גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

חברות התעופה מבקשות פטור רטרואקטיבי על הטיסות שבוטלו. איך זה ישפיע עליכם?

חברות התעופה פנו בבקשה דחופה להעניק להם פטור רטרואקטיבי מחובת מתן הטבות לנוסעים שטיסותיהם בוטלו או שונו בעקבות מבצע "עם כלביא" ● במקביל, אלפי ישראלים כבר תובעים את חברות התעופה על הפרת זכויותיהם במהלך תקופת המבצע ● נראה כי בחברות התעופה מנסים לדחוף לשינויים רגולטוריים כדי להימנע מתביעות הענק ● ומה קבעו בתי המשפט במשברי תעופה עולמיים?

מטוסים בנתב''ג / צילום: Shutterstock, Dmitry Pistrov
מטוסים בנתב''ג / צילום: Shutterstock, Dmitry Pistrov

שורת חברות תעופה ישראליות וזרות פנו אמש (ב') לשרת התחבורה מירי רגב, שר האוצר בצלאל סמוטריץ' ושר הכלכלה ניר ברקת, בבקשה דחופה להעניק פטור מחובת מתן הטבות לנוסעים שטיסותיהם בוטלו או שונו בעקבות מבצע "עם כלביא". לטענת החברות, מצבן התפעולי החריג בתקופת הלחימה אינו מאפשר להן לעמוד בדרישות חוק שירותי תעופה (חוק טיבי), והן מבקשות מהמדינה להתערב ולשנות את המצב.

באופן חריג, חברות התעופה הזרות והישראליות מתאגדות. מה הן דורשות?
חברת התעופה שחזרה ראשונה לישראל וזאת שאין מה לבנות עליה

בין הפונות נמנות חברות תעופה זרות, ישראליות ומארגני תיירות ישראלים. הדרישה המרכזית: פטור רטרואקטיבי מחובת מתן שירותי סיוע לנוסעים כגון מימון לינה, מזון, תקשורת ותחבורה, וכן מחובת הצעת טיסה חלופית, במקרים שבהם הדבר לא התאפשר. החברות מבקשות להשאיר רק את החובה להשיב לנוסעים את מחיר כרטיס הטיסה שבוטל, וטוענות כי טיסות חילוץ שאושרו על ידי המדינה צריכות להיחשב כטיסות חלופיות. אם לא יינתן הפטור, החברות דורשות כי המדינה תשפה אותן על ההוצאות שנגרמו להן בתקופה זו, בין היתר בגין טיסות ריקות, אובדן הכנסות ותביעות פיצויים מצד נוסעים.

כחלופה נוספת, מציעות החברות להפעיל את סעיף 9א לחוק טיבי, מנגנון חירום שנוסף לאחר מלחמת "חרבות ברזל", ומאפשר לשרת התחבורה להכריז, באישור ועדת הכלכלה, על "מצב מיוחד" בתעופה. הכרזה כזו מאפשרת להשעות זמנית חלק מהזכויות הצרכניות של הנוסעים, ובהן הגבלת הלינה לשני לילות בלבד, קיצור פרק הזמן להודעה מוקדמת על ביטול טיסה מ־14 ימים ל־3 ימים, ופטור מתשלום פיצוי כספי. במקרה כזה, דורשות החברות שהמדינה היא זו שתישא בעלות שירותי הסיוע. גם פתרון זה, כך לפי הדרישה, צריך לחול רטרואקטיבית החל מה־13 ביוני.

גם נציגות ארגון התעופה הבינלאומי IATA בישראל פנתה לשרת התחבורה והבטיחות בדרכים, מירי רגב, בבקשה דחופה לקבוע פטור רטרואקטיבי מהחובות המוטלות על חברות התעופה לפי חוק שירותי תעופה (חוק טיבי) בגין טיסות שבוטלו או שונו בעקבות מבצע "עם כלביא" שהחל ב-13 ביוני 2025. הבקשה כוללת פטור מהענקת שירותי סיוע לנוסעים כגון לינה, מזון, תקשורת ותחבורה, ולעיתים גם פיצוי כספי. לחלופין, אם לא יינתן פטור, מבקשת IATA כי המדינה תשפה את החברות בגין עלויות אלה. הפנייה נעשית בשם כלל חברות התעופה החברות בארגון, ישראליות וזרות כאחת, בטענה שמדובר במצב ביטחוני חריג שמצדיק גמישות רגולטורית.

נכון לעכשיו, הכרזה על "מצב מיוחד" טרם התקבלה, והחברות מחויבות עדיין לעמוד במלוא הוראות החוק כולל מתן טיסה חלופית ושירותי לינה ללא הגבלת זמן, גם כאשר לא הייתה להן אפשרות תפעולית לספקם בפועל.

אלפי נוסעים כבר תובעים את חברות התעופה

לפני כשבוע שלחה הרשות להגנת הצרכן מכתב לחברות התעופה הישראליות, בו התייחסה לטענות שעלו בתקופת המבצע באיראן, לפיהן נוסעים שטיסתם לישראל בוטלה קיבלו רק הצעה להחזר כספי, בלי שניתנה להם האפשרות לבחור בכרטיס חלופי, כפי שמחייב החוק. לפי הרשות, מדובר בפגיעה צרכנית: מחירי הטיסות בזמן אמת היו גבוהים משמעותית מהסכום שהנוסעים קיבלו בחזרה, מה שהוביל להפסד כספי ולעיתים גם לפגיעה ביכולת שלהם לשוב הביתה. הרשות הדגישה כי החוק מחייב להציע לנוסעים בחירה בין החזר כספי לבין טיסה חלופית, וההחלטה בעניין הזה אמורה להיות בידי הצרכן, לא בידי חברת התעופה.

התופעה לא שמורה רק לחברות הישראליות. "בשבועות האחרונים חברות התעופה הישראליות והזרות שללו זכויות נוסעים מבלי להגיד להם", מסביר גוני לצטר, מייסד ובעלי "רייטי" (RIGHTY), פלטפורמת אונליין שמאפשרת לנוסעים שהטיסה שלהם בוטלה לממש את הזכויות בלי לעשות את זה ישירות מול חברות התעופה. בשבועות האחרונים התקבלו ברייטי פניות של למעלה מ-1,000 נוסעים, ולפי הערכות המספרים צפויים לגדול משמעותית ככל שישובו לארץ נוסעים נוספים שנתקעו בחו"ל. "כרגע שוררת אי-ודאות רגולטורית, וחברות התעופה תולות תקוות בשינוי אפשרי בחוק, מה שעשוי לאפשר להן להימנע מתשלום או סיוע בהמשך".

לפי חוק שירותי תעופה ("חוק טיבי"), קיימות שלוש זכויות עיקריות לנוסע: פיצוי סטטוטורי, כרטיס טיסה חלופי או החזר כספי, ושירותי סיוע (לינה, מזון, תקשורת). מאז סגירת המרחב האווירי, חובת הפיצוי הכספי הסטטוטורי אינה תקפה (שכן ביטול הטיסה לא היה בשליטתה), אך הזכות לכרטיס טיסה חלופי והחזר כספי נותרת בתוקף. נוסעים נאלצים להוציא סכומים ניכרים על לינה, מזון ותקשורת, ויש גם ישראלים שאינם מצליחים לשוב ארצה משום שלא מוצעת להם טיסה חלופית. במקרים רבים, חברות התעופה אפילו לא מודיעות לנוסעים על כך או מעניקות להם כרטיס חלופי בפועל.

"אף על פי שהחברות יכולות ומסוגלות להציע טיסות חלופיות או טיסות ליעדים סמוכים, במרבית המקרים הן פשוט לא עשו זאת. במקרים בודדים בלבד הוצע לנוסעים ואוצ'ר למלון באופן יזום, אך גם אז, איש לא יידע את הנוסעים שזו זכותם. בפועל, נוסעים רבים שילמו ועדיין משלמים סכומים גבוהים מכיסם. החוק, במתכונתו הנוכחית, אינו מגביל את היקף הסיוע לא בזמן ולא בכסף. אלא אם כן שרת התחבורה מכריזה על "מצב מיוחד" לפי התיקון לחוק שירותי תעופה מפברואר האחרון - ואז הזכויות מצטמצמות: מגיעים לנוסעים שירותי הסיוע עם הגבלה למשך שני לילות בלבד. התיקון שנעשה בעבר היה מידתי לנסיבות, ויש לקוות שכך יהיה גם במתווה הנוכחי".

"גם למארגני טיסות (סוכנים וסוכנויות נסיעות) יש אחריות מלאה כלפי הלקוחות. בפועל, סוכנויות רבות נטשו את לקוחותיהן. היו מקרים בטיולים מאורגנים שבהם המדריך פשוט נטש את הנוסעים עם תום הטיול, בלי סיוע או מענה. חלק מהסוכנויות עברו למצב "חירום" והחלו להציע טיסות חילוץ בתשלום. יש גם מי שגבו דמי טיפול לא חוקיים, בניגוד גמור לדין. לפי החוק, נוסע זכאי להחזר מלא, והסוכן מחויב לסייע לו אם ביקש".

האם הרגולציה האירופית תוכל להגן על הנוסעים הישראלים?

חוק שירותי תעופה בישראל הגיע כחלק מהתחייבות ישראלית במסגרת הסכם "שמיים פתוחים" עם האיחוד האירופי. החוק הישראלי דומה במובנים רבים לרגולציה האירופית EC 261/04. באירופה, אין מגבלה על שירותי סיוע גם באירועים קיצוניים. כאשר טיסה יוצאת מהאיחוד האירופי, או מופעלת על ידי חברה החתומה על האמנה, היא כפופה לרגולציה כפולה, גם האירופית וגם הישראלית ולנוסע הישראלי קיימת גם אפשרות לתבוע באירופה. האבסורד הוא שנוסעים ישראלים נהנים יותר מהגנת הרגולציה האירופית מאשר מזו של ישראל עצמה.

לצטר סבור, כי על אף גודל משבר התעופה בישראל, זהו אינו מקרה ייחודי או חסר תקדים בהיקפו. "יש ניסיון לצייר את המצב הנוכחי כמשבר תעופתי חסר תקדים, אך במבט עולמי זה לא חריג. התקלה של CrowdStrike למשל פגעה ב-4% מהתעופה העולמית, אך זכויות הנוסעים לא נפגעו. הוריקן דבי בפלורידה, פגיעות סייבר, שביתות ושריפות, כל אלו גרמו לביטולים רבים בעולם, אך לא הביאו לשינוי רגולציה. אף מדינה או חברת תעופה לא שללה שירות בסיסי או מנעה פיצוי הוגן מנוסעים גם כאשר מדובר היה בכוח עליון או נסיבות בלתי צפויות. כעת נשקל בישראל תיקון נוסף לחוק למרות שגם כך החברות ובעיקר הישראליות מרוויחות מהמצב ולא נושאות בעלויות, אם הוא יתוקן ייווצר מצב שלישראלים יהיה עדיף לתבוע את חברות התעופה בבתי דין אירופים".

כך למשל, פסק הדין McDonagh נגד Ryanair שניתן על ידי בית הדין האירופי ב־2013, קובע כי גם כאשר טיסה מבוטלת בשל נסיבות חיצוניות חריגות שאינן בשליטת חברת התעופה, כמו התפרצות הר געש, החברה עדיין מחויבת לספק לנוסעים את כל שירותי הסיוע שנקבעו בחוק: לינה, מזון, תחבורה וכדומה. בית המשפט הדגיש כי חובת הסיוע עומדת בעינה ללא הגבלת זמן, גם כאשר מדובר בתקופת המתנה ארוכה, שכן הנוסעים נמצאים במצב של חוסר אונים ואין בידם דרך אחרת לשוב לביתם. פסק הדין מהווה תקדים חשוב באירופה, והוא מחזק את ההגנה על זכויות הנוסעים בעתות משבר, גם אם לא מתקיימת זכאות לפיצוי כספי.

עוד כתבות

טלי גוטליב, מהרן פרוזנפר / צילום: אלכס קולומויסקי-ידיעות אחרונות, תמר מצפי

סמוטריץ' רוצה מישהו מבחוץ לאגף התקציבים. איך יגיבו העובדים?

סמוטריץ' רוצה מישהו מבחוץ לאגף התקציבים ● הדיון בבג"ץ שלא היה אמור להתקיים ● ומחיר ההתחייבויות שמשרד החינוך שכח ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

ספגטי ארבייטה / צילום: בנצי ארבל

הטברנה שמגישה אוכל איטלקי קלאסי, פשוט ושמח

ב"טברנה רומאנה" אף אחד לא בא להמציא את הגלגל, רק להציע אוכל טעים ומספק שלפעמים אף עולה על הציפיות ● המחירים הם חלק מהפאן

יירוט טיל מעזה / צילום: ap, Tsafrir Abayov

תבעו את הקבלן על איחור במסירת דירה, ובית המשפט קבע: מלחמת "חרבות ברזל" היא כוח עליון

בית המשפט המחוזי דחה ערעור של רוכשי דירה על איחור במסירה, וקבע כי הנחיות פיקוד העורף והשלכות המלחמה מהוות נסיבות בלתי צפויות, שמצדיקות את הדחייה בקיום החוזה

מטוס של אייר אינדיה / צילום: Shutterstock

זו חברת התעופה שלא תשוב לפעול בישראל בחודשי הקיץ

אייר אינדיה, חברת התעופה היחידה שמפעילה טיסות ישירות להודו, האריכה את השהיית הטיסות לישראל ● החברה מוותרת על הקיץ בישראל - אלה היעדים דרכם תוכלו לטוס להודו

קיבוץ ניר עם, 2021 / צילום: אייל פישר

עם טכנולוגיה גרמנית: מפעל מחזור סוללות הרכב הגדול בישראל ייפתח בקיבוץ ניר עם

בהשקעה של 50 מיליון שקל: חברת BRI, יחד עם קבוצת סמלת, קבוצת דן תחבורה, קבוצת מאיר, קרן מוביליטק קפיטל ומשפחת נוסבאום החלו להקים בקיבוץ ניר עם מפעל למחזור סוללות של רכבים ואוטובוסים חשמליים ● המפעל נבנה בטכנולוגיה גרמנית, ועובדים מגרמניה הוזמנו כדי להשתתף בבניה

צילום: Shutterstock, Rita Kapitulski

השכר הממוצע טיפס לכמעט 14 אלף שקל באפריל. מה קרה בהייטק?

מנתוני הלמ"ס עולה כי השכר הממוצע למשרת שכיר בישראל בחודש אפריל הגיע ל-13,905, עלייה של 3.6% לעומת אפריל 2024 ● מספר משרות השכיר של ישראלים עמד על כ-4.1 מיליון, עלייה של 2.1% לעומת אפריל אשתקד ● בהייטק, השכר הריאלי דווקא נמצא בירידה

שר המשפטים ויו''ר ועדת השרים לענייני חקיקה, יריב לוין / צילום: נועם מושקוביץ'/דוברות הכנסת

השרים ידונו בהכפפת היועמ"שים במשרדי הממשלה למנכ"ל ולשר

הצעת החוק, שתעלה ביום ראשון לוועדת השרים לחקיקה, בראשות שר המשפטים יריב לוין, מבטלת את הכפיפות של היועמ"שים במשרדים ליועצת המשפטית לממשלה, וקובעת כי הם יידרשו לפרסם תזכירי חוק לפי דרישה ישירה של השר במשרד

נווה אביב כפר שמריהו של ישראל קנדה / צילום: אלדד רפאלי

הריזורטים החדשים: כך הפך הדיור המוגן היוקרתי לשוק תחרותי במיוחד

ענף הדיור המוגן נחשב יציב, צומח ומבוסס דיירים "שבויים" לאורך שנים, מה שמוביל עוד ועוד שחקנים להיכנס אליו - מחברות נדל"ן ועד גופים מוסדיים ● בסגמנט היוקרה מדובר במוצר שממותג, ממוצב, משווק ומפורסם באופן חווייתי ומציע משירותי ספא ועד מסעדות גורמה

גירושים. שיתוף נכסים עשוי להיווצר גם בלי כוונה מפורשת / אילוסטרציה: Shutterstock

ביהמ"ש הכריע: בעל ישלם לגרושתו 50 מיליון דולר - "אחד המקרים המקוממים"

סכסוך גירושים באלפיון העליון הוביל להכרעה דרמטית נגד מי שנקבע כי השתמש במומחיותו למקלטי מס ונאמנויות, כדי להסתיר רכוש משפחתי בהיקף של 75 מיליון דולר ● האישה צפויה לקבל כמחצית מהרכוש ומהבית, ובסך-הכול כ-50 מיליון דולר ● עורכי דינו של הבעל: "בפסק הדין נפלו טעויות חריפות, נערער"

מל''ט אנקה 3 / צילום: צילום מסך יוטיוב

המל"ט הטורקי שהתרסק והביך את ארדואן

אנקה 3, המל"ט המתקדם ביותר של טורקיה, התרסק במהלך טיסת ניסוי ● קוריאה הצפונית תקבל הדרכה שתאפשר לה לייצר כטב"מים איראניים מסוג שאהד 136, תמורת העברת 25 אלף עובדים למפעל כטב"מים ברוסיה ● אוקראינה מייצרת מוקשים במדפסות תלת־ממד ● והודו חושפת כטב"ם מתאבד חדש ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

קת'י ווד / צילום: Reuters

קראו לה משמידת הערך הגדולה מכולם, עכשיו היא כובשת את צמרת התשואות

קת'י ווד היא אחת המשקיעות הצבעוניות בוול סטריט ● עם אמונה בלתי מתפשרת בקריפטו ובטסלה, ווד יודעת לעיתים להציג תשואות שאף אחד אחר לא יודע, אבל גם להתרסק ● מתחילת השנה, היא זוכה להצלחה מסחררת. אבל האם זה יימשך?

נתון בשבוע / איור: גיל ג'יבלי

השקל חותך את התשואות של הישראלים בשווקים חו"ל. האם כדאי להתמגן מפניו?

התחזקות השקל מול הדולר פוגעת משמעותית בתשואה של משקיעים המחזיקים בנכסים ומניות מעבר לים ● ובכל זאת, אריאל כהן מבנק לאומי ממליץ לא לשכוח שלתנודתיות של המט"ח יש גם יתרונות

תיקון והתנצלות

שמואל דונרשטיין / צילום: אייל טואג

אחרי תשע שנים, פועלים אקוויטי נפרד מהחזקותיו ברב בריח: מיהם המוסדיים שרכשו?

בית ההשקעות מור ולצידו סדרה של קרנות גידור רכשו מניות רב בריח בסכום של 55 מיליון שקלים ● המכירה התבצעה בדיסקאונט של כ-10% ממחיר השוק, אך עדיין גבוה ב-57% ביחס לשער מניית רב בריח מלפני כשנה

הדמיית מגדל הספירלה של קבוצת עזריאלי בתל אביב / צילום: KPF

עסקת ענק: משרד עורכי הדין שעובר למגדל הספירלה של עזריאלי

משרד עורכי הדין נשיץ, ברנדס, אמיר, ישכור 11,000 מ"ר במגדל הספירלה של עזריאלי ● על פי הערכות בשוק, המחיר לרמת מעטפת עומד על כ-130 שקל למ"ר, כך שהמשרד ישלם כ-17 מיליון שקל בשנה ● וגם: הריבית עוד לא ירדה - אבל היזמים מתנפלים על המכרזים: יותר מ־130 הצעות לארבעה מגרשים בת"א וביבנה ● חדשות השבוע בנדל"ן

ח''כ שמחה רוטמן / צילום: נועם מושקוביץ', דוברות הכנסת

המהפכה בדיני החוזים יוצאת לדרך: כך היא תעבוד

ועדת החוקה אישרה את הצעת החוק שהוביל היו"ר שמחה רוטמן לביטול הפסיקה המאפשרת לבתי משפט לפרש חוזים בהתאם לכוונת הצדדים ● במקומה, הצדדים לחוזה הם שיקבעו כיצד לפרשו, זולת מספר החרגות ● בענף חלוקים לגבי ההשלכות ונערכים לשינוי דרמטי

חדשות ההייטק / צילום: ap, Michael Perez

החברה הישראלית שתספק נחילי רחפנים חמושים לארה"ב

המדור של גלובס מציג מדי שבוע את כל החדשות המעניינות בענף ההייטק • והפעם: Base44 של היזם מאור שלמה נמכרה לוויקס ב-80 מיליון דולר בעסקה יוצאת דופן, ענקית המחשוב שמאמינה בחברת הקוונטום הישראלית, חברת הרחפנים הישראלית, אקסטנד, זכתה במכרז לאספקת נחילי רחפנים חמושים משוטטים שפרסם משרד ההגנה האמריקאי בהיקף של 10 מיליון דולר, וגם סערה סביב מתכנת הודי שמואשם בהונאה סדרתית ● חדשות ההייטק

דונלד טראמפ, נשיא ארה''ב / צילום: ap, Evan Vucci

טראמפ סוחט ניצחון דחוק: הסנאט אישר את "החוק הגדול היפה" שלו במחיר כבד

החקיקה שמוביל הנשיא פוערת גירעון ענק בתקציב האמריקאי: עד 5 טריליון דולר בעשור הקרוב ● במרכזה עומדים קיצוצי מסים, לצד הקצאות למניעת הגירה והוצאות ביטחון ● הפוליטיקאים ממשיכים מסורת של 40 שנה, ומשתמטים מטיפול במשבר הפיננסי הגדול ביותר מאז ומעולם

קובי זריהן בשיחה עם עו''ד רונית סיטון זלקינד / צילום: שיר הלוי

הממונה על הגנת הצרכן: "יש לי רק 8 מפקחים על 650 אלף עסקים"

קובי זריהן הסביר באירוע של משרד עוה"ד פירון מדוע הרשות לא פרסמה הקלות לקמעונאיות המזון במהלך המערכה נגד איראן ● יאיר אבידן, המפקח על הבנקים לשעבר, וד"ר שלומית וגמן-רטנר, ראש רשות איסור הלבנת הון ומימון טרור לשעבר, מצטרפים למרכז הפינטק הישראלי ● אירועים ומינויים

ג'אקו 7 / צילום: יח''צ

מהפך: זה הרכב הנמכר ביותר בישראל מתחילת השנה

הדגם הנמכר ביותר ביותר במחצית החולפת היה הקרוס־אובר ג'אקו 7 עם מנועי בנזין ופלאג־אין, כאשר הדגמים הנמכרים ביותר אחריו היו שייכים למותגים יונדאי וטויוטה ● X7, הקרוס־אובר פרימיום החדש של זיקר, נחת בישראל ● ובמדיה האיראנית מדווחים כי ישראל תקפה מפעל רכב באיראן, במהלך מבצע "עם כלביא" ● השבוע בענף הרכב