעותית מהסכום שהנוסעים קיבלו בחזרה, מה שהוביל להפסד כספי ולעיתים גם לפגיעה ביכולת שלהם לשוב הביתה. הרשות הדגישה כי החוק מחייב להציע לנוסעים בחירה בין החזר כספי לבין טיסה חלופית, וההחלטה בעניין הזה אמורה להיות בידי הצרכן, לא בידי חברת התעופה.

התופעה לא שמורה רק לחברות הישראליות. "בשבועות האחרונים חברות התעופה הישראליות והזרות שללו זכויות נוסעים מבלי להגיד להם", מסביר גוני לצטר, מייסד ובעלי "רייטי" (RIGHTY), פלטפורמת אונליין שמאפשרת לנוסעים שהטיסה שלהם בוטלה לממש את הזכויות בלי לעשות את זה ישירות מול חברות התעופה. בשבועות האחרונים התקבלו ברייטי פניות של למעלה מ-1,000 נוסעים, ולפי הערכות המספרים צפויים לגדול משמעותית ככל שישובו לארץ נוסעים נוספים שנתקעו בחו"ל. "כרגע שוררת אי-ודאות רגולטורית, וחברות התעופה תולות תקוות בשינוי אפשרי בחוק, מה שעשוי לאפשר להן להימנע מתשלום או סיוע בהמשך".

לפי חוק שירותי תעופה ("חוק טיבי"), קיימות שלוש זכויות עיקריות לנוסע: פיצוי סטטוטורי, כרטיס טיסה חלופי או החזר כספי, ושירותי סיוע (לינה, מזון, תקשורת). מאז סגירת המרחב האווירי, חובת הפיצוי הכספי הסטטוטורי אינה תקפה (שכן ביטול הטיסה לא היה בשליטתה), אך הזכות לכרטיס טיסה חלופי והחזר כספי נותרת בתוקף. נוסעים נאלצים להוציא סכומים ניכרים על לינה, מזון ותקשורת, ויש גם ישראלים שאינם מצליחים לשוב ארצה משום שלא מוצעת להם טיסה חלופית. במקרים רבים, חברות התעופה אפילו לא מודיעות לנוסעים על כך או מעניקות להם כרטיס חלופי בפועל.

"אף על פי שהחברות יכולות ומסוגלות להציע טיסות חלופיות או טיסות ליעדים סמוכים, במרבית המקרים הן פשוט לא עשו זאת. במקרים בודדים בלבד הוצע לנוסעים ואוצ'ר למלון באופן יזום, אך גם אז, איש לא יידע את הנוסעים שזו זכותם. בפועל, נוסעים רבים שילמו ועדיין משלמים סכומים גבוהים מכיסם. החוק, במתכונתו הנוכחית, אינו מגביל את היקף הסיוע לא בזמן ולא בכסף. אלא אם כן שרת התחבורה מכריזה על "מצב מיוחד" לפי התיקון לחוק שירותי תעופה מפברואר האחרון - ואז הזכויות מצטמצמות: מגיעים לנוסעים שירותי הסיוע עם הגבלה למשך שני לילות בלבד. התיקון שנעשה בעבר היה מידתי לנסיבות, ויש לקוות שכך יהיה גם במתווה הנוכחי".

"גם למארגני טיסות (סוכנים וסוכנויות נסיעות) יש אחריות מלאה כלפי הלקוחות. בפועל, סוכנויות רבות נטשו את לקוחותיהן. היו מקרים בטיולים מאורגנים שבהם המדריך פשוט נטש את הנוסעים עם תום הטיול, בלי סיוע או מענה. חלק מהסוכנויות עברו למצב "חירום" והחלו להציע טיסות חילוץ בתשלום. יש גם מי שגבו דמי טיפול לא חוקיים, בניגוד גמור לדין. לפי החוק, נוסע זכאי להחזר מלא, והסוכן מחויב לסייע לו אם ביקש".

האם הרגולציה האירופית תוכל להגן על הנוסעים הישראלים?

חוק שירותי תעופה בישראל הגיע כחלק מהתחייבות ישראלית במסגרת הסכם "שמיים פתוחים" עם האיחוד האירופי. החוק הישראלי דומה במובנים רבים לרגולציה האירופית EC 261/04. באירופה, אין מגבלה על שירותי סיוע גם באירועים קיצוניים. כאשר טיסה יוצאת מהאיחוד האירופי, או מופעלת על ידי חברה החתומה על האמנה, היא כפופה לרגולציה כפולה, גם האירופית וגם הישראלית ולנוסע הישראלי קיימת גם אפשרות לתבוע באירופה. האבסורד הוא שנוסעים ישראלים נהנים יותר מהגנת הרגולציה האירופית מאשר מזו של ישראל עצמה.

לצטר סבור, כי על אף גודל משבר התעופה בישראל, זהו אינו מקרה ייחודי או חסר תקדים בהיקפו. "יש ניסיון לצייר את המצב הנוכחי כמשבר תעופתי חסר תקדים, אך במבט עולמי זה לא חריג. התקלה של CrowdStrike למשל פגעה ב-4% מהתעופה העולמית, אך זכויות הנוסעים לא נפגעו. הוריקן דבי בפלורידה, פגיעות סייבר, שביתות ושריפות, כל אלו גרמו לביטולים רבים בעולם, אך לא הביאו לשינוי רגולציה. אף מדינה או חברת תעופה לא שללה שירות בסיסי או מנעה פיצוי הוגן מנוסעים גם כאשר מדובר היה בכוח עליון או נסיבות בלתי צפויות. כעת נשקל בישראל תיקון נוסף לחוק למרות שגם כך החברות ובעיקר הישראליות מרוויחות מהמצב ולא נושאות בעלויות, אם הוא יתוקן ייווצר מצב שלישראלים יהיה עדיף לתבוע את חברות התעופה בבתי דין אירופים".

כך למשל, פסק הדין McDonagh נגד Ryanair שניתן על ידי בית הדין האירופי ב־2013, קובע כי גם כאשר טיסה מבוטלת בשל נסיבות חיצוניות חריגות שאינן בשליטת חברת התעופה, כמו התפרצות הר געש, החברה עדיין מחויבת לספק לנוסעים את כל שירותי הסיוע שנקבעו בחוק: לינה, מזון, תחבורה וכדומה. בית המשפט הדגיש כי חובת הסיוע עומדת בעינה ללא הגבלת זמן, גם כאשר מדובר בתקופת המתנה ארוכה, שכן הנוסעים נמצאים במצב של חוסר אונים ואין בידם דרך אחרת לשוב לביתם. פסק הדין מהווה תקדים חשוב באירופה, והוא מחזק את ההגנה על זכויות הנוסעים בעתות משבר, גם אם לא מתקיימת זכאות לפיצוי כספי.

עוד כתבות

בעלי סוכנות נטו פיננסים וקרן וולת'סטון, מימין: עידן כץ, אילן בן-ישי וירון פיטארו / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילומים: תמר מצפי, אתר החברה, שאטרסטוק

רשות ני"ע מאשימה את בעלי וולת'סטון: "גייסו כסף במרמה, בהיקף של 1.6 מיליארד שקל"

הרשות מאשימה את הבעלים של קרן ההשקעות בנדל"ן וולת'סטון, ירון פיטארו, אילן בן ישי ועידן כץ, בגיוס כספים במרמה, בהיקף של 1.6 מיליארד שקל ● לפי החשד, השלושה הציעו השקעות בסיכון גבוה, שלא על־פי תשקיף, תוך הטעיית המשקיעים והצגת מצגי שווא באשר לניגוד העניינים בו היו מצויים

מערכת ההגנה האווירית SPYDER בתצורת All in One / צילום: רפאל

המערכת שמאחורי עסקת הענק של רפאל, ולמה היא לא ממש פועלת בישראל?

רומניה תרכוש את מערכת ההגנה האווירית ספיידר של רפאל, בעסקה בשווי של כ־2.2 מיליארד דולר ● העובדה שמכירתה לא דורשת אישור אמריקאי, לצד התאמתה לאיומים מתמרנים כמו מל"טים וטילים בליסטיים, הופכת אותה למבוקשת במיוחד בשוק הביטחוני הנוכחי

האלוף (מיל') תמיר הימן / צילום: המכון למחקרי ביטחון לאומי, אוניברסיטת ת''א

בשיתוף ארה"ב וסעודיה: הפרויקט השאפתני של ראש אמ"ן לשעבר

האלוף (במיל') תמיר היימן מקדם קרן מחקר למחשוב קוונטי ל"נטרול השאיפות הסיניות" בתחום ● התקציב לפעילות בגובה 200 מיליון דולר יאפשר לחברות ישראליות, שנחשבות מובילות בתחום, לקחת חלק בפרויקטים חדשניים ● היוזמה לקרן היא על רקע היעדרות ישראל מהסכמי הבינה המלאכותית שנחתמו בין ארה"ב לאמירויות ולסעודיה

דירה שנפגעה מטיל איראני ברמת גן / צילום: ap, Oded Balilty

"אין כבר איפה לשכור דירה ברמת גן": החורים במתווה הפיצויים לנפגעי הטילים חושפים סכסוכים ובעיות

המלחמה שמטה את הקרקע תחת רגליהם של בעלי דירות ושוכרים רבים, ובשטח מצטברים מקרים שמתווה הסיוע לא נותן להם מענה ● חוזים מתבטלים ומשכירים נאלצים לשלם משכנתא על נכסים שלא ראויים למגורים ● מפונים מתקשים למצוא דיור חלופי באזורים שנהרסו, עקב הביקוש הגבוה ● האם אנחנו בדרך לגל תביעות? ● הזדמנות לבנות מחדש, פרויקט מיוחד

אילוסטרציה: Shutterstock

פסק הדין החדש שכל זוג נשוי צריך להכיר. וההשלכות

בית המשפט העליון קבע השבוע באופן תקדימי כי ניתן לחלק בין בני זוג המתגרשים גם נכס שהיה שייך לאחד מהם לפני הנישואים ● כל מה שכדאי לדעת על הסכסוך שמאחורי ההלכה החדשה, ההשלכות וגם - למה מעכשיו "חייבים לעשות הסכם ממון"

נשיא העליון, השופט יצחק עמית, בדיון בבג''ץ על מינוי ראש השב''כ / צילום: צילום מסך מהשידור החי

מינוי זיני: הממשלה והיועמ"שית פועלים להגיע להסכמות

לאחר הדיון היום בבג"ץ בנוגע לעתירות למנוע את מינויו של האלוף זיני לראש השב"כ הודיעו הצדדים כי הם פועלים להגיע להסכמות  ● במהלך הדיון ח"כ גוטליב צעקה לעבר הנשיא עמית: "תתבייש לך" - והוצאה מהאולם ● בעקבות הפרעות נוספות, הוחלט להמשיך את הדיון ללא קהל; עמית על המהומה באולם: "ניסיון להכשיל הליך משפטי"

משרד הפרסום העתידי, כפי שנוצר באמצעות ChatGPT / צילום: ChatGPT

סוף עידן משרדי הפרסום? כך ייראה הענף בעוד חמש שנים

אמיר גיא, יו"ר איגוד חברות הפרסום לשעבר, קורא למשרדים להתעורר: אנחנו פועלים בעולם שמתערער, עם שיבוש מוחלט של המודל הכלכלי, תהליך העבודה והיחסים עם המותגים ● מי שישרוד הוא זה שימזג קריאייטיב, דאטה ונרטיב למוצר אחד, ויהפוך לשותף טכנולוגי של הלקוח

ג'ף בזוס / צילום: ap, John Locher

ג'ף בזוס מכר מניות אמזון בשווי 737 מיליון דולר

ג'ף בזוס מכר כ-3.3 מיליון מניות בשווי 737 מיליון דולר, במסגרת תוכנית מכירה מוסדרת שמתפרסת עד מאי 2026 ● לאחר המכירה, בזוס מחזיק בכ‑905 מיליון מניות, ועדיין מהווה הבעלים הפרטי הגדול ביותר בחברה

אוטובוס בבאר שבע / צילום: טלי בוגדנובסקי

הנתונים מראים: "צדק תחבורתי" של מירי רגב הביאה לעלייה במחירי הנסיעה

במשרד התחבורה טוענים כי רפורמת "צדק תחבורתי" מקזזת את עליית המחירים ומיטיבה עם רוב אזרחי המדינה, אלא שבדיקת גלובס מגלה תמונה שונה ● גורמי מקצוע מתריעים: שיפור התדירות והשירות הוא הסוגיה החשובה ביותר

אלכסנדר ואנג, מייסד scale AI / צילום: ap, Jeff Chiu

ילד פלא, גאון מתמטי בלי תואר ומיליארדר: המינוי שהביא לצוקרברג שיא חדש

אלכסנדר ואנג בן ה־28, מייסד חברת הדאטה Scale AI ותופעה בעמק הסיליקון הוא המינוי שמטא מקווה שיביא לה את הניצחון במירוץ ה־AI ● מהדירה שחלק עם סם אלטמן ועד למעמד של אחד האנשים המקושרים בתעשייה: הכירו את האיש שצוקרברג מהמר עליו במיליארדים

המפקח על הבנקים דני חחיאשוילי. צילומים: שלומי יוסף, איל יצהר, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

מניות הבנקים קפצו, האם בנק ישראל יאשר להגדיל את הדיבידנד?

בשוק ההון מעריכים כי הפיקוח על הבנקים עשוי לאשר את בקשת הבנקים להגדיל את שיעור חלוקת הדיבידנד לעד 50% מהרווח הנקי

אילוסטרציה: Shutterstock

רשות המסים מגדירה מחדש: מי נחשב תושב ישראל לצורכי מס?

תזכיר חוק חדש מבקש לעגן את הקריטריונים שעל פיהם יקבע אם יחיד הוא תושב ישראל או תושב חוץ בעיקר בהתבסס על מספר ימי שהותו בישראל, ללא צורך בבחינת מכלול קשריו המשפחתיים, הכלכליים והחברתיים

נשיא ארה''ב, דונלד טראמפ / צילום: ap, Jacquelyn Martin

דד־ליין המכסים של טראמפ מתקרב, אך הסכמי הסחר שהובטחו לא נראים באופק

התקופה שהגדיר נשיא ארה"ב טראמפ למשא ומתן על הסכמי סחר מתקרבת לסיומה ללא תוצאות, והאיומים במכסים כבדים על שותפות כמו יפן והאיחוד האירופי מתחדשים ● בכירים בממשל מנסים לרכך את הדד־ליין שנקבע, ה־9 ביולי ● בינתיים, השווקים לא מתרגשים מהבאות

גיא דוננפלד, יו''ר איגוד מהנדסי ואדריכלי ערים / צילום: אלעד מלכה

"ההרס עצום": יו"ר איגוד מהנדסי הערים על קשיי השיקום ביום שאחרי

יו"ר איגוד מהנדסי ואדריכלי הערים, האדריכל גיא דוננפלד, מתריע על המגבלות במענה למתקפות הטילים מאיראן: "ברמת המדינה יש הרבה בלבול וחוסר תקשורת" ● כמהנדס עיריית בית שמש לא חווה מקרה של פגיעת טיל ישירה, אך הוא מודע היטב לקושי שאיתו מתמודדים הקולגות: "בזירות הקשות צפויה עבודה של ימים ואפילו שבועות"

לחיזבאללה יש דרישות מישראל בתמורה להתפרקות מנשקו

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה • והפעם: הפרשן שמסביר איך פוטין הרוויח מהמלחמה באיראן; "בגידה"- בכירים באיראן כועסים על רוסיה; איראן מסרבת לשתף פעולה עם האו"ם בנושא הגרעין;  וגם: הדרישות של חיזבאללה כדי שיתפרק מנשקו • כותרות העיתונים בעולם

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ / צילום: ap

טראמפ: אני אהיה תקיף ביותר מול נתניהו על עזה

טיל שוגר מתימן לישראל ויורט ● גורם המעורה במו"מ: "אפשרות לפריצת דרך בזמן הקרוב" ● איראן: מתקני הגרעין שלנו ניזוקו בצורה קשה, אין לפי שעה תאריך לחידוש שיחות הגרעין ● שרי החוץ של מדינות ה-G7: יש לפעול לחידוש המו"מ עם איראן על הסכם הגרעין ● נשיא ארה"ב, דונלד טראמפ, הסיר את הסנקציות מהמשטר בסוריה ● דיווחים ערביים: כוחות צה"ל פועלים באזור שכם ● 50 חטופים - 634 ימים בשבי ● עדכונים שוטפים 

רמפייג / צילום: אלביט מערכות

הידידה הקרובה של ישראל רוצה לקנות מאיתנו טילים חדשים

כהפקת לקחים מהמלחמה עם פקיסטן, ההודים מפנימים כי הם צריכים טילי אוויר־קרקע מדוייקים לטווחים רחוקים ● אייר לורה, שפיתחו במפעל מל"מ של התע"א ייעודי לפגיעה באתרי טילים, בסיסים צבאיים ומערכות הגנה אווירית, מבלי לסכן את הטייסים והמטוסים

עידן דוד / איור: גיל ג'יבלי

השר אמסלם מקדם: מנכ"ל עיריית אשקלון לשעבר ימונה ליו"ר נתיבי איילון

עידן דוד יהיה אחראי במסגרת תפקידו על תקציב של כ־3 מיליארד שקל ● בענף יש מי שכבר מרימים גבה על המינוי, בשל חוסר הניסיון שלו בתחום

הוספת ממ''ד לבניין בראשון לציון במסגרת תמ''א 38 / צילום: Shutterstock

האם בקרוב הממ"דים יגדלו? הצעות החוק בנושא עולות שלב

הצעת החוק להגדלת שטח הממ"ד אושרה לקריאה ראשונה אחרי הקפאה ארוכה ● ברשויות המקומיות צפויים להתנגד, אלא אם יקבלו פיצוי על אבדן דמי השבחה ● הזדמנות לבנות מחדש, פרויקט מיוחד

פגיעה ישירה של טיל איראני בממ''ד בפתח תקווה / צילום: Reuters, Matan Golan

המיקום האופטימלי של הממ"ד: חיצוני, בניגוד לכיוון הטילים

בעקבות המלחמה עם איראן - יש שטוענים, כי הממ"דים אולי הגנו על יושביהם, אך לא במידה מספקת ● המהנדס ד"ר בני ברוש: "מה שקיבלנו עד עכשיו, רקטות וטילים קטנים מעזה ומלבנון - היה נמוך יותר מרמת המוכנות של הממ"דים" ● הזדמנות לבנות מחדש, פרויקט מיוחד