הוספת ממ''ד לבניין בראשון לציון במסגרת תמ''א 38 / צילום: Shutterstock
המלחמה שוב דוחפת את המחוקקים לקדם שינויים והקלות בנוגע לבניית ממ"דים, אך הדרך לשם אינה פשוטה - למרות רצונה של המדינה להאיץ את הקמתם של ממ"דים בכל רחבי הארץ, על אחת כמה וכמה לאחר מתקפות הטילים ההרסניות והקטלניות מאיראן. המשמעות: עד שנראה תוצאות בשטח צפוי עוד לעבור זמן רב.
אין זו הפעם הראשונה שהמצב הביטחוני גורם להתעוררות של המחוקקים והרגולטורים בכיוון זה: גם לאחר פרוץ מלחמת "חרבות ברזל" נשמעו קולות רבים הקוראים לשינוי תפיסה בנושא ולקידום בניית מרחבים מוגנים דירתיים במהירות.
מנהל התכנון אישר בזמן מהיר, עם ראשית המלחמה, פטור מהיתר לבניית ממ"ד בבתים צמודי-קרקע ובבנייה נמוכה - שהוביל לכ-7,000 בקשות עד מאי האחרון - ומסלול מהיר להקמת ממ"דים בכל רחבי הארץ.
במקביל, ניסו גם המחוקקים לקדם יוזמות בעניין זה, ונראה שכעת אותם ניסיונות מתגברים שוב, ברקע ההוכחה, פעם נוספת, עד כמה גדולים פערי המיגון בין אזורי מגורים בכל רחבי הארץ.
דרך חתחתים עד לקריאה הראשונה
יוזמה אחת בהקשר זה היא הצעת החוק הפרטית של ח"כ מלול, המקודמת למעשה כבר יותר מחצי שנה. השבוע היא אושרה להגשה לקריאה ראשונה על ידי ועדת השרים לענייני חקיקה.
על פי ההצעה, ניתן יהיה להוסיף לממ"דים בכל הארץ 3 מ"ר לטובת הקמת חדר שירותים או חדר רחצה, בהליך מקוצר ועם פטור מהיטל השבחה, וכן 3 מ"ר נוספים שלא להקמת שירותים או מקלחת - מבלי שאלו ייחשבו כסטייה מתוכנית, כך שניתן יהיה להקים גם אותם במהירות.
בדברי ההסבר נטען, כי ההצעה מועלית "בשל השתנות אופי האיומים הביטחוניים מאז אירועי 7 באוקטובר 2023", ותאפשר "הקמת מרחבים מוגנים דירתיים מרווחים יותר, המתאימים לשהייה ממושכת של כמה נפשות".
גודל ממ"ד סטנדרטי קבוע בתקנות ההתגוננות האזרחית על 9 מ"ר לפחות, ולכן ניתן על פניו לבנות ממ"דים גם בשטח גדול יותר.
עם זאת, רוב הממ"דים שנבנים כיום הם בשטח המינימלי, מה גם שהתקנות אוסרות להשתמש בו כחדר אמבטיה או כחדר שירותים.
כיצד תשתנה המציאות עם התוספת המוצעת? שטח הדירות עשוי לגדול בעקבות כך, אם כי ישנה גם אפשרות שהגדלת הממ"ד תבוא "על חשבון" יתר שטחי הדירה.
אדריכל גיל שנהב, שכבר לפני שלוש שנים תכנן בכמה פרויקטים מרחב מוגן גדול יותר, תומך ברעיון המובא בהצעת החוק, וקורא למדינה "להפסיק לחשוב על הממ"ד כעל תוספת טכנית לדירה - זהו חלל שצריך להיות נעים, נוח, ובעיקר מותאם למציאות".
חדרי רחצה ושירותים, בלי תוספות נוספות
מי שעשויות להיות מרוצות פחות הן הרשויות המקומיות, שכן ההצעה מציעה פטור מהיטלי השבחה גם על השטח הנוסף (ממ"דים נהנים כבר כיום מפטור מהיטל).
אולי בשל כך דורש שר הפנים משה ארבל כי המשך קידומה של ההצעה לקריאה שנייה ושלישית, לקראת אישור, יחייב דיון נוסף בוועדת השרים, שבו יבוצעו התאמות בחקיקה.
השר ארבל מתנה את קידום ההצעה בכך שתחול על חדרי רחצה או שירותים בלבד, ללא תוספות נוספות, מבלי שתכלול הוראות שעוקפות תוכניות מתאר ארציות קיימות, ובכפוף לשיפוי של הרשויות המקומיות על היטלי השבחה שייגרעו מהן בגין אותם שטחים שיתווספו. על פניו, נראה כי ההצעה עוד תידרש להתאמות רבות לפני שתושג הסכמה על אישורה.
בהצעת חוק אחרת, של שלושת חברי יהדות התורה, אשר, גפני ומקלב, נכתב כי בעקבות החיוב בחוק, משנת 1992, לבניית ממ"ד רק בבנייה חדשה, בעלי דירות ישנות נאלצים לממן בעצמם בניית ממ"ד.
"אין לפגוע באזרח בשל שינוי בתפיסת הגנת העורף, ואין הצדקה שהשלטונות יפיקו תועלת מס מכך שאזרח בונה מרחב מוגן להגנת משפחתו מכספו הפרטי", נכתב בהצעה.
"לפיכך, מוצע להעניק מענק בגובה מס הערך המוסף ששולם עבור בניית מרחב מוגן או מיגון תקני בדירה שאין בה מרחב מוגן או מיגון תקני".
מענק כזה יכול להגיע לעשרות אלפי שקלים, שכן בניית ממ"ד סטנדרטי, ללא מקלחת ושירותים, מוערכת כיום בכ-200 אלף שקל לא כולל מע"מ.
18% (שיעור המע"מ כיום) משקפים, אם כן, מענק של 36 אלף שקל, שכפי שכתבו מנסחי ההצעה - "יוזיל בצורה משמעותית את עלות הקמת המרחב המוגן".
ההצעה הונחה לראשונה על שולחן הכנסת עוד בסוף שנת 2022, קרי לפני כשנתיים וחצי.
בשבוע שעבר הייתה אמורה לעלות לדיון בוועדת השרים, אך בשל המצב הביטחוני המיוחד הדיון בה נדחה לשבוע זה.
חברי הוועדה לא הספיקו לדון בה, והדיון מתוכנן לעוד כשבועיים. בדיון זה יוחלט אם לאשר את הגשתה של ההצעה בקריאה טרומית - כך שצפויה לה עוד דרך ארוכה עד לאישור, אם בכלל.