גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

חברות התעופה מבקשות פטור רטרואקטיבי על הטיסות שבוטלו. איך זה ישפיע עליכם?

חברות התעופה פנו בבקשה דחופה להעניק להם פטור רטרואקטיבי מחובת מתן הטבות לנוסעים שטיסותיהם בוטלו או שונו בעקבות מבצע "עם כלביא" ● במקביל, אלפי ישראלים כבר תובעים את חברות התעופה על הפרת זכויותיהם במהלך תקופת המבצע ● נראה כי בחברות התעופה מנסים לדחוף לשינויים רגולטוריים כדי להימנע מתביעות הענק ● ומה קבעו בתי המשפט במשברי תעופה עולמיים?

מטוסים בנתב''ג / צילום: Shutterstock, Dmitry Pistrov
מטוסים בנתב''ג / צילום: Shutterstock, Dmitry Pistrov

שורת חברות תעופה ישראליות וזרות פנו אמש (ב') לשרת התחבורה מירי רגב, שר האוצר בצלאל סמוטריץ' ושר הכלכלה ניר ברקת, בבקשה דחופה להעניק פטור מחובת מתן הטבות לנוסעים שטיסותיהם בוטלו או שונו בעקבות מבצע "עם כלביא". לטענת החברות, מצבן התפעולי החריג בתקופת הלחימה אינו מאפשר להן לעמוד בדרישות חוק שירותי תעופה (חוק טיבי), והן מבקשות מהמדינה להתערב ולשנות את המצב.

באופן חריג, חברות התעופה הזרות והישראליות מתאגדות. מה הן דורשות?
חברת התעופה שחזרה ראשונה לישראל וזאת שאין מה לבנות עליה

בין הפונות נמנות חברות תעופה זרות, ישראליות ומארגני תיירות ישראלים. הדרישה המרכזית: פטור רטרואקטיבי מחובת מתן שירותי סיוע לנוסעים כגון מימון לינה, מזון, תקשורת ותחבורה, וכן מחובת הצעת טיסה חלופית, במקרים שבהם הדבר לא התאפשר. החברות מבקשות להשאיר רק את החובה להשיב לנוסעים את מחיר כרטיס הטיסה שבוטל, וטוענות כי טיסות חילוץ שאושרו על ידי המדינה צריכות להיחשב כטיסות חלופיות. אם לא יינתן הפטור, החברות דורשות כי המדינה תשפה אותן על ההוצאות שנגרמו להן בתקופה זו, בין היתר בגין טיסות ריקות, אובדן הכנסות ותביעות פיצויים מצד נוסעים.

כחלופה נוספת, מציעות החברות להפעיל את סעיף 9א לחוק טיבי, מנגנון חירום שנוסף לאחר מלחמת "חרבות ברזל", ומאפשר לשרת התחבורה להכריז, באישור ועדת הכלכלה, על "מצב מיוחד" בתעופה. הכרזה כזו מאפשרת להשעות זמנית חלק מהזכויות הצרכניות של הנוסעים, ובהן הגבלת הלינה לשני לילות בלבד, קיצור פרק הזמן להודעה מוקדמת על ביטול טיסה מ־14 ימים ל־3 ימים, ופטור מתשלום פיצוי כספי. במקרה כזה, דורשות החברות שהמדינה היא זו שתישא בעלות שירותי הסיוע. גם פתרון זה, כך לפי הדרישה, צריך לחול רטרואקטיבית החל מה־13 ביוני.

גם נציגות ארגון התעופה הבינלאומי IATA בישראל פנתה לשרת התחבורה והבטיחות בדרכים, מירי רגב, בבקשה דחופה לקבוע פטור רטרואקטיבי מהחובות המוטלות על חברות התעופה לפי חוק שירותי תעופה (חוק טיבי) בגין טיסות שבוטלו או שונו בעקבות מבצע "עם כלביא" שהחל ב-13 ביוני 2025. הבקשה כוללת פטור מהענקת שירותי סיוע לנוסעים כגון לינה, מזון, תקשורת ותחבורה, ולעיתים גם פיצוי כספי. לחלופין, אם לא יינתן פטור, מבקשת IATA כי המדינה תשפה את החברות בגין עלויות אלה. הפנייה נעשית בשם כלל חברות התעופה החברות בארגון, ישראליות וזרות כאחת, בטענה שמדובר במצב ביטחוני חריג שמצדיק גמישות רגולטורית.

נכון לעכשיו, הכרזה על "מצב מיוחד" טרם התקבלה, והחברות מחויבות עדיין לעמוד במלוא הוראות החוק כולל מתן טיסה חלופית ושירותי לינה ללא הגבלת זמן, גם כאשר לא הייתה להן אפשרות תפעולית לספקם בפועל.

אלפי נוסעים כבר תובעים את חברות התעופה

לפני כשבוע שלחה הרשות להגנת הצרכן מכתב לחברות התעופה הישראליות, בו התייחסה לטענות שעלו בתקופת המבצע באיראן, לפיהן נוסעים שטיסתם לישראל בוטלה קיבלו רק הצעה להחזר כספי, בלי שניתנה להם האפשרות לבחור בכרטיס חלופי, כפי שמחייב החוק. לפי הרשות, מדובר בפגיעה צרכנית: מחירי הטיסות בזמן אמת היו גבוהים משמעותית מהסכום שהנוסעים קיבלו בחזרה, מה שהוביל להפסד כספי ולעיתים גם לפגיעה ביכולת שלהם לשוב הביתה. הרשות הדגישה כי החוק מחייב להציע לנוסעים בחירה בין החזר כספי לבין טיסה חלופית, וההחלטה בעניין הזה אמורה להיות בידי הצרכן, לא בידי חברת התעופה.

התופעה לא שמורה רק לחברות הישראליות. "בשבועות האחרונים חברות התעופה הישראליות והזרות שללו זכויות נוסעים מבלי להגיד להם", מסביר גוני לצטר, מייסד ובעלי "רייטי" (RIGHTY), פלטפורמת אונליין שמאפשרת לנוסעים שהטיסה שלהם בוטלה לממש את הזכויות בלי לעשות את זה ישירות מול חברות התעופה. בשבועות האחרונים התקבלו ברייטי פניות של למעלה מ-1,000 נוסעים, ולפי הערכות המספרים צפויים לגדול משמעותית ככל שישובו לארץ נוסעים נוספים שנתקעו בחו"ל. "כרגע שוררת אי-ודאות רגולטורית, וחברות התעופה תולות תקוות בשינוי אפשרי בחוק, מה שעשוי לאפשר להן להימנע מתשלום או סיוע בהמשך".

לפי חוק שירותי תעופה ("חוק טיבי"), קיימות שלוש זכויות עיקריות לנוסע: פיצוי סטטוטורי, כרטיס טיסה חלופי או החזר כספי, ושירותי סיוע (לינה, מזון, תקשורת). מאז סגירת המרחב האווירי, חובת הפיצוי הכספי הסטטוטורי אינה תקפה (שכן ביטול הטיסה לא היה בשליטתה), אך הזכות לכרטיס טיסה חלופי והחזר כספי נותרת בתוקף. נוסעים נאלצים להוציא סכומים ניכרים על לינה, מזון ותקשורת, ויש גם ישראלים שאינם מצליחים לשוב ארצה משום שלא מוצעת להם טיסה חלופית. במקרים רבים, חברות התעופה אפילו לא מודיעות לנוסעים על כך או מעניקות להם כרטיס חלופי בפועל.

"אף על פי שהחברות יכולות ומסוגלות להציע טיסות חלופיות או טיסות ליעדים סמוכים, במרבית המקרים הן פשוט לא עשו זאת. במקרים בודדים בלבד הוצע לנוסעים ואוצ'ר למלון באופן יזום, אך גם אז, איש לא יידע את הנוסעים שזו זכותם. בפועל, נוסעים רבים שילמו ועדיין משלמים סכומים גבוהים מכיסם. החוק, במתכונתו הנוכחית, אינו מגביל את היקף הסיוע לא בזמן ולא בכסף. אלא אם כן שרת התחבורה מכריזה על "מצב מיוחד" לפי התיקון לחוק שירותי תעופה מפברואר האחרון - ואז הזכויות מצטמצמות: מגיעים לנוסעים שירותי הסיוע עם הגבלה למשך שני לילות בלבד. התיקון שנעשה בעבר היה מידתי לנסיבות, ויש לקוות שכך יהיה גם במתווה הנוכחי".

"גם למארגני טיסות (סוכנים וסוכנויות נסיעות) יש אחריות מלאה כלפי הלקוחות. בפועל, סוכנויות רבות נטשו את לקוחותיהן. היו מקרים בטיולים מאורגנים שבהם המדריך פשוט נטש את הנוסעים עם תום הטיול, בלי סיוע או מענה. חלק מהסוכנויות עברו למצב "חירום" והחלו להציע טיסות חילוץ בתשלום. יש גם מי שגבו דמי טיפול לא חוקיים, בניגוד גמור לדין. לפי החוק, נוסע זכאי להחזר מלא, והסוכן מחויב לסייע לו אם ביקש".

האם הרגולציה האירופית תוכל להגן על הנוסעים הישראלים?

חוק שירותי תעופה בישראל הגיע כחלק מהתחייבות ישראלית במסגרת הסכם "שמיים פתוחים" עם האיחוד האירופי. החוק הישראלי דומה במובנים רבים לרגולציה האירופית EC 261/04. באירופה, אין מגבלה על שירותי סיוע גם באירועים קיצוניים. כאשר טיסה יוצאת מהאיחוד האירופי, או מופעלת על ידי חברה החתומה על האמנה, היא כפופה לרגולציה כפולה, גם האירופית וגם הישראלית ולנוסע הישראלי קיימת גם אפשרות לתבוע באירופה. האבסורד הוא שנוסעים ישראלים נהנים יותר מהגנת הרגולציה האירופית מאשר מזו של ישראל עצמה.

לצטר סבור, כי על אף גודל משבר התעופה בישראל, זהו אינו מקרה ייחודי או חסר תקדים בהיקפו. "יש ניסיון לצייר את המצב הנוכחי כמשבר תעופתי חסר תקדים, אך במבט עולמי זה לא חריג. התקלה של CrowdStrike למשל פגעה ב-4% מהתעופה העולמית, אך זכויות הנוסעים לא נפגעו. הוריקן דבי בפלורידה, פגיעות סייבר, שביתות ושריפות, כל אלו גרמו לביטולים רבים בעולם, אך לא הביאו לשינוי רגולציה. אף מדינה או חברת תעופה לא שללה שירות בסיסי או מנעה פיצוי הוגן מנוסעים גם כאשר מדובר היה בכוח עליון או נסיבות בלתי צפויות. כעת נשקל בישראל תיקון נוסף לחוק למרות שגם כך החברות ובעיקר הישראליות מרוויחות מהמצב ולא נושאות בעלויות, אם הוא יתוקן ייווצר מצב שלישראלים יהיה עדיף לתבוע את חברות התעופה בבתי דין אירופים".

כך למשל, פסק הדין McDonagh נגד Ryanair שניתן על ידי בית הדין האירופי ב־2013, קובע כי גם כאשר טיסה מבוטלת בשל נסיבות חיצוניות חריגות שאינן בשליטת חברת התעופה, כמו התפרצות הר געש, החברה עדיין מחויבת לספק לנוסעים את כל שירותי הסיוע שנקבעו בחוק: לינה, מזון, תחבורה וכדומה. בית המשפט הדגיש כי חובת הסיוע עומדת בעינה ללא הגבלת זמן, גם כאשר מדובר בתקופת המתנה ארוכה, שכן הנוסעים נמצאים במצב של חוסר אונים ואין בידם דרך אחרת לשוב לביתם. פסק הדין מהווה תקדים חשוב באירופה, והוא מחזק את ההגנה על זכויות הנוסעים בעתות משבר, גם אם לא מתקיימת זכאות לפיצוי כספי.

עוד כתבות

צפנת דרורי, ד''ר חדוה בר, איילת שקד, מירי קמחי וטל אייל-בוגר / צילום: ניב קנטור

איילת שקד: "הממשלה יצרה קרע בחברה הישראלית"

איילת שקד, חדוה בר ונדין בודו-טרכטנברג לקחו חלק בכנס "נשים, משפט ועסקים" שערכו פירמת עורכי הדין פישר (FBC & Co) וארגון היועצים המשפטיים בחברות ● עמוס תמם יחליף את אסף גרניט כפרזנטור של אלבר. כמה יעלה הקמפיין החדש? ● והמהלך החדש של נמל חיפה ● אירועים ומינויים 

חדשות הביומד / צילומים: אינטואיטיב סרג'יקל, Shutterstock, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

הדוח שמגלה: תחום בריאות האישה מצריך שינוי גישה מהותי

דוח של UBS חושף את ההשלכות הכלכליות המשמעותיות של השקעה בבריאות האישה; חברת Scinai רוכשת את המפעל הישראלי של רציפארם השבדית; סטארגט פארמה גייסה מיליוני דולרים לקידום תרופה רדיואקטיבית; יחסי בריטניה-ישראל בתחום המחקר הרפואי מתהדקים; ואתר חדש ירכז משרות בתחום מדעי החיים ● השבוע בביומד

טילי ''ספייק'' מתוצרת רפאל / צילום: דוברות רפאל

הודו רצתה ייצור מקומי, משרד הביטחון מצא פתרונות - והיצוא הביטחוני מזנק

למרות החרמות והלחצים, הוכחות היכולת בשדה הקרב מזניקות את היקפי העסקאות מול משרד ההגנה ההודי ● ראש סיב"ט יאיר קולס מסביר כיצד המודל עובר מהסכמי רכש להקמת "רגליים ייצוריות" בתוך הודו ● וגם: איך מתמודדים עם תופעת ההעתקות של פיתוחים ביטחוניים?

אייל שרצקי וניר שרצקי, סקוט ראסל ושלומי בן חיים / צילום: מורג ביטן, נייס, ג'ייפרוג

הישראלית שצללה בעקבות כלי AI חדש, וזו שהמריאה אחרי הדוחות

במדור השבועי של גלובס, בדקנו מה קרה למניות הישראליות הבולטות בוול סטריט בסוף השבוע ● כלי חדש של חברת ה-AI אנתרופיק טלטל את חברות הסייבר - וג'יי פרוג צללה בכ-25% ● מנגד, נייס זינקה בכ-20%, אחרי שתוצאותיה הכספיות עקפו את תחזיות האנליסטים ● ואיתוראן עלתה לשיא של כל הזמנים

מושגים לאזרחות מיודעת. מניית זהב / צילום: Craig Coope

מכירת צים: מהו הכלי שמעניק למדינה זכות וטו?

עסקת צים נחתמה, אבל היא עדיין ניצבת בפני מכשול אפשרי מצד המדינה • למה למדינה יש זכות וטו, ובאילו תנאים היא יכולה להשתמש בה? ● המשרוקית של גלובס מציגה: המוניטור מבאר מושגים

קלוד קוד / צילום: Shutterstock

כוננות שיא בסייבר הישראלי: האם הכלי החדש של קלוד יטרוף את הקלפים בענף

השקת כלי איתור החולשות של אנתרופיק טלטלה את השווקים והפילה את מניות הסייבר הגדולות בוול סטריט ● בזמן שהמשקיעים חוששים מאיום קיומי, בתעשייה המקומית טוענים כי הבהלה מוקדמת: "חברות הסייבר לא מוכרות לארגונים רק טכנולוגיה, הן מוכרות אחריות ואמון"

חוות השרתים סארברפארם במושב בני ציון / צילום: ט. ג. הפקות

מהגדולות בישראל: חוות השרתים שתוקם באשדוד בהשקעה של 1.5 מיליארד דולר

יחד עם קרן תשתיות ישראל, סרברפארם תיבנה חוות שרתים באשדוד בהיקף של 130 מגה-וואט ● בשלב הראשון יושקעו כ-1.5 מיליארד דולר לבנייה, ובהמשך עוד כ-4.5 מיליארד דולר יושקעו להצטיידות החווה ● מדובר באחת מחוות השרתים הגדולות ביותר בישראל המתוכננות בימים אלה

בנימינה גבעת עדה / צילום: דוברות המועצה

מועצת בנימינה־גבעת עדה מזהירה: "תוכנית המתאר תייצר גירעון מצטבר של עשרות מיליונים"

התוכנית מגיעה לסבב שמיעת ההתנגדויות השני - עם יותר מ־1,400 התנגדויות שהוגשו לה, ובראשן זו של המועצה: "התוכנית מכפילה את יעד האוכלוסייה, בלי מנגנון כלכלי תומך" ראש המועצה: "לא מתנגדים לצמיחה, אלא לצמיחה לא מאוזנת"

אייפון / צילום: Shutterstock

פשרה בפרשת האטת האייפונים: אפל צפויה לפצות לקוחות ב-10 מיליון שקל

בתביעה הייצוגית נטען כי אפל התקינה במכשירי האייפון, באמצעות עדכוני תוכנה, תוכנות שהאטו ושיבשו את פעולת המכשירים - וזאת באופן יזום ומתוכנן, ללא ידיעת המשתמשים וללא הסכמתם ● עוד נטען כי אפל ישראל וחברת איי דיגיטל היו מודעות לכך, ולכן הן נושאות באחריות ● הסדר הפשרה כפוף לאישור בית המשפט

האם הקריפטו צפוי לנפילה חדה דווקא כעת? / צילום: Shutterstock

הדקו חגורות: מדוע הירידות בביטקוין עלולות להפוך לצניחה חופשית?

המטבע הדיגיטלי המוביל כבר נכנס למיינסטרים, אך המנועים שדחפו אותו לשיא הפכו כיוון ודוחפים כעת מטה ● האכזבה מממשל טראמפ, בריחת הכסף המוסדי והלחץ שיוצרות חברות האוצר, מקשים על מציאת תחתית ● אז לאן עוד עלול הביטקוין ליפול בקרוב, ואת מי יגרור איתו

צילום: Shutterstock, Pixels Hunter

עם שווי של פי 3 מטבע: המניה שתעשה היום היסטוריה בבורסה בת"א

המשקיעים ימשיכו לעקוב אחר המתיחות הגוברת בין ארה"ב לאיראן ● השווקים מתמחרים הורדת ריבית של בנק ישראל בהסתברות של כ-50%, גם הכלכלנים חלוקים ● פאלו אלטו תצטרף היום לבורסה בת"א ● וגם: אלכס זבז'ינסקי ממיטב מעריך - "שוק המניות בישראל התייקר מדי לפי כל פרמטר" ● כל מה שכדאי לדעת לקראת פתיחת שבוע המסחר

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

מכסי טראמפ מכים בשווקים: צפי לירידות בוול סטריט, הביטקוין נופל

ירידות גם באירופה ● ברקע הירידות - חוסר הוודאות כתוצאה מתוכנית המכסים של טראמפ שהודיע על מכס גלובלי בגובה 15% ● הביטקוין מתחת ל-65 אלף דולר לאחר ירידה של 47% מהשיא שנרשם באוקטובר ● עליות באסיה

אניית מטען של צים / צילום: Craig Cooper

בוועדת הכלכלה חוששים: האם ‘צים החדשה’ תעמוד בצורכי החירום?

בדיון בנושא בוועדת הכלכלה של הכנסת, עלו חששות רבים בנושא, ויו"ר ועד עובדי צים אורן כספי האשים: "נותנים לסעודים ולקטארים טבעת חנק על צוואר המדינה" ● ח"כ דוד ביטן, יו"ר הוועדה, מבקש לקיים דיון חסוי בנושא ● ישי דוידי, מייסד ומנכ"ל קרן פימי: "לא יהיה מצב שצים החדשה לא תעמוד בדרישות של מדינת ישראל"

מנכ''ל דקארט דין לייטרסדורף וסמנכ''ל המוצר משה שלו / צילום:  עמית אלקיים

מ-8200 להנהלת חד הקרן: התפקיד החדש של יוסי שריאל

יוסי שריאל צורף לחברת דקארט על ידי מייסדיה, דין לייטרסדורף ומשה שלו, שהיו גם פקודיו ביחידת 8200 ● הוא שוחרר משירות מילואים על ידי הרמטכ"ל אייל זמיר כמי שנושא באחריות פיקודית לאירועי ה-7 באוקטובר מעצם תפקידו כמפקד 8200

בנייה / אילוסטרציה: Shutterstock

מדד תשומות הבנייה למגורים עלה ב–0.6% בינואר, השכר ממשיך להיות המרכיב הדומיננטי

מדד תשומות הבנייה המשיך לעלות גם בחודש הראשון של 2026, אם כי בשיעור מזערי ● ללא העלייה בשכר העבודה, ירד המדד ב־0.2%

ויקטור וקרט, מנכ''ל לאומי פרטנרס / צילום: הגר בדר

מסע הרכש נמשך: לאומי פרטנרס משקיעה ברייק נדל"ן לפי שווי של 525 מיליון שקל

זרוע ההשקעות של בנק לאומי תרכוש 16% ממניות חברת ההתחדשות העירונית שבשליטת אספן ויוסי רייק ● ההשקעה מגיעה כשלב מקדים להנפקה ראשונית שתבוצע בשלוש השנים הקרובות

סאלח דבאח / צילום: שלומי יוסף

"עד עכשיו נלחמנו על הבית. הגיע הזמן לדבאח מעבר לים"

המלחמה שרוקנה את הצפון והקשתה על העובדים להישאר, הסערה ברשת שהביאה אותו לבית המשפט, הקושי להתפתח בנדל"ן אל מול המתחרות והתוכניות להתרחב למדינות המפרץ ● סאלח דבאח, מנכ"ל רשת הקמעונאות המשפחתית שמגלגלת יותר ממיליארד שקל בשנה, בראיון מיוחד

מתחם ביג גלילות, בשבוע שעבר / צילום: גלית חתן

שנה לביג גלילות: המספרים נחשפים

מתחם הענק בגלילות של רשת המרכזים המסחריים ביג עורר עניין עוד לפני הפתיחה, אבל אחרי ההייפ של החודשים הראשונים, הפדיון היומי ירד כצפוי בעשרות אחוזים ● רשימת ההמתנה עדיין קיימת, אך בשוק מספרים גם על תנאים מקלים לשוכרים ● על כמה עומד הפידיון היומי ומה קרה למתחרים?

ברק רוזן, צחי ארבוב וזיו יעקובי / צילום: ינאי אלפסי, אלכס פרגמנט

הנתון שיכריע אם המיזוג הענק בין אקרו לישראל קנדה יצליח

המיזוג הצפוי בין יזמיות הנדל"ן המובילות ישראל קנדה ואקרו צפוי ליצור את החברה הגדולה בענף ● בשוק מנתחים את היתרונות והסיכונים שלקחו על עצמם בעלי ישראל קנדה, את הסיבות שהביאו למכירתה של אקרו, ואת הנתון שעליו תקום או תיפול הצלחת העסקה

אילוסטרציה: איל יצהר

כתב תביעה נגד ויז'ן אנד ביונד: "פעלו תחת דפוס פעולה שיטתי של הטעיה מתמשכת והסתרת מידע מהותי"

החברה המשקיעה בנדל"ן בארה"ב, נתבעה על ידי 126 משקיעים על סכום של כ-29 מיליון שקל ● בכתב התביעה עולה טענה "לדפוס פעולה שיטתי של הטעיה מתמשכת, רשלנות והסתרת מידע מהותי" ● עוה"ד המייצג את החברה מסר כי:"טרם התקבל כתב התביעה וכאשר הוא יתקבל נוכל להתייחס, ככל שנדרש"