אוטובוס בבאר שבע / צילום: טלי בוגדנובסקי
בסוף חודש אפריל תעריפי התחבורה הציבורית השתנו: כרטיס בודד התייקר מ־6 שקל ל־8 שקל ובאופן יחסי התייקרו גם הסדרי הנסיעה החודשיים. יחד עם העלייה בתעריפים, במשרד התחבורה השיקו את השלב השני של רפורמת "צדק תחבורתי", שיזמה השרה מירי רגב ולפיה נוסף לנסיעות חינם מגיל 65, ניתנו גם הנחות למי שמתגוררים בשכונות במעמד סוציו אקונומי של 1־5 (מתוך 10) לפי הגדרת הלמ"ס. הנחות אלו התווספו לשלב הראשון של הרפורמה שכלל הנחות ליישובים במדד פריפריאלי של 1־5 וכן הנחות ל"צעירים" עד גיל 26 ונסיעות חינם למשך שנה לחיילים משוחררים.
● פרשנות | מחירי הטיסות יקרים היום? חכו שתראו מה מצפה לכם בעוד עשור
● בלעדי | השר אמסלם מקדם: מנכ"ל עיריית אשקלון לשעבר ימונה ליו"ר נתיבי איילון
במסגרת סל ההנחות הללו במשרד התחבורה הצליחו גם להתמודד עם דרישות פוליטיות של הסיעות החרדיות כפי שבאו לידי ביטוי בהסכמים הקואליציוניים - להנחות בתחבורה הציבורית לאברכים וכן ליישובי החברה החרדית. בנוסף נהנים מן הרפורמה יישובים רבים בחברה הערבית.
דעות לכאן ולכאן
לצד ביקורת ציבורית על העלייה בתעריפים בעבור שירות שנותר לא מספיק איכותי, במשרד התחבורה טענו כל העת שכ־80% מהאזרחים נכנסים תחת הגדרות הרפורמה ולכן יכולים ליהנות מהנחות שמוזילות - ולא מייקרות את המחיר שהן משלמים לתחבורה הציבורית.
הטענה הזאת ניתנת לבדיקה במסגרת מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלמ"ס. הפרסום האחרון שסקר את חודש מאי, עבר מתחת לרדאר תחת עננת המלחמה מול איראן. אולם ממנו ניתן ללמוד שההתייקרות בתעריפי הנסיעה הורגשה בהחלט, שכן התחבורה הציבורית התייקרה באותו החודש ב־9.8%.
בחינת הנתונים מעלה שההתייקרות הייתה חריגה בחודש זה. מלבד התחבורה הציבורית התייקרו רק מעט מוצרים ביותר מ־3%: פירות טריים (3.9) וממתקים ושוקולד (3.9). גם בתוך הקטגוריה של סל מוצרי תחבורה ותקשורת חלה בכלל ירידה ממוצעת של 2.4% - כשמתוך סל מוצרים זה כאמור התחבורה הציבורית קפצה באופן חריג.
ואולם, על אף כי נוכחנו שמחירי התחבורה הציבורית התייקרו אין די בזאת כדי להחליט אם מדובר בצעד חיובי או שלילי. מצד אחד, הוא משפיע לרעה על יוקר המחייה ועל מי שנסמך על תחבורה ציבורית כמובן. מנגד, גורמי מקצוע בממשלה וכן מומחי תחבורה טוענים שבשונה מההיגיון הכלכלי הבסיסי לפיו מחיר זול מביא יותר ביקושים, מרבית הציבור לא רגיש למחיר - אלא לשירות ולאמינות. בכדי לשפר את השירות והאמינות יש צורך להעלות את המחיר.
במשרד האוצר שואפים זה שנים להעלות את מחירי התחבורה הציבורית וכעת מצאו שעת כושר לעשות זאת. הנסיעות בתחבורה ציבורית מסובסדות על ידי המדינה בסכומי עתק שגדלים מדי שנה וקפצו פי 4 בעשור האחרון עד שהגיעו לכ־14 מיליארד שקל. במקביל, הכסף שנכנס מהנוסעים קטן ונשחק לאורך השנים, עד שבשנת 2023 הממוצע עמד על 2.7 שקלים לנסיעה לעומת 8 שקלים בשנת 2004.
כך, הסובסידיה שגדלה פיצתה בחלקה על השחיקה בפדיון, אך לא הובילה לתוספת של השקעה בשירות בתחבורה הציבורית באופן שימשוך את הנוסעים להשתמש בה. למעשה, שיעור הסבסוד של המדינה עמד לפני ההעלאה (ל־8 שקל) על כ־90% מעלות הנסיעה. באוצר סברו שאם יצמצמו את השיעור הזה יוכלו להוסיף יותר להשקעה בשירות.
זאת בהשוואה למדינות ה־OECD, שם המחירים יקרים בהרבה וסבסוד הממשלות עומד על עשרות אחוזים פחות מבישראל. אולם במדינות אלו לא הסתפקו רק בשירות תדיר של אוטובוסים, אלא גם בהקמת תשתיות מתעדפות לתחבורה הציבורית, כמו נתיבים לאוטובוסים ומסילות רכבת.
לישראל כל אלו מגיעים באיחור, כשהמדינה לא מוציאה יותר מ־400 מיליון שקל בשנה על ביצוע נת"צים - בעוד תקציב החומש שלהם עמד על 6 מיליארד שקל.
תגובת משרד התחבורה
ממשר התחבורה בתגובה: "יש להפריד בין הרפורמה ובין ההתייחסות למדד, שכן הרפורמה מעודדת מעבר לשימוש במנויים תקופתיים המעניקים הנחות נרחבות ומשמעותיות ולא בנסיעות בודדות. לכן, ההטבות ניתנות למנויים ולא לכלל משתמשי התח"צ. ההטבות צפויות לבוא לידי ביטוי באופן הדרגתי, ככל שיותר נוסעים יעברו יאמצו את המנויים התקופתיים.