גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

סוף עידן משרדי הפרסום? כך ייראה הענף בעוד חמש שנים

אמיר גיא, יו"ר איגוד חברות הפרסום לשעבר, קורא למשרדים להתעורר: אנחנו פועלים בעולם שמתערער, עם שיבוש מוחלט של המודל הכלכלי, תהליך העבודה והיחסים עם המותגים ● מי שישרוד הוא זה שימזג קריאייטיב, דאטה ונרטיב למוצר אחד, ויהפוך לשותף טכנולוגי של הלקוח

משרד הפרסום העתידי, כפי שנוצר באמצעות ChatGPT / צילום: ChatGPT
משרד הפרסום העתידי, כפי שנוצר באמצעות ChatGPT / צילום: ChatGPT

הכותב הוא פרסומאי, יזם טכנולוגיה ומנהל המותג העולמי פאפאיה

מהפכת ה־AI שמתרחשת מול עינינו מחוללת יותר מרק שינויים בתהליכי עבודה. עולם הפרסום כפי שהכרנו אותו - הזמן, הכסף, המבנה - מתערער אל מול עידן חדש: עידן הווידאו שנוצר על ידי בינה מלאכותית. הטכנולוגיה הפכה את מה שפעם דרש הפקה של שלושה חודשים וצוות של עשרות אנשים, לרעיון של שלוש מילים שמבוצע תוך שלושה ימים. זה אולי נשמע כמו בדיחה, אבל זוהי הבדיחה שאנחנו חיים בתוכה.

חברות התעופה מבקשות פטור רטרואקטיבי על הטיסות שבוטלו, איך זה ישפיע עליכם?
איך לדבר על שיווק בשפה שסמנכ"לי כספים מבינים, והקשר ל-AI

פעם, כדי להפיק סרט פרסומת, נדרש צוות של עשרות אנשים, תקציב של מאות אלפי דולרים ולו"ז של חודשים. היום? מספיק רעיון, מקלדת וקצת תעוזה. מה שנראה לפני שנה כהבטחה רחוקה כבר מייצר קמפיינים ויזואליים, סרטוני מוצר ותוכן מדיה אינטראקטיבי, ולעיתים קשה להבחין האם מדובר ביצירה אנושית או באלגוריתם עם דמיון פורה. מעבר לכך, מדובר בשיבוש מוחלט של כל מה שהכרנו לגבי המודל הכלכלי של משרדי הפרסום, תהליך העבודה והיחסים בין מותגים לספקי הקריאייטיב שלהם.

נפרדים מהליניאריות

הווידאו שנוצר כיום באמצעות AI הוא, איך לומר, הכי גרוע שהוא אי פעם יהיה. מכאן זה רק משתפר. אם עד היום דיברנו על הפקה ליניארית הכוללת תסריט, לוקיישן, מצלמות ועריכה, אנחנו עכשיו בעידן של תוכן מולטי-מודאלי בזמן אמת. תוכן שמיוצר לא רק במהירות, אלא גם בקנה מידה שלא ניתן היה לדמיין. ולצד חיסכון דרמטי בזמן ובעלות, מגיעה גם אחת ההבטחות הגדולות: שחרור היצירתיות.

פתאום, רעיון שמישהו מהצוות זרק בארוחת צהריים יכול להפוך לסרטון מהוקצע עוד באותו היום. זה קורה עם מודלים כמו Minimax הסינית (או "האסיאתית", כפי שהם מעדיפים לכנות עצמם), שפיתחה את Hylo 02 - מנוע וידאו מבוסס AI שמייצר תוצרים מרהיבים ומעודכן מדי יום. Runway האמריקאית מובילה את התחום של טקסט לווידאו עם דגש על שליטה מלאה של היוצר, יציבות בין פריימים, קוהרנטיות נרטיבית ואפשרות לשינויים תוך כדי תנועה.

אם פעם קמפיין של סופרבול היה בגדר חלום של מותגים קטנים, הרי שהיום סטארט-אפ של שלושה אנשים יכול להשיק קמפיין שנראה (ונשמע) כמו מיליון דולר, בעלות של כמה עשרות אלפים ובתוך פחות משבועיים. המשמעות? שדה המשחק משתנה. הכוח לא נמצא רק אצל הגדולים, אלא אצל מי שמבין איך להשתמש בכלים החדשים. מי שיידע להפעיל את היכולות של AI, לא רק ליצירת תוכן אלא ליצירת חוויה מותאמת אישית, סיפור אינטראקטיבי או מוצר משולב מדיה, הוא זה שיבדל את עצמו באמת.

למה הקמפיין עבד

רבים נוטים לראות ב-AI בעיקר הזדמנות לחיסכון: להוזיל עלויות, לייעל תהליכים, לפטר אנשים. זו כמובן פרספקטיבה קצרת טווח, ואולי גם עצובה. אבל האמת המעניינת הרבה יותר היא שמדובר בהזדמנות להרחיב: לייצר יותר, גם בקנה המידה והאיכות. AI לא רק חוסך זמן וכסף, הוא גם משחרר את הדמיון. הוא מאפשר לאיש הקריאייטיב לדבר עם החומר שהוא יוצר בו ולקבל תשובה בחזרה.

מה שפעם היה חלום שמור לקמפיינים של פרפורמנס בהתאמה אישית, מדידה מדויקת ואופטימיזציה בזמן אמת, הופך כעת לנחלתם של מותגים. בזכות AI, גם קמפיין ברנד יכול להיות רגיש, פרסונלי ודינמי, מבלי לוותר על נרטיב, עומק או זהות ברורה.

לא עוד מסר אחיד לכולם, אלא מערכת יחסים משתנה, עשירה ורלוונטית, עם כל קהל, בכל רגע. אפשר סוף־סוף לדעת לא רק אם הקמפיין עובד או לא, אלא גם למה הקמפיין עבד. פרסום מותגי ופרפורמנס כבר לא צריכים לשבת באגפים נפרדים, הם סוף־סוף יכולים לדבר באותה שפה.

בין האלגוריתם לנרטיב

המודל המסורתי של משרדי פרסום - ריטיינרים, עמלות מדיה ושעות עבודה מדווחות באקסל - לא עומד בקצב של מהפכת הבינה המלאכותית. כשקמפיינים נוצרים תוך ימים ובשבריר מהעלות, לא רק מודל הריטיינר מתערער, אלא גם ההיגיון מאחורי עמלות מדיה. פשוט כי לא מעט מהערך שה-AI מאפשר לייצר לא בהכרח עובר דרך מדיה בתשלום.

אם נסתכל חמש שנים קדימה, בעידן שבו תוכן מופץ גם מחוץ למדיה הקלאסית, משרדי פרסום חייבים להפוך לפלטפורמות טכנולוגיות, מבוססות דאטה, המחברות בין קריאייטיב, מדיה וקונטקסט. בתוך התווך הזה, בין האלגוריתם לנרטיב, ייבחנו היכולות האמיתיות: לבנות מערכות שמייצרות גרסאות רבות, מדויקות ופרסונליות לרעיון קריאייטיבי. לא רק להבין את הבריף, אלא גם להתחבר ליעדים העסקיים של הלקוח ולעבוד עמו כשותף אסטרטגי וטכנולוגי. וזה הכרחי כדי לשרוד.

השרשרת המיותרת

בואו נשים את זה על השולחן: גם סוכנויות המדיה לא הולכות לצאת מזה בשלום. אם אנשי הקריאייטיב מתחילים לחשוש מ-generative AI, הרי שאצל מתכנני המדיה זו כבר כמעט חרדה קיומית. הלקוחות יפסיקו לנהל טריליון דולר של תקציבי פרסום, שמתוכם כ־700 מיליארד רק בדיגיטל, באמצעות קבצי אקסל ותחושת בטן. לא עוד ישיבות עם שורות אינסופיות של מספרים וניסיון "לנחש" איפה כדאי לשים את הבאנר הבא. זו לא אסטרטגיה, זו נוסטלגיה.

האלגוריתמים החדשים לא רק ינתחו דאטה, הם יבצעו override לפלטפורמות כמו מטא, יוטיוב ואמזון, ויתכננו מדיה בזמן אמת לפי הדאטה של המותג, לא של הפלטפורמה. במלים אחרות, לכל מפרסם יוכל להיות אלגוריתם מותאם אישית, שינהל קמפיינים בזמן אמת.

ומה לגבי התרבות הארגונית? המהפכה לא מתחילה בקובץ אקסל - היא מתחילה בתרבות. ארגונים חייבים לאמץ גישה חדשה: לא פחות עובדים, אלא יותר רעיונות. לא לפחד מהטכנולוגיה, אלא ליצור שותפות עמה. לא עוד "מחלקת קריאייטיב", אלא צוות שיודע לתפעל מערכת הפצה, התאמה ותגובה אינטראקטיבית בזמן אמת.

מרטין סורל, מהאבות המייסדים של עולם הפרסום המודרני, חשף לאחרונה מיזם חדש בשם Humane Create. מדובר בפלטפורמה שמאפשרת יצירת חוויות תוכן אינטראקטיביות תלת ממדיות, בזמן אמת, בתגובה לדאטה והתנהגות משתמש. בעצם, Humane Create ממחישה כיצד יכול להיראות משרד הפרסום של העתיד - לא כספק שירות, אלא כפלטפורמה שממזגת קריאייטיב, דאטה ונרטיב למוצר אחד.

זו אינה עוד טכנולוגיה ליצירת וידאו, אלא מערכת חיה, נשלטת בזמן אמת, המייתרת את כל שרשרת הערך המסורתית של קריאייטיב, הפקה ומדיה. במלים אחרות, מי שחושב ש-AI יחליף את משרד הפרסום טועה, אבל גם מי שחושב ש-AI זה רק "כלי" של collaboration לאנשי קריאייטיב טועה.

אולי זה לא הסוף של תעשיית הפרסום - אלא רק הסוף שלה כפי שהכרנו אותה.

עוד כתבות

עידן דוד / איור: גיל ג'יבלי

השר אמסלם מקדם: מנכ"ל עיריית אשקלון לשעבר ימונה ליו"ר נתיבי איילון

עידן דוד יהיה אחראי במסגרת תפקידו על תקציב של כ־3 מיליארד שקל ● בענף יש מי שכבר מרימים גבה על המינוי, בשל חוסר הניסיון שלו בתחום

אילוסטרציה: Shutterstock

פסק הדין החדש שכל זוג נשוי צריך להכיר. וההשלכות

בית המשפט העליון קבע השבוע באופן תקדימי כי ניתן לחלק בין בני זוג המתגרשים גם נכס שהיה שייך לאחד מהם לפני הנישואים ● כל מה שכדאי לדעת על הסכסוך שמאחורי ההלכה החדשה, ההשלכות וגם - למה מעכשיו "חייבים לעשות הסכם ממון"

דירה שנפגעה מטיל איראני ברמת גן / צילום: ap, Oded Balilty

"אין כבר איפה לשכור דירה ברמת גן": החורים במתווה הפיצויים לנפגעי הטילים חושפים סכסוכים ובעיות

המלחמה שמטה את הקרקע תחת רגליהם של בעלי דירות ושוכרים רבים, ובשטח מצטברים מקרים שמתווה הסיוע לא נותן להם מענה ● חוזים מתבטלים ומשכירים נאלצים לשלם משכנתא על נכסים שלא ראויים למגורים ● מפונים מתקשים למצוא דיור חלופי באזורים שנהרסו, עקב הביקוש הגבוה ● האם אנחנו בדרך לגל תביעות? ● הזדמנות לבנות מחדש, פרויקט מיוחד

החוסכים הישראלים מסכמים חצי שנה פנומנלית / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי (נוצר בעזרת adobe firefly)

החודש ההיסטורי שסידר לחוסכים הישראלים את אחת התקופות הטובות אי פעם

המחצית הראשונה של שנת 2025 הייתה עמוסה בטלטלות בארץ ובעולם, ועדיין חוסכי הגמל והפנסיה צפויים ליהנות מתשואות שלא נראו כמותן זה שנים ● הסיבה המרכזית: הבורסה בתל אביב שהפכה לאחת החזקות בעולם, ושברה שורה של שיאים היסטוריים ● ובכל זאת, במסלול אחד ייצאו מאוכזבים

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

מאות שקלים בנטו: ביטול הטבת השכר לכוחות הביטחון נדחית

רשות המסים דחתה עד סוף 2025 את ביטול "הסכם דוקלר", שמעניק הטבות מס ייחודיות לאנשי למערכת הביטחון ● המשא ומתן עם צה"ל לא הבשיל להסכמות, וסמוטריץ' מתרחק מהסוגיה הרגישה בעיצומה של המלחמה: "למרבה הצער, לשר אין סמכות חוקית להתערב"

ח''כ משה גפני, יו''ר ועדת הכספים / צילום: נועם מושקוביץ/דוברות הכנסת

עשרות אלפים נותרו מחוץ למתווה החל"ת - המאבק מגיע לכנסת

עובדי החנויות והקניונים ששבו לעבוד בעת הקלת הנחיות פיקוד העורף נאלצים כעת לראות כיצד מתווה החל"ת שגובש מדלג עליהם ● באיגוד לשכות המסחר יוצאים בחריפות נגד המתווה, ויוצאים בקמפיין שאמור למשוך את תשומת ליבם של חברי ועדת הכספים, במטרה למנוע את אישור הנוסח הנוכחי

דונלד טראמפ, נשיא ארה''ב / צילום: ap, Evan Vucci

טראמפ סוחט ניצחון דחוק: הסנאט אישר את "החוק הגדול היפה" שלו במחיר כבד

החקיקה שמוביל הנשיא פוערת גירעון ענק בתקציב האמריקאי: עד 5 טריליון דולר בעשור הקרוב ● במרכזה עומדים קיצוצי מסים, לצד הקצאות למניעת הגירה והוצאות ביטחון ● הפוליטיקאים ממשיכים מסורת של 40 שנה, ומשתמטים מטיפול במשבר הפיננסי הגדול ביותר מאז ומעולם

גיא דוננפלד, יו''ר איגוד מהנדסי ואדריכלי ערים / צילום: אלעד מלכה

"ההרס עצום": יו"ר איגוד מהנדסי הערים על קשיי השיקום ביום שאחרי

יו"ר איגוד מהנדסי ואדריכלי הערים, האדריכל גיא דוננפלד, מתריע על המגבלות במענה למתקפות הטילים מאיראן: "ברמת המדינה יש הרבה בלבול וחוסר תקשורת" ● כמהנדס עיריית בית שמש לא חווה מקרה של פגיעת טיל ישירה, אך הוא מודע היטב לקושי שאיתו מתמודדים הקולגות: "בזירות הקשות צפויה עבודה של ימים ואפילו שבועות"

שלמה אליהו, אהרון פרנקל, אלון עמרם / צילום: עמית באום מתוך ויקיפדיה, עינת לברון, תמר מצפי

האחים שמכרו מניות של חברת נדל״ן והבעלים שמימש אחרי זינוק של 80% בשנה: גל המימושים החריג בבורסה

עליות השערים החדות בבורסה הובילו בשבועיים האחרונים לגל מימושים ע"י בעלי שליטה ומנהלים, בעיקר בחברות נדל"ן ופיננסים ● האם מדובר באיתות למשקיעים הקטנים שהשוק עלה יותר מדי וגם להם כדאי לממש? לא כולם מסכימים: "גם בעלי עניין יכולים להיות מופתעים"

איתי בן זאב, מנכ''ל הבורסה לניירות ערך / צילום: כדיה לוי

האקזיט של המשקיעים הזרים על מניית הבורסה בת"א, ומדוע הגופים המקומיים נעדרים ממנו

שתי קרנות השקעה זרות מכרו בימים האחרונים מניות הבורסה ב־650 מיליון שקל, ובתשואה של יותר מפי 10 על השקעתן

נשיא טורקיה ארדואן עם עמיתו הסורי, אחמד אל–שרע / צילום: ap, Francisco Seco

טראמפ שם על השולחן: נשק לטורקיה בתמורה להסכם בין ישראל לסוריה

האמריקאים שואפים לצרף את סוריה להסכמי אברהם בעסקת חבילה: האיסור על מכירת F-35 לטורקיה יבוטל - בתמורה לנרמול יחסים עם ישראל ● החשש: היתרון האווירי של ישראל ייפגע

דן ברונר מנכ''ל חברת ורינט פותח את יום המסחר בנאסד''ק / צילום: יח''צ

דיווח: קרן תומא בראבו מנהלת משא ומתן לרכישת ורינט

על פי דיווח שפורסם בבלומברג, קרן תומא בראבו מנהלת משא ומתן לרכישת ורינט, המספקת פתרונות למוקדי שירות ● מטעם החברות סירבו להגיב

פי דידי. זוכה מסעיפי האישום החמורים נגדו, אבל הורשע בשני סעיפים של שידול לזנות / צילום: ap, Willy Sanjuan/Invision

משפט פי דידי: הראפר הורשע בשידול לזנות, אבל זוכה משאר האישומים נגדו

חבר המושבעים במשפט פי דידי המואשם בשורה של עבירות מין וסחר בבני אדם הגיע להחלטה בבית המשפט הפדרלי בניו יורק ● הראפר זוכה מסעיפי האישום החמורים נגדו, אבל הורשע בשני סעיפים של שידול לזנות - שעשויים להוביל ל-10 שנות מאסר כל אחד

בנק אוף אמריקה / צילום: Shutterstock, Tero Vesalainen

הרשימה הרבעונית של ענקית ההשקעות: אלה המניות המבטיחות

הבנק האמריקאי מפרסם רשימה של מניות מעניינות להשקעה שצפויות לרכז עניין ברבעון השלישי של 2025 ● במקביל מפרסם הבנק שתי מניות שצפויות לרדת

דן בודנר, מנכ''ל ורינט / צילום: איל יצהר

לא הסיבוב הראשון בארץ: הקרן שעשויה להפוך לגלגל ההצלה של מניית ורינט

חברת הטכנולוגיה הוותיקה שנסחרת בשווי של 1.1 מיליארד דולר עשויה לעבור לידי קרן ההשקעות תומא בראבו, לה היסטוריה מוצלחת עם חברות בישראל ● ורינט המספקת פתרונות למוקדי שירות, איבדה שליש מהשווי שלה רק השנה

המיזוגים החדשים מצטרפים למגמת ההתאוששות הניכרת בחודשים האחרונים / אילוסטרציה: Shutterstock

משרד עוה"ד נשיץ ברנדס אמיר מתמזג עם משרד שלמה כהן המייצג קיבוצים

נשיץ ברנדס אמיר, המדורג בעשיריית המשרדים הגדולים בישראל, ימזג גם את משרדה של עו"ד ענבל דהן-שרון המתמחה בדיפנס-טק ובפיקוח על היצוא, וימנה בסה"כ 312 עורכי דין

ארז קמיניץ, לשעבר המשנה ליועמ''ש / צילום: אייל טואג

עו"ד ארז קמיניץ: "המדינה חייבת לעשות מסלול ירוק להיתרים"

על רקע הפגיעות בעורף, קמיניץ מציע מודל של שולחן עגול, בלי רפורמות חדשות, שנוטות להתעכב ואינן מתאימות למצב חירום ● "שיתוף פעולה בין מינהל התכנון, רשות המסים, רמ"י, משרד הפנים, משרד המשפטים וגופים נוספים הוא הכרחי. אין טעם להניע תהליכים ללא גיבוי ממשלתי רחב", אמר קמיניץ

נשיא ארה''ב, דונלד טראמפ / צילום: ap, Jacquelyn Martin

דד־ליין המכסים של טראמפ מתקרב, אך הסכמי הסחר שהובטחו לא נראים באופק

התקופה שהגדיר נשיא ארה"ב טראמפ למשא ומתן על הסכמי סחר מתקרבת לסיומה ללא תוצאות, והאיומים במכסים כבדים על שותפות כמו יפן והאיחוד האירופי מתחדשים ● בכירים בממשל מנסים לרכך את הדד־ליין שנקבע, ה־9 ביולי ● בינתיים, השווקים לא מתרגשים מהבאות

הוספת ממ''ד לבניין בראשון לציון במסגרת תמ''א 38 / צילום: Shutterstock

האם בקרוב הממ"דים יגדלו? הצעות החוק בנושא עולות שלב

הצעת החוק להגדלת שטח הממ"ד אושרה לקריאה ראשונה אחרי הקפאה ארוכה ● ברשויות המקומיות צפויים להתנגד, אלא אם יקבלו פיצוי על אבדן דמי השבחה ● הזדמנות לבנות מחדש, פרויקט מיוחד

דיון בוועדת החוקה / צילום: נועם מושקוביץ/דוברות הכנסת

ועדת החוקה אישרה: השינוי הדרמטי בדיני החוזים מתקרב

הצעת החוק כוללת הסדר שהוביל היו"ר רוטמן, ולפיו הצדדים לחוזה יקבעו בעצמם כיצד יש לפרשו ● ההצעה נועדה לבטל את פסק הדין המזוהה עם נשיא העליון לשעבר ברק, ואשר העניקה סמכות רחבה לבתי המשפט לפרש חוזים ● יועמ"ש ועדת חוקה: "חשש שחוסר הודאות רק יגדל"