ענקית ההשקעות בלקרוק פרסמה בימים האחרונים את התחזיות שלה למחצית השנייה של השנה. המחצית הראשונה כללה לא מעט דרמות: רפורמת המכסים של טראמפ, מלחמת איראן והסלמה במתיחות הגיאופוליטית בארץ ובעולם - ובבלקרוק, שם מנוהלים כ־11.6 טריליון דולר, מנסים לשרטט למשקיעים תמונה עדכנית.
● המניה הלוהטת שחזרה לככב בוול סטריט, והמניות שאכזבו בת"א
● WSJ | לא חברת שבבים: זו שיאנית העליות המפתיעה של וול סטריט
הכלכלנים שם סבורים כי קשה היום יותר מבעבר, לחזות את העתיד הכלכלי, בשל השינויים המבניים שמובילה ארה"ב. מכך, הם גוזרים גישה חדשה כלפי סיכון, וסוברים שהגברת החשיפה למניות עשויה להיות פתרון טוב למשקיעים.
לפי בלקרוק, האירועים של חצי השנה האחרונה הם "החרפה של תהליך עמוק ובן שנים. לא מדובר במחזוריות כלכלית, אלא בשינוי מבני שיכול להוביל למגוון תרחישים שונים מאוד".
"במילים אחרות: אנחנו עדים לאובדן של עוגנים מאקרו־כלכליים ארוכי טווח, שעליהם הסתמכו השווקים במשך עשורים". כך למשל, ציפיות האינפלציה כבר אינן מעוגנות לדברי הכלכלנים שם סביב יעד של 2%. כמו כן, "המשמעת הפיסקלית (הוצאות הממשלות, ח"ש) נשחקת. גם האמון בעוגנים מוסדיים, כמו עצמאות הבנקים המרכזיים ותפקידה של ארה"ב, התערער".
שינוי זה "מחייב גישה חדשה כלפי סיכון". אם לפני פרוץ מגיפת הקורונה, "התשואות של נכסים נטו להתכנס חזרה לממוצעים ההיסטוריים. כאשר מניות ירדו - אג"ח סייעו לרכך את הפגיעה. זה כבר לא המצב כיום, כאשר התשואות בשוק המניות הפכו לרגישות יותר לנתונים קצרי־טווח… אין פירוש הדבר שמשקיעים צריכים לצמצם את רמות הסיכון. להיפך".
"ראשית, גם כאשר התחזית הכלכלית איננה ודאית, חוקי הכלכלה בלתי ניתנים לשינוי ותוחמים את האפשרויות בטווח הקצר. שנית, כוחות מבניים מציעים עוגן חלופי".
תשכחו מהטווח הארוך
אחד הכללים המגבילים את גמישות המדיניות שהוביל טראמפ, בנושא המכסים, הוא שלא ניתן לדברי בלקרוק, "להנדס מחדש את שרשראות האספקה במהירות מבלי לגרום להפרעה משמעותית".
כלומר אם מטילים מכסים כבדים על ייבוא ממדינות זרות, החברות "אינן יכולות פשוט להעביר בן־לילה את מקורות הרכש שלהן למדינה אחרת מבלי לעצור את הייצור או הפעילות העסקית". זו הסיבה לטענתם לסיבוב הפרסה של טראמפ בשורה של מכסים שונים ולחידוש המהיר של השיחות בין ארה"ב לסין.
אבל יש כלל נוסף שהגביל את טראמפ - החוב. "קיימות החוב של ארה"ב תלויה במידה רבה במימון יציב ונרחב מצד משקיעים זרים, שמחזיקים בכרבע מהחוב האמריקאי. כל ירידה בביקוש הזר לאג"ח ממשלתיות אמריקאיות עלולה לגרום לקפיצה בתשואות ולהפוך את עלות ההלוואות לכה גבוהה עד שהיא תאלץ שינוי במדיניות". זו הסיבה, מעריכים בבלקרוק, שטראמפ נאלץ להשהות את המכסים שבוע אחרי שהכריז עליהם.
בעוד שחוקי היסוד מגבילים את קצב השינויים האפשריים במסחר הגלובלי ובשוקי ההון. בטווח הארוך, בהיעדר עוגנים מאקרו־כלכליים, אומרים שם כי "אין לאיש ודאות לאן מועדת פניה של הכלכלה העולמית". ולכן, בשלב זה, הם ממליצים "להתמקד בהשקעה 'כאן ועכשיו' ולהישען יותר על תחזית טקטית לטווח של שישה עד 12 חודשים". זו גם הסיבה שבשלב זה בבלקרוק שומרים על גישה חיובית כלפי סיכון ושומרים על משקל יתר למניות בארה"ב.
בנוסף, בבלקרוק מציינים כי הם ערוכים לפעול באופן אקטיבי מול תנודות חדות בשווקים, בייחוד אם יתרשמו שהשוק מגיב בהגזמה לחדשות קצרות־טווח ומגלם תרחישים קיצוניים. עוד הם סבורים שיש מקום לכך שרווחי החברות יישארו יציבים, גם אם הצמיחה בארה"ב תיפגע באופן חלקי עקב שיבושים הקשורים למכסים. בשלב זה, גם לא רואים שם את אירופה עוקפת את קצב הצמיחה בארה"ב בייחוד לנוכח התלות הרבה שלה בשוק האמריקאי.
במקום מניות טכנולוגיה, השקיעו בתשתיות
ומה לגבי מניות הטכנולוגיה? בבלקרוק אמנם מציינים כי שבע המופלאות (אנבידיה, מיקרוסופט, אפל, גוגל, מטא, אמזון וטסלה) התאוששו מהשפל שנרשם מוקדם יותר השנה, אז פרץ מודל ה־AI הסיני דיפסיק וטלטל את התעשייה.
אבל בענקית ההשקעות מעדיפים "את יצרניות החומרה ואת המגזרים שנהנים מההקמה האינטנסיבית של תשתיות AI - בייחוד מגזר שירותי התשתיות (Utilities). בבלקרוק שומרים על הקצאת יתר למגזר הטכנולוגיה כולו, במטרה להבטיח חשיפה ל־AI. עם זאת, למשקיעים שיש להם תובנות על מי יהיו המנצחות הספציפיות במרוץ ה־AI, עדיף לפעול בגישת אלפא - בחירה סלקטיבית".
