'זריחה חדשה', תערוכה קבוצתית / הדמיה: סטודיו RDD
לאילנה סלזנב יש חלום, להקים את המוזיאון הווירטואלי הראשון מסוגו בעולם. יש לו כבר שם טוב: TOV - The Original Virtual Museum Israel. יש כישרון ואמביציה, יש צוות מוכשר. ומה חסר? משקיע שייתן את הדחיפה הראשונית, אבל אין ספק שגם זה יגיע.
הסיפור מתחיל בעקבות שבעה באוקטובר. במטרה להנציח ולזכור את הרגע ההיסטורי, סלזנב מזהה את יצירות האומנות שנבעו מהשבר, ומתוך מחשבה ראשונית לאגד את גוף העבודות המאוד ייחודי הזה במקום אחד היא מקימה כמעט באופן ספונטני מוזיאון וירטואלי, שדרכו תוכל לחשוף את התגובה היצירתית לקהל רחב. "בהתחלה הדגש היה
על איסוף החומרים", אומרת סלזנב, "אבל תוך כדי תנועה עלה הרעיון להקים תערוכה. מכיוון שהשותפים שלי ואני לא נמצאים פיזית באותו מקום, החלטנו להקים תערוכה וירטואלית".
אילו תובנות צצו תוך כדי התהליך?
"ראשית התרגשנו מאוד ולמדנו המון. התערוכה הראשונה 'זריחה חדשה' הוקמה כתגובה למלחמה, כשבחרנו לשקף דרכה ערכים של אופטימיות וקהילתיות. היו בה שני חללי תצוגה וירטואליים שבהם הציגו קרוב ל-20 אומנים שונים, במדיום כמו איור, ציור, וידאו, אודיו, כתיבה, פיסול וצילום. תוך כדי העבודה על התערוכה הבנו את היתרון בגמישות של המרחב הווירטואלי, שמאפשר בכל זמן נתון להוסיף חללים, להרים ולהוריד קירות, להגדיל ולהקטין יצירות וכן ליהנות מהרבה חופש אוצרותי ומחוסר תלות בלוח זמנים מוגבל. מהר מאוד הבנו שהפורמט שהקמנו מהווה כלי רב-פעלים, שמאפשר לנו לייצר חוויה אינטראקטיבית ודינמית מרתקת ובו-בזמן לקבל חשיפה גלובלית וליצור בלי סוף קשרים חדשים. מעבר לזה, היה ברור מאליו שיש פה משהו עם פוטנציאל צמיחה. אפילו הופתענו מכמות החשיפה והתגובות שקיבלנו כשמהר מאוד פנו אלינו יוצרים ואוצרים שרצו לקחת חלק בפרויקט".
מה ייחודי למוזיאון שלכם?
"אין דבר כזה בעולם. המוזיאון הווירטואלי שלנו הוא פלטפורמה מהפכנית שתוכל להנגיש אומנות לקהלים בכל העולם, בלי כל המגבלות שכרוכות במבנה פיזי. היתרונות הבולטים
הם נגישות פשוטה, עלות נמוכה וחשיפה מתמדת לתכנים מכל נקודה בעולם ובכל זמן נתון. למעשה מדובר בשטח תצוגה אין-סופי שאינו תלוי בזמינות או בגודל החלל. המבקרים מוזמנים להיכנס אליו מבלי לצאת מהבית וילדים ובני נוער מקבלים הזדמנות
חדשה להתחבר לאומנות וליצירה בדרך חדשה שמתקרבת לעולם שלהם. אני רואה במיזם הזה פוטנציאל אדיר לייצור וחיבור קהילות שונות בארץ ובעולם וכן לחשיפת קהלים
קיימים וחדשים לאומנות ישראלית".
במה שונה המוזיאון שלכם משלל מוזיאונים וירטואליים שכבר קיימים בארץ ובעולם?
"בדומה למוזיאונים וירטואליים אחרים, גם היוזמה שלנו נובעת מזיהוי הצורך במרחב מוזיאלי דיגיטלי - תובנה שהתחדדה במיוחד בתקופת הקורונה בעולם כולו, אבל בשונה
מרוב הפלטפורמות הקיימות שמסתפקות בתצוגה דיגיטלית של תערוכות פיזיות, למשל באמצעות סריקות תלת-ממדיות או קטלוגים אינטראקטיביים, המוזיאון שלנו נבנה מראש כסביבה דיגיטלית עצמאית. זוהי יוזמה ייחודית בישראל ובעלת חזון שונה גם ביחס למקבילות בין־לאומיות: אנחנו לא שואפים רק לתרגם את הפיזי לדיגיטלי, אלא להיעזר
בכל הטוב שיש לעולם הדיגיטל להציע. אנחנו שואפים ליצור מציאות וירטואלית חדשה -
מוזיאון שהוא עולם עצמאי, חי, שאינו דומה לשום דבר מוכר. אנחנו שואפים לחדש, לאתגר ולדחוף את גבולות המדיום - מבחינה רעיונית, אסתטית וחווייתית".
אילנה סלזנב היא מעצבת תעשייתית, מרצה ומנטורית ועוסקת באוצרות. היא בעלת סטודיו RDD (ראשי התיבות של Research, Development, Design) שכשמו כן עוסק במחקר, פיתוח ועיצוב מוצר בדגש על עיצוב חכם, פרקטי ופונקציונאלי. לצד פרופ' יעקוב גולדנברג היא חוקרת תהליכי יצירה דרך מתודולוגיה בשם 'המתמטיקה של העיצוב', שמטרתה להציע כלים שיטתיים לפתרון בעיות עיצוביות. סלזנב זכתה בפרסים בין-לאומיים ובין היתר הציגה בתערוכות במילאנו, צרפת, ניו יורק, טוקיו ועוד. כיום היא גם שופטת ישראלית יחידה בפאנל של תחרויות מרכזיות וחשובות בעולם.
את המוזיאון הווירטואלי היא מקימה עם שני חברים, שיחד, לדבריה, מביאים ידע וניסיון מעולמות האומנות, העיצוב, האדריכלות והטכנולוגיה, ועוסקים בקריאיטיב, עיצוב ופיתוח המיזם. "כולנו יזמים בנפשנו ושואבים השראה מהיכולת להפיץ השראה, ליצור במה ליצירה עכשווית, לחבר קהלים חדשים לאומנות ובעיקר להפוך רעיונות למציאות. כל אחד מאיתנו מביא את הרקע ונקודת המבט הייחודיים לו וכך אנחנו יוצרים חזון שבו השלם גדול מסך חלקיו. עפרי פז, שגרה בברלין ובאה מעולמות התוכן, אחראית על ניהול אומנותי, תוכן והפקה. העובדה שהיא נמצאת בחו"ל ואני בארץ מזכירה לנו מדי יום את היתרון הבסיסי של המוזיאון הווירטואלי והזמינות שלו בכל זמן ומכל מקום. יגאל שנירמכר, המנהל האופרטיבי שלנו, מגיע מעולמות ההיי טק ובעל ידע רב בפיתוח תוכנה, ניהול פרויקטים טכנולוגיים וניהול מוצר. הרזומה הרחב שלו והידע בהובלת מיזמים כאלה מהותי לעבודה שלנו כמיזם טכנולוגי, המחבר בין היי טק לאומנות ועיצוב".
השמיים הם הגבול
הפלטפורמה שמציעים סלזנב וחבריה תשלב למעשה כלים טכנולוגיים, דיגיטליים ואינטראקטיביים לצד שיטוט בחללי תצוגה, במטרה לתת כמה שיותר ערך למבקר ולאפשר לו לקרוא, לשמוע וללמוד כפי רצונו על היצירות והיוצרים שמעניינים אותו. הבסיס לכל זה יהיה אתר שמרכז את המידע אודות המוזיאון והתערוכות וממנו תהיה גישה
לגלריות, ללוח אירועים וכדומה. "חוויית התצוגה שאנחנו מכירים ממוזיאונים וגלריות תשולב עם ממשק נגיש ומזמין, כדי שכל אחד יוכל להרגיש שהוא לוקח חלק בחוויה ולא רק צופה מהצד. כחלק מתהליך הפיתוח אנחנו מנסים להרחיב את מושג החלל המוזיאלי כפי שאנחנו מכירים אותו כיום, המוגבל לרצפה, תקרה וקירות, ולהבין איך פלטפורמה כזו
יכולה לפרוץ גבולות וצריכה להיראות".
באיזה אופן המחשב תורם לשיפור החוויה במוזיאון הווירטואלי על פני האמיתי?
"כמו במוזיאונים וגלריות קיימים, ניתן יהיה לייצר תכנים ולקיים אירועים ומפגשים וירטואליים סביב התערוכות, כמו סיורים מודרכים, שיח גלריה ומפגשים עם יוצרים. בנוסף, נוכל להשתמש בכלים דיגיטליים כדי להעמיק ולהעשיר את חוויית המבקר ולספק לו עוד מידע ותוכן אודות יוצרים, יצירות וטכניקות. הפלטפורמה תאפשר חשיפה של יוצרים ואומנים מקומיים לקהילות ברחבי העולם, ובעזרת כלים של מציאות רבודה, מציאות מדומה ומשחקים היא תוכל לחבר גם קהילות שאולי לא צורכות אומנות באופן קבוע ולהנגיש להן את התחום".
איך ייראה מבנה המוזיאון?
"אחד היתרונות הגדולים של המרחב הדיגיטלי-וירטואלי, בטח לעומת מרחבי תצוגה פיזיים, הוא הגמישות. גודל מרחב התצוגה וצורתו יוכלו להשתנות לפי הצורך. אנחנו
מכוונים לכך שיהיו כמה תצורות עקרוניות שמתייחסות לקנה המידה של חלל התצוגה
המוקדש לתערוכה ספציפית, אבל בגדול השמים הם הגבול".
ומה לגבי המוצגים, הם יהיו אמיתיים או וירטואליים?
"המוצגים יכולים להיות גם אומנות דיגיטלית וגם פיזית. ניתן יהיה לשלב אומנות שנוצרה באופן דיגיטלי, כמו מודלים תלת־ממדיים, אימג'ים מסוגים שונים, אודיו ווידאו וכן להשתמש בכלים של סריקה וצילום כדי להעלות אובייקטים שיוצרו באופן פיזי ובעבודת יד. אנחנו רואים את המרחב הווירטואלי ככלי שיאפשר להרחיב את עולם היצירה והאומנות וככל שהתחום יתפתח האפשרויות רק ילכו ויגדלו".
סלזנב מאמינה בשיתוף, פתיחות ובחירת אומנים מתוך איכות, מקוריות וחזון אישי. בדמיונה היא רואה איך צוות המוזיאון ירכז את כל הפעילויות וילווה אוצרים ואוצרות
בהקמת תערוכות במקביל ולפי לוח זמנים גמיש, שמתאפשר פחות במוזיאונים וגלריות
פיזיים.
יש לכם כוונה לתמוך גם באומנים פחות מוכרים?
"לגמרי. חלק מהחזון שלנו הוא לתת במה ליוצרים צעירים ובוגרים וליצור כך קהילה
אומנותית תוססת ומגוונת. אנחנו בהחלט מתכוונים לבוא לעזרתם בבניית גלריות
אישיות ולספק להם תמיכה טכנית, אוצרותית ועיצובית. אנחנו רואים בפלטפורמה כלי עבור יוצרים ויוצרות, שיוכלו ליצור לעצמם תיק עבודות וירטואלי שיתפקד כמו תערוכה
אישית לכל דבר. ככה הם יוכלו לחשוף את העבודות שלהם ולהתחבר לקולגות, אנשי
מקצוע וקהל רחב ברמה גלובלית.
מוזיאון כזה, שבו ניתן להציג עבודות ללא מגבלת זמן או מרחב וללא צורך בהשקעה
כספית גדולה, ישפיע משמעותית על האפשרויות העומדות בפני אומנים בתחילת
דרכם. הרי כיום חלל תצוגה דורש תקציב משמעותי וכרוך בעלויות של הקמה, תחזוקה, הובלה וצוות, שלא נדבר על כך שתערוכה מוגבלת בזמן וחייבת להסתיים בשלב כלשהו. תחזוקת מוזיאון וירטואלי היא אפסית ביחס לעלויות של מוזיאון פיזי והיא יכולה לעמוד כפי שהיא לאורך זמן וגם להשתנות לפי הצורך".
מוזיאונים וגלריות קיימים יוכלו גם להשתמש בפלטפורמה שלכם?
"כן, בהחלט. אנחנו מאמינים בשיתופי פעולה ומכוונים להרבה כאלה וכך הפלטפורמה שלנו תוכל לשמש אותם להרחבת הפעילות הדיגיטלית שלהם".
כשאני שואלת את סלזנב מה המודל העסקי של המיזם ומי יהיה המרוויח הגדול, היא מסבירה שהיא והצוות שלה נמצאים בשלבי פיתוח ראשוניים ושואפים לגייס בסבב הראשון כ-300 אלף שקלים עבור פיתוח הפלטפורמה, גיוס צוות נוסף והקמת תשתית שיווקית.
ומהיכן יגיעו ההכנסות?
"תהיה מכירת כרטיסים ומנויים למבקרים וכן מנויים על בסיס חודשי או שנתי ליוצרים ואוצרים שמעוניינים להקים תיק עבודות אישי. בנוסף, תתאפשר גם מכירת יצירות דרך הפלטפורמה עם אופציה למשלוח או הורדה, שמהן תיגבה עמלה".
המבקר הווירטואלי
בעולם וירטואלי שבו הולך ופוחת הצורך לצאת מהבית ואף לקום מהכיסא, אני תוהה לגבי ביטול שלל היתרונות שבהליכה פיזית למוזיאון. "שני הדברים לא סותרים", אומרת סלזנב, "שתי הפלטפורמות, הפיזית והדיגיטלית, לא צריכות להפריע אחת לשנייה להתקיים או לחיות יחד בהרמוניה. המוזיאון הפיזי מספק חוויה חושית ומרחבית, אבל בעולם המהיר והטכנולוגי, יש מקום למוזיאון וירטואלי שמאפשר חוויות נוספות, כמו נגישות, תצוגה גמישה, קהל מגוון יותר ושיח בין-לאומי".
באיזה אופן מוזיאונים וירטואליים ישנו את הרגלי תרבות הפנאי שלנו?
"עוד מוקדם לענות על זה. כפי שלא ידענו מראש איך הטלפונים החכמים, הסטרימינג או ה-AI ישנו את התרבות, גם במקרה הזה קשה לצפות את זה מראש. אני מקווה שפלטפורמה כזו תהפוך את התרבות, האומנות והעיצוב לנגישה וזמינה יותר ותרחיב את גבולות המדיום לכיוונים שאפילו אני לא מצליחה כרגע לדמיין".
לדברי סלזנב המוזיאון הווירטואלי יוצר גם מבקר וירטואלי, משתתף מסוג חדש שאינו מוגבל בזמן, מקום או קוד לבוש. "המעבר למרחב וירטואלי משנה את חוקי המשחק: הוא מאפשר למבקר לחוות תרבות ואומנות מתוך הסביבה הפרטית שלו, בקצב שלו, מתי שנוח לו - ולפעמים גם לחזור שוב ושוב לאותו חלל מבלי שתפוג החוויה. שינוי שכזה דורש מאיתנו לחשוב אחרת על כל שלב ביצירה, באוצרות ובתצוגה של תערוכות - ובהתאם, לפתח כלים חדשים שיהפכו את הביקור לחוויה מעשירה, דינמית ומערבת. כצוות, אנחנו מבינים שהמבקר הווירטואלי הוא לא רק צופה אלא גם משתמש ולכן הפלטפורמה שאנחנו בונים משלבת ממשק אינטראקטיבי, המאפשר שיטוט תלת-ממדי, תוכן מותאם אישית, האזנה, קריאה, רכישה ואפילו השתתפות באירועים. זהו מרחב שמאפשר חקירה
עצמאית וחיבור ישיר לאומנים ואף מעודד למעורבות רגשית ורעיונית מסוג חדש. מעבר לכך, המבקר הווירטואלי פותח בפנינו קהלים חדשים - ילדים ובני נוער, קהילות מרוחקות גיאוגרפית ואנשים שלא היו פוקדים מוזיאונים פיזיים בעבר. כך, המעבר ממפגש חד־פעמי למערכת יחסים מתמשכת עם תוכן, יוצרים וקהילה שמתגבשת סביבם, משנה את צריכת התרבות עצמה ומכוון אותנו לעולם הרפתקאות חדש".